ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול היה קצת לחייך באתונה. אחרי ההופעה המדוברת שלו שלשום ובקשת החסינות שזכתה לתגובות זועמות ולעגניות בתקשורת הישראלית ובכלל, הגיע נתניהו לבירת יוון וזכה לקבלת פנים שקצת השכיחה ממנו את הצרות הפליליות בארץ.

אבל לא רק הכבישים שנסגרו, פסגת הגז המשולשת והפוליטיקאים המקומיים שהתייחסו אליו כמו לזאוס מלך האלים, גם ההחלטה שהתקבלה בבג"ץ אתמול נתנה לו אויר לנשימה.

"לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים", ציטטה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מקהלת והזרימה גז לקמפיין הבחירות של נתניהו. "אנחנו נראה להם שזה הזמן וזו העת", ידרבן נתניהו את בוחריו. במלים אחרות: בואו ננצח ולא נזדקק לטובות של אף אחד, גם לא של בית המשפט העליון, שאולי ידון בעתירה דומה בעתיד.

"לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים", ציטטה הנשיאה אסתר חיות מקהלת והזרימה גז לקמפיין הבחירות של נתניהו. "אנחנו נראה להם שזה הזמן וזו העת", הוא יאמר לבוחריו

אבל ברקע מרחף חשש מתמיד, גם למרגלות האקרופוליס שמתנשא מול מלון הילטון אתונה, בו שוהים נתניהו, רעייתו שרה ובנו הצעיר אבנר, סטודנט מתעניין לארכיאולוגיה והיסטוריה.

בקרבת ראש הממשלה נלחמים בכל הכוח באפשרות שוועדת הכנסת תתכנס בפגרה, תדון בבקשת החסינות שלו ותקצר את לוח הזמנים המשפטי של נתניהו. זה היה מן הסתם השיח בחלק הקדמי של המטוס ליוון. "מעולם לא התכנסו ועדות הכנסת בימי פגרה", זעם מקורב לראש הממשלה. "זה הזוי. שום דבר לא ישנה את זה. גם לא בג"ץ".

בסביבת ראש הממשלה סומכים על יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שהוא בעצם פיון של נתניהו בראש הפרלמנט הישראלי. אדלשטיין היה זה שסלל את הדרך בפני חוק המצלמות במהלך הפגרה, בהוראת הממשלה. החוק לא עבר בסוף, כזכור.

התכנית של כחול-לבן להדיח את אדלשטיין הרתיחה את מקורבי נתניהו. "זו מזימה שלא יכולה להתבצע", אמר מקור באתונה. "רק יו"ר הכנסת או מזכיר הממשלה יכולים לכנס את הכנסת. שום דבר לא יקרה לפני הבחירות".

בתחילת השבוע הבא אדלשטיין ייפגש עם ח"כ אבי ניסנקורן מכחול-לבן, ויו"ר הכנסת יעמוד בדילמה הגדולה של חייו הפוליטיים.

אדלשטיין יכול לעכב את הקמתה של ועדת הכנסת שתדון בחסינות, זה נכון, ולסייע לנתניהו לקנות זמן יקר. אבל אדלשטיין גם רוצה להיות נשיא המדינה הבא. אם יעכב, יזכה למחיאות כפיים בליכוד ולשדרוג בפריימריז, אבל מהנשיאות הוא יוכל לשכוח. אכן, החלטה קשה שמונחת לפתחו של אדם ששונא לקבל החלטות, היחיד בליכוד שלא נקט עמדה במאבק בין נתניהו וגדעון סער בפריימריז לראשות המפלגה בשבוע שעבר.

ביוון, בינתיים, שוקע נתניהו בעולמות אחרים. במזרח הים התיכון מתחוללת מלחמת עולם קטנה, שלא הכי מעניינת את הציבור בארץ. ראש הממשלה חתם אתמול עם עמיתיו מיוון ומקפריסין על הסכם להנחת צינור שיוביל גז ממאגרים בארץ לאירופה. הפרויקט אדיר, בסביבות 7 מיליארד דולר, אבל המכשלות עצומות.

בנימין נתניהו בחתימה על הסכם צינור הגז, עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס, באתונה. (צילום: חיים צח/לע"מ‎)

טורקיה טוענת שאין להניח את הצינור בתחום המים הכלכליים שלה – ורוסיה תומכת בטענת אנקרה, כי במוסקבה רוצים לשווק את הגז שלהם. אתמול, אגב, באולם הכדורסל של קבוצת אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה הטורקית הביסה את המארחת 96-87, והיוונים קיפלו את הדגלים והלכו הביתה מבואסים.

מנגד, ארצות הברית תומכת בפרויקט, יחד עם מצרים, יוון וקפריסין. כל אחת והאינטרסים שלה. דווקא איטליה, שאליה מכוון הגז בדרכו לאירופה, מסויגת ושלחה נציג זוטר לועידה באתונה. אולי העלויות הצפויות מרתיעות אותם. אולי בעיות פנימיות.

אתמול בערב באתונה נדמה היה שראש הממשלה לא רוצה לחזור לארץ. הוא ניהל ביד רמה פגישת עבודה עם נשיא קפריסין, והתיישב לחתימה משותפת ביחד איתו ועם ראש ממשלת יוון כמו בעל הבית. כאן יש לו חסינות מלאה. "עשינו הסכם היסטורי", הוא חזר ואמר, כמעט בהתרוממות רוח.

הערב, שישי, הוא יערוך קבלת שבת ומחר הוא יסייר באקרופוליס. במוצאי שבת הוא יאלץ לרדת מהאולימפוס ולחזור לארץ.