מה מחסלים החיסולים

פלסטינים שורפים את דגלי ישראל וארה"ב בעזה, בתגובה לחיסולו של קאסם סולימאני. 4 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
AP Photo/Khalil Hamra
פלסטינים שורפים את דגלי ישראל וארה״ב בעזה, בתגובה לחיסולו של קאסם סולימאני. 4 בינואר 2020

במקום מזכ"ל חיזבאללה השייח עבאס מוסאווי, אשר חוסל ב 1992 בירי טיל ממסוק ישראלי בלבנון, קיבלנו את השייח חסן נסראללה (ושני פיגועים קשים בארגנטינה).

במקום השייח אחמד יאסין, מנהיג חמאס שחוסל בעזה, קיבלנו את אסמעיל הנייה ואת מוחמד דף (ופיגועי התופת והמנהרות מתחת למוצבי צה"ל ברצועה) ואז את יחיא סינוואר (ואת הטילים והרקטות והפגנות הגדר).

מה מחסלים החיסולים?

השאלה לא באה לומר שצריך להפסיק להילחם ולא להגיב נגד אויבים בכל האמצעים. השאלה היא אם המסר של חיסול מנהיגים הוא פתרון לסכסוכים מדיניים פוליטיים ואידאולוגיים.

במקום השייח אחמד יאסין, מנהיג חמאס שחוסל בעזה, קיבלנו את אסמעיל הנייה ואת מוחמד דף (ופיגועי התופת והמנהרות מתחת למוצבי צה"ל ברצועה) ואז את יחיא סינוואר (ואת הטילים והרקטות והפגנות הגדר)

ההתנקשות (חיסול) של אנשי הג'יהאד המצרי בנשיא מצרים אנואר סאדאת, לא חיסלה את הסכם השלום עם ישראל. לשמחתנו. ההתנקשות (חיסול) של יגאל עמיר ביצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, לא חיסלה את הסכם השלום עם ירדן, אבל פגעה קשות באפשרות להסכם עם הפלסטינים. למרות הרצח, שלוש שנים אחריו עלה שוב מנהיג שמאל לשלטון וניסה להגיע להסכם עם הפלסטינים (אהוד ברק).

חיסול זוטרים יותר בארגוני טרור פגעה אמנם בתפקודם לזמן מסוים, אבל גם הצמיחה מחליפים שאינם פחות קיצוניים ונחושים. חיסול אבו ג'יהאד, מספר 2 באש"פ בטוניס, לא חיסל את אש"פ וכשנחתם הסכם אוסלו כל הנהגת אש"פ בטוניס הוחזרה אחר כבוד לשטחים, כולל יאסר ערפאת.

ניסיון חיסול חאלד משעל בירדן הביא לשחרור שייח' יאסין, אבי חטיפות החיילים בשנות ה 90' שהביאו לגירוש אנשי חמאס ללבנון שבשובם רק הגבירו את הלחימה בישראל.

חיסולו לאחרונה של בהא אבו אלאטא, מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בצפון רצועת עזה, הביא לירי טילים מאסיבי על ישראל.

חיסולו, להבדיל, של אוסמה בן לאדן הביא פורקן לתחושת הנקם והתסכול האמריקאית, אבל לא חיסל את אל קעידה כארגון.

חיסולו של אל בגדדי, גם הוא לא חיסל את ארגון המדינה האיסלאמית והפך לתעמולת בחירות בארה"ב כשכבר למחרת מונה לאל בגדדי יורש בראשות דעא"ש.

ובכן, מהו המסר בחיסול?

דומה שמדינות נוקטות בשיטת החיסולים, מאותן סיבות שארגוני טרור או מתנקשים פוליטיים נוקטים בשיטה הזו. המחשבה היא שפגיעה בראש תחסל גם את המוטיבציה ואת פעולתו של הארגון או הממשלה. הבחירה בחיסול מנהיג בודד, היא גם מטרה ברורה פיזית, ומדויקת יותר מניסיון לפגוע ב"מוטיבציה" או ב"אידאולוגיה". הרי אלה הם מושגים מופשטים הנמצאים במוחם ותחושתם של המונים. הם קשורים לחינוך ושכנוע. תעמולה או הסברה. מסורת והיסטוריה.

טיל או כדור אקדח לא יכולים לשכנע, הם יכולים רק לחסל.

אלא שהחיים והמציאות מורכבים הרבה יותר מניסיון לפתור בעיות פוליטיות לאומיות או מדיניות, באבחת סכין אחת.

למשל – הניסיון כיום להגיע להסדרה עם חמאס בעזה, למרות ירי הרקטות והפגנות הגדר, הוא תולדה של הבנה קשה של המנהיגות בישראל ובעזה שאחרי מספר סבבי לחימה בהם שום צד לא השיג הכרעה, יש למצוא פתרון שהוא ניצחון לשני הצדדים.

הניסיון כיום להגיע להסדרה עם חמאס, למרות ירי הרקטות, הוא תולדה של הבנה קשה של המנהיגות בישראל ובעזה שאחרי מספר סבבי לחימה בהם שום צד לא השיג הכרעה, יש למצוא פתרון שהוא ניצחון לשני הצדדים

הפתרון צריך לענות על שורה של בעיות העומדות בין הצדדים ומציקות להם: בעיות צבאיות, דרישות לאומיות, מדיניות, פוליטיות וכלכליות ורבות אחרות כמו תברואה, תעסוקה, חשמל ומים.

רק פתרון מורכב העונה על מכלול הנושאים שעומדים במרכז הסכסוך, יכול לחסל את המוטיבציה לטרור ומלחמות.

לכן כל פעם שמבוצע חיסול "מוצלח" של ארכי-טרוריסט, או להבדיל של מנהיג מדינה, צריך להכיר בכך שלמרבה הטרגדיה נכשל עוד ניסיון למציאת פתרון, התארכה המלחמה, הועמקה המוטיבציה לפגוע והסתבך הסכסוך.

אין על מה לחגוג.

איראן, שחתמה על הסכם הגרעין עם נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה, הייתה לא פחות מסוכנת מאיראן שעומדת כעת – לאחר חיסול קאסם סולמאני, מול הדילמה כיצד להגיב על חיסול מפקדם הבכיר. ובכל זאת אינטרסים מגוונים ומורכבים הביאו את מנהיגיה לחתום ב-2016 על הסכם עם "השטן הגדול" – ארצות הברית של אמריקה.

מי שמהללים היום את הנשיא דונלד טראמפ על החיסול המוצלח של סולימאני, צריכים לשאול אותו במה קידם החיסול הזה את האפשרות והצורך להגיע להבנות עם איראן שימנעו עימות רחב יותר בהווה ובעתיד.

דווקא טראמפ, האיש שהעלה את המושג "דיל" לתחום המדיני וליחסים בין מדינות, כמו גם לתודעת מאות מיליונים בעולם, צריך להבין שחיסול אינו דיל. חיסול הוא no deal.

היום מונה סגנו של סולימאני למפקד כוח אל קודס במקומו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 649 מילים ו-1 תגובות
סגירה