הנה סיפור שלא רבים מכירים. במאי 1999 הובס בנימין נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה בידי אהוד ברק. בהמשך הגיעו גם החקירות בפרשת המתנות וההובלות, מועד א'. נתניהו קיבל קשה את האירוע. כאב לו בעיקר על ילדיו הרכים, שראו אותו על פסגת העולם במשך שלוש שנות כהונה כראש ממשלה, ולא הבינו מה קורה עכשיו, ואיך הוא הפך לאיש בודד ונרדף.
בצוק העיתים ארגן נתניהו לעצמו מסע הופעות בצרפת. הוא לקח לשם את בני משפחתו. האולמות היו מפוצצים ביהודי צרפת ומעריצים אחרים, שקיבלו את נתניהו בהתלהבות גדולה. כך איזן ראש הממשלה את התמונה והחזיר לעצמו, וגם למקורביו, את הביטחון ואת היוקרה שאיבד. יעברו עוד שנתיים והוא כבר יחזור לזירה הפוליטית, עד שיכבוש מחדש את ראשות הממשלה.
"אין נביא בעירו", אמרו חכמינו. ואכן, כאשר נתניהו חוצה את גבולות המדינה וממריא מזרחה ומערבה, גם היום, הוא הופך מראש ממשלה מושמץ לקיסר בעל שם עולמי.
כך היה ביום חמישי באתונה, כאשר הגיע לשם לחתום על הסכם הנחת צינור הגז מישראל לאירופה, פרויקט אדיר בעלות של 7 מיליארד דולר, שלא ברור אם יצא אי פעם את הפועל. המארחים, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטדיאדיס, יצאו מכליהם מול ראש הממשלה שבא לכרות איתם ברית אינטרסים מול נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, האיש הכי שנוא בשתי המדינות.
מבחינת הפוליטיקאים והעיתונאים היווניים, ארדואן, שמתנגד לפרויקט היומרני, הוא מטורף אזורי, חסר עכבות, חסר היגיון וגם חסר מעצורים. לפני כמה שבועות הוא חילק את הגבולות הימיים בים התיכון בינו ובין לוב. "הוא חתך את כרתים כאילו שהיא לא קיימת", צחקו במרירות העיתונאים היווניים שליוו את הפסגה באתונה.
המארחים, ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, יצאו מכליהם מול ראש הממשלה שבא לכרות איתם ברית אינטרסים מול נשיא טורקיה, האיש הכי שנוא בשתי המדינות
במהלך השבועות האחרונים שיגר ארדואן כוחות ללוב. בהצהרה משותפת של שלושת המנהיגים נאמר כי "ההחלטה מהווה הסלמה מסוכנת של העימות, שתביא להתדרדרות משמעותית של המצב". בשיחות סגורות טען נתניהו עצמו כי מדובר ב"התפתחות מטרידה ומדאיגה במיוחד".
עודכן מראש או לא?
אבל מה שמעניין באמת ומעסיק את העולם זה החיסול של קסאם סולימאני, מפקד כוחות אל קודס, שגם קטעה את הביקור של ראש הממשלה ביוון.
"האם ידעת מראש על החיסול?" שאלתי את ראש הממשלה במהלך הטיסה חזרה לארץ. "אני לא רוצה להתייחס לזה", ענה נתניהו ומתח את החיוך המלוכסן שלו לשיא אפשרי. אני קצת יודע לזהות את הבעות הפנים של נתניהו, ומבחינתי זה היה אישור, אבל אני לא מתחייב. זו עדיין תעלומה.
"האם ידעת מראש על החיסול?" שאלתי את ראש הממשלה במהלך הטיסה חזרה לארץ. "אני לא רוצה להתייחס לזה", ענה ומתח את החיוך המלוכסן שלו לשיא אפשרי
כדאי לשים לב לטקסטים. ביום חמישי האחרון הגיע ראש הממשלה לשדה התעופה. לפני שעלה לטיסה הוא דיבר על הסכם הגז הטרילטרלי, אבל בחר מרצונו, מבלי שנשאל, להציג בפנינו את האקדח, כמו במערכה הראשונה בכל מחזה טוב.
"מעבר לעניין הגז", אמר נתניהו, "האזור שלנו רוגש וקורים בו דברים מאד מאד דרמטיים. אנחנו עוקבים בערנות ומקיימים קשר רצוף עם ידידתנו הגדולה ארצות הברית, כולל שיחה שלי מאתמול אחר הצהריים. אני אומר דבר אחד, אנחנו תומכים תמיכה מלאה בכל צעדיה של ארצות הברית".
עם מי דיבר נתניהו ביום רביעי אחר הצהריים? עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, זה כמעט ברור. מה העניין הדרמטי שעליהם שוחחו? אחרי מה עקב נתניהו בערנות גדולה? האם ידע שטראמפ הולך לחסל את סולימאני בעוד יומיים, כאשר ישהה באתונה? אם כך, למה תכנן מסע לסוף שבוע שלם? או שמא המסע תוכנן הרבה זמן קודם, ואם היה מקצר מראש, הסקרנות העולמית הייתה יכולה לטרפד משהו?
ביום ששי, אחרי החיסול של סולימאני בבגדד, ביקש נתניהו למסור הצהרה דחופה, לפני שעלה על המטוס בדרכו לארץ. העיתונאים הישראלים שהיו באמצע בדיקות ביטחוניות בשדה נקראו לעזוב הכל ולרוץ לכבש המטוס, עניין די יוצא דופן.
האם ידע שטראמפ הולך לחסל את סולימאני כאשר ישהה באתונה? אם כך, למה תכנן מסע לסוף שבוע שלם? או שמא המסע תוכנן הרבה זמן קודם, ואם היה מקצר מראש, הסקרנות העולמית הייתה יכולה לטרפד משהו?
אם מחברים את שני הטקסטים, בלוד ובאתונה, זה נשמע כמו סיכום מבצע משותף. "הנשיא טראמפ ראוי לכל ההערכה על שפעל בנחישות, בעוצמה ובמהירות", אמר נתניהו, "אנחנו עומדים לחלוטין לצידה של ארצות הברית במאבקה הצודק לביטחון, לשלום ולהגנה עצמית".
היציאה הסודית במחלף לטרון
"למה אתה חוזר לארץ?", שאלתי את נתניהו. "אם לא הייתי חוזר, היית שואל למה אני נשאר", הוא ענה, ואולי צדק. כך או כך, הטיסה של נתניהו בחזרה לארץ הייתה מרוץ מטורף, שהחל במלונות אתונה, שם התארחה פמליית נתניהו, בכיכרות ובכבישים והכל כדי להספיק ולהגיע הביתה לפני כניסת השבת.
"אם אתם רוצים, אתם יכולים לבוא אתי לירושלים", הציע נתניהו לשני עיתונאים חרדים על המטוס. "אני רק מתעכב 10 דקות בדרך". נתניהו לא אמר היכן ומדוע הוא עוצר.
העיתונאים, יאיר שרקי (ערוץ 12) ויקי אדמקר (וואלה!), העדיפו לסמוך על עצמם במקרה הזה ולא על לוח הזמנים הגמיש של ראש הממשלה. הם חישבו נכון. נתניהו יצא מלוד ב-16:30 לערך. בדרך לירושלים הוא חתך ביציאה ללטרון. כאשר חזר משם, זה היה הרבה אחרי שקיעת החמה.
וזו התעלומה השנייה. לאן נסע ראש הממשלה? אם הגיחה הייתה למקום סודי, נניח באזור מושב זכריה, מדוע הוא הציע לעיתונאים החרדים להצטרף לשיירה? ואם זה לא היה כל כך חשוב וקריטי, מדוע ראש הממשלה חילל את השבת עם השיירה שלו, ועוד בראש חוצות ירושלים? למי הפתרונים?
הפעם הגיעו רק תשע מזוודות
תעלומה מספר שלוש הייתה ונשארה כמות המזוודות הבלתי נתפסת שעולות עם נתניהו למטוס. ואן אפור מסוג טויוטה לאנד קרוזר מתייצב בכל נסיעה ליד הכניסה האחורית, ועובדי משרד ראש הממשלה מעלים לבטן המטוס את מזוודות ראש הממשלה ובני ביתו שמסומנות בקוד PM (ראשי התיבות באנגלית ל-Prime Minister). בנסיעה הקודמת לליסבון ספרתי 11 מזוודות כבדות. הפעם היו תשע.
במשרד ראש הממשלה טענו פעם כי מדובר בציוד משרדי. שטויות. אחר כך אמרו שאלה המזוודות של אנשי הצוות. שטויות בריבוע. אנשי הצוות באים בדרך כלל עם טרולי בלי הסימון PM.
במהלך הנסיעה לאתונה מישהו בפמליה ניסה להסביר לי שצריך להניח את הבגדים בין שתי שמיכות עבות ומתוחות, כדי לשמור על הגיהוץ. זה כמובן מחייב מזוודות רבות וגדולות במיוחד.
במהלך הנסיעה לאתונה מישהו בפמליה ניסה להסביר לי שצריך להניח את הבגדים בין שתי שמיכות עבות ומתוחות, כדי לשמור על הגיהוץ. זה כמובן מחייב מזוודות רבות וגדולות במיוחד
עניתי לו שסוף סוף אני שומע הסבר מניח את הדעת, וכדאי להם להוציא בעניין הודעה מסודרת, כדי להזים את כל השמועות האחרות. נדמה לי שהוא לא קנה את הרעיון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם