בית חולים בוורשה, לאחר שהופצץ על ידי הגרמנים, 1939 (צילום: AP Photo/Julien Brya)

הצמחים שהשתתפו במלחמת העולם

חי, צומח, לוחם

חממות צמחי המרפא של הנאצים ● שבבי העצים שנועדו לפגוע בחיילי כוחות הברית ● השבויים הגרמנים שהצילו את תעשיית הכותנה האמריקאית ● הבוטניקאים שגויסו למאמץ המלחמתי בבריטניה ● הגינות הזעירות בגטו ● והאדניות שהצילו את חיי היפנים ● ספר חדש חושף את תפקידם המפתיע של הצמחים במלחמת העולם השנייה

מערכת של מבנים מסקרנים בלטה לעין במחנה הריכוז דכאו במהלך מלחמת העולם השנייה – חממות זכוכית שהקים מנהיג האס-אס היינריך הימלר.

הימלר, שהונע על ידי אמונתו ברעיונות אאוגניים ואנטישמיים, רצה להעביר את גרמניה מהרפואה הקונבנציונלית לרפואת צמחים. לכן, הוא יזם את הקמתן של חממות וגינות במחנה הריכוז כפיילוט של הפרויקט.

באופן אירוני, למרות המדיניות הנייטיביסטית של הרייך, הפרויקט נסמך על צמחים ים-תיכוניים ואסייתיים. הפועלים היו עובדי כפייה יהודים מהמחנה.

הסיפור הנעלם הזה הוא חלק מנושא שלא נחקר זמן רב – תפקידם של צמחים ושל מוצרים על בסיס צמחי במלחמת העולם השנייה.

הבוטניקאית והמחברת ג'ודית סאמנר חושפת היסטוריה בספרה החדש "צמחים יוצאים למלחמה" ("Plants Go to War"), שיצא לאחרונה בארצות הברית.

הספר המקיף הזה מרחיב את הסיפור הרבה מעבר לגני הניצחון, שאולי עולים מיד על הדעת כשחושבים על צמחים בהקשר של מלחמת העולם השנייה.

למרות שהוא מתייחס גם לנושא הזה, הסיפור נמתח על פני זירות אירופיות ופסיפיות, ונוגע באזרחים ובלוחמים ממדינות הציר ומבעלות הברית.

"זו הפעם הראשונה שמישהו חשב לעשות את זה, להסתכל על המלחמה מהפרספקטיבה של התפקיד שמילאו בה צמחים ומוצרים על בסיס צמחי", אומרת סאמנר בשיחת טלפון עם זמן ישראל. "כאשר התבייתי על הנושא, הסתכלתי על חקלאות, סוגי תזונה, ההשפעות של רעב, התחום החדש של אפיגנטיקה".

אזרחית בריטית ובתה מגדלות בצל בעקבות המחסור במזון במלחמת העולם השנייה (צילום: AP Photo)
אזרחית בריטית ובתה מגדלות בצל בעקבות המחסור במזון במלחמת העולם השנייה (צילום: AP Photo)

אחד ממקורות ההשראה של סאמנר היה השירות של אביה בתקופת המלחמה ככימאי של צבא ארצות הברית בהוואי, שם הצבא ניסה להשלים מחסור חמור, לאחר שהיפנים השתלטו על מקורות האספקה של כינין ולטקס באוקיינוס השקט.

"התפקיד העצום שמילאו מוצרים טבעיים על בסיס צמחי במלחמת העולם השנייה היה איפשהו באחורי התודעה שלי", היא אומרת.

לדברי סאמנר, גידולי הכותנה היו החשובים ביותר בארצות הברית במהלך המלחמה, אפילו יותר מתירס וחיטה, בשל השימושים הרבים שהיו להם עבור הצבא, למשל אריגת אוהלים, חגורות, רצועות, תחבושות ומדים.

בקרב הארדנים, בעלות הברית הצליחו להאיץ את נסיגתו של הצבא הגרמני כאשר הפציצו בנפלם עצי מחט ביערות הארדנים ויצרו בכך שרפות ענק הודות לשרף שהעצים מכילים

הם היו כל כך חשובים, היא אומרת, שהאמריקאים הביאו חיילים גרמנים שבויים לארצות הברית כדי לעבוד בשדות כותנה, מה שגרר מתיחות בין-גזעית באוקלהומה כש"עבודתם של פועלי שדה שחורים ניתנה לגרמנים לבנים, האויב".

הספר גם בוחן את השימוש בצומח כנשק. לפני 75 שנים, במהלך קרב הארדנים, בעלות הברית הצליחו להאיץ את נסיגתו של הצבא הגרמני כאשר הפציצו בנפלם עצי מחט ביערות הארדנים ויצרו בכך שרפות ענק הודות לשרף שהעצים מכילים.

זה היה היפוך טקטי מהקרב הקודם, ביער הירטגן הסמוך לגבול בלגיה-גרמניה, אז הגרמנים ירו פגזים לעבר עצי מחט, ובעלות הברית הופגזו בפיסות עץ חדות.

לאחר המלחמה, גינות טופחו על האדמה שמסביב להריסות בניין הרייכסטאג בברלין. מהנדסים בריטים חרשו את האדמה ומסרו אותה לתושבים כחלקות לגידול ירקות (צילום: הכוחות המזוינים של בריטניה, יחידת הצילום וההסרטה מספר 5, ויקישיתוף)
לאחר המלחמה, גינות טופחו על האדמה שמסביב להריסות הרייכסטאג. מהנדסים בריטים חרשו את האדמה ומסרו אותה לתושבים כחלקות לגידול ירקות (צילום: הכוחות המזוינים של בריטניה, יחידת הצילום וההסרטה מספר 5, ויקישיתוף)

הספר כולל גם עדויות של יהודים – מגינות צמחי המרפא בדכאו ועד המגפיים שהכינו האסירות ברוונסברוק מקש שיפון עבור הוורמאכט, לקראת החורף הרוסי.

סאמנר גם בוחנת את התזונה של האסירים היהודים, את התרכובת הכימית של הגז הקטלני ציקלון בי ואת הגינות שטיפחו יהודים שנכלאו בגטאות הנאציים.

"הדבר העיקרי שאני שומעת, שוב ושוב, הוא 'אלוהים, לא היה לנו מושג. מי חשב על הדברים האלה?'. זו באמת דרך שונה להסתכל על ההיסטוריה, אני מסכימה עם זה"

וישנה גם העדות של הרמן מארק, פליט כימאי יהודי שסייע לבעלות הברית בפרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מסגסוגת מוקפאת הנקראת פייקריט.

לדברי סאמנר, שהחלה להרצות על הנושא כבר לפני כחמש שנים, "הדבר העיקרי שאני שומעת, שוב ושוב, הוא 'אלוהים, לא היה לנו מושג. מי חשב על הדברים האלה?'. זו באמת דרך שונה להסתכל על ההיסטוריה, אני מסכימה עם זה".

כפי שהיא מסבירה, בתקופת המלחמה "היו הרבה פיתוחים בתחום הכימיה האורגנית הסינתטית. אם היית צריך משהו לריפוי, זה היה על בסיס צמחי. עץ, סיבים, מזון, תרופות – זה היה ככל הנראה מהצומח".

ביער הירטגן, הכוחות הגרמניים כיוונו פגזים לעבר ריכוזי עצים, וניצלו את האנטומיה של עצים רכים כדי להפוך עצי מחט לרסיסים קטלניים. התפוצצויות העצים היו גורם מכריע בתבוסת בעלות הברית והביאו למותם של 33,000 לוחמים בקרב על יער הירטגן בסוף 1944, שההיסטוריונים מחשיבים אותו לקרב הארוך ביותר שצבא ארצות הברית השתתף בו (צילום: הארכיון הלאומי של ארצות הברית/סאמנר)
ביער הירטגן, הכוחות הגרמניים כיוונו פגזים לעבר ריכוזי עצים, וניצלו את האנטומיה של עצים רכים כדי להפוך עצי מחט לרסיסים קטלניים. התפוצצויות העצים היו גורם מכריע בתבוסת בעלות הברית והביאו למותם של 33,000 לוחמים בקרב על יער הירטגן בסוף 1944 (צילום: הארכיון הלאומי של ארצות הברית/סאמנר)

בוטניקאים בקווי החזית

בספר, סאמנר מדגימה כמה המקצוע שלה היה בעל ערך במלחמה. "מחקר בוטני הוא בעיקר תאורטי", היא אומרת. "סיווג ומיון, אנטומיה, כימיקלים בצמחים. אנשים בדרך כלל שואלים אותי, איזה שימוש מעשי יש לתחום שלך? למה את מבזבזת את זמנך?', אבל מדהים כמה ידע היפותטי לכאורה, הפך אז למכריע".

ג'ודית סאמנר (צילום: באדיבות המצולמת)
ג'ודית סאמנר (צילום: באדיבות המצולמת)

סאמנר מסבירה שבארצות הברית היה חוסר מודעות לידע הזה לפני המלחמה, מה שהוביל עד מהרה למחסור בכינין ובגומי, שהיו נחוצים מאוד, לאחר שהיפנים השתלטו על מטעים באינדונזיה. האמריקאים נקראו למסור כינין לממשלה הפדרלית כדי להימנע ממלריה בקרב כוחות הצבא באזור האוקיינוס השקט.

עם הימשכות המלחמה, ארצות הברית הכירה בערכם של הבוטניקאים ושכרה אותם לעבוד במספנת חיל הים בפילדלפיה כדי לזהות אילו סוגי עץ יהוו מקור טוב לבניית מזחים וגשרים באוקיינוס השקט ובאילו עלולות לשרוץ תולעי מים.

לדברי סאמנר, רבים מאנשי הצוות של הגן הבוטני ארנולד ארבורטום בבוסטון השתתפו במאמץ המלחמתי. "רבים מהם היו מבוגרים מכדי להתגייס, אז הם גידלו צמחי מרפא, למשל", והשתתפו במחקר של הקולג' לרוקחות במסצ'וסטס.

ארה"ב שכרה בוטניקאים לעבוד במספנת בפילדלפיה, כדי לזהות אילו סוגי עץ יהוו מקור טוב לבניית מזחים וגשרים באוקיינוס השקט ובאילו עלולות לשרוץ תולעי מים

"הם ידעו מה התרחש באנגליה", היא אומרת, ומתכוונת לעובדה שלפני המלחמה האנגלים "רכשו כמעט את כל" התרופות שלהם מהולנד, אספקה שגרמניה חסמה.

בתגובה, הבריטים "גייסו" את הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו, בהם עבדו אזרחים – בהם נשים רבות – בליקוט עשבי מרפא. "כך הם שרדו", אומרת סאמנר.

רגע חגיגי של כושר המצאה במלחמה היה גילוי הפניצילין – אם כי סאמנר מכנה אותו "גילוי מחדש", שכן לדבריה, "הוא היה מוכר למצרים ולשוּמרים הקדמונים".

היא מציינת כי ב-1944, יומני החדשות כינו את הפניצילין "תרופת פלא", אבל בעוד ששימושו לטיפול בפצעים ומניעת קטיעות איברים קודם בפומבי, שימושו הנוסף, לטיפול במחלות מין, הוצנע. "באותו הזמן, התרופה היחידה למחלות מין הייתה למעשה כספית", היא אומרת. "היה אפשר לקבל מזה הרעלת כספית".

דוגמה אחרת להמצאה המבוססת על הצומח במהלך מלחמת העולם השנייה היא השימוש במי קוקוס כתחליף לנוזל דם, אומרת סאמנר, ומוסיפה: "זה משהו שמופיע במקורות רבים, זה לא ממש חדש. זה אמין במאה אחוז".

בתחילת מלחמת העולם השנייה, מטעים של עצי גומי באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, כמו זה שבתמונה מלפני 1925, היו אחראיים ל-90 אחוזים מאספקת הלטקס העולמית. מקורם של העצים בדרום אמריקה, אבל הם תורבתו באזורים של דרום-מערב אסיה שנפלו לידי היפנים במלחמת העולם השנייה. בתחילת 1942 היפנים כבר שלטו על יותר מ-90 אחוזים מאספקת הלטקס העולמית (צילום: ק"י קליינגרותה/רשות הציבור)
בתחילת מלחמת העולם השנייה, מטעים של עצי גומי באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, כמו זה שבתמונה מלפני 1925, היו אחראיים ל-90% מאספקת הלטקס. מקורם של העצים בדרום אמריקה, אבל הם תורבתו באזורים של דרום-מערב אסיה שנפלו לידי היפנים במלחמת העולם. בתחילת 1942 יפנן שלטה על יותר מ-90% (צילום: ק"י קליינגרותה/רשות הציבור)

הנאצים "קשורים לאדמה באופן גנטי"

כשסאמנר בחנה את תפקידם של צמחים במדינות הציר, היא גילתה הפתעות נוספות – בכלל זאת מה שהיא מכנה האובססיה הנאצית לחקלאות.

עטיפת הספר
עטיפת הספר

בגרמניה, לדבריה, "'הרעיון החם' היה שאנשיה הם ארים, שהם קשורים מבחינה פילוסופית וגנטית לאדמה ושיש להם זכות לעבד אותה".

לא רק שהנאצים יישמו את הרעיון הזה בגרמניה, אומרת סאמנר, הרייך גם פיתח "את הרעיון לשלוח משפחות של עובדי אדמה למזרח אירופה, לרוסיה, כדי להקים, בעיקרו של דבר, קולוניות גרמניות" בהתפשטות מזרחה.

אבל החורף הרוסי הקשה שם קץ לתכנית הזאת, היא אומרת.

הנאצים האמינו שהם קשורים פילוסופית וגנטית לאדמה, ושיש להם זכות לעבד אותה. הרייך גם רצה לשלוח משפחות של עובדי אדמה לרוסיה, כדי להקים קולוניות גרמניות

"בכמה מקרים הם אולי השתמשו בזני תרבות שנגנבו מטיבט", אומרת סאמנר, אבל באופן כללי, "אני חושבת שהיה מדובר ביצירי הדמיון שלהם, או שמדענים במכון הקיסר וילהלם אמרו לפקידים את מה שהם רצו לשמוע".

באותם שנים, היהודים ניסו לגדל מעט מזון בגטאות, אבל "במקרים רבים, אנשים שהחלו לטפח גינות גורשו מהגטו לפני שיכלו להשתמש בהן", היא אומרת.

לדבריה, אנשים רבים בעולם עסקו בגינון בתקופת המלחמה, גם בגרמניה של אחרי המלחמה. "אזרחים ששרדו הקימו גינות קטנות בין ההריסות של הבתים המופגזים, ואפילו ניסו לגדל פרגי אופיום", היא אומרת.

גם יפנים רעבים גידלו גינות משלהם על המדרכות ובאדניות מחוץ לחלונות, בזמן שלממשלה שלהם "לא הייתה תכנית להזנת האזרחים", היא אומרת.

הנוף של אזור לה בוקאז' בנורמנדי התאפיין במשוכות שהקיפו שדות חקלאיים; צמחייה עצית שהייתה נטועה בתלי העפר בשולי כל שדה. הכוחות הגרמניים הפכו את המשוכות למבצרים טבעיים, והשתמשו בצמחייה הפראית כדי לטשטש את קווי האש שלהם ולהסוות את כוחות הארטילריה והצלפים (צילום: צבא ארצות הברית/סאמנר)
הנוף של אזור לה בוקאז' בנורמנדי התאפיין במשוכות שהקיפו שדות חקלאיים. הגרמנים הפכו את המשוכות למבצרים טבעיים, והשתמשו בצמחייה כדי לטשטש את קווי האש שלהם ולהסתוות (צילום: צבא ארצות הברית/סאמנר)

זו הייתה תקופה של מחסור ושל התנסויות, שבה חיילים ואזרחים הפכו מודעים יותר לצמחים סביבם. בעזרת כישורי הגינון החדשים שלהם, חלקם ניסו להפוך את העתיד למעט פחות מפחיד מן העבר – גם במדינת ישראל שקמה לאחר מכן.

"זה די מעניין, מספר היהודים שהחלו לעסוק בחקלאות אחרי המלחמה", אומרת סאמנר. "אם יש לך ידע בחקלאות, אתה יכול לגדל את האוכל שלך, לדאוג לצרכיך במידה מסוימת. כל עוד יש לך זרעים ופיסת אדמה, אתה יכול לדאוג לעצמך".

עוד 1,144 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים

אזהרה אחרונה לפני שתשובה (שוב) נעלם עם כספי הפנסיות שלנו

קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

תגובות אחרונות

בניכוי נתניהו ובאב"ד - מצבנו במשבר הכלכלי הנוכחי מצוין

 

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 535 מילים
עודכן לפני 3 שעות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה