30 שנה לחובת הדיווח על התעללות בקטינים או חסרי ישע

מיצג "השתיקה הורגת" של האמנית יובל פליישמן
מיצג "השתיקה הורגת" של האמנית יובל פליישמן

לפני 30 שנה תוקן חוק העונשין, והתווסף לו סעיף "חובת הדיווח", המחייב כל אזרח ישראלי לדווח במקרה של חשד להתעללות בקטין או חסר ישע. החוק מנוסח בצורה מורכבת, האכיפה שלו בעייתית, וכמי שעומד כבר שנים כיועץ חינוכי ופעיל חברתי המלווה שורדות ושורדי התעללות, מול מאות ואלפי מקרים של התעללות ופגיעה בילדים – אני פוגש את הסעיף הזה עם הרבה מאוד קושי ורגשות מעורבים. 

לפני 30 שנה תוקן חוק העונשין, והתווסף לו סעיף "חובת הדיווח", המחייב כל אזרח ישראלי לדווח במקרה של חשד להתעללות בקטין או חסר ישע

ביום ראשון האחרון התקיים כנס "30 שנה לחובת הדיווח" מטעם מכון חרוב וסקר את ההסטוריה ואת השינויים בחוק בשלושים השנה האחרונות. 

הכנס הזה היה הכנס החשוב ביותר שנכחתי בו בזמן האחרון. ולמרות כל הביקורת שלי על החוק והיישום שלו במדינה, משתתפי הכנס דיברו אמת בלי לכבס מילים או לנסות לייפות או להקטין את המציאות, ומלוא הערכתי על כך.

בכניסה עמד מיצג "השתיקה הורגת" של האמנית יובל פליישמן. המיצג – בית בגובה ילד בן תשע. על דלת הבית השלט "כאן גרים בכיף" ומתוך הבית עולות צרחות קריאה לעזרה וקולות רמים של אלימות קשה. קיבלתי אגרוף לבטן.

בכניסה עמד מיצג "השתיקה הורגת" של האמנית יובל פליישמן. המיצג – בית בגובה ילד בן תשע, על דלתו השלט "כאן גרים בכיף" ומתוך הבית עולות צרחות קריאה לעזרה וקולות רמים של אלימות קשה

מישהו ניגש, הרים את הרמקול והקולות כבו. שאלתי מה הוא עושה, והוא ענה שמנמיך, כי הקולות האלה לא נעימים לו. "אני חושב שזה הרעיון של המיצג", עניתי לו. רציתי להפסיק את הקולות, לא להשתיק אותם. 

ואז ניגשה אלי האמנית והמנחה שלה (גיבור הילדות שלי זאב אנגלמאייר) ודיברנו על זה שגם כשמדברים על זה לא מוכנים באמת לדבר על זה. 

בכנס נכחו כ-250 איש. ומה שהכי כאב לי שם זה שהיו צריכים להקשיב לו 250 אלף איש. אבל המשתתפים דיברו בכנות ונתנו לאמת שם ומקום. 

הכנס נפתח בהקרנה של אחת הכתבות הכואבות לצפיה על מורן, ילדה בת שלוש שהפכה במשך חודשים לשק חבטות של אחד מדודיה, התעללות קשה שהובילה לאובדן הכרתה, ובסופו של דבר גם למותה. במהלך ההתעללות הממושכת איש מהוריה וקרוביה לא דיווח לרשויות על מצבה.

מורן, הטריגר הכואב לשינוי בחוק, היתה ילדה בת 3 שהפכה שק חבטות של אחד מדודיה, עד שאיבדה הכרה ובסופו של דבר נפטרה. במהלך ההתעללות הממושכת איש מהוריה וקרוביה לא דיווח לרשויות על מצבה

מורן הייתה הטריגר הכואב, שהפעיל את גלגלי הצדק להוסיף לחוק העונשין את הסעיף של חובת הדיווח, והכתבה הראתה את מנגנון שמירת הסוד הקולקטיבי סביב מקרי ההתעללות.  

הרצאה מצויינת ומקיפה של כרמית כץ סקרה את המחקר האחרון של מכון חרוב ומסקנותיו. התרשמתי שגם במחקר, ואולי באופן כללי באקדמיה, עדיין לא ממש בשלים להבין את המשמעויות העמוקות של התעללות בילדים שנמשכת לעיתים שנים. 

צילום מסך מהסרטון "זוכרים את מורן – מהי חובת הדיווח על התעללות בילדים"
צילום מסך מהסרטון "זוכרים את מורן – מהי חובת הדיווח על התעללות בילדים"

אחד המיתוסים שביקשו לשבור שם היה שילדים שעוברים התעללות לא מגיבים בפייט/פלייט (fight\flight), אלא עושים אדפטציה למצב. לכל העוסקים בתחום צריך להיות ברור, לדעתי, שאי אפשר להשוות מצב של סטרס רגעי למצב של התעללות שנמשכת שנים, מתרחשת ב"אישור" הסובבים שלא מפסיקים את ההתעללות, ובכך הופכת להיות אורח חייו של הקורבן. 

צריך להיות ברור, לדעתי, שאי אפשר להשוות מצב של סטרס רגעי למצב של התעללות שנמשכת שנים, מתרחשת ב"אישור" הסובבים שלא מפסיקים את ההתעללות, ובכך הופכת להיות אורח חייו של הקורבן

נקודה נוספת היא שחובת הדיווח היא הצעד השני אחרי החשיפה עצמה. והשלב שאחריה חייב להיות הטיפול. הטיפול של רשות הרוווחה והמשטרה, שצריכות לחקור את האירוע.

בשלב החקירה של רשויות הרווחה והמשטרה יש ילדים שחוזרים בהם מההצהרה שלהם. פעמים רבות מכיון שלאחר הדיווח לוקח זמן רב אם בכלל שהמקרה מטופל. 

ההליך המשפטי לרוב מוביל לסגירת התיק תחת אמתלות שונות כמו "חוסר עניין לציבור" או "זיהום ראיות", ועוד ועוד סיבות לא מוצדקות בהן הילדים ממשיכים לספוג את ההתעללות. מה שמוביל רבים לאבד אמון במערכת ובמשמעות של חובת הדיווח.

יש ילדים שחוזרים בהם מהצהרתם בגלל התארכות הטיפול, וההליך המשפטי לרוב מוביל לסגירת התיק תחת אמתלות שונות כמו "חוסר עניין לציבור" או "זיהום ראיות", ועוד סיבות לא מוצדקות בהן הילדים ממשיכים לספוג את ההתעללות

אני חושב שאחת הנקודות המכעיסות ביותר עבורי היה פאנל אנשי התקשורת. שדנו בקושי לדבר על הדברים. התעללות בילדים מקבלת כותרות רק במקרה אסון, ורק כאשר "הנסיבות מאפשרות". וכך הציבור אינו מצליח לתפוס את היקף התופעה, ותרבות האונס וההתעללות ממשיכות בחסות השתיקה. 

אנשי התקשורת דיברו על נסיונות ההשתקה שהם עוברים, על הקושי לדווח על אירועים, על העובדה שניתן לדווח רק תחת נסיבות מאוד מאוד ברורות, עד כמה העורכים מחליטים, ועל איך הכתבות שמגיעות לכותרות עוסקות באייטמים "מושכים" כגון אסונות, פוליטיקה או מוות, ולא של הצלחות.

הכעיס אותי שאי אפשר אפילו לדבר על זה שלא מדברים על זה. שאי אפשר להגיד בתקשורת "ברגע זה 600 אלף ילדים הם קורבן להתעללות מתמשכת – ואנחנו לא מדברים על זה" – אז בואו נדבר על זה. 

החלק הכואב ביותר של הכנס היה המשפט האחרון של יצחק קדמן, שסיפר בראיון עם טלי ליפקין שחק את סיפורה של מורן מנקודת מבטו האישית, והכאב עדיין נשמע בקולו הסדוק. כששאלה אותו לבסוף "מה שלומך?" והוא ענה (בציטוט חופשי): "הייתי בסדר גמור עד שביקשתם ממני לדבר על הנושא הזה ששחק אותי עד דק בעשיה בלתי פוסקת הזו. חשבתי שזה מאחורי ומסתבר לי שלא". 

נחנקתי, חיכיתי יפה לסיום הכנס והלכתי ללחוץ את ידו. 

צריך לזכור שברגע זה 600,000 ילדים הם קורבן להתעללות מתמשכת, רובם על ידי אדם המוכר להם. ואתם כנראה מכירים מישהו כזה. 

 בואו נדבר על זה!

שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 829 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 17 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

התקוות הגדולות שהפלסטינים תלו בביידן התנפצו לרסיסים

בכירים ברמאללה מתוסכלים מכך שנשיא ארה"ב עדיין לא עמד בהבטחת הבחירות שלו לפתוח מחדש את הנציגויות הדיפלומטיות בירושלים ובוושינגטון – אבל שמחים על שינוי הנרטיב בנושא פתרון שתי המדינות ● "הייתה הרגשה שארה"ב חזרה למשחק", אומר גורם פלסטיני לזמן ישראל, "אבל שום דבר לא השתנה"

עוד 970 מילים

דרושים מחנכים

בס"ד

חייבים להשאיר "כוחות טובים" במערכת החינוך. עסקתי בחינוך מרבית חיי, וכעת מדאיג אותי הגרף ההולך ויורד של התשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה.

לא רק הכותרות האחרונות מבכות על התפוררות הרוח והיעדר המקצועיות של המורים. בשבועות האחרונים גם נושאות הדגלים, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, הזהירו מפני המחסור הצפוי במורים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה תשפ"ג.

לא רק הכותרות מבכות על התפוררות הרוח והיעדר מקצועיות המורים. גם נושאות הדגלים, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, מזהירות לאחרונה ממחסור צפוי במורים

כל הטענות נכונות ומגובות בעובדות ונתונים, אולם יותר משמפריע לי שבני ובתי יפספסו כמה נושאים באנגלית, מתמטיקה או מורשת, אני חרד מהיום בו עלול בני או עלולה בתי לפגוש מחנך או מחנכת שהגיעו כמחנכים לכיתתם בלית ברירה. מדאיג אותי הגרף ההולך ויורד של התשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה.

כאשר מתעמקים בנתונים, רואים כי ישנה ירידה דרמטית גם במספר הנרשמים להוראה במוסדות האקדמיים השונים, תוך מובחנות ברורה שהקושי הגדול הוא ברישום להכשרת מורים בבתי הספר היסודיים.

עזיבת המורים במהלך שנת הקורונה והיעדר השכר ההולם, מוזכרים שוב ושוב כגורמים משמעותיים במשבר המתרגש עלינו. על פי נתוני הלמ"ס, במהלך עשרים השנים האחרונות מספר התלמידים גדל בכמעט חמישים אחוזים בחינוך היסודי, אולם ככל שמספר התלמידים עולה, כך אנחנו מדווחים על נשירה של מורים. למעשה, רוב מוחץ של המורים המקצועיים ביסודי מקבלים עליהם את תפקיד חינוך הכיתה, כי פחות ופחות אנשים מעוניינים לשמש בתפקיד זה.

ככל שמספר התלמידים עולה, כך אנחנו מדווחים על נשירת מורים. רוב מוחץ של המורים המקצועיים ביסודי מקבלים עליהם את תפקיד חינוך הכיתה, כי פחות ופחות אנשים מעוניינים לשמש בתפקיד

בעבר, תפקיד מחנך הכיתה היה מן התפקידים המבוקשים ביותר במערכת החינוך, בהיותו מגלם בתוכו את האפשרות המעשית של המורה בכיתה להשפיע מעבר לתחום הידע אותו הוא מקנה לתלמידיו. הערכים, המידות, הדאגה להתפתחותו של התלמיד, הפיכתו להיות "מענטש" לטובת החברה, משכה אנשים רבים לכיוון ההוראה מתוך הרגשת שליחות אמיתית ורצון לבנייה ולעיצוב החברה הישראלית. מעטים מקוראי שורות אלו לא יצביעו על איש חינוך משמעותי בחייהם.

זכורני, עת התחלתי את התפקיד הראשון שלי בהוראה כמחנך בכיתה ז', ניגשתי לרב שלי הרב דוד חי הכהן שליט"א, וביקשתי ממנו הדרכה מעשית לקראת כניסתי להוראה. "דמיין לעצמך", כך אמר לי, "שבכל כיתה אליה אתה נכנס לחנך -יושבים האנשים החשובים ביותר של הדור הבא: מנהיג, טייס, רב גדול, או ספורטאי מצטיין – והשליחות שלך היא לבנות בשלב הנערות את עתידם הגדול". הסתכלות זו בוודאי הובילה לאחריות רבה ולסוג של חרדת קודש לפני כל כיתה אותה לקחתי לחנך.

בשנים האחרונות, נפערו פערים גדולים מאד בתשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה. מנהלי בתי ספר רבים בארץ מדווחים כי חלק גדול מהמורים אינם מעוניינים לשאת בנטל החינוך. אם זה בגלל "ההתערבות של ההורים", קשיי הבירוקרטיה של "המערכת", היעדר פרופסיה ומעמד ייחודיים למחנך הכיתה, חוסר תגמול הולם ועוד ועוד.

אנשי הוראה רבים בוחרים בפרופסיה ההוראתית המקצועית כעיקר עיסוקם, ופחות מעוניינים לקחת אחריות של מחנך על כלל היבטיו של הילד. יחד עם עוד גורמים, הגענו למצב שמעמדו של מקצוע ההוראה בכלל ומעמדו של מחנך הכיתה בפרט הולך ונשחק והעתיד כולו לוט בערפל.

מנהלי בתיה"ס בארץ מדווחים כי מורים רבים אינם מעוניינים לשאת בנטל החינוך. אם בשל "התערבות הורים", קשיי הבירוקרטיה של "המערכת", היעדר פרופסיה ומעמד ייחודיים למחנך הכיתה, חוסר תגמול הולם ועוד

שינוי המעמד, התפיסה ומובחנות של מחנכת הכיתה כבעלת השפעה קריטית על עולמם של הילדים, וממילא הסתכלות מובדלת ומובחנת על ידי כל הגורמים המלווים אותה – הם אלו שישנו את כיוון מעמד המורה באופן כללי, להשארת "כוחות טובים" במערכת החינוך, וכמובן לגיוס אנשים מעולים לטובת מערכת החינוך הכללית.

אהרון קצב הוא סמנכ"ל פדגוגיה בקרן משפחת ליאון, שפועלת למען שוויון הזדמנויות וחינוך לערכים באמצעות חיזוק וביסוס מחנכי ומחנכות הכיתה בישראל (צילום: מור חטואל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 572 מילים

״מי שמרים יד על אזרח ישראל או חייל צה"ל - דמו בראשו״

ראש מועצת אום אל פחם מבקש לא לערוך תרגיל צבאי בעיר ● גנץ: לאיראן בקרוב יהיה חומר לפצצת גרעין, המחיר לעצור אותה עכשיו נמוך משיהיה בעוד שנה ● יועץ בטיחות להילולה במירון התפטר: ״הצפיפות גדולה מדי - התשתיות לא מוכנות״ ● עידית סילמן הודחה מוועדת הכנסת ● דיווח: יוסי כהן גורש ב-2019 מקונגו ● קארה צעק על כסיף: אתה עוכר ישראל - להעיף אותך מהכנסת

עוד 23 עדכונים

פרשת חיים ולדר טלטלה את העולם החרדי אבל לא בטוח שמשהו השתנה

פרשת חיים ולדר זעזעה את הציבור החרדי ופרצה סכר של עדויות על פגיעות מיניות והטיפול הלוקה בהן ● פעילים המסייעים לנפגעים חרדים מספרים לזמן ישראל על המשך תרבות השתיקה לצד השינויים שעוברת הקהילה בעקבות התפוצצות הפרשה: "אנחנו עדיין מקבלים המון שיחות הקשורות אליו"

עוד 2,621 מילים

למקרה שפיספסת

שנה אחרי שהיועמ"ש הקודם החליט לסגור את תיקיהם של מפקד חיל הים לשעבר ושל עו"ד דוד שמרון, פרסמה פרקליטות המדינה את ההחלטות המנומקות בעניינם של השניים ● אלא שהסברי הפרקליטות מצומצמים מדי, חסרי היגיון ומנוגדים להלכה ולפרקטיקה המשפטית במיוחד בשחיתות שלטונית ● קלונה של התביעה הכללית ניבט מכל שורה במסמכים הללו ● פרשנות

עוד 619 מילים

האם אבו מאזן יתפייס עם איחוד האמירויות?

יו"ר הרש"פ אבו מאזן ביקר לראשונה באבו דאבי אחרי נתק של שנים רבות, על רקע התמיכה של איחוד האמירויות בנורמליזציה עם ישראל ותמיכתה ביריבו המר מוחמד דחלאן. גורמים בכירים בפת"ח טוענים, כי קיים ערוץ חשאי לתיווך ביחסים בין אבו מאזן לאיחוד האמירויות וכי ביקורו עשוי להביא לפריצת דרך ושבירת הקיפאון ביחסי הרש"פ עם איחוד האמירויות.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן ביקר שלשום באבו דאבי, ביקור נדיר לאחר הפסקה שנמשכה שנים ארוכות, כדי להגיש תנחומים על מותו של נשיא איחוד האמירויות השיח' ח'ליפה בן זאיד וברכות למחליפו בתפקיד השיח' מוחמד בן זאיד, מי שהיה יורש העצר של אבו דאבי ושחתם על הסכם הנורמליזציה עם ישראל.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן ביקר שלשום באבו דאבי, ביקור נדיר לאחר הפסקה של שנים ארוכות, כדי להגיש תנחומים על מות נשיא איחוד האמירויות השיח' ח'ליפה בן זאיד וברכות למחליפו השיח' מוחמד בן זאיד

לאבו דאבי הגיעו מנהיגים רבים ממדינות העולם כדי להגיש תנחומים ובהם גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, אולם ככל הידוע הוא לא נפגש עם אבו מאזן ששהה באותה העת באבו דאבי.

לאבו מאזן נלוו בביקור יורשו האפשרי חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הכללי הפלסטיני.

עיתון "ראי אליום" גילה ממקורות מיוחדים המקורבים לעיתון כי ביקורו של  יו"ר הרש"פ עשוי להיות הצעד הראשון לשבירת הקיפאון ביחסים של הרש"פ עם איחוד האמירויות. קיפאון הנובע מההסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל והתמיכה של איחוד האמירויות במוחמד דחלאן, יריבו המר של אבו מאזן.

דחלאן משמש יותר מעשר שנים כיועצו של יורש העצר של איחוד האמירויות השיח' מוחמד בן זאיד, שהתמנה השבוע לנשיא לאחר מותו של הנשיא השיח' ח'ליפה בן זאיד.

העיתון דיווח על ערוץ חשאי במפרץ שמתווך בין הרש"פ לאיחוד האמירויות כדי שיתקיימו מפגשים נוספים בין הרש"פ לאיחוד האמירויות בעתיד הקרוב כדי לדון במחלוקות ביניהן ולנסות למצוא להן פתרון.

עיתון "ראי אליום" גילה ממקורות מיוחדים המקורבים לעיתון כי ביקורו של  יו"ר הרש"פ עשוי להיות הצעד הראשון לשבירת הקיפאון ביחסים של הרש"פ עם איחוד האמירויות

מאג'ד פרג' פרץ את הדרך

לפני כמה חודשים ביקר בדובאי הגנרל מאג'ד פרג', ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני, הנחשב ל"איש החזק" ברש"פ ומקורבו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס. רשמית הוגדר הביקור כביקור בדוכן של "פלסטין" בתערוכת "אקספו 2020", אך על פי גורמים בתנועת פת"ח היה זה ביקור מדיני ראשון שהיו לו השלכות חשובות.

מאג'ד פרג' נפגש עם שליט דובאי השיח' מוחמד בן ראשד אלמכתום ודן עימו בשיפור היחסים בין הרש"פ לאיחוד האמירויות, אשר עלו על שרטון בשנים האחרונות.

הקלקולים הקשים ביחסים בין הרש"פ לאיחוד האמירויות נובעים משתי סיבות עיקריות:

1

מוחמד דחלאן, יריבו המר של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, משמש כיועצו הבכיר של השיח' מוחמד בן זאיד יורש העצר של אבו דאבי.

דחלאן מבוקש ע"י הרש"פ באשמות של מעשי רצח ושחיתות כספית, אך איחוד האמירויות תומך בו להיות יו"ר הרש"פ הבא, לאחר שמחמוד עבאס בן ה-85 יירד מהבמה הפוליטית

2

הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל. בעקבות חתימת הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל החזירה הרש"פ את השגריר שלה מאבו דאבי. הייתה זו מכה מדינית קשה לרש"פ. איחוד האמירויות הייתה המדינה הערבית הראשונה שהפרה את הווטו של הפלסטינים על מדינות ערב  בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

הרש"פ פירסמה הודעת גינוי רשמית, היא דאגה להפריע לביקורים של נציגים מאיחוד האמירויות במסגד אלאקצא בהר הבית וסירבה לקבל סיוע כספי מאיחוד האמירויות וסיוע רפואי  עם פרוץ מגיפת הקורונה.

לפני כמה חודשים ביקר בדובאי ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני, הנחשב לאיש החזק ברש"פ ומקורב לאבו מאזן. רשמית הוגדר הביקור כביקור בדוכן של "פלסטין" בתערוכת "אקספו 2020"

הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל חיזק גם את מעמדו של מוחמד דחלאן בקרב הירושה על תפקיד יו"ר הרש"פ, הרש"פ נכשלה וקרנו של מוחמד דחלאן עלתה בעיני ישראל וארה"ב.

קרב הירושה ברש"פ

לא ברור עדיין מדוע שיגר יו"ר הרש"פ בזמנו את מקורבו מאג'ד פרג' לדובאי. האם היה זה בגלל מצבה הכספי של הרש"פ ומפני שהוא זקוק לכסף האמירתי לאחר שמדינות ערב המתונות, ובראשן סעודיה, הטילו מצור כלכלי על הרש"פ? או אולי בגלל גל השמועות שמפיצה תנועת "האחים המוסלמים" כי סר חינו של מוחמד דחלאן בעיני שליטי אבו דאבי והם הטילו עליו שורה של הגבלות?

בכל מקרה, גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי מאג'ד פרג' הגיע לדובאי כדי לשווק את עצמו כאחד היורשים הפוטנציאלים של מחמוד עבאס וגם כדי לבקש סיוע כספי עבור הרש"פ.

פרג' מקובל מאוד על ארה"ב וישראל בעקבות קשריו ההדוקים עם ה-CIA והשב"כ הישראלי ומלחמתו בטרור.

מעמדו של פרג' בתנועת פת"ח ובשטחים חזק לעין ערוך ממעמדו של מוחמד דחלאן והוא מקורב מאוד ליו"ר הרש"פ.

מי שמודאג מהביקור  הנוכחי של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס באבו דאבי הם בראש ובראשונה מוחמד דחלאן, שמקורביו מכחישים בתוקף את הידיעות כי "עבר חתול שחור" בינו לבין יורש העצר השיח' מוחמד בן זאיד, וכמובן גם בכירי פת"ח ג'בריל רג'וב ומחמוד אלעאלול, שכל אחד מהם רואה את עצמו כיורשו הפוטנציאלי של מחמוד עבאס. הם נשארו ברמאללה, ועם אבו מאזן נסעו חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג'.

מי שמודאג מביקור אבו מאזן באבו דאבי הם דחלאן, שמקורביו מכחישים בתוקף כי "עבר חתול שחור" בינו לבין יורש העצר בן זאיד, ובכירי פת"ח רג'וב ואלעאלול, הרואים עצמם כיורשים פוטנציאליים

צריך להמתין ולראות כיצד יתפתחו מכאן העניינים והאם אכן ביקורו החריג של יו"ר הרש"פ אבו מאזן באבו דאבי יביא לשבירת הקרח ביחסים בין איחוד האמירויות לרש"פ.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 793 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מרכבות הטריגר

המדינה ביטלה את זיקוקי יום העצמאות מתוך התחשבות בהלומי קרב, אבל ביומיים האחרונים הפעילה אזעקות בכל הארץ במסגרת תרגיל "מרכבות האש" ● פיקוד העורף אמנם פעל להביא את הדבר לידיעת הציבור, אבל מה לעשות שלא כל אזרח עוקב באדיקות אחר החדשות או הטוויטר של צה"ל ● במקרה קשה במיוחד, קשישה שרצה לממ"ד נפצעה קשה ואושפזה ● דובר צה"ל: "אנו מצרים על המקרה"

עוד 600 מילים

"הרשויות מתעלמות מתלונות על פגיעה של כוחות הביטחון בעיתונאים"

חופש העיתונות ישראל מצהירה כי חשוב להישמר מכל פגיעה בעיתונאים ● אבל עיתונאים זרים, פלסטינים וישראלים שהתלוננו על אלימות נגדם מצד כוחות הביטחון טוענים כי החקירות טויחו וכי חיילים ושוטרים לא הועמדו לדין גם במקרים בהם היו הוכחות ברורות לתקיפות ● כיום, רבים מהעיתונאים שמותקפים כבר לא טורחים להגיש תלונה ● מצד שני, תקיפות עיתונאים בידי אזרחים נחקרו וטופלו ביסודיות

עוד 3,166 מילים ו-1 תגובות

מאה ערים נבחרו להשתתף בתוכנית האיחוד האירופי שמטרתה להפוך אותן לירוקות, ביניהן נציגה מפתיעה מישראל: אילת ● כדי לעמוד בציפיות, עיר הנופש הדרומית תצטרך לעבור מהפך תחבורתי ועוד שורה של שינויים ● החדשות המשמחות מגיעות דווקא כשמפרץ אילת מאוים על ידי הובלת הנפט של קצא"א ותכנית חדשה של הממשלה להחזיר את כלובי הדגים למים

עוד 860 מילים

ועדת המחירים ממליצה להסיר באופן מיידי את הפיקוח על מחירי הלחם האחיד

דיווח: לראשונה שיגרה רוסיה טילים לעבר מטוסים ישראליים בשמי סוריה ● השבוע תבוטל החובה על הנכנסים ארצה לעבור בדיקת PCR ● המשטרה ביקשה מבהרב-מיארה אישור לפתוח בחקירה פלילית נגד טיבי וכסיף ● בנט הוציא את סילמן מישיבת הסיעה לאחר שסירבה לומר אם תתמוך במינוי כהנא לשר ● דיווח: כתב היד שעל המעטפה שנשלחה לגילת בנט זהה לזה של ספורטה חניה

עוד 42 עדכונים

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה