"הופשטיין, תגיד, במה הסתבכת בחיים?"

במה לא?

"למה אתה רוצה לסבך אותי? לא נראה לך שאני מספיק מסובך גם ככה?"

דווקא חשבתי שאנחנו יכולים להתחבר. אתה יודע, הופשטיין זה אבן-חצר בגרמנית, רוטשטיין זה אבן-אדומה. אפשר לעשות בלאגנים ביחד.

"אתה צריך לדעת שאבן אדומה תמיד לוקחת".

"אבן-אדומה", ככל הנראה הכינוי שפרופ' זאב רוטשטיין היה מקבל אילו היה מנהל בית חולים בשבט אינדיאני, תמיד בלט מול אבני החצר החיוורות יותר של מערכת הבריאות הישראלית. מי שנחשב לאחד המנהלים המוכשרים בתחום, נתפש גם כאחד הגורמים השנויים במחלוקת, ושורה של סכסוכים ושערוריות מלווה אותו לאורך כל הקריירה. בימים אלה הוא אדום מזעם, ויוקד מתחושה של רדיפה וצדקנות.

ארבע וחצי שנים אחרי ש"התגייס", כהגדרתו, להצלת בית החולים הדסה המצוי בתכנית הבראה ומחובר למכונות ההנשמה של המדינה, ורגע אחרי שהקדנציה שלו הוארכה בשלוש שנים, נתקל רוטשטיין במהמורה שעלולה לסמן את סוף הכהונה שלו, ומרגיש את אדי הנישוב העולים מעבר לים, מכיוונן של הבעלים של בית החולים, נשות הדסה, אשר הכריזו עליו מלחמה.

"החודשים הקרובים מאוד קריטיים, והן (נשות הדסה) יצטרכו לחפש מנכ"ל אחר, אם המדיניות שלהן לא תשתנה", הוא מבהיר כבר בשלב מוקדם של הראיון.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בצמרת הממסד הישראלי הוא זוכה לרוב לתמיכה, בעיקר מצד שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, ובמידה רבה גם מצד ראשי האוצר.

"ועדת השלושה", המורכבת מנציגים של שני המשרדים, מגבה את אופן ההתקדמות של תכנית ההבראה בבית החולים הירושלמי, ושר הבריאות אף מינה את רוטשטיין לאחרונה לאחד התפקידים הרגישים במערכת הבריאות הישראלית, יו"ר ועדת סל הבריאות, כאות לאמון הרב שהוא רוכש לו.

אבל בתפוצות מרוצים הרבה פחות. נשות הדסה, הבעלים של בית החולים והגוף שמגייס את רוב התרומות שמפרנסות את רוטשטיין ואת 5,000 עובדי בית החולים, החליטו להיכנס בו חזיתית.

מה שמפתיע, אולי, הוא האופן שבו עשו זאת. רוטשטיין לא יודה בכך, אך נראה כי נשות הדסה אימצו את הטקטיקה שלו עצמו: אומרים דברים דוגרי, ישר בפנים, בלי רחמים ובלי מכבסות מילים.

"הם מנסים ללכת מתחתי, ופונים למנהלים שכפופים אלי, כדי שיבואו לכנסים במקומי. הרעיון הוא לפגוע בי ולהעליב אותי. וכן, אם מנהלים מתחתי יגיעו לכנסים במקומי, אני חושב שזה יעליב אותי"

לעת עתה נבלמה כוונת נשות הדסה לפטר את רוטשטיין, בעקבות התערבותו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימן טוב. הארגון ביקש לבטל את הארכת החוזה של רוטשטיין, אשר נקבע לסוף חודש זה, והרושם שהתקבל בשבוע האחרון הוא כי נשות הדסה לא מתכוונות להפסיק לנסות.

עם זאת, רוטשטיין נותר מנכ"ל תחת אזהרה, ונשות הדסה כבר הבהירו כי לא יאפשרו לו להתערב שוב באיסוף התרומות או הנכסים של בית החולים.

"ארגון נשות הדסה יוביל וינהל בלעדית, ובהתאם לשיקול דעתו, את כל נושא התרומות עבור בתי החולים של הדסה", הובהר בסיכום עם המנכ"לים של משרדי הבריאות והאוצר. "הארגון יהיה הגורם היחיד שינהל את הנכסים שהזכויות בהם מצויים בבעלותו".

נשות הדסה, מצדן, הוסיפו להודעה הערה משלהן: "לאור סוגיות קשות שעלו לאחרונה באשר להתנהלות מנכ"ל בית החולים, הבהרנו כי תפקידו של המנכ"ל הוא אחד ויחיד, לנהל את בית החולים על הצד הטוב ביותר".

רוטשטיין משוכנע שנשות הדסה בעצם רוצות להשפיל אותו: "הן מנסות לייצר מצב של מנכ"ל מקוצץ כנפיים ומרוט נוצות. זה ברור. לא יהיו הישגים בלי המנכ"ל.

"הן חוזרות אחורנית. אני מבין את זה, אבל הן עוד לא מבינות את זה. התורמים רוצים לראות לאן בית החולים הולך, ולהיות בטוחים שהוא לא פושט רגל מחר. רק המנכ"ל יכול להציג להם נתונים כאלה".

אז מעכשיו לא תוזמן יותר לאירועי התרמה?

"נכון. ב-10 בינואר יש כינוס באורלנדו שהוזמנתי אליו, אבל שלחו אלי מכתב שמבטל את ההזמנה. בינתיים, הם מנסים ללכת מתחתי, ופונים למנהלים שכפופים אלי, כדי שיבואו לכנסים במקומי. הרעיון הוא לפגוע בי ולהעליב אותי. וכן, אם מנהלים מתחתי יגיעו לכנסים במקומי, אני חושב שזה יעליב אותי.

"הם לוקחים במקומי לאירוע את ארז מלצר, יו"ר בית החולים, שלא יודע מה קורה כאן. ברור שזה מעליב".

הן גם אוסרות עליך לטפל בנכסים של בית החולים.

"נכון. אני לא אוכל לקדם פרויקטים. אם מחר ארצה לשפץ מחלקה, אצטרך לבוא אליהן. בתנאים כאלה אני מכשיל את עצמי. אם אני רוצה להצליח, אני חייב לשפר טכנולוגיות. אבל אם לוקח שלוש שנים כדי לקבל מהן אישור, כפי שקרה בעבר, זה לא יעבוד.

"נדרשו לי שנתיים כדי לקבל אישור לשפץ את הבניין העגול של הדסה, שהוא הבסיס להבראת בית החולים. אתה מבין את זה? המערכת שלהם מתנהלת בלי הבנה מינימלית של הצרכים המקומיים, ושל ההכרח להבריא את בית החולים".

בית חולים הדסה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אם הייתי מקשיב להן לא היה בית חולים

ב-10 בדצמבר נחת רוטשטיין בישראל, בתום נסיעה לאיסוף תרומות בארה"ב, שכללה גם ארוחת ערב יוקרתית עם תורמים בכירים במיאמי.

למחרת, בעודו נלחם בשאריות הג'ט-לג, קידמה את פניו ידיעה בעיתון "כלכליסט", ולפיה נשות הדסה מבקשות להדיח אותו מתפקידו. לא שימוע, לא בירור, לא גישור. לך הביתה – עכשיו.

"קראתי את הדברים בעיתון כמוך. הייתי בהלם טוטלי. בהתחלה חשבתי שזאת טעות. לא קיבלתי שום דבר, שום מכתב. הודחתי בעיתון. אבל עדיין, בשביל להדיח מישהו במדינת ישראל צריך לעשות שימוע, לא?"

במכתב שכותרתו "הפרה של חוזה ההעסקה והתנגדות להארכתו", אשר שוגר גם למנכ"לי האוצר והבריאות, כותבת נשיאת הארגון היוצאת, אלן הרשקין, לרוטשטיין:

"אתה פוגע במאמצי גיוס התרומות של ארגון נשות הדסה לטובת בתי החולים… התנהגותך האבסורדית הגיעה לשיאה לפני מספר ימים, כאשר ארגון נשות הדסה ערך אירוע התרמה גדול ואירועים נוספים במיאמי… לא רק שלא סייעת במאמצים אלה, אלא אף יצאת מגדרך באופן בוטה ובלתי מכובד, זלזלת והכפשת את ארגון נשות הדסה, צוותו המסור ומתנדביו.

"עשית זאת פעמים רבות, ואף בשיחות ישירות עם רבים מהתורמים שלנו. לשם דוגמה, במסגרת זו אף אמרת אמירות לא נכונות ולא הולמות, לגבי אופן השימוש בכספים שגויסו על ידן… מעשיך לא רק חרבו והזיקו לשם הטוב של הדסה, אלא גם יצרו אווירה שמשפיעה על יכולתנו להמשיך ולגייס תרומות לבית החולים".

כמעט חודש אחרי, רוטשטיין רחוק מלהירגע. "קראתי את הדברים בעיתון כמוך. הייתי בהלם טוטלי. בהתחלה חשבתי שזאת טעות. לא קיבלתי שום דבר, שום מכתב. הודחתי בעיתון. אבל עדיין, בשביל להדיח מישהו במדינת ישראל צריך לעשות שימוע, לא? לדבר עם הבן אדם, לתת לו התרעה, משהו".

מה הקפיץ אותן לדעתך?

"לדעתי הבינו אותי לא נכון כשדיברתי אל התורמים. הכל נובע מההבדלים העצומים בין אמריקאיות לישראליות. בישראליות אם אתה אומר למישהו 'סטופיד' זה פשוט. באמריקאיות אתה לא יכול להגיד 'סטופיד'. הישראלי הוא דוגרי. לכן הוא מסתדר עם הישראלים האמריקאים, אבל לא עם היהודים האמריקאים. כי הם אמריקאים".

"עברו יותר מ-100 שנה והלך והשתנה הדור. נשות הדסה זה לא אותו דור נפילים של פעם. היום בבחירות הפוליטיות בתוך הארגון, אתה יכול לקבל נשיאה שאין לה ניסיון או ידע, ושאפילו לא למדה במוסדות אקדמיים"

אתה לא ילד, זה לא חדש לך שיש הבדלי תרבות.

"אני יודע את זה, אבל אז נוצרים פערים ברגע שמעבר לים אומרים לך מה לעשות, ואתה יודע שהם לא צודקים, לא מכירים, לא יודעים, ולא בקיאים בכל מה שקורה פה, בכל המיליה של הממשלה והפקידים, שצריך להתעסק איתם פה ושדרושה לכך מומחיות מיוחדת.

"תביא לפה מנהל אמריקאי מצוין, ותוך פחות משישה חודשים הוא איננו. כמו שאני לא רואה את עצמי מועמד לנהל בית חולים באמריקה, כך הם לא יכולים לנהל בישראל".

במרכז: הנרייטה סולד, מייסדת ארגון נשות הדסה

רוטשטיין טוען שנשות הדסה פועלות משיקולים פוליטיים פנימיים של הארגון. "יש פה ארגון שהחליט להקים בפלסטינה בית חולים 'לטובת האזרחים', כלומר להפריח את השממה. עברו יותר מ-100 שנה והלך והשתנה הדור. נשות הדסה זה לא אותו דור נפילים של פעם.

"היום בבחירות הפוליטיות בתוך הארגון, אתה יכול לקבל נשיאה שאין לה ניסיון או ידע, ושאפילו לא למדה במוסדות אקדמיים. מה הקשר בין זה לבין לנהל בית חולים עם אחריות, עם 5,000 עובדים, עם 2 מיליון מטופלים? ברור לך שהתיאום בינינו לבינם הוא בלתי אפשרי במצב הזה.

"כך נוצרים שני מצבי טבע: אם חושדים בך כמנכ"ל, אתה לא יכול להתקדם, ואם סומכים עליך, אתה יכול לרוץ קדימה ולא נעצר".

והן חושדות בך.

"הנשיאה היוצאת הרשקין ואני לא הסתדרנו מהרגע הראשון. זאת האמת. לא הבנתי את הראש שלה, לא הבנתי מה היא רוצה לעשות, והרגשתי שהיא שמה לי רגליים יותר מפעם אחת. אם הייתי מתנהל בדרך של נשות הדסה לא היה היום בית חולים".

עד כדי כך?

"כן. ברור".

למה?

"כי הן לא יודעות. יש להן הרבה יועצים משפטיים, והן מוציאות על זה הרבה כסף, אבל הם לא מתחום הבריאות".

גורם מקורב לבית החולים טוען כי רוטשטיין מנסה לייפות את המציאות: "באופן קבוע הוא מגיע לכנסים, ובמקום לדבר על הדסה, הוא מהלל ומשבח את בית החולים הקודם אותו ניהל. זה מטורף לחלוטין"

הם מבינים בפיננסים?

"הם גם לא מהתחום הפיננסי. איך הם יכולים להבין שבית החולים שלהם פועל בתנאי הפסד על פי חוק של מדינת ישראל?

"נשות הדסה לא יכולות להבין שעל כל שקל שאני גובה מהמטופל, אני מחויב לתת 65% הנחה על פי חוק ה-cap לקופות החולים (חוק המסדיר את ההתחשבנות הכספית בין קופות החולים לבתי החולים; א"ה). לך תסביר להן את השיטה הישראלית. הן חיות בעולם שבו הרפואה מאד יקרה, ושאם עולה לבית החולים 1,000 דולר, הוא גובה 1,100 דולר".

משמאל: יו"ר סל הבריאות, פרופסור זאב רוטשטיין, שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בכנס שדן בסל הבריאות 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

השכנה מלמטה קפצה לדרינק

גורם מקורב לבית החולים טוען שרוטשטיין מנסה לייפות את המציאות. לדבריו, הסצנות מול התורמים מטרידות את התורמים שלא מבינים איך אפשר להתנהג כך מולם.

"הוא מתנהג בצורה בלתי נסבלת. סליחה על הביטוי, אבל הוא מתנהג כמו ביריון שלא רואה אף אחד בעיניים, בגלל שהוא יודע שיש לו תמיכה ללא עוררין משר הבריאות. נשות הדסה הבליגו לאורך השנים והסתכלו לכיוון השני עד שזה הגיע לפגיעה בתורמים של בית החולים. באופן קבוע הוא מגיע לכנסים ובמקום לדבר על הדסה הוא מהלל ומשבח את בית החולים הקודם אותו ניהל (המרכז הרפואי שיבא בתל השומר; א"ה). זה מטורף לחלוטין.

"תורמים מגיעים כעוסים עם בטן מלאה על פגישות איתו. חלקם לא מוכנים לדבר איתו יותר, ובצדק. במיאמי, בסיטואציות עם תורמים, רוטשטיין פשוט דיבר ודיבר ודיבר וטינף ולעג, ואי אפשר היה להפסיק אותו. זה כנראה הקש ששבר את נשות הדסה. זה ברור לכל מי שמתנהל מול תורמים שנורא קשה להמשיך ולגייס ככה כספים".

מצעד של ארגון נשות הדסה בירושלים. 2012 (צילום: Yoav Ari Dudkevitch / FLASH90)

נשות הדסה טוענות שאתה מדבר בגסות אל תורמים. לא צריך להיות מומחה ברפואה כדי לטעון זאת.

רוטשטיין: "הן אומרות שהפרעתי בתרומות? רק בערב ההתרמה הזה גייסנו 9 מיליון דולר".

הן טוענות שבאירוע עברת בין האורחים וטינפת.

"להבנתי, הן בכלל מתכוונות לאירוע שהיה אחרי הדינר. לדינר עצמו הגעתי חולה כמו לא-יודע-מה משיקגו, ונאמתי, כדי שלא יגידו שאני לא עוזר באיסוף התרומות. לדעתי, הוספתי לתרומות עוד 100 אלף דולר, וברור שההשפעה שלי שם הייתה חיובית. לא חשוב. כשנגמר האירוע נסעתי לבית של רמי ועדינה לוי במיאמי, לאירוע עם ישראלים.

"ישבנו שם כמה ישראלים וקשקשנו בטוב ליבנו ביין של שבת. אבל מה? ננסי פלצ'וק (לשעבר נשיאת הדסה, א"ה) הגיעה לשם, כי היא שכנה שמתגוררת שתי קומות למטה, והזמינו אותה. דיברנו רוב הזמן בעברית, ומישהו תרגם לה. ואז היא החליטה שהשמצתי את נשות הדסה, זה הכל".

נשיאת הדסה לשעבר, ננסי פלצ'וק (צילום: Nati Shohat / Flash 90.)

ומה אמרת שזעזע אותה כל כך?

"אין לי מושג כי היא לא אמרה לי מה הפריע לה. היא רק שלחה לי אחר כך מכתב שבו כתבה: Hadassah deserves better (להדסה מגיע יותר). ככה היא כתבה. בדיעבד אני מבין שהיא ניסתה לחזור ולהיות מקובלת בארגון בכך שהיא לכלכה עלי, ושאני הכלי שלה. מישהו מהארץ גם עזר לה בכך, אבל אני לא אומר מי. זה עוד יבוא בעתיד (מחייך)".

מה הכוונה? אתה נוקם?

"לא. אני לא מחפש את הנקמה. אבל לגופה שנסחפה לים יש נטייה להגיע בסוף אל החוף. היא תגיע".

הן אומרות שאתה מספר לתורמים שעדיף להם לתרום לבית חולים שיבא (תל השומר).

"לא, בוא נדייק: אמרתי ששיבא בית חולים יותר טוב. וזה נכון. שיבא יותר טוב".

נו, אז מה אתה רוצה? הן אומרות: יש גבול. לתורמים לא צריך לומר כל מה שחושבים. יש כללי פוליטיקלי קורקט.

"אני לא מכיר דרך אחרת חוץ מהאמת. ולא הבנתי מה הבעיה בעצם? אם אני בא לתורם, וזה קרה לי, והתורם אומר לי 'באת משיבא, אתה מזוהה עם שיבא, תגיד, איזה בית חולים יותר טוב?' מה אתה מצפה ממני להגיד בתור מנכ"ל הדסה חוץ מהאמת? אני לא יכול לשקר.

"עכשיו, אני אומר לו: 'אין ספק שבית חולים שיבא יותר טוב, אבל תן לי לעשות את מה שאני צריך לעשות ותראה לאן נגיע בהדסה'. מזה הן נעלבות? אני חושב שהדבר הכי חשוב זה לרכוש את לבו של התורם. כי אם אשקר והוא יבדוק את הסיפור ויגלה ששיבא יותר טוב, מה עשינו?"

רוטשטיין סבור שנשות הדסה מנסות להפיל עליו גם את הכשלים שלהן. "אנשים לא רוצים לתרום לנשות הדסה בגלל שהארגון הזה איבד את האמון. זאת עובדה. גם בגלל הצורה שבה הם פועלים, ללא פתיחות, הכל סגור אצלם. היו לי שיחות איתם בנושא".

מפריע לך שהעמלה שלהן על תרומות עלתה לאורך השנים מ-8% ל-14%?

"היו לי שיחות איתן על זה. התקורה שלהן באמת גבוהה מאד. העובדה שהן משאירות אצלן 14% מרתיעה הרבה מאד תורמים. זאת דעתי, אז מה, לא להגיד אותה?"

ולתורמים אתה גם אומר את זה?

"נכון. אם אני מרגיש שתורם מתרעם על 14% אני אומר לו 'אם אתה מחליט לתרום, אני חוזר לנשות הדסה ומשיג לך תקורה יותר זולה'. היה אפילו תורם אחד שהבטחתי לו תקורה של אפס. הן לא הסכימו איתי, והיה בינינו קרב קשה מאד, ובסוף הכרחתי אותן להחזיר את התקורה לתורם".

"אם מישהו אומר שאני מקלקל בתרומות, שיוכיח. המספרים לא תומכים בזה, ברור שלא. אז אני לא מפריע לתורמים. יכול להיות שאני לא עוזר, יכול להיות שאלמלא אני אפשר היה להביא יותר. אבל אני בוודאי לא מפריע"

הן מגייסות תרומות לבית החולים, אבל משאירות בארגון 14%. אז הן בניגוד עניינים מסוים?

"את זה אתה יכול לשאול אותן עצמאית, לא אותי. אבל עזוב שטויות, בוא נסתכל על 'אמת בפרסום'.

"אם מישהו אומר שאני מקלקל בתרומות, שקודם כל יוכיח את זה במספרים. המספרים לא תומכים בזה, ברור שלא. אז אני לא מפריע לתורמים. יכול להיות שאני לא עוזר, יכול להיות שאלמלא אני אפשר היה להביא יותר. אבל אני בוודאי לא מפריע".

מנתונים שהגיעו לזמן ישראל עולה כי בשנים 2013-2016 סך התרומות שנקלטו היה 24-29.5 מיליון שקל. ב-2017, בתום השנה הראשונה לכהונתו של רוטשטיין ירד מעט סכום התרומות ל-27 מיליון שקל, אבל הוא שב ועלה ל-33.3 מיליון שקל ב-2018, והגיע לשיא של 45.2 מיליון שקל לאחר הסכם ההבראה ב-2019 (לא כולל תרומות נפרדות עבור בניין דווידזון).

רוטשטיין סבור כי המתח על רווחים ואחוזים מתרומות מעיב כמעט על כל הפעילות של בית החולים. "לאחרונה פתחנו במוסקבה מרפאה לגילוי ומניעה של סרטן, בשיתוף פעולה עם הרוסים, בהשקעה של 250 מיליון דולר. תראה לי מי עוד הקים מרפאה במוסקבה בארבע השנים האחרונות. אתה, למשל, פתחת מרפאה במוסקבה?"

טרם.

"אני כן. עם שלט של הדסה. אז באות נשות הדסה ואומרות 'אנחנו צריכות לקבל על זה כסף, כי הדסה זה שם רשום'. לא יאומן. הרי הכסף הוא מעיריית מוסקבה, קיבלתי מהם תקציב. אז אמרתי להם 'באמת? סליחה, כמה אתן משלמות לי על פרסום וקידום השם שלכן בבית החולים? אני מבקש עשרה אחוז על השלטים שאני שם עם השם הדסה'. הן יצאו מדעתן".

טיסה לשום מקום

פרופ' רוטשטיין הובא לבית חולים הדסה בפברואר 2016 ביוזמתו של סגן שר הבריאות (והיום שר הבריאות) יעקב ליצמן, הנחשב מקורבו. אחרי 37 שנים בתל השומר הוא צנח ישר לתוך מערבולת שבה משייטים בעיסה עכורה רופאים זועמים, ועדים לוחמניים ובעלים שקשה לרצותו.

באותם ימים היה בית החולים בעיצומו של תהליך הבראה שנשות הדסה חתמו עליו עם המדינה בקיץ 2014, רגע לפני פשיטת רגל.

במסגרת ההסכם נקבע כי המדינה תזרים כ-1.4 מיליארד שקל במשך שבע שנים, ואילו נשות הדסה ימשיכו את הזרמות הכספים לבית החולים, אך יוותרו על נכסים בבית החולים. כדי לסייע לבית החולים לעמוד על הרגליים נדרשו גם פיטורים וקיצוצי שכר.

כבר אז נשמעו טענות כי בית החולים לא עומד בדרישות הסכם ההבראה, ורוטשטיין, שהחליף את האואזיס המטופח ועתיר-הממון מרמת גן, נתקל בצינה הירושלמית המרירה.

מרסי נתן, נשיאת הדסה לשעבר, חותמת על הסכם ההבראה במשרד הבריאות בירושלים. 2014 (צילום: FLASH90)

ארבע שנים וחצי אחרי יישום תכנית ההבראה וכניסתו של רוטשטיין לתפקיד, התוצאות שנויות במחלוקת. רוטשטיין ותומכיו, בהם בכירי משרד הבריאות, טוענים שבית החולים בדרך להצלחה: תזרים המזומנים התאזן, החובות לבנקים התאפסו, ההכנסות עלו, החובות למס הכנסה נפרסו, ורוטשטיין מצביע על שורה של תשתיות וטכנולוגיות חדשות שהכניס לבית החולים.

"יש לי הרבה ביקורת על תכנית ההבראה. קראתי לה 'טיסה לשום מקום', וזה נכון. אם היינו נצמדים לתכנית ההבראה כמו שהיא, הייתי נשאר עם אפס כסף עד דצמבר 2020. ואז איך אני פותח את השנה של ינואר 2021?"

עם זאת, המבקרים מצביעים על כך שהגירעון המצטבר עדיין עומד על 574 מיליון שקל, הגירעון השנתי ב-2018 היה 38 מיליון שקל, ועלויות העסקת העובדים ממשיכות לעלות (למרות שעל פי הסכם ההבראה היו אמורות לרדת).

רוטשטיין סופג ביקורת על העלאות בשכרם של הבכירים בהדסה, ובינתיים בית החולים צריך גם להתמודד עם פסק דין שקבע כי עליו להחזיר פנסיות לעובדים בעלויות של לפחות 100 מיליון שקל (רוטשטיין טוען שהתשלום הזה הוא באחריות המדינה). במקביל, עיריית ירושלים השיתה באחרונה על בית החולים היטל סלילה של 100 מיליון שקל נוספים (בית החולים הודיע כי יילחם בבית המשפט נגד ההיטל).

"אנחנו מגיעים לסוף 2020 כשבית החולים מאוזן תזרימית", שב וטוען רוטשטיין. "זה אומר שאני עוזב אותו במצב הכלכלי הכי טוב במדינת ישראל. זה נכון להיום".

"פתחתי את ההסכם מול האוניברסיטה העברית שעולה לנו 45 מיליון שקל בשנה, והורדתי אותו ל-30 מיליון שקל, ואני במגעים להורדה נוספת. רק על זה הייתי צריך להיות חתן פרס הנרייטה סאלד של נשות הדסה"

זאת לא חכמה גדולה. הוא היה על מכונת הנשמה של שבע שנים. חולה במצב היציב ביותר – תנתק אותו מהמכונה, וטראח הכל קורס.

"תראה, תכנית ההבראה קבעה מטלות להדסה, לנשות הדסה ולמדינה. יש לי הרבה ביקורת על תכנית ההבראה. קראתי לה 'טיסה לשום מקום', וזה נכון. אם היינו נצמדים לתכנית ההבראה כמו שהיא, הייתי נשאר עם אפס כסף עד דצמבר 2020. ואז איך אני פותח את השנה של ינואר 2021?"

אז היית חייב ללכת נגד התכנית.

"נכון, נכון, נכון. ואת זה הבנתי בהתחלה וזה היתרון הגדול ביותר של מה שעשיתי – פעלתי נגד התכנית. עשיתי דברים הרבה מעבר, שלא היה צפוי ממני. לדוגמה, פתחתי את ההסכם מול האוניברסיטה העברית שעולה לנו 45 מיליון שקל בשנה, והורדתי אותו ל-30 מיליון שקל, ועכשיו אני במגעים להורדה נוספת. רק על זה הייתי צריך להיות חתן פרס הנרייטה סאלד של נשות הדסה".

זה פרס שווה?

"זה שטויות במיץ, אני מתבדח".

בכל זאת, הגירעון השנתי הפתיע אותך בגובהו.

"מאד. בפועל הוא גבוה יותר, והלוואי שהייתי מצליח לשמור אותו ברמה של 38 מיליון שקל. הוא יותר גבוה, לדאבוני. אבל זאת לא אשמתי. ההתפתחויות הללו אינן קשורות אלי. יצרו ברוך נוסף של 340 מיליון שקל לבית החולים.

"פתיחת אסותא גבתה מאיתנו הפסד, הרשות הפלסטינית הפסיקה לשלוח חולים בגלל סכסוך מסים עם ישראל, והפסקת שר"פ הבוקר – כל אלה גבו הפסדים שלא יכולתי למנוע. מי יחזיר לי את זה, המדינה? א-פייג".

אז המצב לא ישתנה לטובה?

"הוא היה אמור להשתנות באחד בינואר, אבל הנה בא האסון הנוסף, שאין ממשלה. גובה הקאפ (ההנחה לקופות החולים א"ה) היה אמור להשתנות לגבינו, ולתת לנו תוספת של 45 מיליון שקל, וזה לא ישתנה לפני הממשלה הבאה. אבל מה אשמה בכך הדסה? התוצאה של ההתפתחויות האלה בתזרים היא נוראית, אבל גם אני לא אלוהים".

בינואר 2021, בתום תכנית ההבראה, תגישו לנו את החשבון.

"אני לא אגיש חשבון לאף אחד. אם אני אהיה פה בינואר 2021 – ולא בטוח שאהיה פה – סימן שיש תכנית הבראה נוספת, המשך לתכנית ההבראה הנוכחית, שמוסכמת על נשות הדסה ומדינת ישראל עד 2025".

רוטשטיין מבין היטב שהדסה תתקשה לפעול בלי שהזרמת החמצן מהמדינה תימשך. "כל בתי החולים מקבלים תמיכה, וגם להדסה מגיע".

בשנה האחרונה הוא עמל על תכנית ה"פוסט-הבראה" יחד עם חברת דלויט. מבקריו טוענים שמדובר בעצם בתכנית הבראה נוספת, שמעידה על כישלון העמידה ביעדי הסכם ההבראה מ-2014.

"הנהלת הדסה לא מבקשת סיוע לשנים
2025-2021, אלא דורשת בזכות ולא בחסד את התמיכות השנתיות שלהן זכאי כל בית חולים ציבורי. שערי צדק קיבלו השנה 135 מיליון שקל. כולם מקבלים, אל תרחם עליהם"

רוטשטיין רק חצי-מאשר: "הסכם ההבראה לא התייחס כלל לצורכי הדסה לאחר שנת 2020. הנהלת הדסה לא מבקשת סיוע לשנים 2025-2021, אלא דורשת בזכות ולא בחסד את התמיכות השנתיות שלהן זכאי כל בית חולים ציבורי. שערי צדק קיבל השנה 135 מיליון שקל. כולם מקבלים, אל תרחם עליהם. הרי המדינה מייצרת את החוקים שגורמים נזקים לבתי החולים".

נכון לעכשיו ההסכם עם דלויט לא זוכה לתמיכת נשות הדסה, הבעלים של בית החולים. "אני דורש שהן יחתמו. לחתום! חוזה. ומה שהן עשו זה הפוך. הנשיאה הקודמת כתבה מכתב שהיא לא עומדת מאחורי ההסכם הזה, ושהן מעדיפות להתנהל לפי רצונן בזמן אמת, ולא על פי תכנית.

"נו באמת. אתה מצפה שעתידם של 5,000 עובדים ייקבע על פי הרצונות של נשות הדסה? וגם האוצר עוד לא חתם. אז אם התכנית של דלויט לא תיחתם אין לי מה לחפש יותר בבית החולים. כל השאר זה קשקוש".

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)

זורקים אנשים טובים על מנהל לא-תקין

גם אצלכם יש יותר מאושפזים ממיטות?

"בהחלט. על כל מיטה גם בנוירולוגיה, אני שם חולה כירורגי. כל המיטות תפוסות, פלוס המסדרונות. אני ב-110% תפוסה בממוצע, מה שאומר שיש ימים שאני ב-140% תפוסה. מערכת הבריאות בישראל קורסת ואחראית לזה המדיניות של מדינת ישראל".

יש שר בריאות חדש החל משבוע שעבר.

"לא בדיוק חדש. ליצמן מונה לתפקיד שר מתפקיד סגן השר".

"לליצמן יש חזקת החפות. וגם אם הוא יימצא אשם וגם אם ישלם מחיר, זה עדיין לא פסק דין מוות. בישראל לא מוציאים להורג. תזכור, יש לנו שרים שהם משוקמים על ידי הממשלה בסיבוב שני. אני לא ממהר לשפוט"

אז נותנים פרס לכישלון?

"נו באמת, עשו את זה כדי לפנות מקום לביבי, זה לא קשור למערכת הבריאות".

שר הבריאות, שאתה נחשב למקורבו, עומד בפני שני כתבי אישום חמורים. לפי האחד הוא ניסה להשפיע לרעה על תיק ההסגרה נגד החשודה בפדופיליה מלכה לייפר. לפי כתב האישום השני הוא סיוע למקורבים בפרשה הנוגעת לבית עסק לממכר מזון. לדעתך הוא ראוי להמשיך לכהן כשר?

"במדינת ישראל היד שלנו מאד קלה על ההדק, ולאחר מכן אנשים נפגעים ואני יכול להראות לך המון דוגמאות. אני חושב שזו מדיניות. כשהפרקליטות לא מעזה להחליט, היא אומרת 'שבית המשפט יחליט'.

הם טוענים שיש ראיות משמעותיות נגד השר.

"לליצמן יש חזקת החפות. כל עוד הוא חף מפשע הוא חף מפשע. וגם אם הוא יימצא אשם וגם אם ישלם מחיר, זה עדיין לא פסק דין מוות. בישראל לא מוציאים להורג. תזכור, יש לנו שרים שהם משוקמים על ידי הממשלה בסיבוב שני. אני לא ממהר לשפוט. אני עובד עם שר הבריאות ליצמן ואני חושב שאנחנו מבינים זה את זה. אני מקבל ממנו גיבוי להדסה, וזה מאד מאד חשוב".

יעקב ליצמן מקבל חיסון נגד שפעת (צילום: Hadas Parush/Flash90)

איך הגענו למצב שבכל שנה נגמרים החיסונים?

"חוסר הסתכלות קדימה לגבי העתיד של מי שאחראי על הנושא הזה במדינת ישראל".

זה כל כך מסובך?

"איך הגענו למצב שאתה נוסע ברכבת היום ושאין לך מקום לשבת גם על הרצפה? למה? כי התכנית לא לקחה בחשבון את כמות הנוסעים ולא הזמינה את הקרונות בזמן. יותר מכך, מי שהזמין את הקרונות מבומברדיר ב-31 בדצמבר 2017, נזרק מהתפקיד שלו כי הוא חתם בלי סמכות. אבל אם הוא לא היה חותם, הקרונות שהזמין היו מגיעים ב-2025".

אז מה אתה טוען בעצם?

"שזורקים פה אנשים על ביורוקרטיה ומה שנקרא מנהל תקין, ולא על מה שצריך".

אתה נתקל במקרים שבהם אתה רוצה לקדם משהו אבל נרתע בגלל מנהל תקין, או שהגעת למקום שאתה לא חושש?

"בחלק מהמקרים אני אומר לעזאזל המנהל התקין, בעיקר איפה שזה קשור בנושא של חיי אדם. אני עוקף את הנהלים, כי אין ברירה".

אתה אומר שכדי לעשות דברים כמו שצריך, חייבים לעקוף את המנהל התקין?

"זה מה שנקרא להיות בולדוזר".

בגלל שאתה כל כך קולני תמיד מדברים עליך, ולא מדברים על האחריות של הדירקטוריון בהדסה, למשל.

"אתה לא רוצה שאני אגיד לך מה דעתי על הדירקטוריון".

ודאי שאני רוצה.

ברקע, יועץ התקשורת עופר גולן מתעורר: "בואו נסיים את זה. רוטשטיין נהנה יותר מדי".

רוטשטיין: "נגיד ככה: דירקטוריון פועל כדירקטוריון ולא כאנשים שתורמים או מעורבים. מה שהכי חשוב לדירקטוריון, כמו לכל דירקטוריון, זה לצאת בסדר תוך כדי הקדנציה הזאת, ולא להסתבך בתביעות כאלה ואחרות. אבל זה לא התפקיד שלי, 'להיות בסדר'. תשפטו אותי על ההישגים שלי, ולא אם אני נבחר הציבור מספר אחד או האיש הכי נחמד בסביבה".

"שמו של רוטשטיין הולך לפניו לטוב ולרע"

מארגון נשות הדסה נמסר בתגובה: "במקום לקיים ראיון שכזה, בו מועלות טענות שווא כנגד מי שמגייסים מיליונים לבתי החולים של הדסה מדי שנה כדי לאפשר את פעילותם, כדאי שרוטשטיין יתמקד במה שחשוב – ניהול בתי החולים על הצד הטוב ביותר.

"טענות השווא של רוטשטיין שנאמרות לאור החלטת הארגון שלא להסכים להאריך את הסכם העסקתו לאחר 31.1.2020, רק מוכיחות שהחלטה זו הייתה במקומה.

"מאז הקמתו ועד היום ארגון נשות הדסה עסק ועוסק רק בנתינה למען הציבור במדינת ישראל בכלל ולבית החולים הדסה בפרט וימשיך לעשות זאת גם בעתיד. הארגון תרם מיליארדי שקלים לבתי החולים של הדסה שמשרתים בנאמנות את כל תושבי ירושלים וישראל כבר יותר ממאה שנה, וממשיכים לעשות כך גם כיום.

"במהלך למעלה מחמש השנים האחרונות העניק הארגון לבית החולים סכום אסטרונומי של כ-950 מיליון ש"ח, שנאסף מכספי תרומות שגויסו על ידי ארגון נשות הדסה, כדי לאפשר את פעולתם הסדירה של בתי החולים.

"לצערנו שמו של רוטשטיין הולך לפניו לטוב ולרע, ואת מספר האנשים שמסתובבים עם כוויות כתוצאה מהתנהלותו, הנייר צר מלהכיל.

"כתוצאה מהתנהגותו שעשתה לה כבר שם לאורך השנים, רוב האנשים בוחרים שלא להתעמת איתו גם כאשר נאמרים על ידו דברים בוטים שלא משקפים את המציאות. במקרה המדובר בו גויסו על ידי ארגון נשות הדסה כספים לטובת הקמת מרכז שיקום לחיילים ונפגעי פעולות איבה בהדסה הר הצופים, במעשיו נחצה קו אדום ברור.

"לגבי טענותיו כאילו לא הובן כהלכה, רוטשטיין ידוע כאדם שאומר את דבריו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. מה גם שבחדר נכחו תורמים רבים כולל מישראל ולכן דבריו של רוטשטיין הובנו היטב והניסיון שלו להסתתר מאחורי טענות של 'הבדלי תרבות' אינו במקום ולא משקף את המציאות.

"לא מדובר במקרה בודד אלא בשורה ארוכה של מקרים שחזרו שוב ושוב, בהם רוטשטיין התנהג והתבטא באופן שפגע בבתי החולים של הדסה והפעם הוא כבר חצה כל גבול.

"זה פשוט לא יעלה על הדעת שמנכ"ל של בתי החולים הדסה עומד בפני תורמים של ארגון הדסה ובמקום לסייע בגיוס כספים שכל כך חיוניים לבתי החולים הוא מיוזמתו מוצא לנכון להלל ולשבח בית חולים אחר בישראל ומנסה לפגוע במודע בגיוס הכספים לבתי החולים שבראשם הוא עומד ובמוטיבציה של תורמים ושל העובדים המצוינים שלו – עובדי בתי החולים הדסה.

"עם כל הכבוד לרוטשטיין, הפרויקטים עליהם הוא מדבר ופרויקטים חשובים וטובים נוספים, שקודמו בבתי החולים של הדסה לאורך עשרות שנים, נולדו והתממשו רק בזכות התרומות הרבות שגייסו נשות הדסה. הדרישה היחידה של הארגון הייתה כי פרויקטים אלה יאושרו ויבוצעו על פי הנהלים.

"לעניין דמי הפעילות, כפי שנהוג בגופים פילנתרופים בארץ ובעולם, גם בארגון הדסה דמי הפעילות נדרשים לצורך מימון גיוס הכספים ממאות אלפי תורמים לטובת בתי החולים. ללא האמצעים למימון פעילות אדירה זו, לא היו מותרמים לאורך השנים המיליארדים הרבים שמאפשרים לבתי החולים של הדסה לשרת יותר ממיליון מטופלים מדי שנה.

"כפי שרוטשטיין יודע היטב, דמי הפעילות אינם באים בשום אופן על חשבון בית החולים אלא מאפשרים את התרומה לו, והארגון העביר לבתי החולים את כל הכספים שהוא התחייב להעביר עפ"י הסכם ההבראה ואף הרבה מעבר לכך.

"לצערנו, לאור מעשיו של רוטשטיין והתנהלותו, ישנם תורמים שלא מוכנים לשבת עמו, להיפגש איתו ואפילו לדבר איתו. ארגון הדסה משקיע לילות כימים בגיוס תרומות מסביב לשעון וימשיך לעשות זאת לטובת הציבור במדינת ישראל, וכל שקל שנאסף הוא לא בזכות רוטשטיין אלא למרות התנהלותו של רוטשטיין. אנו ציפייה, כי במקום לירות חיצים סרי טעם דווקא במי שפועל למען בתי החולים, יעסוק רוטשטיין בהצעדתם של בתי החולים קדימה למען הציבור בישראל".