ג'קלין ניקולס ידעה שהגיע הזמן לעזוב את ארץ מולדתה ונצואלה אחרי ששניים משכניה נחטפו בפרק זמן של כמה חודשים. שניהם אמנם הוחזרו בסופו של דבר לאחר שמשפחותיהם שילמו כופר, אבל התקריות זעזעו את עולמה של ניקולס.
ואז חלה אחד מילדיה בווירוס בטן פשוט, ובעלה היה צריך לעבור בין חמישה בתי מרקחת שונים כדי להשיג תרופה.
בוונצואלה, מצבים אלו הם עניין שבשגרה. המדינה, שפעם התגאתה בכלכלה משגשגת, חווה בשנים האחרונות קריסה בעקבות המשברים הפוליטיים שם.
תנאי מחייה קשים – לרבות עלייה במספר המקרים של חטיפות לצרכי כופר, לצד מחסור במזון ובתרופות – גרמו למיליוני אזרחי ונצואלה להימלט מהמדינה.
"הרגשנו שאנחנו מסכנים את המשפחות שלנו", אומרת ניקולס, בת 43, ששימשה כנשיאת Hebraica, מרכז הקהילה היהודית בקאראקס בין השנים 2012 ל-2014.
"יש לנו שלושה ילדים שבקרוב יהפכו לבני נוער, וידענו שהם ירצו להתחיל לצאת עם חברים, ללכת לקניון ולבלות, והרגשנו שהמקום כבר אינו בטוח יותר עבורם".
לכן בשנת 2015 עברה משפחתה של ניקולס למיאמי.
למרות שבעלה אמריקני ויש לו משפחה בשיקאגו, ולמרות שקיבלו הצעות עבודה בערים אחרות, הבחירה במיאמי הייתה ברורה.
"ידענו שכאן גרים מחצית מבני כיתתם של ילדינו מבית הספר היסודי שכבר עברו לארצות הברית", אמרה ניקולס. "יש במיאמי דודים ובני דודים שיכולנו לעשות איתם שבת. השכונה הייתה מוכרת לילדינו, מפני שהם בילו בה בחופשות פעמים רבות. לכן זו הייתה בחירה טבעית". המעבר לשם, היא מוסיפה, "היה קל במיוחד".
![נשים יהודיות מוונצואלה בכנס של חב"ד בניו יורק, ינואר 2019, ארכיון (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/01/AP_19028643586540-640x400.jpg "נשים יהודיות מוונצואלה בכנס של חב"ד בניו יורק, ינואר 2019, ארכיון (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)")
הגל הראשון הגיע מקובה
מיאמי הפכה למשכנה של קהילה יהודית גדולה מאמריקה הלטינית. הגל הראשון הגיע מקובה לאחר המהפכה של קסטרו בשנת 1959. מאז היגרו יהודים ממספר מדינות אחרות באזור – ביניהן ונצואלה, קולומביה, מקסיקו, ארגנטינה ופרו.
מי שמבקר במרכז הקהילתי היהודי על שם ראסל בנורת' מיאמי ביץ' ישמע, קרוב לוודאי, יותר ספרדית מאשר אנגלית במתחם השתרע על פני 70 דונם.
אלן סטלוף, מנכ"ל המרכז הקהילתי, מסביר שהקשישים המגיעים למרכז הם מהדור שכבר התערה בחברה האמריקנית ומורכב ברובו מדוברי אנגלית, "וברגע שיורדים לגילאי ה-50 ומטה, המגמה מתהפכת", הוא אומר.
המשפחות הצעירות יותר הגיעו זה מקרוב ועדיין דוברות בעיקר ספרדית.
זהו מרכז קהילתי המשרת בעיקר יהודים שהיגרו לדרום פלורידה ממדינות אמריקה הלטינית. יוצאי ונצואלה מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר, כ-40%.
בטורניר משחקי מכבי שנערך לאחרונה, שבו ילדים מתחרים לפי מדינות מוצאם, 460 ילדים מתוך 2,000 שהשתתפו, ייצגו את ונצואלה.
היספנים הם הקבוצה האתנית הגדלה בשיעור המהיר ביותר בקרב הקהילה היהודית במיאמי, כך עולה ממחקר שערכה הפדרציה היהודית שם ב-2014.
הסקר גם מצא שיהודים מוונצואלה מהווים את קבוצת המהגרים הרביעית בגודלה בקהילה, אחרי אלו שבאו מישראל, קובה וארגנטינה.
מאז נערך המחקר גבר זרם המהגרים מוונצואלה, ורבים מהם קבעו את מושבם בנורת' מיאמי ביץ' ובאוונטורה הסמוכה, שניהם פרברים של מיאמי.
הקהילה מציעה מגוון תכניות ליהודים היספנים, כולל תנועות נוער, וכן פעילויות המשקפות את העדפותיהם הייחודיות – כדורגל וריקוד, שניהם פופולריים באמריקה הלטינית. בייסבול לא נמצא כאן ברשימה
המרכז הקהילתי היהודי של נורת' מיאמי ביץ' מציע תכניות מותאמות במיוחד לקהילת דוברי הספרדית. יש בו מחלקה המכונה Hebraica, שם זהה לזה של מרכזי הקהילה היהודיים במספר ערים באמריקה הלטינית, לא רק בקאראקס.
המחלקה מציעה מגוון תכניות ליהודים היספנים, כולל תנועות נוער, וכן פעילויות המשקפות את העדפותיה הייחודיות של הקהילה – כדורגל וריקוד, שניהם פופולריים במיוחד באמריקה הלטינית. בייסבול לא נמצא כאן ברשימה.
עצם קיומו של מרכז המותאם ליהודים מאמריקה הלטינית עוזר להקל על המעבר של מהגרים חדשים כמו נטליה קוריאט, שעברה עם משפחתה לפני שנתיים.
כמו רבים אחרים, קוריאט (43) לא ששה לעזוב את הקהילה המלוכדת בקאראקס בה נולדה, והיא מתגעגעת למרכז Hebraica שאליו נהגה לקחת את ילדיה.
"הייתי רוצה לחזור לוונצואלה, אבל זה לא ראלי כיום", אומרת קוריאט, שחיה באוונטורה. היא מספרת שלמרות שהיהודים מצטערים לעזוב את המדינה, כמעט כולם רוצים לעשות זאת כעת. "אנשים שיש להם אפשרות לעזוב, עוזבים. אנשים רבים בוונצואלה לא יכולים להרשות לעצמם לעבור לחיות כאן כי זה יקר מאוד".
הקהילה בוונצואלה הצטמקה
בשנות השמונים של המאה ה-20 חיו בוונצואלה, לפי ההערכות, כ-25,000 יהודים, אבל כיום המספר צנח לכ-5,000, אומרת ניקולס, מנהיגת הקהילה היהודית של קאראקס שעזבה את המדינה בשנת 2015.
לדבריה, מתוך 70 ילדים שסיימו את לימודי בית הספר התיכון היהודי בקאראקס לפני שנתיים, עשרה בלבד נשארו במדינה.
חלק מהיהודים עברו לישראל, ספרד או פנמה, אבל מיאמי היא לעתים קרובות היעד המועדף למשפחות אמידות שיכולות לקבל תושבות קבע באמצעות לימודים או עבודה בארצות הברית, או באמצעות ויזה הניתנת למשקיעים.
ובעוד הקהילה בוונצואלה מידלדלת, המהגרים החדשים במיאמי עוזרים לפתח קהילות חדשות, הרחק מהמולדת הישנה. אחת מהן מרוכזת סביב בית הכנסת סקיילייק – קהילה אורתודוקסית מודרנית בנורת' מיאמי ביץ' שבה חברה ניקולס.
בראש בית הכנסת עומד הרב אריאל ישורון, ישראלי שהגיע למיאמי לאחר ששימש כרב באי קורסאו. כאשר ישורון, שמשפחתו הגיעה מאיראן ומתימן, התחיל בתפקידו בבית הכנסת סקיילייק לפני שש שנים, הוא מנה כ-250 חברים. כיום יש בו כ-700 חברים, 90% מהם מאמריקה הלטינית, רובם מוונצואלה.
"בהתחלה הגיעו לכאן כמה יהודים מוונצואלה, ואז חבר הביא חבר, ולאט הקהילה התפתחה והפכה לאחד המרכזים של יהודי ונצואלה כאן במיאמי", הוא אומר.
כדי לעמוד בביקוש הגובר, הרב ישורון התחיל לקנות נכסים סביב בית הכנסת. כעת מחזיק בית הכנסת בבעלות על חמישה מגרשים בהם ייבנה מתחם חדש שישתרע על פני 4.5 דונם ויתפוס את רוב הבלוק
כדי לעמוד בביקוש הגובר, ישורון, בן ה-43, התחיל לקנות נכסים סביב בית הכנסת לפני כארבע שנים. כעת מחזיק בית הכנסת בבעלות על חמישה מגרשים בהם ייבנה מתחם חדש שישתרע על פני 4.5 דונם ויתפוס את רוב הבלוק.
במתחם המתוכנן יהיו שני בתי תפילה נפרדים (אחד בסגנון אשכנזי ואחד ספרדי), אולם לאירועים חברתיים שיאכלס כ-1,000 איש, כיתות לימוד, מקווה, ספרייה וחנות בגדים בהנחה ניכרת לנזקקים, ובמקום ייערכו פעילויות לילדים.
ישורון מקווה להתחיל בבנייה אחרי פסח, והוא סבור שהפרויקט כולו יארך 5-6 שנים, כאשר השלב הראשון יושלם בעוד כשנתיים.
"ראינו מגמה של צמיחה ופוטנציאל לגידול נוסף", הוא אומר.
להתחבר – ולהשתלב
עבור רבים מיהודי ונצואלה שעברו לאזור, בית הכנסת הוא אמצעי להתחבר לשורשים וגם להשתלב בחיים בבית החדש. "בקאראקס נהגנו ללכת לבית הכנסת בכל ערב שבת ואנחנו מכירים בעל פה את התפילות", אומרת ניקולס.
"כאשר מגיעים לכאן בערב שבת ופתאום מתחילים לשמוע אותן מנגינות של 'לכה דודי' ו'מזמור שיר ליום השבת' וכולי, הילדים מרגישים בסדר, הם מתחברים לזה".
בניגוד לארצות הברית, שבה האשכנזים מהווים רוב בקרב היהודים, בוונצואלה ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית ישנה נוכחות רבה גם של יהודים ספרדיים.
כדי לגרום לשתי הקבוצות להרגיש בנוח בביתם החדש בפלורידה, הרב ישורון מנהל את התפילות בשני הסגנונות. הרעיון הזה מוכר היטב למהגרים מוונצואלה, שם שיתוף הפעולה בין הקהילות הספרדית והאשכנזית היה צמוד.
"היינו שם קהילה קטנה, אבל כולם למדו באותו בית ספר וכולם מכירים את כולם. היינו יחד, ספרדים ואשכנזים, וזו הייתה משפחה נהדרת", אמר דוד בסן, 62.
היהודים הוותיקים באזור מיאמי, מלאי שבחים לתרומת יהודי ונצואלה לקהילה ואומרים כי הם הקלו על הקליטה של יהודים ממדינות דוברות ספרדית אחרות.
"הם שיפרו את הקהילה הלטינית והלא-לטינית כאן במיאמי, מפני שהם פעילים כמו שהיו בוונצואלה, אמרה דנה ניקולאייבסקי, בת ה-49, שעברה ממקסיקו סיטי לנורת' ביץ' מיאמי לפני עשר שנים.
"הם שיפרו את הקהילה הלטינית והלא-לטינית כאן במיאמי, מפני שהם פעילים כמו שהיו בוונצואלה, אמרה דנה ניקולאייבסקי, בת ה-49, שעברה ממקסיקו סיטי לנורת' ביץ' מיאמי לפני עשר שנים
הפריחה שהביאו יהודי ונצואלה גם השפיעה על חייו האישיים של הרב ישורון. תחילה התכוון לעזוב את תפקידו כרב וללכת ללמוד רפואה. עכשיו, הוא נשאר. "גדלנו הרבה מעבר לחלומותינו הפרועים ביותר", אומר ישורון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם