זירת הבלוגים

לאן פני העימות האמריקאי-איראני? סימולציה של דיון קבינט

בישראל אין ממשלה, אין קבינט ואין שרים של ממש. סגן ראש המל"ל לשעבר מציע תרחישים אפשריים

10/01/2020 12:32
בנימין נתניהו בסיור עם הקבינט הבטחוני (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

תפקידו של המטה לבטחון לאומי, על פי חוק המל"ל שנחקק ב-2008 הינו, בין היתר, להציג בפני ועדת השרים לענייני בטחון לאומי (בשמה העממי "הקבינט המדיני-בטחוני") את מגוון התרחישים האפשריים והחלופות לפעולה ישראלית למולם.

בישראל של 2020 אין ממשלה, אין קבינט ואין שרים של ממש. יש לקוות כי המל"ל מצליחה למלא את תפקידה, אבל למרבה הדאגה הנסיון מורה, שגם בתקופות "נורמליות" בהרבה היה פער גדול בין לשון החוק לבין המציאות בחדר ישיבות הקבינט, שבתוך ה'אקווריום' של לשכת ראש הממשלה.

בישראל אין ממשלה, אין קבינט ואין שרים של ממש. יש לקוות כי המל"ל מצליחה למלא את תפקידה, אבל למרבה הדאגה הנסיון מורה, שגם בתקופות "נורמליות" בהרבה היה פער גדול בין לשון החוק לבין המציאות בחדר ישיבות הקבינט

מלאכת בניית התרחישים וגיבוש החלופות מורכבת למדי, ומחייבת גם כישורים טכניים וניהוליים – בעיקר ניהול ישיבות מרובות-משתתפים ומרובות-גופים עם צה"ל, משרד החוץ, המוסד, המשרד לבטחון פנים ועוד, וגם כישורים מסוג אחר.

בעוד שכישורים מן הסוג הראשון קיימים בדרך כלל, הכישורים מן הסוג השני נדירים ביותר. מראש המל"ל והבכירים המשתתפים עימו בישיבות הקבינט נדרשות יכולות כמו עצמאות מחשבתית, כושר-עמידה בלחצים פוליטיים, ומוכנות להציג ולהגן על עמדות שאינן בקונסנזוס ואף כאלה הנוגדות את אלו של הממונה הישיר והעוצמתי – ראש הממשלה.

הכישורים מן הסוג השני נדירים ביותר. מראש המל"ל והבכירים בישיבות הקבינט נדרשות יכולות כעצמאות מחשבתית, כושר-עמידה בלחצים פוליטיים, ומוכנות להציג עמדות שאינן בקונסנזוס ואף נוגדות את אלו של רה"מ

האם יש לישראל מל"ל שכזה היום? הבה נקווה. ליתר בטחון, נערוך כאן סימולציה של דיון הקבינט, ונעשה נסיון לפרוש בתמצית את התרחישים האפשריים להתפתחות המשבר בין ארה"ב לאיראן, ואת חלופות הפעולה העומדות בפני ישראל.

רקע – בין איראן לארה"ב התפתחה דינמיקה של הסלמה החל מפרישתה החד-צדדית של ארה"ב מהסכם הגרעין, שנעשתה למרות העובדה שאיראן קיימה אותו בקפדנות.

מדיניות ה"מקסימום לחץ" באמצעות סנקציות חד-צדדיות שבה נקטה ארה"ב כיווצה את הכלכלה האיראנית ודחקה אותה לפינה. איראן הגיבה בשרשרת של תקיפות עקיפות כנגד מטרות אמריקאיות, סעודיות ואחרות, במפרץ הפרסי, בעיראק ובתימן. במקביל, המשיכה כל העת במימוש האסטרטגיה ארוכת-הטווח שלה, להגברת השפעתה במזרח התיכון וליצירת ציר-שיעי יבשתי מטהרן דרך בגדד ודמשק, לביירות.

רקע – בין איראן לארה"ב התפתחה דינמיקת הסלמה, החל מפרישתה החד-צדדית של ארה"ב מהסכם הגרעין, למרות שאיראן קיימה אותו בקפדנות. מדיניות ה"מקסימום לחץ" האמריקאית של סנקציות חד צדדיות כיווצה את הכלכלה האיראנית ודחקה אותה לפינה

ארה"ב בחרה שלא להגיב, וטראמפ מצא עצמו תחת לחץ הולך וגובר מצד מדינות האזור, ומצד האגף הימני של המפלגה הרפובליקנית. החלטתו של טראמפ להתנקש בקאסם סולימאני הוותה הפתעה אסטרטגית עבור איראן – ועבור כלל השחקנים האזוריים והבינלאומיים – ואילצה אותה להעריך מחדש את צעדיה.

בשלב ראשון נבחרה תגובה מוגבלת של ירי טילים כנגד כוחות אמריקאיים על אדמת עיראק. נראה כי היעד המיידי של איראן הוא סילוקם של כוחות ארה"ב מעיראק – וגם מסוריה ומאפגניסטן – שיאיץ ויקל על חיזוקו של הפרוזדור היבשתי לביירות.

במקביל החלה איראן להפר בצורה מדודה ושקופה חלק מהתחיבויותיה במסגרת הסכם הגרעין, במטרה ללחוץ על האירופים, הרוסים והסינים לפצות אותה על נזקי הסנקציות ולהתנגד אקטיבית למדיניות ארה"ב בנושא. לאחר ההתנקשות בסולימאני הודיעה איראן כי תעשיר אורניום ללא הגבלה ותשתמש בצינטרפוגות מדור חדש, אולם תמשיך לעשות את כל פעילות הגרעין שלה תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (סבא"א).

ראשית נבחרה תגובה מוגבלת של ירי טילים כנגד כוחות אמריקאיים על אדמת עיראק. במקביל החלו הפרות מדודות של חלק מהתחייבויות הסכם הגרעין. לאחר ההתנקשות הודיעה איראן כי תעשיר אורניום ללא הגבלה ותשתמש בצינטרפוגות מדור חדש

תרחישים אפשריים – ניתן לשרטט שלושה תרחישי-אב לטווח הקצר, קרי עד הבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר 2020 – תרחיש הסכמי, תרחיש "עוד מאותו דבר", ותרחיש הדרדרות והסלמה.

תרחיש הסכמי

ארה"ב ואיראן מגיעות ביניהן ל'הבנות', שיכולות להיות מוגבלות, באמצעות מתווך. ההבנות הללו מקבעות "כללי משחק" בין הניצים. למשל – שתי המדינות יימנעו מפגיעה הדדית במטרות אזרחיות וצבאיות, הן על אדמתן והן במדינות שלישיות.

איראן תצטרך להתחייב לאכוף הבנות אלה על כוחות המזוהים עימה, משימה מורכבת במיוחד שלא בטוח שהיא מעונינת או מסוגלת לה. ארה"ב תודיע, עצמאית וללא קשר לכאורה להבנות, על "השבת הבנים הביתה" מעיראק ומאפגניסטן. איראן תכריז על "נצחון אלוהי", וטראמפ יכריז על "עוד הבטחת בחירות שמולאה".

ארה"ב תודיע, עצמאית וללא קשר לכאורה להבנות, על "השבת הבנים הביתה" מעיראק ומאפגניסטן. איראן תכריז על "נצחון אלוהי", וטראמפ יכריז על "עוד הבטחת בחירות שמולאה"

בנושא הסכם הגרעין, ארה"ב תעלים עין ממנגנון פיצוי אירופי-רוסי-סיני, ואיראן תאט מאוד, עד כדי הקפאה מעשית, של פעולות ההעשרה, המחקר והפיתוח, ותחזור לציות-בפועל להסכם הגרעין. הקושי העיקרי בתרחיש זה – היעדרו של 'מתווך הוגן' ואפקטיבי המקובל על שני הצדדים, והיעדרו המוחלט של אמון איראני בטראמפ ובהבטחותיו.

סבירות התרחיש – נמוכה.

תרחיש "עוד מאותו דבר"

איראן ממשיכה לבצע פעולות כנגד יעדים אמריקאיים, אבל ללא נטילת אחריות ובעיקר על אדמת עיראק. ארה"ב מגיבה באופן פרופורציונלי. נמשך תהליך הוצאתם של כוחות ארה"ב מעיראק, באופן מדורג ומכובד ועל בסיס הידברות בין ארה"ב לממשלת עיראק. הפרות הסכם הגרעין נמשכות, אבל ההעשרה מתבצעת בקצב איטי ומוגבל, והאיראנים מרגיעים את שותפיהם להסכם הגרעין כי אין בכוונתם "לפרוץ לפצצה" או לחזור לתוכנית גרעין צבאית. ארה"ב זועמת אבל משלימה הלכה למעשה עם המצב, בהיעדר אופציה ריאלית אחרת, ותחת אזהרה רוסית וסינית כי לא יתמכו בשום פעולה צבאית איראנית כנגד אתרי הגרעין.

הפרות הסכם הגרעין נמשכות, אבל ההעשרה מתבצעת בקצב איטי ומוגבל, והאיראנים מרגיעים את שותפיהם להסכם הגרעין כי אין בכוונתם "לפרוץ לפצצה" או לחזור לתוכנית גרעין צבאית. ארה"ב זועמת אבל משלימה

סבירות התרחיש – בינונית-גבוהה

תרחיש הדרדרות והסלמה

איראן תוקפת יעדים אמריקאיים במדינה שלישית כמו כוויית, ו/או מבצעת פעולות לפגיעה בחופש השיט במפרץ הפרסי. יש הרוגים ופצועים אמריקאיים וברור כי נחצו הקווים האדומים של טראמפ. טראמפ מורה על תגובה מיידית ומסלימה כנגד יעדים צבאיים איראניים באיראן-גופא, ללא אישור הקונגרס. מתפתח משבר בינלאומי ופנימי חריף. מחירי הנפט עולים בחדות, ירי לשטח ישראל משטח סוריה ומשטח לבנון, הדרדרות מהירה למלחמה אזורית.

טראמפ מורה על תגובה מיידית ומסלימה כנגד יעדים צבאיים איראניים באיראן, ללא אישור הקונגרס. מתפתח משבר בינלאומי ופנימי חריף. מחירי הנפט עולים בחדות, ירי לשטח ישראל משטח סוריה ומשטח לבנון, הדרדרות מהירה למלחמה אזורית

סבירות התרחיש – בינונית-נמוכה

ומה לגבי החלופות למדיניות ישראל? ישיבות קבינט נוטות להתארך, בעיקר עקב סקירות מודיעין ארכניות וחוזרות על עצמן מגופים שונים. גם ישיבתנו זו התארכה מעבר למתוכנן. נשוב בשבוע הבא עם פירוט החלופות למדיניות ישראל.