"זה נעלם ממנו"

הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף. (צילום: David Cohen/Flash90)
David Cohen/Flash90
הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף.

אנו נוהגים לחשוב שאדם נשפט על מעשיו הטובים או הרעים. המסורת היהודית מוסיפה שיקול נוסף, דהיינו, הכוונה של האדם, שהיא קריטית בקביעת אשמתו או חפותו (ראה נזיר כ"ג עמוד א', על כך שבנות לוט לא אשמות בגילוי העריות). שיקול נוסף הוא סוגיית הידיעה. יש מצב ש"ידיעה" של דבר יכולה להשתבש, או להיעלם, או להישכח לרגעים ספורים.

במשנה כתוב:

"כל שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים הרי זה בעולה ויורד" (שבועות פרק ב, ב).

לא מספיק שפעם ידעת. כל רגע של "היעלם", שבו ידיעה נעלמה מתודעתך, ובגלל העלמותה של הידיעה אתה עובר עבירה, אתה חייב לכפר על החטא על ידי קרבן חטאת. היעלם הידיעה לא פוטרת מאחריות על מעשים לא טובים.

אני רוצה להוסיף שהיעלם ידיעה יכול לכלול לא רק שכחה, אלא התעלמות מכוונת מן הצרכים של אנשים בסביבתך. היעלם זה הוא מן הסוג של עבירות בין אדם לחברו. במקרה הזה "היעלם" פירושו להתעלם, בכוונה, מידיעות ברורות כדי לקדם מטרה מוגדרת או לקדם אידיאולוגיה מסוימת, אפילו כשידועה לך מראש האפשרות של נזקים לבני אדם בגלל הדבקות באידיאולוגיה. פירוש זה מסביר התהליך המוזר של "ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והיעלם בינתיים".

מקרה הזה "היעלם" פירושו להתעלם, בכוונה, מידיעה ברורה, כדי לקדם מטרה מוגדרת או לקדם אידיאולוגיה מסוימת, אפילו כשידועה לך מראש האפשרות של נזקים לבני אדם בגלל הדבקות באידיאולוגיה

מה הם הכוחות גורמים לאדם להתנהג מתוך היעלם שגורם פגיעות או נזקים לבני אדם בסביבה? יש הרבה גורמים, רווח כספי, כח שלטוני, ומצוות הדת בין היתר. אני רוצה להתייחס למצוות הדת, במיוחד בהקשר לפרשה החוזרת על עצמה לפעם המי יודע על גיור במדינת ישראל.

זה נכון שקיימות גישות שונות ואף סותרות במסורת ובהלכה כלפי קבלת גרים. אבל אם אנו מוסיפים לשיקול הדעת את רצונם וצרכיהם וערכיהם של אנשים רבים, שרוצים ומייחלים בשמחה לגיור, ואם מוסיפים לחיוניותם של האנשים האלה עבור החברה בפועל, אין ספק שזו עבירה כלפי היחיד או הצבור בישראל למנוע מהם את הגיור, וזה היעלם בכוונה מעובדות המציאות, החסד והחמלה. וזה גם מהווה פגיעה באיכות הכללית של הציבור, המושתתת על איכות כל פרט ופרט, שגאה להיות אזרח ותורם לחברה ולמדינה.

אילו כוחות גורמים לאדם להתנהג מתוך היעלם שגורם פגיעות לבני אדם? גורמים כמו רווח כספי, כח שלטוני, ומצוות הדת. אני רוצה להתייחס למצוות הדת, במיוחד בהקשר החוזר על עצמו שוב ושוב של גיור במדינת ישראל

עם כל הכבוד למשרת הרב הראשי, הראשון לציון, נראה לי שהוא טועה לא רק בהלכה אלא בעיקר בהגדרת משרתו. תפקידו לעזור לקבל בני אדם שכל רצונם הוא לחיות כאזרח יהודי של מדינת ישראל. ההיעלם הזה מן האמת לגבי התרומה המשמעותית של כמעט כל הגרים לעם ישראל משך הדורות הוא בלתי נתפש. ולפי ההלכה עליו לכפר על חטא הנעלם על ידי קרבן מתאים. אני מציע שיקריב את העקשנות והסגידה לכוח השלטון ולפרסומת למען החברה והמדינה. ותבוא עליו ברכה.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 433 מילים
סגירה