מחיר הרחבת הממשלה: עד 300 מיליון ש"ח רק בהוצאות וביורוקרטיה

הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את החוק המאפשר לראש הממשלה למנות שרים בלי הגבלה ● נתניהו צפוי לחלק 26-28 תיקים בממשלה החדשה שלו ● מלבד המחיר, מזהירים מומחים: ״ממשלה גדולה יוצרת אי יציבות״

21/05/2019 04:01
ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל את ישיבת הממשלה השבועית במשרד ראש הממשלה בירושלים במרץ 2018 (צילום: מארק ישראל סלם/פלאש90)

בין מאות ההצעות שהוגשו בניסיון לעכב את הצעת החוק מ-2015 להרחבת הממשלה, הצעה לעגנית אחת קראה להחלפת התואר ״שר בלי תיק״ ל״חבר כנסת המבזבז ביודעין כספי ציבור״.

ארבע שנים אחרי שהממשלה הנכנסת ההיא הצליחה בצעד שלה, אשר הגדיל את המספר המרבי של שרי הממשלה מ-18 ל-21, הממשלה העומדת לקום כעת שואפת להרחיב את גודל השולחן אף יותר.

על פי ההערכות במערכת הפוליטית, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להרחיב את מספר השרים מ-21 בממשלתו הנוכחית, ל-28-26 שרים בממשלתו החדשה. הגידול הזה, יעלה למשלם המיסים כ-300 מיליון שקל, במימון המספר המוגדל של משרדי השרים, הסגל וההוצאות.

על פי הערכות משרד האוצר, כל שר נוסף יעלה למדינה בין 4.5 ל-6.5 מיליון שקל בכל שנה, וכל סגן שר יעלה 2 מיליון שקל בשנה. אם נתניהו ימנה 28 שרים ו-10 סגני שרים, העלויות השנתיות יעמדו על 57 עד 77 מיליון שקלים. במהלך ארבע שנים וחצי, שהם הזמן המקסימלי של כינון הממשלה, הסכום יגיע ל-256.6 עד 364 מיליון שקל.

משרד האוצר הדגיש עוד כי ההערכות הללו מכסות רק את העלויות של הקמת המשרד, עלויות ביורוקרטיות שונות, והוצאות. כל תקציב הכולל פעילויות ממשיות של המשרד החדש, שצפוי להגיע לסכום גדול בהרבה, יהיו בנוסף להערכה זו.

על פי דו"ח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, אותו הזמינו חברי הכנסת בדיונים של 2015 על הרחבת הממשלה, ההערכות של משרד האוצר כיסו עלויות של עד שישה יועצים, עד חמישה מזכירים, מנהל משרד, ונהג במשרה מלאה, כמו גם את ההעלאה של שכר חבר הכנסת עצמו מ-44,000 שקל לחודש ל-48,000 שקל לחודש – שכר של שר.

ד״ר עופר קניג (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

ד״ר עופר קניג (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

ד"ר עופר קניג, מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל-Times of Israel אתמול (שני) כי העלות של שרים נוספים היא "רק פריזמה אחת להסתכלות על ההצעה, ולא החשובה ביותר".

במקום זאת, קניג הזהיר מכך שהסרת ההגבלה של מספר השרים בממשלה הבאה עשויה להשפיע באופן עמוק יותר על היעילות שלה.

"ראשית, ובצורה הבסיסית ביותר", הוא אומר, "מספר גדול של שרים פוגע ביעילות של פגישות הממשלה. הן הופכות לפורום של נאומים אינסופיים. המחקר הראה כי הדבר פוגע בהתקדמות בכל המשרדים".

תוך ציון הממשלה הגדולה הקודמת, קניג אומר כי המשרדים החדשים צפויים להיות מיוצרים מפיצול של משרדים שונים לשניים, או הקמה של משרדים חדשים. "הדבר יוצר ממשל לא יעיל. על מנת לשלוט באופן יעיל יש ליצור יציבות בשירות האזרחי. כל משרד חדש, כל פיצול של משרד, יוצר יותר ביורוקרטיה ופוגע באפקטיביות", לדבריו.

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לאחרונה, גילה כי בהשוואה למדינות עם אוכלוסייה בגודל דומה, ישראל, עם אוכלוסייה של קרוב ל-9 מיליון תושבים (נתון שגדל מאז), כוללת מספר לא פרופורציונלי של שרי ממשלה. אוסטריה, למשל, עם אוכלוסייה של 8.8 מיליון, כוללת 14 בלבד. צ'כיה, עם אוכלוסייה של 10.6 מיליון תושבים, כוללת 15 שרים.

"אם מסתכלים באופן השוואתי, יש לנו ממשלה מנופחת מאוד", אומר קניג. "כאן, בנוסף, אנחנו רואים שממשלה גדולה יוצרת אי יציבות".