מבט מהוואדי לכיוון שכונת אחוזה

תושבי רכס הכרמל בחיפה נאבקים בתכנית התמ"א הענקית באזור

ראשת העיר אמנם גיבשה מדיניות חדשה שמצמצמת את זכויות הבנייה בשכונות, אבל בקשות שהתקבלו עד מאי 2019 ימשיכו ליהנות מהמדיניות הקודמת ● תושבים טוענים: "מאות משפחות נוספו לשכונות הרכס ללא טיפול בתשתיות" ● "הורסים את המרחב הייחודי של שכונתנו המשלב יחסי עיר-טבע-נוף״ ● מנהל השקעות של תמ"א 38 בחיפה: "מי שבא לגור בעיר שיביא בחשבון שעיר היא יצור מתפתח, ושאף אחד לא יכול לנכס לעצמו קניין על הנוף, כי הוא שייך לכולם"

תושבי רכס הכרמל בחיפה נהנו במשך שנים ממגורים בשכונות ירוקות ושקטות, המאופיינות במרקם ייחודי המשלב בין עיר, טבע ונוף. מרבית הבתים על הרכס הם בני 2-3 קומות, מעוטרים בגגות רעפים, מוקפים עצי חורש ונושקים לוואדיות.

אבל בעשור האחרון, פרויקטים של תמ"א 38 הביאו איתם בנייה והתחדשות עירונית מסיבית, ובמקום עצים ירוקים החלו לצמוח בשכונות, בקצב מסחרר, מגדלי מגורים המעמיסים על התשתיות הקיימות ופוגעים במרקם העדין הזה.

תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, שאושרה על ידי ממשלת ישראל כבר ב-2005, ותפקידה העיקרי הוא לטפל בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה.

כדי לעודד בעלי בתים לחזק את המבנים שבבעלותם, מעניקה תמ"א 38 תמריץ כלכלי לחיזוק מבנים, על ידי הענקת זכויות בנייה מוגדלות וקיצור ההליכים הביורוקרטיים לקבלת היתר בנייה.

הבנייה במסגרת התמ"א מאפשרת הוספת קומות למבנים, הקטנת המרחק בין הבניינים וציפוף הבתים, מה שעלול לפגוע באיכות חיי התושבים ובחזות של השכונה.

"הדבר האחרון שמעניין את מרבית הדיירים בתמ"א 38 הוא חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה. מה שמעניין את רובם, ולא רק בחיפה, מתמצה במשפט: 'אני מקבל דירה חדשה, ששווה בערך מיליון שקל יותר ממה שעלה לי'"

המרוויחים העיקריים מהתמ"א הם היזמים והקבלנים, וכן אותם דיירים שרואים בתמ"א הזדמנות להרחבת הבית, שיפוצו ושיפור ערך הדירה.

"הדבר האחרון שמעניין את מרבית הדיירים הוא חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה", אומר עו"ד רשף חן, היועץ המשפטי של עיריית חיפה לשעבר, שעוסק כיום בדיני תכנון ובנייה.

"מה שמעניין את רוב הדיירים בתמ"א 38, ולא רק בחיפה, מתמצה במשפט: 'אני מקבל דירה חדשה, ששווה בערך מיליון שקל יותר ממה שעלה לי'. מדובר בבעלי בתים שקנו בשנות ה-70 וה-80 דירות ישנות, שאין בהן מעלית או ממ"ד, בדרך כלל, והבתים בסך הכל נחמדים, אבל לא בדיוק פאר היצירה. באה המדינה ומציעה דירה מודרנית, חדשה, ששווה מיליון שקל יותר.

"שתי בעיות מרכזיות נוצרות בהרבה מקרים בעקבות התמ"א, האחת היא בעיה אסתטית, שנוצרת כשלוקחים מבנה של שש יחידות דיור והופכים אותו למבנה של 24 יחידות, כי אפשר. הבעיה השנייה היא תפעולית. בעיה של תשתיות. אין חניות, אין גני ילדים, אין גני משחקים, ושכונות שלמות מצטופפות מאוד".

מהנדס בניין המתפרנס משיתוף הפעולה עם יזמי תמ"א אמר לזמן ישראל השבוע: "בהרבה מקרים יש כאן אינטרס כלכלי ואישי צר. אין בעיה עם עצם התמ"א, להפך. אבל בהחלט יש בעיה עם תמ"א חזירית ועם ניצול התמ"א שלא למטרות הייעודיות שלה. זה מייצר מפלצות נדל"ניות, שממש לא קשורות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה".

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם (צילום: פלאש90)
ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם (צילום: פלאש90)

זכויות בנייה מורחבות לאורך צירים מרכזיים

סמוך לבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018, תושבים מרכס הכרמל פתחו במחאה על רקע המדיניות המקלה שהתווה, לדבריהם, ראש העיר הקודם, יונה יהב, ושלפיה אושרו בקשות וניתנו היתרים לבנייה, תוך הקלות משמעותיות.

עם מינויה של עינת קליש-רותם לראשת העיר בשנה שעברה, גובשה מדיניות חדשה, שמקנה זכויות בנייה מורחבות לאורך צירים מרכזיים, ומצמצמת את זכויות הבנייה בשכונות. מדיניות זו צפויה הייתה לרסן את תכניות תמ"א 38 בעיר.

ואולם, תכניות לחוד ומציאות לחוד. מתברר כי תושבים שהפנו את בקשותיהם לקבלת היתרי בנייה עד מאי 2019 ימשיכו ליהנות מזכויות בנייה על פי המדיניות הקודמת.

"מאות משפחות נוספו לשכונות הרכס בשנים האחרונות, וזאת ללא טיפול בתשתיות, ללא היערכות להקמת גני ילדים ובתי ספר, וללא טיפול בבעיות חנייה ותחבורה. שום תכנון אורבני, כלום"

כתוצאה מכך ניתנו בחודשים האחרונים מאות היתרי בנייה, ועשרות היתרי בנייה נוספים נמצאים לקראת אישור סופי.

"מאות תכניות תמ"א יכולות לצאת לדרך ללא הפרעות ולהתקדם, וזה בעייתי מאוד לכל רכס הכרמל", אמר השבוע לזמן ישראל אביהו האן, חבר מועצת העיר ויו"ר סיעת הירוקים של חיפה המכהן כחבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
"אנחנו רואים איך תכנית אחר תכנית, מגיעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובמקום לרסן ולצמצם אותה, ממשיכים עם אותה מדיניות מקלה של ראש העיר הקודם".

אביהו האן
אביהו האן

לדבריו, יישום תכניות של תמ"א 38 יצרו עומסי תשתיות בהיקף עצום. "מאות משפחות נוספו לשכונות הרכס בשנים האחרונות, וזאת ללא טיפול בתשתיות, ללא היערכות להקמת גני ילדים ובתי ספר, וללא טיפול בבעיות חנייה ותחבורה. שום תכנון אורבני, כלום.

"קליש-רותם הגיעה עם מחשבה מבורכת ואמרה שהיא תקדם את מדיניות תמ"א 38, אבל שהתכניות החדשות יהיו מרוסנות. הציפייה שלנו הייתה שהיא לא רק תקבע מדיניות חדשה, אלא גם תבצע מהלך לריסון התכניות הקיימות. זה משהו שהיא בהחלט יכולה לעשות וצריכה לעשות, אבל היא לא עוצרת את רכבת התמ"א הדוהרת הזאת".

"לעצור את מחטפי הבנייה"

בשכונת אחוזה השקטה בדרך כלל, נערכה בנובמבר האחרון הפגנה סוערת של תושבים מרכס הכרמל, בדרישה להקפיא את כל הבקשות לקבלת היתרי בנייה שנמצאות על הפרק בשכונה הוותיקה. שבוע לאחר מכן, יזמו תושביה הוותיקים של השכונה הפגנה נוספת, הפעם מול עיריית חיפה, במחאה על הבנייה המופרזת, ודרשו פעם נוספת להקפיא את ההיתרים.

בדף מחאה שהקימו בפייסבוק, "מצילים את השכונה", דורשים תושבים מהשכונה לעצור את "מחטפי הבנייה" לפני שיהיה מאוחר מדי, ולהחיל לאלתר את המדיניות החדשה, מבלי להיכנע ללחץ שמפעילים הקבלנים לקבלת היתרי בנייה נוספים.

לטענתם, אם יאושרו תכניות תמ"א 38 הנמצאות כעת לקראת אישורן הסופי, יגיעו לשכונת אחוזה לבדה, באופן מיידי, עוד כ-150-250 משפחות חדשות.
לדבריהם, כתוצאה מכך יוחרפו פקקי התנועה ותגבר מצוקת החנייה, תנועתם של רכבי ההצלה תוגבל, המרחב הציבורי יצופף, תחושת המחנק תגבר, והנוף יהיה של בטון במקום עצים, כך שערכם של הנכסים בשכונה יירד.

הפגנה נגד קידום פרויקטי תמ
הפגנה נגד קידום פרויקטי תמ"א בשכונת אחוזה בחיפה. נובמבר 2019 (בני איתן)

"אנו דורשים לעצור את מתן ההיתרים עד לסיומו של סקר השימור וניסוח מדיניות הבנייה והפיתוח בשכונה. המטרה היא לפעול הן מתוך שיקול דעת והבנת התמונה המלאה של מצב התשתיות ויכולת הקיבול של השכונה, והן מתוך הבנת ייחודה של השכונה ושימור ערכיה הנופיים והקהילתיים", אמרה לזמן ישראל ד"ר אורין שחר, אדריכלית ומרצה לשימור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, השותפה למחאה.

"המרחב הציבורי היקר והייחודי של השכונות האלה הופך להפקר. הוא ננגס, נעלם, הופך מסוכן ובלתי שמיש ובעיקר מוקף בבנייה שעיקר החשיבה בה היא על מקסום שטחי הבנייה והמשאבים כלפי פנים הדירות, בעוד היא מציגה החוצה חזיתות מנופחות ולא פרופורציונלית, שמניחות רגל גסה ברחובות ציוריים".

התושבים מדגישים כי הם לא יוצאים באופן קטגורי נגד התמ"א, אלא מבקשים ליישם אותה בצורה מיטיבה לאזור. לדבריהם, הבעיה העיקרית היא שמצד אחד יש מדיניות שעדיין לא אושרה, ומצד שני מאפשרים תקופת מעבר.

"יוצא שתקופת המעבר הרסנית לא פחות מהמדיניות הקודמת", אומרת רותי בן ארי, שמאית מקרקעין במקצועה ופעילה במאבק להקפאת ההיתרים. "כל מי שהוציא תיק מידע מהעירייה עד מאי 2019 יכול לקבל זכויות לפי המדיניות הקודמת".

בסמוך לביתה של בן ארי הוגשה בקשה לקבלת היתר לבניית בניין בן 12 קומות מתוקף המדיניות הקודמת, והיא לא חוסכת במילים כדי לתאר את המפגע העתידי שקורם עור וגידים לנגד עיניה:

"זה פיל לבן שלא יהיה כדוגמתו. זו פגיעה בטבע ובירוק והרס של אופי המקום, שכולל בתים קטנים ונעימים, גגות רעפים, ודירוג בבנייה. הבקשה נמצאת לקראת אישור, וללא מאבק היא תאושר כמו קודמותיה. זה הזמן לעצור את הפרויקט הזה".

"מי שבא לגור בעיר שיביא בחשבון שעיר היא ייצור מתפתח, ושאף אחד לא יכול לנכס לעצמו קניין על הנוף, כי הוא שייך לכולם. הפתרון לתשתיות בעייתיות הוא לא לעצור את ההתחדשות העירונית, אלא לטפל בהן"

עם תומכי המחאה נמנים דיירים שבימים אלה הבניין שבו הם מתגוררים עומד לקראת אישור תמ"א 38. אחת הדיירות בבניין סיפרה לזמן ישראל על לחצים שהופעלו עליה מטעם החברה היזמית כדי שתסכים לביצוע התמ"א:

"לא ישנו לילות. הפעילו עלינו מניפולציות והתחושה הייתה שדברים נקבעים באין ברירה. את קונה בית בשכונה כי את רוצה לחיות בצורה מסוימת, ואז באים ואומרים לך שצריך לעשות במבנה תמ"א, ושאת בעצם צריכה להתיישר. תחת הלחץ הזה הסכמנו, אבל אני ממש לא שלמה עם זה, ואני לא היחידה שנמצאת במצב הזה".

גם חגית סידס, בעלים של דירה בבניין שצפוי לעבור תכנית תמ"א, אינה שלמה עם התוואי של הפרויקט המתוכנן. "אני בעד שנקדם תמ"א, אבל שיהיה ברור – אני נגד תמ"א חזירית", היא אומרת. "הדירה שבבעלותי היא מאוד ישנה. בעיות חשמל ואינסטלציה, בניין של טלאים טלאים. מטריד אותי מה יהיה עלי אם אזדקן בדירה הזאת. אין בדירה ממ"ד. עברנו חורף מאוד קשה. "הדבר האחרון שאני רוצה זה להתעשר בסך הכל רוצה את מה שנחוץ. חיזוק התשתיות, מגורים עם איכות חיים טובה שמגיעה לכל אזרח.

"הבעיה היא שקבלנים לא מוכנים ללכת על פחות. ויש שכנים שמבחינתם זה בסדר להפוך בניין של תשע יחידות לבניין של 22 יחידות. אני בוודאי הייתי מסתפקת בפחות".

מוטי דורפרברגר
מוטי דורפרברגר

לטענת מוטי דורפרברגר – יזם ומנהל השקעות של תמ"א 38 בחיפה, לא ניתן ולא צריך לעצור את ההתפתחות העירונית.

"מי שבא לגור בעיר שיביא בחשבון שעיר היא ייצור מתפתח, ושאף אחד לא יכול לנכס לעצמו קניין על הנוף, כי הוא שייך לכולם. הפתרון לתשתיות בעייתיות הוא לא לעצור את ההתחדשות וההתפתחות העירונית, אלא לדרוש מהרשויות לטפל, לתחזק ולחזק את התשתיות.

"העיר חייבת להיות מתוחזקת וצופה פני עתיד. ברגע שאתה אומר שהתשתיות לא מתפתחות ולא מתוחזקות, ושבגלל זה עוצרים את ההתפתחות, בעצם סוגרים את העתיד, ואסור לסגור את העתיד.

"שוחחתי עם אחת הדיירות הוותיקות בשכונה, גברת נחמדה בת 93, והיא סיפרה לי על הימים הראשונים לאחר שעלתה מגרמניה, ואיך אבא שלה בנה כאן בית עוד לפני קום המדינה. כמה היא אהבה כאן את השקט ואת ציוץ הציפורים, ואפילו ללכת לשירותים שהיו מחוברים לבור ספיגה. היו לה עוד כל מיני סיפורים רומנטיים מהסוג הזה, וזו באמת הייתה שיחה מרגשת, אבל גם הגברת הנחמדה וגם אני וגם בתי המשפט שמנו לב לזה שהעיר התפתחה מאז.

"המבנה של בית קומתי, שהקים איש אחד מגרמניה, הפך עם השנים לבית גדול יותר, הסביבה התמלאה בבתים והבתים עצמם גדלו. כמו שאומרים בבתי המשפט תמיד יהיו אנשים שיבואו ויספרו על מה שהיה, אבל העיניים שלנו הן בראש ולא בגב. צריך להסתכל על מה שיש עכשיו ועל מה שיהיה".

דורפרברגר טוען כי התושבים לא מציעים פתרונות חלופיים, אלא מבטאים את תחושותיהם ומבקשים לקבע את עצמם כקרבנות שסובלים בגלל התנהלות לא נכונה של הרשות המקומית, במקום לדרוש מהרשות לבצע את עבודתה.

"אחריות העיר הייתה לדאוג שהכל יתקתק, ובפועל זה לא מתקתק. הרשות צריכה להכניס את היד לכיס, בין אם זה בכסף ובין אם בזכויות בנייה, ולעשות עבודה רצינית".

לקבוע עובדות בשטח

בדצמבר האחרון הוגש ערר בחתימתם של 50 תושבים המתגוררים בשכונת אחוזה, נגד החלטתה של הוועדה המקומית בנוגע לבקשה להריסת בניין קיים בן 9 יחידות דיור והקמת בניין חדש בן 24 יחידות דיור במקומו, באחד הרחובות היותר שקטים בשכונה.

הדמייה של השכונה לפני ואחרי בנייה מתוכננת של 28 יחידות דיור ברחוב אהוד באחוזה (צילום: הדמיה)
הדמיה של השכונה לפני ואחרי בנייה מתוכננת של 28 יחידות דיור ברחוב אהוד באחוזה (צילום: הדמיה)

"אנו סבורים שמימושה של תכנית זו, הכרוכה בהקלות, יגרום לשינוי קיצוני בצביון השכונה שנקבע בתכנית חפ/534 'גנים ציבוריים במרכז הכרמל', לפגיעה קשה בערכים אורבניים, להרס המרחב הייחודי של שכונתנו המשלב יחסי עיר-טבע-נוף ולעומס חסר אחריות על התשתיות הקיימות", כתבו המערערים.

לטענתם, האזור מאופיין ממילא בעומסי תנועה חריגים ובפקקים קשים בכל שעות היום, מצב שמחמיר בשעות ההגעה לבית הספר. כמו כן טענו כי התכנון מציג בניין גדול ממדים, אף מעבר למותר על פי מדיניות התמ"א הקיימת.

במקביל שיגרו התושבים מכתב לראשת העיר, עינת קליש-רותם ולמרדכי אלפר – יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה, בדרישה להקפיא את כל הפרויקטים המקודמים בשכונה, ולהכפיף אותם למסמך המדיניות המתגבש. התושבים הביעו תקווה כי העירייה תפעל כשומרת סף, המגנה על כלל התושבים.

"אנו עדים לקידום מהיר ומסיבי של כ-20 פרויקטי תמ"א 38 בשכונה, הנמצאים בשלבים שונים של אישורים במוסדות התכנון. מדובר בפרויקטים שונים המקודמים ללא פרסום ראוי ופומבי, כנדרש על פי החוק, ובאופן מחריד במהירותו, המעלה כוונה ברורה לייצר מחטפים ועובדות ברורות בשטח", כתבו.

"הבקשות כוללות בקשות להקלות וחריגות בהיקף רחב, לרבות תוספת משמעותית של קומות ודירות (250 דירות) פלישה למרחבים צדדיים ואחוריים, הכפלה ואף שילוש של מספר הדיירים, וכל זאת מבלי שניתן מענה פרוגרמטי כולל – תחבורה, חינוך, סביבה, נוף, תשתיות וללא חשיבה על היום שאחרי".

תושבי השכונה שיגרו מכתב נוסף לסגן ראש העיר, דב חיון, ובו הביעו חשש מההשלכות של הוספת 250 יח"ד, לפי מדיניות הקודמת, על מצב התחבורה ואופי השכונה. "2.25 מקומות חניה לכל יח"ד חדשה, לפי מדיניות קודמת, יביאו לתוספת של כ-560 כלי רכב. אנו סבורים שאישור היוזמות לפי המדיניות הקודמת והוספת כ-560 כלי רכב, יביאו לקריסת מערכות התשתית בשכונתנו, לפגיעה קשה בתושבים, ולהרס של המרקם הקיים וזיקתו לטבע ולנוף".

מבט מהוואדי לכיוון שכונת אחוזה
מבט מהוואדי לכיוון שכונת אחוזה

בשיחה עם זמן ישראל אמר חיון כי יסייע לתושבים שפועלים לעצירת הבקשות שנמצאות לקראת אישורן הסופי. "אני אעזור ככל הניתן למנוע עומס נוסף, כמובן באופן חוקי כי לא כל דבר אפשר לעצור. אם קבלן כבר חתם עם הדיירים וסיכם על בנייה אי אפשר לעצור את זה. השאלה היא איך אפשר לעצור את זה חוקית, ואת זה כרגע אני מברר, לומד ובודק".

לדברי עו"ד רשף חן ניתן וראוי למצוא את האיזון בין זכויות הקבלנים לטענות התושבים, המתנגדים להרחבת הבנייה בשכונות. "מותר לעירייה לשנות מדיניות וכשהיא משנה מדיניות היא צריכה להביא בחשבון את מי שכבר הסתמך על המדיניות הקודמת. זה לא אומר שהיא חייבת לומר 'שטח משוחרר לא יוחזר', אבל היא צריכה להתייחס לעניין הזה", אומר חן.

"לקבלנים שכבר נמצאים עמוק בתהליך ושכבר חתמו על הסכם עם הדיירים בהסתמך על מידע מהעירייה לפני שינוי המדיניות, צריך לאפשר להתקדם בפרויקט בהסתמך על מדיניות קודמת, אבל לאשר רק מה שנחוץ, מה שדרוש ולא יותר. זה פתרון ישים שמאזן את המצב. מדיניות נכונה, לדעתי, היא לאשר את המינימום הדרוש ולא את מהמקסימום האפשרי".

50 אלף מבנים חוזקו

חיפה איננה העיר היחידה שמתמודדת עם ההשלכות של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. גם בערים נוספות מלינים התושבים על עומס ופגיעה בתשתיות, בטבע ובנוף, ובעיקר על היעדר היערכות נדרשת.

לצד הביקורת, קיימות לתמ"א נקודות זכות משמעותיות. עד היום חוזקו במסגרת התכנית יותר מ-50 אלף מבנים, במטרה להגן על חייהם של מאות אלפי נפשות.
במהלך השנה האחרונה חלה ירידה משמעותית במספר הפרויקטים בעיקר בגלל חוסר כדאיות כלכלית של היזמים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ברבעון הראשון של שנת 2019 ירדו מספר התחלות הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית ב-5% אחרי כמה רבעונים של עליות. מספר הדירות שהחלו להיבנות בפרויקטים אלה הסתכם ב-1,780, מהן 696 בפינוי בינוי, 677 דירות בתמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ו-407 דירות בתמ"א 38/1 (חיזוק ושדרוג).

בנובמבר האחרון התקבלה החלטת המועצה הארצית להאריך את תוקפה של תמ"א 38 בשלוש שנים ולא בחמש שנים, כפי שמתיר החוק. המשמעות היא שתמ"א 38 תמשיך להיות תקפה עד 1 באוקטובר 2022.

ההחלטה התקבלה תוך ביקורת על כך שהתכנית לא השיגה את ייעודה המרכזי – לטפל באזורים המסוכנים בפריפריה, ולא אפשרה לרשויות לספק מענה ראוי לתושבים והוספת תשתיות מתאימות.

על פי ההחלטה, לאחר תאריך היעד לסיום התכנית, חיזוק המבנים יוכל להיעשות רק במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע), ולא במסגרת תכנית מתאר ארצית (תמ"א).

תגובת עיריית חיפה לא התקבלה עד פרסום הכתבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אנו תושבי רחוב הרקפות בחיפה דורשים לשמר את חורשת הרקפות/הנרקיסים כחורש טבע ולתת לו להתאושש לאחר הגיזום האגרסיבי בסוף הקיץ ללא שום התערבויות והתארגנויות , תנו לטבע לעשות את שלו השאירו ... המשך קריאה

אנו תושבי רחוב הרקפות בחיפה דורשים לשמר את חורשת הרקפות/הנרקיסים כחורש טבע ולתת לו להתאושש לאחר הגיזום האגרסיבי בסוף הקיץ ללא שום התערבויות והתארגנויות , תנו לטבע לעשות את שלו השאירו לנו את החורש כחורש טבעי

אנחנו תושבי שושנת הכרמל מאוד אוהבים את האיזור הייחודי שלנו. את הטבע שמסביב להחתים. אנחנו רוצים לשמור על האיכות החיים שקיימת. החידושים בשכונה חייבים לשמור על הטבע ולקחת בחשבון את התשתיו... המשך קריאה

אנחנו תושבי שושנת הכרמל מאוד אוהבים את האיזור הייחודי שלנו. את הטבע שמסביב להחתים. אנחנו רוצים לשמור על האיכות החיים שקיימת. החידושים בשכונה חייבים לשמור על הטבע ולקחת בחשבון את התשתיות האירגון ביתי הספר והגנים.
בנוסף הציר היחידי שיורד ממרכז העיר עמוס במכוניות ופקוק כול הזמן. אין חניות באיזור. אנחנו בעד בנינים נמוכים בשכונה ובעד שמורת טבע הקיים

עוד 2,163 מילים ו-2 תגובות
סגירה