ב-24 במאי 2001 קרסה רצפת אולם שנבנתה בשיטת פלקל באולמי וורסאי. עשרות אורחים נפלו אל מותם, ובעקבות האסון הועמד מהנדס הבניין לדין על גרימת מוות ברשלנות, הכנסת חוקקה חוק לסיוע לנפגעי האסון, והוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט זיילר שתכליתה לדון בבטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור.

עכשיו נקפוץ בתודעתנו לאסון המעלית בו ירדו אל מותם שני צעירים תמימים בעת שהבניין היה מוצף מי גשמים. הזעזוע מהמוות האכזרי של דין שושני וסתיו הררי ז"ל לא נותן מנוח. אבל הגיע הזמן לדרוש אחריות ממי שאחראי לזוועה ולמחדל שגרם למוות המיותר הזה.

הזעזוע מהמוות האכזרי של דין שושני וסתיו הררי ז"ל לא נותן מנוח. אבל הגיע הזמן לדרוש אחריות ממי שאחראי לזוועה ולמחדל שגרם למוות המיותר הזה

בנייה כושלת של בניין אינה אסון צבאי מבצעי, כמו אסון השייטת או אסון המסוקים. שם עלולים להתערב גורמים חיצוניים ולא רק מחדלים של מבצעי הנחיות כתובות או פקודות מוטעות.

אסונות צבאיים בחיל האוויר מתוחקרים בתוך מספר חודשים ומסקנותיהם מובאות לידיעת מפקד החיל והמשפחות, כשהמוטו הוא למנוע את האסון הדומה הבא, לא רק להעניש את האשמים.

ובכן בניין הוא "מבצע" פשוט בהרבה ממבצע צבאי בעומק שטח האויב.

שמות האחראים ובעלי התפקידים שבגללם ירדו סתיו הררי ודין שושני אל מותם האכזרי בטביעה במעלית סגורה, ידועים לכל מי שאחראי על התכנון, הפיקוח, בניית הבניין ובטיחותו. עכשיו יש להעמיד לדין מיידי את האחראים לגרימת מוות ברשלנות או במודע:

שמות האחראים ובעלי התפקידים שבגללם ירדו סתיו הררי ודין שושני אל מותם האכזרי בטביעה במעלית סגורה, ידועים לכל מי שאחראי על התכנון, הפיקוח, בניית הבניין ובטיחותו. עכשיו יש להעמיד אותם לדין מיידי

אדריכל בניין

מהנדס הבניין

מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה בעיריית תל אביב.

מנהל מחלקת הרישוי בעירייה.

מהנדס העיר.

יו"ר הועדה לתכנון ובניה – הוא ראש העיר בכבודו ובעצמו.

מנהל אגף רישוי במכבי אש.

מנהל חברת המעליות שלא התקינה פתחי מילוט בגג המעלית.

האחראי לתחזוקת הבניין ותחזוקת החניון שלא התקין משאבות טבולות שישאבו את המים החוצה במקרה של הצפה.

המפקח על הבניה במשרד הבינוי והשיכון ושר הבינוי והשיכון – שעד עתה רק מזדעזע ומספר חוויות משירותו בשייטת ("אני מכיר את עוצמת המים"/יואב גלנט).

שר הפנים האחראי על הרשויות המקומיות והשר לביטחון פנים האחראי על שירותי ההצלה שאחרו להגיב ולהגיע.

כל שרשרת הפיקוד הזאת חייבת לעמוד לדין על חלקם באחריות לאירועים שהובילו למותם של דין וסתיו.

אזרחי המדינה, כמו חיילים בצה"ל, סומכים על בעלי התפקידים שמונו לפקח, להוביל ולפקד על חייהם. כשאתה הולך ברחוב אתה לא אמור להיפגע מעץ קורס או ממכונית חולפת, אינך אמור להתחשמל מחוט קרוע, אינך אמור לנשום אוויר מסוכן והמים והמזון שאתה קונה אמורים להיות באחריות שרשרת הניהול במדינה. בלי חיידקים בלי סכנת חיים בלי מפגעים שאזרח לבדו לא יכול לטפל בהם.  כך גם כשאזרח נכנס למעלית.

אזרחי המדינה, כמו חיילים בצה"ל, סומכים על בעלי התפקידים שמונו לפקח, להוביל ולפקד על חייהם. כשאתה הולך ברחוב אתה לא אמור להיפגע מעץ קורס, להתחשמל מחוט קרוע, לנשום אוויר מסוכן. כך גם כשאזרח נכנס למעלית

כבר שנים עוסקת החברה הישראלית בשחיתות השלטונית, ונדמה שהדיון מתמקד בפשע האישי של השרים או ראשי הערים או ראש הממשלה ומעט מאוד בקשר שבין הפשע האישי לפשע כלפי הציבור הרחב. לכאורה אנו עוסקים רק בנורמות התנהגות ולא בתוצאות ההרסניות של השחיתות השלטונית.

אבל הדיון הזה חייב להתמקד באחריותם של בעלי משרות ציבוריות לחיים עצמם. יומיום. לא רק לאיכות החיים. שר מושחת העסוק בהגנתו המשפטית באשמת שוחד מרמה והפרת אמונים, לא יטרח כעת למצוא את האשמים במחדל שגרם למותם של דין וסתיו. האירוע יקוטלג כתאונה טרגית.

השר לביטחון פנים האחראי למכבי אש, נאלם ונעלם. האיש שמהירות ציוציו במקרה של חשש לפיגוע חבלני, עולה על מהירות האור, שקע כעת בקיפאון מיניסטריאלי.

כבר שנים עוסקת החברה הישראלית בשחיתות השלטונית, ונדמה שהדיון מתמקד בפשע האישי של השרים או ראשי הערים או ראש הממשלה ומעט מאוד בקשר שבין הפשע האישי לפשע כלפי הציבור הרחב

ראש הממשלה האחראי לכל המערכות הכושלות הללו – בינוי ושיכון, משטרה ומכבי אש, משרד הפנים – שותק גם הוא. במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית ולדחוף לחקירת האסון בכל הכלים השלטוניים, הוא עסוק כמובן בענייניו האישיים. בתיקיו הפליליים.

ובכן הנה הקשר בין שחיתות שלטונית לחיי האזרחים. מערכת שלטונית מתפקדת לא הייתה מאפשרת למחדל הזה לקרות מלכתחילה. מערכת שלטונית מתפקדת הייתה מגיבה במהירות וביעילות על מחדלי הבטיחות בבניין ובמעלית כבר בשלב הבנייה.

מערכת שלטונית מתפקדת הייתה דואגת לחקור ולהעמיד לדין את האחראים ולקבוע מיד נהלים ובדיקות שימנעו את האסון הבא. שלטון מתפקד היה דואג למאות מפקחי בנייה במקום אלפי משגיחי כשרות.

ובכן, הנה הקשר בין שחיתות שלטונית לחיי האזרחים. מערכת שלטונית מתפקדת לא הייתה מאפשרת למחדל הזה לקרות מלכתחילה. שלטון מתפקד היה דואג למאות מפקחי בנייה במקום אלפי משגיחי כשרות

הדרישה הזו הייתה צריכה לבוא מלמעלה למטה. אבל בישראל 2020 נותק הקשר בין השלטון לבין אחריותו לחיי האזרחים. יש רק קשר אחד רופף – הצורך של השלטון להיבחר שוב. לכן שום שר לא יקח אחריות ולא יעמיד לדין את השרשרת הכפופה לו, וביום הבחירות יירדו במעליות אלפי אזרחים אל הקלפי הקרוב, כדי לשים פתק בלי להביט לאחור אל הקשר בין בטיחות המעלית שבה ירדו לפתק שזרקו למעמקיה האפלים והמושחתים של הקלפי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.