עשרות עובדי סיעוד מהודו נפלו בחודשים האחרונים קורבן להצעות לרכישת אשרות עבודה מזויפות, כך עולה ממידע שהגיע ל"זמן ישראל".

האשרות נרכשות תמורת סכומים של 4,000 עד 7,000 דולר, ומתנוססת עליהן חותמת של משרד הפנים וכן של אדם בשם שי מקונן, מיחידת R.S.D של רשות האוכלוסין וההגירה, העוסקת בטיפול במבקשי מקלט.

ככל הנראה קיים עובד כזה ברשות האוכלוסין, אך שמו לא אמור להופיע על המסמך הזה. האשרות המזויפות הן כביכול מסוג B1 ל"תייר בעל רישיון עבודה" ש"רשאי לעבוד ללא הגבלה" עד ספטמבר בשנה הבאה.

עובד זר מהודו שרכש אשרה מזויפת כזו בחודש שעבר, אומר כי הוא חושש להתלונן במשטרה, וכרגע עובד ללא אישור, תוך ציפייה שאולי אחרי הבחירות החוקים ישתנו, והוא יוכל להגיש בקשה להמשך השהייה כאן. נכון לעכשיו, אותו עובד נכנס לחובות גדולים בגלל רכישת האשרה הזו, כמו רבים אחרים.

עובדים אחרים שרכשו את הוויזה והגיעו בתמימותם למשרדי רשות ההגירה כדי לצאת לחופשה בארץ מוצאם, נדהמו לגלות שהיא מזויפת וגורשו מהארץ לצמיתות. אותו אדם ששוחח איתנו לא יודע מי הגורם שמספק את האשרות המזויפות, שכן הוא רכש אותן מאישה מסוימת שאת זהותה הסגיר בפנינו. אותה אישה היא עובדת סיעוד מהודו, ולפי מסמך שהוצג בפנינו, נפלה בעצמה קורבן לאותה תרמית שאותה היא, לכאורה, תיווכה עבור עובדים זרים אחרים.

בקו לעובד אומרים ששתי האשרות שהצגנו בפניהם אכן מזויפות. הן מסווגות כ-B1, ל"תייר בעל רישיון עבודה", אך המסמך האמיתי לא אמור להיראות כמותן, וניתן להשיג אותו באופן חוקי רק כאשר יש מעסיק המעורב בבקשה

בקו לעובד אומרים ששתי האשרות שהצגנו בפניהם אכן מזויפות. הן מסווגות כ-B1 כאמור, אך המסמך האמיתי לא אמור להיראות כמותן, וניתן להשיג אותו באופן חוקי רק כאשר יש מעסיק המעורב בבקשה. אותו מעסיק צריך רישיון להעסיק עובדים זרים בתחום שבו יש מחסור, כמו סיעוד ובניין. האשרה ניתנת ל-5 שנים וניתן להאריך אותה בכל פעם בשנה אחת נוספת, וגם לחדש לצורך חופשה בארץ המוצא.

אחת הבעיות העיקריות של העובדים הזרים בישראל, מתעוררת כאשר נולדים להם ילדים בישראל, אך מעמדם נותר זהה לזה של הוריהם, כך שהילדים בעצם חסרי מעמד, ורובם ניצבים בפני איום הגירוש, בכל זמן נתון.

בישראל מועסקים קרוב ל-60 אלף עובדי סיעוד חוקיים ועוד 11 אלף שאינם חוקיים, רובם נשים, מחציתם מהפיליפינים וכ-10% מהם מגיעים מהודו. לפי שעה, ידוע לנו רק על עובדים הודים שרכשו את האשרות המזויפות, אך סביר להניח שהם לא היחידים. ואכן, כך עולה גם מהתגובה של רשות האוכלוסין וההגירה:

"סוגיית הזיופים מוכרת לכלל הגורמים הרלוונטיים והנה עבירה פלילית. עם זאת, לא ניתן תמיד להתחקות אחר הגוף המזייף. רשות האוכלוסין, מצדה, פעלה בדרכים שונות במטרה לנסות ולהתגבר על מקרים אלה. בשנה האחרונה נפתח באתר הרשות קישור בו ניתן להכניס פרטי העובד הזר ולבדוק את מעמדו בישראל והאם ניתן להעסיקו".

במשטרת ישראל סרבו לומר האם הם חוקרים את התופעה ומסרו את התגובה הבאה:

"ככלל, סוגיות אכיפה של היתרי שהייה ואשרות עבודה בכל הנוגע לנתינים זרים – מצוי בתחום אחריותם של מנהלת ההגירה הפועלים תחת משרד הפנים, ומשכך יש לפנות אליהם בנושא זה. נציין כי ככל שמתקבלת במשטרת ישראל תלונה המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית שבתחום סמכותה, הרי שהיא נבדקת ומטופלת בהתאם".

רשות האוכלוסין לא אמונה על רווחתם של העובדים הזרים, ומבחינתה הסיכון הוא רק לשהייה בלתי חוקית שלהם בישראל. כך שמי שרכשו את המסמכים המזויפים נתקעים פה ברובם בלי מעמד ועם חוב עצום, אלא אם כן נתפסו וגורשו.

מארגון קו לעובד, העוסק בהגנה על זכויות עובדים ישראלים וזרים במעמד מוחלש, נמסרה התגובה הבאה:

סיפור זה ממחיש את העובדה שמהגרי העבודה המגיעים לישראל מופקרים להונאה ותרמית, כשאין מי שיגן עליהם. לפני כמעט עשור נסגרה יחידה משטרתית, שמטרתה הייתה חקירת הונאה ועבירות בעובדים זרים. ההבטחה הייתה כי היחידות המרחביות ייקחו על עצמן את המשך הפעילות. אך בפועל העובדים נותרו גם כאן מופקרים. על הרשויות השונות לחקור מיידית את הנושא המביא עשרות עובדים, או יותר מכך, לשלם סכומי עתק, עבור אשרת עבודה מזויפת.

"לצערנו, ההתייחסות למהגרי עבודה כמחלבת כסף אינה חדשה לנו. מרבית העובדות והעובדים בתחום הסיעוד משלמים דמי תיווך לא חוקיים בבואם לפה, וגם תופעה זו ממשיכה למרות אי חוקיותה. כל אלו משקפים התייחסות כללית למהגרי העבודה כמי שניתן לנצלם ואת הצורך שלהם להביא פת לחם למשפחתם, ללא רחם, ובלי חשש שמישהו יאכוף ויעצור זאת.

20 אלף דולר למתווכים

עובד הסיעוד ששוחח איתנו, נזקק לאשרה החדשה, לאחר שהחולה שאותו סעד נפטר בספטמבר והיה בידיו רק חודש אחד למצוא מעסיק חדש. מאחר שהוא  מתחיל את שנתו ה-6 בישראל, הוא רשאי לעבוד רק כמחליף של עובדי סיעוד שיצאו לחו"ל, ובאותו זמן לא החלו חגי הנוצרים כך שרובם נשארו בישראל.

מפח הנפש שאליו נקלע העובד נובע מכך שנקלע כעת לחוב כדי לקנות את האשרה החדשה, אחרי שרק בסוף השנה ה-3 בישראל סיים להחזיר את ההלוואות על כ-20 אלף דולר ששילם לסוכנויות תיווך, כדי להגיע לכאן

קבוצת העובדים שאליה הוא משתייך מגיעה ממדינת קרלה שבדרום הודו, וברשתות החברתיות החלו להופיע בחודשיים האחרונים פוסטים שבהם הם מזהירים מפני התרמית, ומפנים אצבע מאשימה למי שנחשדים כמשתפי פעולה בהונאה.

לדברי אותו עובד, יש עוד קורבנות רבים לעוקץ האשרות המזויפות, והם פזורים ברחבי הארץ, מהם בבאר-שבע, אשקלון, ירושלים, ראשון-לציון וכמובן תל אביב. מפח הנפש שאליו נקלע העובד נובע מכך שנקלע כעת לחוב כדי לקנות את האשרה החדשה, אחרי שרק בסוף השנה ה-3 בישראל סיים להחזיר את ההלוואות על כ-20 אלף דולר ששילם לסוכנויות תיווך כדי להגיע לכאן.