בחודש מאי, בניסיונו לקדם את פסקת ההתגברות, צייץ יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר (אז יו"ר הוועדה המסדרת של הכנסת ה-21) כי האפשרות לגבור על פסיקות בג"ץ נחוצה כדי "להגן על העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה. הרוב יוכל למשול ולממש את מדיניותו, מבלי שיטורפד על ידי גורמים שלא זכו לאמון מהעם".

שבועיים לאחר מכן, כשהציג במליאת הכנסת את החוק לפיזורה ולהליכה לבחירות ספטמבר, אמר זוהר: "המיעוט לא יכול לשלוט ברוב, למרות שאתם רגילים כמיעוט לשלוט ברוב כשאתם הולכים לבג"ץ. אתם מתנגדים לפסקת ההתגברות כי אתם מרגישים שהכוח שלכם לשלוט בנו הרוב ייעלם. ככה עובדת דמוקרטיה – הרוב שולט וזכויות המיעוט נשמרות".

לפני שבוע תקף זוהר את שופטי בג"ץ על הסכמתם העקרונית לדון בכשירות נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, כשהוא משתמש שוב בעקרון הרוב: "איך בית המשפט העליון יכול לומר שלפי תוצאות הבחירות הוא יחליט אם לדון בשאלה האם נתניהו יכול להרכיב ממשלה או לא? אם בג"ץ קובע הכל, אז בשביל מה הבוחרים הולכים להצביע בקלפי?".

זוהר, האידאולוג הנחוש והעקבי, שינה ביממה האחרונה את העדפותיו. ראשית בהתחייבות לעתור בסדרתיות לבג"ץ, כדי לעכב ולמסמס את דיוני החסינות. אם את זה עוד אפשר להבין כטקטיקה למלכוד בג"ץ ולהשחרתו ככל שהעתירות יידחו, המהפך האידאולוגי המהיר שלו ביחס לעקרון שלטון הרוב מעניין בהרבה.

אתמול הוא צייץ כי "למרות שהיינו הרוב, מעולם לא העזנו לשבור כמעט כל כלל אפשרי בדרך למטרות שלנו. הם (כחול לבן) פשוט איבדו את זה".

לא תמצאו בכל העולם אף דמוקרטיה שמאפשרת להשתמש בפרלמנט שלה לצורכי בחירות בתקופת קמפיין בחירות ושקובעת כללים לפגרת הבחירות ואז משנה אותם תוך כדי פגרת הבחירות.
כשהיינו הרוב מעולם לא העזנו לשבור את כל הכללים בלי אבחנה.
השנאה שלהם לרה"מ העבירה אותם על דעתם.
זה יחזור אליהם כמו בומרנג.

— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) January 12, 2020

בראיון הבוקר לגלצ המשיך באותו הקו. אחרי שדקלם את להיט דף המסרים על כך שלכחול לבן אין דבר להציע מלבד "רק לא ביבי", ושלכן היא משתמשת בדיוני החסינות לצורך קמפיין הבחירות, התלונן ש"את הדבר הזה אף גורם משפטי לא עוצר". כן כן, עכשיו זהו זוהר שדורש מבג"ץ לגבור על רצון הרוב בכנסת.

"אני עדיין לא מבין באיזה מדינה אני חי", הזדעק יו"ר סיעת הליכוד. "האם זו מדינה דמוקרטית או מדינה שנשלטת על ידי הרוב בצורה מוחלטת, שגם אנחנו היום כמיעוט, כן רזי, אנחנו, המיעוט, לא זוכים אפילו להזדמנות הוגנת אחת, שהציבור יכריע ב-2 במרץ מה הוא רוצה. מדינה בשליטת השמאל ובשליטת המערכת המשפטית, או מדינה בשליטת הימין".

היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

נתניהו מתווה את הדרך

המהפך כמובן אינו של זוהר בלבד. כמו בכירי ליכוד אחרים הוא מקבל את המסרים היומיים – ולעתים השעתיים – מסביבת נתניהו, שבמיוחד בתקופות קמפיין מתנהל לטווח המידי ללא הקפדה על עקביות.

כך, למשל, נתניהו התחייב יום לפני בחירות 2015 שלא תקום מדינה פלסטינית, וכעבור שלושה ימים הביע עמדה הפוכה. באותה מידה אין לו שום קושי להפוך על ראשו את אחד הטיעונים המרכזיים שבהם עשה שימוש בשנים האחרונות.

 כל עוד קואליציית נתניהו תהיה במיעוט בכנסת, יוכלו כחול לבן ושותפותיה להפעיל את הוועדות בהיקף חלקי ולשלוט ברובן, במטרה לנהל קצת יותר את המדינה

השינוי הזה הוא תוצאה ישירה של הפיכת האופוזיציה לרוב בכנסת, מצב שיכול להיות בעל השלכות מעבר לדיוני החסינות, בעיקר אם הפלונטר הפוליטי לא יותר גם אחרי הבחירות.

יולי אדלשטיין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אז מי ינהל את המדינה בינתיים

בחוות הדעת הקצרה שפרסם אתמול היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון, הוא מצא מקום להדגיש פעמיים כי בפגרת בחירות "רגילה" ועדות הכנסת הקבועות עדיין קיימות, בעוד הוועדה המסדרת מתפקדת רק לאחר הבחירות, בתקופת המו"מ הקואליציוני.

המשמעות היא שהרוב האופוזיציוני החדש של 65 חברי הכנסת – בו משתפים פעולה אביגדור ליברמן ואלה שהגדיר "גיס חמישי" – יכול להקים ולהפעיל ועדות קבועות נוספות, במגבלות החלות על תקופת בחירות. בכחול לבן הבהירו היום כי אכן יש כוונה לעשות זאת, בהתאם לעמדת המפלגה בחודשיים האחרונים.

הקמת הוועדות הקבועות תהיה חשובה במיוחד אם גם לאחר הבחירות אף אחד מהצדדים לא יצליח להרכיב ממשלה חדשה. כל עוד קואליציית נתניהו תהיה במיעוט בכנסת, יוכלו כחול לבן ושותפותיה להפעיל את הוועדות בהיקף חלקי ולשלוט ברובן, במטרה לנהל קצת יותר את המדינה.

היועץ ינון עשה אתמול הבחנה בין ניהול הליכים "פנים-פרלמנטריים", שמצויים בסמכות בלעדית של הוועדה המסדרת ואינם מעלים חשש משמעותי לשימוש בה לצורך תעמולת בחירות, לבין "דיוני חקיקה, דיוני פיקוח על הממשלה ודיונים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי", שיש חשש משמעותי יותר שינוצלו לצורך תעמולה.

ההצעה שהציג היום יו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן נוסחה בהתאם לחוות הדעת של ינון – ואושרה. ניסנקורן הציע לתקן את הכלל שהוועדה עצמה קבעה, ולפיו כל דיוניה מחייבים אישור של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, כך שאישור אדלשטיין עדיין יתחייב לקיום דיונים מהסוג העלול לשמש לתעמולה, אך דיונים פנים-פרלמנטריים כמו בעניין הקמת ועדת כנסת לא יחייבו את אישורו.