התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי מגיבה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהאשים אותה ב"אנטישמיות לשמה", עקב שאיפתה לחקור אפשרות שבוצעו פשעי מלחמה בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. "זו האשמה מצערת במיוחד ולא מבוססת", אומרת פאטו בנסודה בראיון נרחב לזמן ישראל.
"אני, יחד עם הלשכה שלי, מיישמים את המנדט שלנו תחת אמנת רומא עם עצמאות, אובייקטיביות, הוגנות ויושרה מוחלטים. נמשיך לעמוד בתחומי האחריות שלנו כנדרש על ידי האמנה, ללא פחד או העדפות", היא הוסיפה. אמנת רומא היא המסמך המייסד של בית הדין הפלילי הבינלאומי, המגדיר את עבודתו.
ב-20 בדצמבר, בנסודה הודיעה כי מצאה "בסיס סביר להמשך חקירה בנוגע למצב בפלסטין". ההצהרה הגיעה לאחר בחינה מקדמית של 5 שנים, והתובעת קבעה בה כי יש סיכוי לכך שהכוחות הישראלים, כמו גם ארגונים חמושים פלסטיניים, ביצעו פשעי מלחמה באזורים שהפלסטינים טוענים לבעלות עליהם.
בתגובה, האשים נתניהו את האג ב"אנטישמיות לשמה", ובטקס הדלקת נרות חנוכה בכותל אמר: "הם אומרים שליהודים אין זכות לחיות במדינת היהודים, בארץ ישראל. ובכן, אנחנו אומרים, תתביישו לכם. אור האמת מאיר כאן ואנחנו נתגבר עליכם, כפי שהתגברנו על אנטישמיים אחרים בהיסטוריה".
פוליטיקאים בכירים נוספים גינו את בית הדין ואת התובעת שלו, וכמה עיתונאים ישראלים פרסמו מאמרים שמדגישים את העבר של בנסודה בתור נציגה בכירה של ממשלת גמביה, שבה שירתה תחת רודן אכזר, בניסיון להכתים את המוניטין שלה.
בנסודה לא מתרגשת מהניסיון להכתים את שמה: "מדובר בטקטיקה סטנדרטית לפגוע בקרדיט של מי שמעלה האשמה או נוקט בעמדה מנוגדת. זה משתווה לעו"ד שמנסה לעשות לעד רצח אופי כדי לפגוע במהימנותו"
בראיון עם זמן ישראל, בנסודה הצטערה על הניסיון "לבצע ספין או להציג באופן שגוי" את עבודתה על ידי העלאת האשמות שגויות, או תקיפת המהימנות שלה.
"זה כמובן היה צפוי, משום שמדובר בטקטיקה סטנדרטית לפגוע בקרדיט של מי שמעלה האשמה או נוקט בעמדה מנוגדת", היא אמרה. "זה משתווה אולי לעורך דין המנסה לעשות רצח אופי על עד כדי לפגוע במהימנות שלו".
בנסודה, ששימשה כשרת המשפטים של הרודן הגמבי יחיא ג'אמה בין 1998 ל-2000, מתעקשת כי באותה תקופה שירתה את מולדתה "בכבוד ועם היושרה הגבוהה ביותר", והפגינה "מחויבות כנה ויציבה כלפי החוק, ושוויון בעיני החוק".
לדבריה, היא "נחרדה ונדהמה" לשמוע על הפרות חמורות של זכויות אדם במשטרו של הרודן, שנחשפו לאחרונה הודות ל"ועדת האמת, הפיוס והשיקום" של גמביה.
היא תשמח להעיד מול הוועדה, אם המעמד שלה כתובעת בית הדין הבינ"ל יאפשר זאת, היא הוסיפה. "אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי", היא הצהירה.
"הרשו לי גם להדגיש כי אני, יחד עם הצוות המסור והמקצועי שלי, מחויבים במידה רבה למנדט שלנו. לא ניתן להסחת דעת להפריע לנו, ולא נאפשר לעבודתנו להיפגע בעקבות קמפיין דיסאינפורמציה מוכוון-אג'נדה"
"הרשו לי גם להדגיש כי אני, יחד עם הצוות המסור והמקצועי שלי, מחויבים במידה רבה למנדט שלנו. לא ניתן להסחת דעת להפריע לנו, ולא נאפשר לעבודתנו להיפגע בעקבות קמפיין דיסאינפורמציה מוכוון-אג'נדה".
למרות החשדות הבולטים שלה בנוגע לאופן שבו פוליטיקאים ועיתונאים ישראלים הציגו אותה מאז ההודעה שלה בחודש שעבר, בנסודה דיברה באופן חיובי על הביקור שלה ב-1998 בישראל.
במהלך הביקור בישראל, השתתפה בנסודה בסמינר לנשים מנהיגות מטעם משרד החוץ בחיפה. "השתתפתי בכנס לפני שנכנסתי לתפקידי בממשלת גמביה. אני זוכרת באופן חיובי את הביקור ואת הדיונים החשובים על העצמת נשים", היא אמרה, והביעה תקווה כי תהיה לה הזדמנות נוספת להגיע לישראל.
בנסודה הדגישה כי "אין חשודים בשלב זה (ישראלים או פלסטינים) ובאופן מוחלט, אין צווי מאסר שהוצאו על ידי בית המשפט".
היא הגיבה ככל הנראה לדיווח של ישראל היום, שציטט שרים בכירים בירושלים על כך שהם "חוששים מאוד" מכך שבית הדין הפלילי הבינלאומי יתחיל בקרוב להוציא צווי מעצר סודיים לנציגי ממשל אותם הוא רואה בתור חשודים.
בראיון שלנו, שבוצע דרך תכתובת דוא"ל, בנסודה התאמצה רבות להגן על ההחלטה שלה לקרוא לחקירה פלילית באשר לפשעי מלחמה שבוצעו ב"פלסטין".
בניסיון לפרק את אחת מהטענות המרכזיות של ממשלת ישראל נגדה, ולפיה "פלסטין" אינה מדינה ריבונית שיכולה להעביר סמכות שיפוטית להאג, התעקשה התובעת כי כל שעשתה היא להגדיר את פלסטין כמדינה למטרה של אמנת רומא.
לאחר שהעצרת הכללית של האו"ם הצביעה ב-2012 בעד הענקת סטטוס מדינה לא-חברה ל"פלסטין", הישות הייתה יכולה לחתום על מספר רב של אמנות, בהן האמנה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, היא נזכרה.
בינואר 2015, "מדינת פלסטין" הפקידה את מסמכי ההצטרפות למזכ"ל האו"ם, ולפיכך הפכה באופן רשמי לחברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
"אני טוענת כי אמנת רומא לא מבחינה בין מדינות חברות, ולדעתי אני לא צריכה לעשות את האבחנה בעצמי ביציאה לחקירה באשר לשטחה של פלסטין", אמרה. "זה יהיה מוזר להתיר לפלסטין להצטרף לבית המשפט, אבל להתכחש להשלכות הטבעיות של ההצטרפות שלה, שהן מימוש הסמכות של בית המשפט על שטחה".
"אני סבורה כי (1) פשעי מלחמה בוצעו או מבוצעים בגדה, לרבות מזרח ירושלים, ובעזה; (2) תיקים פוטנציאלים הנובעים מהמצב יהיו קבילים; ו-(3) אין סיבות מהותיות להאמין כי חקירה לא תשרת את האינטרסים של הצדק"
בנסודה הדגישה כי השאלה על הסמכות המשפטית מסובכת, וכי לפני תחילת החקירה, ביקשה מערכאה קדם-משפטית לפסוק בנושא תוך 120 יום.
"עבורי, זה מהלך הפעולות האחראי. הגישה מפוכחת. אנו מכירים בקיום נושאים משפטיים ועובדתיים מורכבים, ואנחנו מגישים באופן עצמאי את העמדה שלנו על טווח הסמכות הטריטוריאלית של בית המשפט לסקירה משפטית", אמרה.
"יתרה מכך, אנו מזמינים את שופטי ביהמ"ש לשמוע את הצדדים הרלוונטיים לפני הגעה להחלטה מושכלת ליישוב השאלה הזו כעת, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה".
התובעת הייתה הססנית בנוגע לאופן שבו תגיב אם שלושת השופטים מהערכאה הקדם-משפטית יחלקו עליה ויפסקו כי לביהמ"ש אין סמכות כזו. אך היא הביעה תקווה ל-"אינטראקציות קונסטרוקטיביות" עם נציגים ישראלים ופלסטינים.
הראיון המלא עם פאטו בנסודה
שעות ספורות לפני שפרסמת את החלטתך להתחיל בחקירת "המצב בפלסטין", קבע היועץ המשפטי לממשלה בישראל, אביחי מנדלבליט, כי לבית המשפט אין סמכות במקרה זה. בישראל אומרים כי בלשכתך היו מודעים לכך שהוא עבד על מסמך כזה, אך לא ביצעתם ניסיון כלשהו להתנהל מולו. במקום זאת, לשכתך יצאה בהצהרה על חקירה ראשונית, מבלי להביא בחשבון באופן מלא את כל הטיעונים שהוצגו על ידי הממשלה הישראלית. איך את מגיבה להאשמות האלו?
"זה לא מדויק. לשכת התובעת התנהלה באופן שוטף, משמעותי ומקיף עם הרשויות בישראל מאז פתיחת החקירה הראשונית בנושא, במשך קרוב ל-5 שנים.
"הדבר כלל גם דיונים עם נציגי היועץ המשפטי לממשלה ומשרד החוץ. הטיעונים על התפקיד והסמכות השיפוטית הטריטוריאלית של בית הדין הפלילי הבינלאומי הוצגו וקודמו על ידי נציגי ישראל כמה פעמים בחמש השנים האלה. שקלנו בחיוב והערכנו את אותן דעות, כשהגענו לקביעה סופית.
"ישראל (ופלסטין) יקבלו הודעה מראש על תאריך ההגשה.
"יש לבית הדין סמכות שיפוטית, והיא כוללת את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה. אך אנחנו מודעים למחלוקת סביב השאלה הזו והעובדה שהיא תופיע לראשונה מול בית הדין. לכן ביקשתי פסיקה שיפוטית על השאלה הזו"
"בסופו של דבר, כפי שאתה יודע, התזכיר של לשכת היועמ"ש והתקציר של משרד החוץ יצאו ביום שבו הגשנו את הבקשה שלנו מול שופט בית המשפט. אנחנו סבורים כי שני המסמכים תואמים למרכיבים המרכזיים שתוקשרו קודם לכן אלינו, ולכן הם שיקפו את מה שהבנו בתור עמדת ישראל, כפי שנוסחה בבקשה שלנו.
"יתרה מכך, ביום העבודה שלאחר מכן, אנחנו בעצמנו הגשנו לשופטי בית הדין הבינ"ל את התזכיר של לשכת היועץ המשפטי לממשלה ואת התקציר של משרד החוץ.
"בכך, הצהרנו בפני השופטים כי לדעתנו 'יש צורך במיקום המסמכים האלה ברשומות כדי להגיע למצב שלם, ולאפשר לערכאה לשקול את כל נקודות המבט שעשויות לסייע לה בקביעתה'. אנו מדגישים שוב את דעתנו כי 'ניהול תהליך פתוח ומשתף ליישוב השאלה הזו, יבטיח חשיפה מלאה של נקודות המבט הרלוונטיות, כדי לתמוך בהערכה ובאומדן, וחשוב מכך, כדי לסייע להגדרת הנושא'.
"אני רואה חשיבות בכך שהערכאה הקדם-משפטית של בית הדין תוכל לשקול את כל נקודות המבט שעשויות לסייע לקביעה, לרבות אלו של ישראל.
"במסגרת תקנות בית הדין, פלסטין, בעקבות ההפניה שלה, תהיה זכאית גם לייצוג, כמו גם קרבנות פלסטינים וישראלים, ואנחנו מקווים שגם ליועץ לבית המשפט – בכפוף ליישום ההליך כפי שיוחלט על ידי השופטים".
ממשלת ישראל הגיבה בביקורת מרירה על ההחלטה שלך להתחיל בחקירה. מה חשבת כשראש הממשלה נתניהו האשים אותך ב"אנטישמיות לשמה"?
"זו הייתה האשמה מצערת במיוחד ולא מבוססת. אני, יחד עם הלשכה שלי, מיישמים את המנדט שלנו במסגרת אמנת רומא עם עצמאות, אובייקטיביות ויושרה מוחלטת. נמשיך לעמוד בתחומי האחריות שלנו ללא פחד או העדפות.
"החקירה עדיין לא החלה. בכל המקרים, כאשר לשכת התובע מתקדמת עם חקירה, היא עושה זאת עצמאית וללא פניות. הלשכה לא שמה לה למטרה אינדיבידואלים, אלא תפעל אך ורק על פי עדויות שהיא אוספת עצמאית דרך חקירות.
"כתוצאה מכך, אין חשודים בשלב זה (ישראלים או פלסטינים) ובהחלט אין צווי מעצר שהונפקו על ידי בית הדין (משום שחקירה עדיין לא נפתחה).
"כפי שציינתי בבירור ב-20 בדצמבר 2019, אני סבורה כי (1) פשעי מלחמה בוצעו או מבוצעים בגדה, לרבות מזרח ירושלים, ובעזה; (2) תיקים פוטנציאלים הנובעים מהמצב יהיו קבילים; ו-(3) אין סיבות מהותיות להאמין כי חקירה לא תשרת את האינטרסים של הצדק. נמנעתי, לעומת זאת, מפתיחת חקירה עד שנושא מהותי ייושב – טווח הסמכות השיפוטית הטריטוריאלית במצב הזה.
"לשכתי דחתה שוב ושוב, לדוגמה, בקשה לפתוח בחקירה של פעולות צה"ל בתקרית המרמרה. עובדה זו מראה כי אנחנו לוקחים כל החלטה באופן אובייקטיבי ונפרד, באופן עצמאי וחסר פניות"
"על בסיס הערכת הלשכה שלי, אני סבורה כי יש לבית הדין את הסמכות השיפוטית, וכי היא כוללת את הגדה המערבית, את מזרח ירושלים ואת עזה. אך אנחנו מודעים למחלוקת סביב השאלה הזו, והעובדה כי היא תופיע לראשונה מול בית הדין. לכן ביקשתי פסיקה שיפוטית בנוגע לשאלה הספציפית הזו.
"זהו הנושא המרכזי העומד בפני בית המשפט כעת. יש שיבקרו אותי על כך שאני רוצה לקבל את הפסיקה, אבל זה נושא שאני לא יכולה להתעלם ממנו: הנושא הזה יעלה באופן בלתי נמנע בדיון לפני בית הדין.
"לדעתי הרבה יותר טוב ואחראי שהדבר יישמע ויוחלט כעת, לפני פתיחת חקירה, מאשר לאחר שנים יקרות של חקירה, לאחר איסוף עדויות, גביית עדויות, ואיזון האשמות, רק כדי לגלות אם העמדה של התביעה הייתה נכונה.
"עבורי, זה מהלך העניינים האחראי. הגישה מפוכחת. אנחנו מכירים בקיום של נושאים משפטיים ועובדתיים מסובכים, ואנחנו מגישים באופן עצמאי את העמדה שלנו באשר לסמכות השיפוטית הטריטוריאלית של בית הדין לסקירה משפטית.
"יתרה מכך, אנו מזמינים את שופטי בית המשפט לשמוע מהצדדים הרלוונטיים כעת, לפני הגעה להחלטה מושכלת ליישוב השאלה ולפני שאנו ממשיכים בתהליך.
"כדאי להדגיש כי אנו בקשר שוטף עם נציגים מהרשויות הפלסטיניות והישראליות דרך בחינה מקדמית של המצב. קשר זה היה קונסטרוקטיבי והוא סייע ללשכה שלי להעריך את הקריטריונים הסטטוטוריים במסגרת אמנת רומא.
"אני מקווה כי אינטראקציות קונסטרוקטיביות שכאלו יכולות להמשיך מול הרשויות בישראל ובפלסטין, ואנחנו מצפים במידה שווה לקשר עם התקשורת, באופן ראוי, על מנת להבטיח כי מידע מדויק באשר לעבודה של הלשכה שלי והליכי בית הדין הפלילי הבינלאומי יהיה זמין לטובת הציבור".
בית הדין בהאג לא פועל מול מקרים מתמשכים של מלחמות, טבח והפרות משמעותיות של זכויות אדם באיראן, סוריה, טורקיה, ונצואלה, צפון קוריאה ומקומות אחרים, אבל רוצה לתבוע את ישראל, דמוקרטיה מערבית עם מערכת משפט עצמאית. האם את יכולה להבין מדוע ישראלים רבים מרגישים שהחקירה של בית המשפט לגבי ישראל/פלסטין היא מוטה פוליטית ובררנית?
"נראה שהאשמה זו, למרבה הצער, נובעת מהיעדר מידע והבנה של פעילות בית הדין, כמו גם כיצד הסמכות השיפוטית שלו עובדת.
"בהתאם לאמנת רומא, אנחנו יכולים לחקור רק פשעים המבוצעים בשטח או על ידי מדינות החברות בבית הדין. במקרים רבים מסביב העולם – לרבות מספר מדינות שציינת – בית הדין לא יכול להגיב משום שפשוט אין לו סמכות שיפוטית.
"ניתן להתגבר על היעדר הסמכות השיפוטית מהסיבות הבאות: (1) המדינה הרלוונטית הופכת למדינה חברה או מקבלת את הסמכות השיפוטית של בית הדין על בסיס זמני או (2) מועצת הביטחון של האו"ם משנה את המצב, כפי שעשתה במקרה של דרפור, סודן ולוב, למשל, אבל לא קרה בסוריה.
"זה יהיה מוזר להתיר לפלסטין להצטרף לבית הדין, אבל למנוע ממנה את ההשלכה הטבעית של ההצטרפות שלה, שהיא מימוש הסמכות של בית הדין על שטחה"
"ואפילו כשיש לנו סמכות שיפוטית ואנחנו מזהים כי יש סיכוי לכך שבוצעו פשעים במסגרת אמנת רומא, זה לא אומר שאנו חוקרים באופן אוטומטי. לפני כן, אנחנו צריכים לברר אם הרשויות המדוברות מבצעות (או ביצעו) חקירות אמיתיות ו/או תביעות ביחס לאותם מקרים פוטנציאליים שבכוונתנו להתמקד בהם.
"בית הדין בהאג הוא המפלט האחרון. אם המערכת הלאומית מתייחסת לפשעים שאנו בוחנים, בית הדין לא יתערב. אנו קוראים לכך 'עקרון ההשלמה', שהוא ליבת בית הדין. לשכתי מכבדת את העיקרון הזה בהתאם לאמנת רומא ותורת המשפט.
"יתרה מכך, בית הדין לא חוקר רק את ההאשמות הקשורות לפלסטין: כפי שאתה יודע, יש מצבים רבים ביבשות שונות הנמצאים בחקירה או בחינה מקדמית.
"באשר לכך, בתגובה לשאלה שלך, ונצואלה היא מדינה חברה באמנת רומא, והלשכה שלנו עובדת בשקדנות על השלמת ההערכה ביחס למצב במדינה. בעוד שהחקירה בפלסטין נפתחה ב-2015, בדיקת המצב בוונצואלה נפתחה ב-2018. שני מצבים שונים, עם לוחות זמנים שונים. כך שהשוואה עשויה להיות פשטנית מידי, ולא להביא בחשבון את העובדות, הנסיבות וההליכים שלנו.
"למידע נוסף על החקירה המקדמית שלנו באשר למצב בוונצואלה, אני שמחה להפנות אותך לחומרים הזמינים לציבור, שעשויים לעניין את קוראיך, בקישור הזה.
"אנו גם מבצעים את הפעולות שלנו באופן אובייקטיבי ועצמאי. חלק מהדיווחים מורים, כך נראה, על כך שאנחנו מונעים על ידי אידאולוגיה.
"הנחות אלו לא מבוססות ומצערות, ונראה שהן מתעלמות מכך שלשכתי דחתה שוב ושוב, לדוגמה, בקשה לפתוח בחקירה של פעולות צה"ל בתקרית המרמרה, בעקבות היעדר חומרה (נושא משפטי ספציפי). עובדה זו מראה כי אנחנו לוקחים כל החלטה באופן אובייקטיבי ונפרד, באופן עצמאי וחסר פניות".
![סיירת חרוב באימון לקראת תעסוקה מבצעית בעזה (צילום: צילום: דובר צה"ל.)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%A6-640x400.jpg "סיירת חרוב באימון לקראת תעסוקה מבצעית בעזה (צילום: צילום: דובר צה"ל.)")
את מצטטת ממגוון החלטות של האו"ם כבסיס לעמדה שלך על כך שפלסטין היא אכן מדינה שיכולה להעביר סמכות שיפוטית פלילית לבית הדין. איך את יכולה לטעון כי ההערכות שלך עצמאיות וחסרות פניות, כשהן נסמכות על החלטות של גופים פוליטיים, לרבות אלו שהראו נטייה נגד ישראל (כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם), כדי להגיע למסקנות משפטיות? איך את מתייחסת להחלטות מעוררות מחלוקת של גופים פוליטיים בתור "מצב העניינים"?
"ההצהרות האלו אינן משקפות במדויק את העמדה שלי, בה הגעתי למסקנה כי פלסטין היא מדינה למטרות מימוש הסמכות השיפוטית – כלומר, למטרה היחידה של אמנת רומא. הסיבה שאני מתייחסת להחלטות האו"ם היא עקרונית, משום שזה המסלול דרכו יישות יכולה להפוך לחברה באמנה שלנו.
"במערכת שלנו, מזכ"ל האו"ם אחראי לקבלת כלי ההערכה עבור אמנת בית הדין. ובכך, המזכ"ל פועל לפי העצרת הכללית, הקובעת האם היישות היא בעלת יכולת להצטרף לאמנה. זו הסיבה לכך שהחלטה 67/19 של UNGA היא כה מרכזית.
"כפי שאתה יודע, כאשר ב-29 בנובמבר 2012, UNGA אימצה את החלטה 67/19 המעניקה לפלסטין סטטוס של 'מדינה שאינה-חברה' באו"ם, פלסטין הייתה יכולה להצטרף למספר אמנות, ביניהן האמנה של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
"במקרה של המצב בפלסטין, החזקנו בכמות גדולה של חומרים שסופקו לנו על ידי כל הצדדים. חלק מהסיבה לכך שלקח לנו זמן לסיים את הערכת הבחינה המקדמית נובע מהיקף החומרים הזה"
"בבקשה שלי, אני טוענת כי אמנת רומא לא מבחינה בין המדינות החברות ולדעתי איני צריכה לעשות בעצמי את האבחנה הזו בתחילת החקירות בשטח פלסטין. זה יהיה מוזר להתיר לפלסטין להצטרף לבית הדין, אבל למנוע ממנה את ההשלכה הטבעית של ההצטרפות שלה, שהיא מימוש הסמכות של בית הדין על שטחה.
"עם זאת, ובמקרה בו הערכאה הקדם-משפטית עשויה שלא להסכים עם עמדה זו, ותראה לנכון לבדוק יותר מקרוב אם פלסטין צריכה לקבל יחס שונה ממדינות אחרות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בעקבות ההקשר הייחודי, טענתי כי פלסטין עדיין צריכה להיחשב כמדינה למטרה של אמנת בית הדין.
"כלומר, אני לא מבקשת מהשופטים לקבוע אם פלסטין היא מדינה למטרות החוק הבינלאומי באופן כללי יותר, אלא אני טוענת כי בנסיבות האלו, יש מספיק סימנים של מדינה על מנת לאפשר את הפעילות הרגילה של בית הדין הפלילי הבינלאומי. טיעונים אלו מפורטים בבקשה שלי בפני השופטים.
"המסקנות נתמכו על ידי מומחים חיצוניים, שגילו כי המבנה והתרחבות ההתנחלויות וגדר ההפרדה והמשטר המשויך לה מנוגדים לחוק הבינלאומי. אני מודעת לכך, והבאתי בחשבון את ההצהרות של ארה"ב המנוגדות לכך"
"בהתחשב בכך, ותוך מחשבה על גורמים רלוונטיים אחרים, כמו היעד והמטרה של אמנת רומא, וכי לפחות 138 מדינות הכירו בפלסטין באו"ם, הגעתי למסקנה כי פלסטין היא מדינה למטרות האמנה של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
"בהקשר זה, לא מדויק להגיד כי הסתמכתי אך ורק על מועצת זכויות האדם. בקשתי מציגה את ההערכה שבוצעה על ידי מספר גופים שונים בעלי ידע ויכולת, כמו בית הדין הבינ"ל, העצרת הכללית של או"ם, מועצת הביטחון שלו, המזכ"ל ומספר גופי תיאום, גורמים שהוסמכו להגיש דוחות לוועדות, וועדות של האו"ם.
"המסקנות שלהם נתמכו על ידי מומחים חיצוניים, שגילו כי המבנה וההתרחבות של ההתנחלויות וגדר ההפרדה והמשטר המשויך לה מנוגדים לחוק הבינלאומי.
"אני מודעת לכך – ולקחתי בחשבון – את ההצהרות האחרונות של ארצות הברית המנוגדות לכך, אותן אני מצטטת גם, על אף שהן לא שינו את הניתוח שלי.
"בתור נקודה אחרונה, לשכתי מוציאה לפועל הערכה מקצועית עצמאית של קריטריונים סטטוטוריים. אנחנו מבצעים הצלבות ומבצעים הערכה של החומרים שנוצרו כחלק מהליך הבחינה המקדמי. במקרה של המצב בפלסטין, החזקנו בכמות גדולה של חומרים שסופקו לנו על ידי כל הצדדים. חלק מהסיבה לכך שלקח לנו זמן לסיים את הערכת הבחינה המקדמית נובע מהיקף החומרים הזה.
"קריאה קפדנית ואובייקטיבית של הבקשה שלי מהשופטים, מתאריך 20 בדצמבר 2019, מראה את תשומת הלב והעומק של ההערכה של הלשכה שלי".
איך את מסבירה את הסתירה כביכול בין העמדה שלך על כך שיש מדינת פלסטין ריבונית (שיכולה להאציל סמכות שיפוטית) והעמדה של הפלסטינים, שהם תחת כיבוש ישראלי? איך פלסטין יכולה להיות תחת כיבוש וריבונית במקביל?
"בבקשה שלי, אני נוקטת בעמדה משפטית שנשקלה בכובד ראש – התואמת לדעה המקובלת בקהילה הבינלאומית – על כך שישראל ממשיכה לכבוש את הגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, ועזה. עם זאת, מהסיבות שהוזכרו, אני לא רואה בגורם הזה בתור גורם המונע את מימוש הסמכות המשפטית של בית הדין.
"בבקשה שלי, אני מספקת סקירה מקוצרת של הממצאים שלי. אני מסבירה כי הגעתי למסקנה כי יש בסיס סביר להאמין שחברי החמאס והארגונים הפלסטיניים החמושים ביצעו באופן ספציפי פשעי מלחמה"
"משום שהטענה הזו תעלה בדיון, והיא הוזכרה בתזכיר של היועמ"ש, אין זה הולם מצידי להגיב בשלב זה. נתמודד עם טענה זו בסקירות הכתובות שלנו.
"הנושאים שהוצגו ונותחו בבקשתי הם מורכבים והיו כפופים לניתוח ולדיון במשך שנים. זו הסיבה לכך שאנחנו רוצים שהם ייפתרו על ידי שופטי בית הדין הבינ"ל.
"זה מצער שחלקים מהבקשה שלי הובנו בצורה פשטנית מידי או מוטעית. אני מפנה אותך גם לתשובותי בנוגע לפלסטין כמדינה חברה למטרות אמנת רומא".
מדוע את רוצה לחקור את ההתנחלויות הישראליות כפשעי מלחמה אפשריים, אך לא מתייחסת כלל, כך נראה, להתנחלויות של טורקיה בצפון קפריסין או ההתיישבות הרוסית בקרים? הן בקפריסין ובהן בקרים, המקרה קל יותר עבור הסמכות השיפוטית של בית הדין לקבלת החלטה מאשר המצב בפלסטין?
"השאלה הזו כוללת מספר הנחות. ידוע כי קיבלנו מספר פניות בנוגע לצפון קפריסין. ההערכה שלנו בקשר למצב זה ממשיכה. בכוונתי לפרסם את הממצאים שלי בבדיקה מקדמית זו בהמשך השנה. קרים נמצא גם הוא בבחינה מקדמית מתמשכת ביחס לאוקראינה, אשר מתקדמת גם היא".
הדוח על בחינות מקדמיות שלשכתך פרסמה בתחילת דצמבר, ציין כי הרשות הפלסטינית מעודדת פעולות אלימות על ידי תשלום למחבלים. כיצד ההצהרה בת 112 העמודים שלך שפורסמה שבועיים לאחר מכן לא מציינת את זה?
"דוח הבחינה המקדמית השנתי אמור להוות עדכון כללי של הפעילויות שלנו. הוא לרוב מסכם את סוגי ההאשמות שקיבלנו במהלך תקופת הדיווח.
"הדוח דיווח כי הלשכה 'קיבלה האשמות על כך ש: (1) רשויות הביטחון והמודיעין הפלסטיניות ביצעו פשע נגד האנושות של עיוניים ומעשים קשורים לכך נגד אזרחים שהוחזקו במרכזי מעצר ו-(2) הרשות הפלסטינית סיפקה תמריצים לביצוע אלימות על ידי תשלום למשפחות פלסטינים שהיו מעורבים במתקפות נגד אזרחים ישראלים, תשלומים שעשויים להוות פשעים לפי אמנת רומא'.
"הלשכה שלי הייתה בקשר עם מספר מדינות וארגונים ב-ASP, אבל אני לא מודעת לסירוב למפגש עם ארגונים ישראלים, ואשמח למידע נוסף על כך. כפי שצוין, הייתי בקשר שוטף עם נציגים מהרשויות הישראליות והפלסטיניות"
"הבקשה שלי לשופטים לא נוקטת בעמדה בנוגע להאשמות האלו, ותחת זאת מגבילה את עצמה לסקירה של פשעים לכאורה, אשר בשלב זה, אנו מוצאים בסיס סביר להאמין כי בוצעו. לפיכך, בבקשה שלי, אני מספקת סקירה מקוצרת של הממצאים שלי. אני מסבירה כי הגעתי למסקנה כי יש בסיס סביר להאמין שחברי החמאס והארגונים הפלסטיניים החמושים ביצעו באופן ספציפי פשעי מלחמה.
"במקביל, אני מציינת באופן מפורש כי 'הפשעים שזוהו לעיל הם לצורך דוגמה בלבד. ברגע שהתובעת תמשיך במסגרת סעיף 53(1), החקירה שלה לא תוגבל רק לפשעים ספציפיים שהתקבלו בהערכה שלה בשלב הבחינה המקדמית. התביעה תוכל להרחיב או לשנות את החקירה ביחס לפעולות שזוהו לעיל או פעולות לכאורה, תקריות, ארגונים או אנשים ו\או לאמץ מגבלות משפטיות אחרות, כל עוד המקרים שיזוהו על ידי התביעה קשורים בצורה מספקת למצב'.
"בשלב זה, עליי להדגיש שוב כי הבקשה מוגבלת רק לשאלה של טווח הסמכות המשפטית הטריטוריאלית של בית הדין. באופן מתכוון, לא רציתי לגרום להסחת דעת מהמיקוד בהליכים אלו, שהם מורכבים בפני עצמם. זו הסיבה לכך שכמעט ולא סיפקתי סקירה של הממצאים שלי במידה מספקת כי להראות כי הנושא המובא בפני השופטים קשור קונקרטית להיקף של החקירות העתידיות.
"בהקשר של חקירה עתידית כלשהי שתיפתח, פשעים לכאורה העולים מהמצב יוערכו ויזכו לטיפול בהתאם להתחייבויות שלנו במסגרת אמנת רומא ובחירת התיקים ומדיניות התעדוף שלנו, הזמינה לציבור".
האם זה נכון, כפי שערוץ 13 דיווח לאחרונה, כי סירבת להיפגש עם משלחת של ארגונים ישראלים, בעוד שנפגשת באופן שוטף עם ארגונים פלסטיניים, לרבות מספר ימים לפני ההודעה על ההחלטה שלך להתחיל בחקירה?
"זה אולי עלה מבלבול עם הפגישה השנתית של כינוס המדינות החברות (ASP) לאמנת רומא, אשר התרחש שבועיים לפני הגשת הבקשה. הלשכה שלי הייתה בקשר עם מספר מדינות וארגונים ב-ASP, אבל אני לא מודעת לסירוב ספציפי למפגש עם ארגונים ישראלים, ואשמח למידע נוסף על כך.
"במונחים של קרבנות אלימות ישראלים מידי הפלסטינים, אני מראה ממצאים על כך שחברי חמאס וארגונים פלסטיניים ביצעו פשעי מלחמה בתקיפות מכוונות כלפי אזרחים ויעדים אזרחיים"
"כפי שצוין, הייתי בקשר שוטף עם נציגים מהרשויות הישראליות והפלסטיניות במהלך הבחינה המקדמית. הקשר היה משמעותי ומהותי, כמו גם קונסטרוקטיבי ועזר להערכתנו העצמאית באשר לקריטריונים הסטטוטוריים תחת אמנת רומא.
"אני מקווה כי הקשר יוכל להמשיך, ואני חוזרת על העובדה כי לשכתי מיישמת את המנדט שלה במחויבות, העצמאות והאובייקטיביות הגדולות ביותר.
איך תוכלי להסביר כי הניתוח ההיסטוריה של העימות בהצהרתך לא מציין את הטרור הפלסטיני, אלא מתאר מצב בו אין קרבנות ישראלים?
"המטרה של הסקירה ההיסטורית וההקשרית הייתה לתאר בתמציתיות אירועים היסטוריים שונים שעשויים להיות אינפורמטיביים ורלוונטיים לקביעה של השופט באשר לטווח הסמכות השיפוטית הטריטוריאלית בנוגע למצב בפלסטין.
"במונחים של קרבנות אלימות ישראלים מידי הפלסטינים, אני מראה ממצאים על כך שחברי חמאס וארגונים פלסטיניים ביצעו פשעי מלחמה בתקיפות מכוונות כלפי אזרחים ויעדים אזרחיים: שימוש באנשים בתור מגן, שלילה של זכויות באשר למשפט והרג מכוון, ועינוי או יחס לא הומני ו/או הפרה של כבוד אישי.
"התקשורת הרשמית בהקשר למצב בפלסטין הם עם הרשות הפלסטינית. אנחנו פועלים גם ישירות מול הרשויות בישראל. הלשכה שלי לא נפגשה עם אנשים המזוהים כמייצגים את חמאס או החזית העממית"
"אם יש עובדות היסטוריות אחרות שאחרים רואים בתור עובדות שחשוב לציין, אני מברכת הצגה שלהן בפני השופטים. זו הסיבה לכך שעודדתי הליך שיפוטי פתוח ושיתופי כדי לאפשר לצדדים לספק את האבחנות שלהם בפני השופטים.
"זוהי לשכת תביעה. המנדט שלנו הוא משפטי. בכל המקרים, אנחנו מנסחים את ההגשות והטענות שלנו בקפידה ובמדויק למטרה המכוונת שלהם".
סאיב עריקאת מאש"ף אמר כי הוועדה הפלסטינית העוסקת בבית הדין הפלילי הבינל" הוקמה מכל הפלגים הפלסטיניים, לרבות חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין. האם את או חברים בלשכתך נפגשים עם נציגי חמאס או החזית העממית? מה המדיניות שלכם בקשר לחברי ארגוני טרור מוכרים?
"הקשר והתקשורת הרשמית של הלשכה בהקשר למצב בפלסטין הם עם הרשות הפלסטינית. אנחנו פועלים גם ישירות מול הרשויות של ישראל. הלשכה שלי לא נפגשה עם אנשים המזוהים בתור מייצגים את חמאס או החזית העממית.
"יש להדגיש נקודה כללית, לעומת זאת. אציין שוב, אנחנו לשכת תביעה עם מדיניות דלת פתוחה ואנחנו נפגשים עם ארגונים ושחקנים שונים במטרה ליישם את המנדט שלנו תחת אמנת רומא.
"הלשכה מיישמת מדיניות קפדנית ומחויבת להבטיח כי היא עומדת במחויבות שלה לעצמאות ולאובייקטיביות בכל המקרים. זו הסיבה לכך שקיום של הלשכה והסטנדרטים שעל פיהם היא פועלת ומפעילה את האחריות המשפטית שלה.
אתם גם שואפים לחקור את חמאס על פשעי מלחמה לכאורה. מבקרים טוענים כי הדבר נעשה כדי לתת מראית עין של איזון, אבל כי משוואה שכזו מיישמת מוסר שווה על דמוקרטיה מערבית השואפת להימנע מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים וארגוני טרור ברוטליים התוקפים במכוון אזרחים. איך תגיבי לכך?
"אני לא יכולה לשלוט באופן בו אנשים מסוימים עשויים לתפוס או איך שהם רוצים לעשות ספקולציות באשר למניעים שלנו, ללא הוכחות או תמיכה. הבסיס לביסוס הממצאים שלנו הוא האם אנחנו מאמינים כי פשעים מסוימים בוצעו, כנדרש על ידי האמנה. זה לא אמור להוביל לספקולציות של מניעים נסתרים.
"ביקשתי ששופטי בית המשפט יספקו את הפסיקה שלהם לבקשה שלי הרבה לפני סיום הכהונה שלי בתור תובעת – ואכן, ההחלטה אמורה להימסר תוך 120 יום, בכפוף להתאמות על מנת לאפשר השתתפות של אחרים"
"יש האשמות לא מבוססות על כך שהבקשה שלנו ממוקדת באופן בלעדי בפשעים לכאורה המקושרים לישראל. טענה זו, כפי שאתה יודע, אינה נכונה ונראה כי היא נעשית ללא ידע מספיק או מתוך כונה לפגוע בתפיסת העבודה שלנו.
"אני מזמינה את המנהיגים לקרוא את הבקשה שלנו לשופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי, מה-20 בדצמבר, 2019. אנחנו מיישמים את האחריות שלנו במסגרת אמנת רומא ביושרה מקצועית ואובייקטיביות מוחלטת ביישום המסגרת השיפוטית של אמנת רומא והחוקים של עימות חמוש".
השאלה האם תתחילו בחקירת "המצב בפלסטין" תהיה תלויה כעת בשופטי הערכאה הקדם-משפטית. אם הם יחלקו עלייך ויפסקו כי לבית הדין אין סמכות במקרה זה, האם תסירי את הבקשה או שתערערי על ההחלטה?
"אני לא רוצה לעשות ספקולציות באשר לתוצאה הסופית של פסיקתם. הנושא נמצא מולם, ואני מקווה כי הליכים אלו יהפכו למכלילים בהם דעות שונות יישמעו ויצאו לאור, בסיוע להליך ולשופטים להגיע להחלטה מיודעת ויציבה. כאשר ההחלטה תפורסם, אנתח אותה ואנקוט בצעדים שאראה כהכרחיים.
"הכהונה בת תשע השנים שלך נמצאת לקראת סיום, מה שאומר כי המקרה של ישראל/פלסטין עשוי להגיע להחלטה זמן רב לאחר שתעזבי את בית הדין. האם את מצפה כי ממשיך דרכך – יהיה מי שיהיה – יחזיק באותן עמדות, או שהוא\היא עשויים לשנות את המדיניות של המשרד ולהסיר את התביעה?
"ביקשתי ששופטי בית המשפט יספקו את הפסיקה שלהם לבקשה שלי הרבה לפני סיום הכהונה שלי בתור תובעת – ואכן, ההחלטה אמורה להימסר תוך 120 יום, בכפוף להתאמות על מנת לאפשר השתתפות של אחרים.
"נחרדתי ונדהמתי לשמוע, יחד עם הציבור, על הפרת זכויות האדם ששויכו לנשיא לשעבר ג'אמה אשר נחשפות כעת ודווחו לאחר סיום שלטונו"
"אם החקירה תיפתח, אני צופה כי הדבר יקרה במהלך הכהונה שלי.
"יש לנו הליך מקיף של ביקורת פנימית. קבלת ההחלטות שלנו מבוססת על הערכה קפדנית של החובות הסטטוטוריות שלנו על פי נסיבות מסוימות, תחת הערכת הלשכה. עבודה זו נעשית עם מחויבות איתנה למנדט שלנו במסגרת אמנת רומא ותוך יישום המנדט ללא חשש או העדפות.
"אני בטוחה כי ממשיך דרכי בתפקיד יבטיח המשכיות של הסטנדרטים המקצועיים של המשרד על מנת לשרת את החובות שלו/ה במסגרת אמנת רומא".
בעבר היית נציגה בכירה של הממשלה של הרודן יחיא ג'אמה בגמביה. בין 1998 ל-2000 היית היועצת המשפטית הבכירה שלו – שרת המשפטית של משטר בלתי הוגן. במבט לאחור על שלב זה בחייך, האם את מתחרטת על כך שעבדת איתו? מדוע מעולם לא דיברת נגד אי הצדק שבוצע כל ידי הבוס שלך לשעבר?
"אציין באופן כללי יש מי שניסה לעשות ספין או להציג באופן שגוי את עבודתי כתובעת ביחס למצב בפלסטין על ידי העלאת האשמות שגויות ו/או תקיפת המהימנות שלי. זה היה צפוי, משום שמדובר בטקטיקה סטנדרטית להפחתת המהימנות של מישהו שמנסה להעלות האשמות או לנקוט בעמדה מנוגדת. זה אולי דומה לעו"ד המנסה לעשות רצח אופי של עד כדי לפגוע במהימנותו.
"ניסיונות והסחות דעת שכאלו, לעומת זאת, לא משנות את העבודה כי אני ולשכתי ניישם את המנדט שלנו בעצמאות ובאובייקטיביות לפי אמנת ביה"ד.
"בגמביה, שירתי את המדינה והעם הגמבי בכבוד ועם היושרה הגבוהה ביותר. הצגתי מחויבות כנה ויציבה כלפי החוק, והשוויון בעיני החוק.
"בזמן היותי בתפקיד ציבורי, שאפתי לקידום שוויון מגדרי, חיזוק המקצוע המשפטי והגדלת הגישה של בתי המשפט לאזרחים הגמביים. קידמתי גם את חיזוק שלטון החוק שם. המאמצים שלי בהקשר זה הם חלק מהתיעוד הציבורי.
"עזבתי תפקיד של תובעת כללית בעקבות מחלוקות עם הנשיא לשעבר של גמביה, יחיא ג'אמה, ב-2000 (הייתי בתפקיד במשך שנתיים, מ-1998 עד 200).
"זו הייתה היושרה המקצועית שלי שהובילה למחלוקות אלו.
"נחרדתי ונדהמתי לשמוע, יחד עם הציבור, על הפרת זכויות האדם ששויכו לנשיא לשעבר ג'אמה אשר נחשפות כעת ודווחו לאחר סיום שלטונו.
"פעלתי רבות כדי להסביר באופן פומבי, לרבות בתקשורת בגמביה, את הפרמטרים המשפטיים של הסמכות המשפטית שלי בבית הדין הבינ"ל כמתואר באמנת רומא, במקביל הדגשתי כי איישם את המנדט שלי ללא חשש או העדפה במכל מקום בו הסמכות השיפוטית שלי תבוסס, בין אם בגמביה או מקום אחר.
על פי שני עדים לפחות אשר העידו בפני ועדת האמת, הפיוס והשיקום בגמביה, את היית מעורבת במקרים שבהם נאשמים עונו באופן בלתי חוקי. חלק מהגורמים בישראל אמרו כי מי שהיה מעורב, אפילו באופן פסיבי, בהפרת זכויות אדם, לא מחזיק בזכות המוסרית לתבוע ישראלים. מה תגובתך לכך?
"הכחשתי באופן מוחלט את ההאשמות והרמיזות השגויות האלו.
"במקרה של העדים אליהם התייחסת, יש להדגיש כי ברגע שקיבלתי את התיקים המדוברים, הדבר היה מבוסס על ההערכה העצמאית והמקצועית שלי של התיק, והמלצתי כי האישומים בתיק מול שני האנשים האלו ואחרים יוסרו. אתה מוזמן לבדוק את תיעוד התיק, וליצור קשר עם משרד המשפטים גמביה. עדויות אחרות בפני הוועדה תומכות בגישה שאומצה ויושמה בזמן ששירתי את גמביה.
"אם המנדט הנוכחי שלי בבית הדין והאחריות המשויכת והמגבלות יאפשרו זאת, לא יהיו לי סייגים כלשהם להופיע מול וועדת האמת, הפיוס והשיקום כדי לענות להאשמות השגויות והמטעות שהועלו נגדי בהיעדרי ומבלי שדבריי נשמעו.
"אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי. אפשר לי גם להדגיש שוב כי אני, יחד עם הצוות המסור והמקצועי שלי, מחויבים במידה רבה למנדט שלנו. לא משנה מה. הדעה שלנו לא תוסח ולא נאפשר לעבודה שלנו להיפגע בעקבות קמפיין מוכוון-אג'נדה של דיסאינפורמציה שמטרתו היא פגיעה בעבודתנו.
"אנו מקווים כי באמצעות קשר פתוח, אזרחי וכן עם התקשורת ובעלי עניין אחרים, העבודה החיונית של בית הדין בקידום לקיחת אחריות על הפשעים מהחמורים בעולם תובן בצורה טובה יותר ותקבל תמיכה.
כפי שדווח לראשונה בזמן ישראל (באנגלית), נכחת בכנס בישראל ב-1998. אילו זיכרונות יש לך מהביקור הזה? האם חזרת מאז? האם תרצי לבקר שוב?
"השתתפתי בכנס הזה לפני התפקיד שהיה לי בממשלת גמביה. אני זוכרת בחיוב את הביקור הזה ואת הדיונים החשובים על העצמה נשית. אני מקווה שתהיה לי הזדמנות נוספת לבקר שוב בישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם