זירת הבלוגים

על גאווה ודעה קדומה

רק כאשר השמאל יחדל להכות את עצמו ויהיה שמח, שלם וגאה בערכיו – תהיה לו תקומה

14/01/2020 17:36
דוד בן גוריון (צילום: (פריץ כהן, לע״מ))

בשעה טובה ומוצלחת, כמי שכפאו שד, ובאותה מידה של עליצות בה מינה בנימין נתניהו את נפתלי בנט לשר הביטחון, נעתר סוף סוף עמיר פרץ לרצון בוחריו ואיפשר הקמת גוש טכני העבודה-גשר ומרצ. קם הדבר ונהיה. מאות אלפי בוחרי העבודה ומרצ קיבלו את אשר יחלו לו.

החשש מפני נפילת אחת המפלגות או שתיהן מתחת לאחוז החסימה (וכתוצאה מכך הקמת קיסרות נתניהו ובן גביר) התפוגג. מספיק היה לראות את פרצופיהם העגומים של שופרי בלפור בתוכניות הבוקר על מנת להבין כמה היה המהלך הכרחי וכמה בנו בבלפור על עקשנותו של עמיר כי יעמוד בפרץ.

מספיק היה לראות את פרצופיהם העגומים של שופרי בלפור בתוכניות הבוקר כדי להבין כמה היה המהלך הכרחי, וכמה בנו בבלפור על עקשנותו של עמיר כי יעמוד בפרץ

ניתן היה לצפות כי תומכי העבודה ומרצ יצהלו ויצאו במחולות עם קבלת ההודעה על האיחוד. במקום זאת, כמספר הבוחרים מספר התלונות – מדוע בלי פלונית, מדוע נדחק אלמוני לאחור, כיצד אין יצוג ליוצאי איי פארו, ואיך יתכן שאין אפילו נציג אחד בעשירייה הראשונה לקהילת הא-מיניים בישראל.

דומה שגם מדענים בנאס"א בסיוע מחשבי-על אינם יכולים להרכיב רשימת שמאל לכנסת ששמאלנים לא יקטרו עליה. מעבר לנטייה הטבעית לקיטורים, בוחרי השמאל תמיד יחפשו את הנוסחה הסודית שתגאל את המחנה, תגדיל אותו, או לפחות תמנע את הצטמקותו.

ולא בכדי. ציבור בוחרי השמאל הינו ציבור מותקף, מצולק ומוכה טראומה. אין כינוי גנאי שהוד חסינותו ומסיתים אחרים מהימין לא הדביקו לשמאל: "חמוצים", "בוגדים", "שכחו מה זה להיות יהודים", וכו'.

דומה שגם מדענים בנאס"א בסיוע מחשבי-על אינם יכולים להרכיב רשימת שמאל לכנסת ששמאלנים לא יקטרו עליה

אך ציבור בוחרי השמאל מותקף פעמיים – לא רק מכיוונו של המסית הלאומי וחסידיו בימין – אלא גם ובעיקר מתוך המחנה שלו עצמו. אין יום שעובר ללא מאמר, מחקר או ראיון ב"הארץ" המוכיח את השמאל, בוחריו ונציגיו על חטאיהם ההיסטוריים והנוכחיים.

מה לא נכתב על השמאל? שהוא אשכנזי מידי אך גם פריפריאלי מידי, שהוא מתנשא מידי אך גם מתחנף מידי, שהוא עשיר מידי אך גם סוציאליסטי מידי. ולכל מוכיח בשער הנוסחה הסודית שלו לגאולת השמאל – לשלב מזרחים בהנהגה (ניסינו – לא עזר), לקדם נשים ולהט"בים (צ'ק), להתחבר לישראל השניה (לא מצליחים), להפסיק לדבר על הכיבוש (אף אחד כבר לא מזכיר אותו), ובאופן כללי – להפסיק להיות כאלה שמאלנים.

לכל אחד נוסחה: לשלב מזרחים בהנהגה (ניסינו – לא עזר), לקדם נשים ולהט"בים (צ'ק), להתחבר לישראל השניה (לא מצליחים), להפסיק לדבר על הכיבוש (אף אחד כבר לא מזכיר אותו), ובאופן כללי – להפסיק להיות כאלה שמאלנים

אז מה הפלא שכל שמאלן שיודע מה טוב לו ברח לכחול-לבן? שם לא מאשימים אותו בכלום ומקבלים את כוווולם. שם האשכנזי איננו אשם בכך שנולד אשכנזי ואיננו צריך להתנצל על "חטאי" אבותיו, שם העשיר לא צריך להתנצל על הצלחתו, שם הקיבוצניק או המושבניק לא יוקעו כגוזלי קרקעות, שם אף אחד לא יואשם באנטי-ציוניות או בבגידה. שם – במרכז – חמים וטוב.

אז מה אם אין כל כך אידיאולוגיה. אז מה אם האוזר והנדל מתנגדים לפתרון שתי המדינות בדיוק כמו נפתלי בנט. אז מה אם יש סימנים ברורים לכך שלבעלי ההון דריסת רגל נרחבת במפלגה – בניגוד לדעותיהם של השמאלנים "שנישבו". כחול לבן – ואני כותב את זה לזכותה ולזכות העומדים בראשה – הביאה עמה רוח טובה, רוח מכילה. היא מקבלת בזרועות פתוחות את כווווולם. אפשר להאשים שמאלנים שברחו אליה?

אז מה אם אין כל כך אידיאולוגיה. אז מה אם האוזר והנדל מתנגדים לפתרון שתי המדינות בדיוק כמו נפתלי בנט. אז מה אם יש סימנים שלבעלי ההון דריסת רגל נרחבת במפלגה – בניגוד לדעותיהם של השמאלנים "שנישבו"

הבחירות הקרובות יביאו קרוב לוודאי (חמסה חמסה שום בצל) לסיום עידן נתניהו. הם לא יפתרו את המחלוקות העמוקות בחברה הישראלית. עיקר הדרך עוד לפנינו – ואי אפשר לוותר על השמאל.

אני מאמין בערכיו של השמאל הציוני הישראלי. ערכים של חילוניות, שוויון, ציונות, רדיפת צדק (לרבות צדק חלוקתי) ושלום ברוח נביאי ישראל – הן בימי התנ"ך והן הנביאים המודרניים דוגמת הרצל, בן גוריון, וכן – גם זאב ז'בוטינסקי. "שמאלן" איננה קללה – כבוד גדול בעיני להיות "שמאלן". ורק כאשר השמאל יחדל להכות את עצמו ויהיה שמח, שלם וגאה בערכיו – תהיה לו תקומה.

ולכן – שמאלנים, היו גאים בערכיכם והצביעו שמאל. ואתם – עיתונאים, פובליציסטים, ומוכיחים בשער מקצועיים – עזבו אותנו באמשכם והניחו לנו להיות שמאלנים גאים.