העגלים שניצלו מהשרפה באוסטרליה גססו בישראל

פעיל למען זכויות בעלי חיים תיעד עגלים גוססים ומתים במשלוח מאוסטרליה שהובא לארץ לפיטום ושחיטה ● התנאים שבהם מוחזקים העגלים עומדים בניגוד להבטחות משרד החקלאות ● ניסיונות חקיקה להפסקת המשלוחים החיים נתקעו בשל הבחירות ● ב-2019 הובאו מאוסטרליה 134 אלף עגלים וטלאים

משלוח של עגלים חיים שהגיעו לישראל מאוסטרליה (צילום: "ישראל נגד משלוחים חיים")
"ישראל נגד משלוחים חיים"
משלוח של עגלים חיים שהגיעו לישראל מאוסטרליה

כחצי מיליארד בעלי חיים נספו בשרפות שהשתוללו באוסטרליה בשבועות האחרונים. חלק מהם, לאחר שנלכדו במכלאות של תעשיית משק החי.

11 אלף עגלים דווקא הצליחו להינצל מהשרפות, ועברו מסע שנמשך כשבועיים וחצי באוניה שהגיעה מהיבשת החרוכה לנמל אילת, בשבת האחרונה של שנת 2019.

האוניה הכילה בסך הכל 32 דונם של מכלאות, והעגלים נפרקו באילת.

משם הם הועברו במשאיות להסגר באילות, במרחק של כ-20 דקות נסיעה צפונה משם. כמה אלפי עגלים נוספים נפרקו מהאוניה בנמל עקבה הסמוך.

ירון לפידות הגיע לאילת כדי לתעד את תהליך הפריקה. הוא מייסד ומנהל ארגון בשם ישראל נגד משלוחים חיים, שפועל נגד האוניות האלה ב-6 השנים האחרונות. לפידות, בן 46 ואב לשניים מהוד השרון, תיעד במשך השנים בערך 600 אוניות שהגיעו לנמלי אילת, אשדוד ומספנות ישראל בחיפה.

משאית ובה עגלים שהגיעו מאוסטרליה לאילת (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)
משאית ובה עגלים שהגיעו מאוסטרליה לאילת (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)

נהגי המשאיות כבר מכירים אותו ורגילים לראות אותו מצלם אותם.

באותה שבת אחרונה של השנה, התמקם לפידות כהרגלו באחת הכיכרות של העיר הדרומית, ותיעד את העגלים. בכל משאית הוא הצליח לצפות למשך שניות ספורות עד חצי דקה, אם יש תנועה אטית בכביש.

"ראינו עגלים עם עיניים פגומות, מלאות בהפרשות, המעידות על עיוורון, קרוב לוודאי", הוא אומר. "ההפרשות והעיוורון נגרמים לבעלי החיים בעקבות הצפיפות והפרשות האמוניה שהם סופגים במהלך המסע באוניה, שבה יש לכל אחד מהם כמטר מרובע אחד, והם מתבוססים בצרכים שמציפים את המכלאות בהפלגה".

בנוסף, הוא ראה עגלים שנפלו על רצפת המשאית, ככל הנראה מתשישות, מה שאומר שמאות הקילוגרמים של העגלים האחרים דרכו עליהם גם בנסיעה הזו.

בהמשך נפרקו העגלים מהמשאיות להסגר, שאמור להימשך שמונה ימים, ומשם יועברו לפיטום, שיימשך בין 4-8 חודשים עד השחיטה, בהתאם לגיל שבו הגיעו לארץ.

"ראינו עגלים עם עיניים פגומות, מלאות בהפרשות, המעידות על עיוורון, קרוב לוודאי. ההפרשות והעיוורון נגרמים לבעלי החיים בעקבות הצפיפות והפרשות האמוניה שהם סופגים במהלך המסע באוניה"

מתיעוד שהגיע ללפידות מפריקת המשאיות להסגר, עולה כי עגל אחד נמשך מהמשאית כשהוא כבר מת. לדבריו, ביומיים הבאים בהסגר תועדו בסך הכל 15 עגלים מתים. על חלק מהגופות נראו סימני נשיכת תנים, ותועד תן אחד שהגיע לאכול מהגופות בהסגר.

אורי אריאל
אורי אריאל

"התנים והעורבים נכנסים לשם חופשי. אם העגלים המתים נשאו מחלות, הם הועברו על ידי התנים אל מחוץ למכלאה, אף שההסגר אמור לבודד את העגלים מהסביבה, כדי לוודא שהגיעו לכאן כשאינם חולים", הוא הוסיף. "מבין האלפים שכן נותרו בחיים, היו כאלה שנראו עיוורים או עם עיניים עכורות, אחרים נראו צולעים, ורובם מכוסים בצואה".

לדבריו, המראות היו רחוקים מהתנאים הנאותים שתיאר בזמנו שר החקלאות לשעבר, אורי אריאל, שביקר באחת מאוניות המשלוחים.

משרד החקלאות הוא הגוף שאמון על אכיפת צער בעלי חיים, אך למרות המודעות הגוברת לנושא, יבוא המשלוחים החיים באוניות מחו"ל עלה גם בשנה החולפת. פורטוגל מובילה ביצוא לישראל עם כ-390 אלף עגלים וטלאים, ומאוסטרליה הגיעו 134 אלף, שמהווים חמישית מסך המשלוחים.

נמל אילת (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)
נמל אילת (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)

למרבה האירוניה, השרפות שכילו את היבשת האוסטרלית, משקפות את זעזועי האקלים, שנובעים במידה רבה מאוד מאותה תעשיית בשר, שאותה האוסטרלים מייצאים לרחבי העולם, וגם לישראל.

פריקת האוניות האלה הוא עניין מדכדך למדי שיכול להימשך כמה יממות, בטח כשמדובר בעונות החמות. מה גם, שלפעמים יש עיכובים מיותרים בשערי הנמל, כפי שהיה לפני כמה שבועות, כשאוניה עם אלפי עגלים נאלצה להמתין יומיים וחצי מחוץ למספנות ישראל בחיפה, עד שהחלה להיפרק סוף סוף.

מבירור שערך אז משרד החקלאות ומתפרסם רק עתה, עלה כי העיכוב של אותה אוניה נבע מחוסר מקום ברציפי המספנה. לטענת היבואן, חברת עגלי תל, הוא הציע תשלום למספנה עבור פריקה מוקדמת, אך סורב.

במשרד החקלאות הוסיפו כי השירותים הווטרינרים שבאחריותם, "עמדו בקשר" עם היבואן כדי לוודא אספקת מזון ושתייה על האוניה עד לירידת העגלים. אבל כל זה לא משנה את העובדה שהעגלים נאלצו להיתקע שם עוד 50 ומשהו שעות, בתנאים שמראש מהווים צער בעלי חיים.

האוניות מצהירות מראש על זמן ההגעה, וכשליש מהן מגיעות לפני או במהלך השבת, כפי שהיה במקרה שתואר כאן בנמל אילת בסוף דצמבר. העגלים אכן נפרקו מהאוניה עם הגעתם, למזלם, אך בניגוד לחוקי העבודה.

לעומת זאת, בנמלי אשדוד או במספנת חיפה אף לא שערה אחת תזוז במהלך השבתון, כך שהעגלים ייאלצו להמתין עד סיומו, כדי לצאת מבטן האוניה.

עגלים מאוסטרליה מובלים במשאית להסגר (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)
עגלים מאוסטרליה מובלים במשאית להסגר (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)

אוניות המשלוחים החיים החלו להגיע לארץ רק לקראת מפנה המילניום. עד אז הסתפקו הישראלים בבשר טרי של מגדלים מקומיים, שכוללים את תעשיית החלב.

כיום, היבואנים הגדולים של אוניות המשלוחים הם דבאח ותנובה, שאוחזים בכ-80% מהשוק ומוגדרים כדואופול על ידי הממונה על ההגבלים. דבאח מחזיקה את כל שרשרת הייצור, החל מאוניות הובלה, פיטום, שחיטה ושיווק. לצדם פועלים עוד כמה יבואנים, כגון דה-לוי, עגלי תל, וכן יבואנים מהשטחים.

חלק גדול מהעגלים שמגיעים מאירופה הם למעשה עודפים של תעשיית החלב, שאין להם דרישה, כך שהם מגיעים לכאן במחירים אפסיים של כמה עשרות שקלים לראש.

חיימוביץ': "בפעם האחרונה זו הייתה ספינה שהתעכבה זמן מיותר מחוץ לנמל, ועכשיו שוב מוות בלתי מוסבר ומחלות. לו הממשלה הייתה רוצה לשים לזה קץ היא יכלה לקדם חקיקה שכבר החלה, אך נתקעה באשמתה"

מי שניזוקים מהמצב הזה הם המגדלים המקומיים, וכן תעשיית החלב, שאת העגלים הזכרים שלה נאלצת למכור במחירי הפסד בגלל הייבוא הזול. הפסדי הרפתנים מתגלגלים ככל הנראה אל צרכני החלב.

כך קורה שמצד אחד צרכני הבשר הטרי מקבלים אותו בזול, אך צרכני החלב נאלצים לספוג את הפסדי התעשייה.

ארגון מגדלי העגלים המקומיים חבר לעתירה לבג"צ שהגישו ארגוני בעלי חיים נגד המשלוחים החיים לפני שנתיים.

גם בכנסת יש רוח גבית להפסקת המשלוחים. כך למשל, הצעה להפחתה הדרגתית של המשלוחים ברבע כל שנה, עד להפסקתם, עברה בקריאה טרומית פה אחד בכנסת בסוף 2018, בהובלת ח"כ מיקי זוהר, ובתמיכת הצעות דומות של תמר זנדברג, מרב מיכאלי ויעל גרמן.

הליך החקיקה נפסק בשל הקדמת הבחירות, וזוכה כיום לתמיכה מחודשת מצד מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) ואלי אבידר (ישראל ביתנו).

מיקי חיימוביץ' (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
חיימוביץ' (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בתגובה לממצאים מהמשלוח האחרון של השנה לאילת, חיימוביץ' אומרת כך: "מדובר בעוד מקרה מזעזע בשרשרת של אירועים שבכל פעם מוכיחים כי מדובר בפרקטיקה אכזרית שגורמת לסבל רב. בפעם האחרונה זו הייתה ספינה שהתעכבה זמן מיותר מחוץ לנמל, ועכשיו שוב מוות בלתי מוסבר ומחלות. לו הממשלה הייתה רוצה לשים לזה קץ היא יכלה לקדם חקיקה שכבר החלה אך נתקעה באשמתה.

"החוק הראשון שהגשתי הוא החוק להפסקת המשלוחים החיים, ואמשיך לקדמו משתכונן ממשלה חדשה. בנוסף, יש להעביר את סמכויות צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד הגנת הסביבה, ולהדק משמעותית את האכיפה בנושא".

כדי להדוף את החקיקה המסתמנת, שמאיימת על פעילותם, שכרו היבואנים דבאח ודה לוי את שירותיהם של שני משרדי לוביסטים בכנסת, לפי פרסום מהחודש שעבר במקום הכי חם בגיהנום.

מנגד, לפידות והארגון שבראשו הוא עומד, כבר הצליחו לגייס שני שלישים מהיעד הכספי שקבעו לעצמם בגיוס המונים שיימשך עוד 5 ימים, כדי לממן לוביסט בשכר וצוות משפטי שילווה את המאבק שלהם "לעקור מהשורש את המשלוחים, כמו שהיה לפני 1998".

תגובת משרד החקלאות

למשרד החקלאות הפנינו את השאלות הבאות: מדוע הם מרשים לאוניות להגיע בשבת? מדוע היקפי המשלוחים החיים ממשיכים לעלות? ומדוע ההסגרים פתוחים לחיות בר ובעלי כנף שמגיעים מבחוץ? זו תגובתם:

"מדובר בתמונת מצב שחוטאת לאמת. ההפך הוא הנכון. בשנת 2019 חלה ירידה של למעלה מ- 22,200 בעלי חיים בהיקפי היבוא הנכנסים לתחומי ישראל – הכוללים הן את יבוא הבקר והן את יבוא הצאן. למעשה מדובר בהוכחה נוספת ליישומן ולהצלחתן של הרפורמות שהמשרד מקדם בשנים האחרונות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר טרי לישראל כתחליף לייבוא עגלים מחו"ל.

"כחלק מפעולות המשרד לצמצום יבוא המקנה באוניות, המשרד הכין טיוטת תזכיר חוק, שמטרתו להקטין בהדרגה את יבוא הבקר באוניות כך שתוך 10 שנים לא ייבאו יותר בקר באוניות לשחיטה בישראל. הליך זה נקטע בעקבות הקדמת הבחירות.

"לעניין הרישיונות הייבוא. אלה שניתנים ליבואנים אינם ניתנים בשבת, אלא בימי חול בלבד. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי מבחינת החוק, המשרד אינו יכול לאסור כניסת אוניות לנמל. יתרה מזאת, המסע בים אינו דבר צפוי מראש, זרמים, גלים ואיתני הטבע משפיעים על משך המסע ומכאן שלא תמיד ניתן לכוון ליום כזה או אחר באופן מדויק.

"לעניין ההסגר, מדובר בהסגר בשטח מבודד, המרוחק מכל יישוב, על מנת למנוע כל סיכון לבריאותם של בני האדם ובעלי החיים האחרים. פעמים בודדות מגיעים לשטח ההסגר בעלי חיים משוטטים ואלו מנסים להיכנס לשטח, כמו בכל משק חקלאי אחר. המשרד עושה כל שביכולתו על מנת למזער ככל הניתן את כניסתם של בעלי החיים.

עוד 1,225 מילים ו-1 תגובות
סגירה