הגם אתם נחשפתם ל'התנצלות' של עמית סגל? רגישי העלה צילום מסך של טקסט כדי שהבושה לא תיחקק על לוח לבה של הרשת הכל-זוכרת. הוא רגיש מאוד לשמו הטוב. לפני שנה הצחיק אותי לגלות שאני, פרח מילים נידחות שאני, חסומה אצלו ושהכוכב מקפיד לנכש מדף הפייסבוק שלו חצופים שחולקים עליו. גם בנט ורגב, אגב. ביבי ואני לעומת זאת אחוקים.

גוגל, הידעת שעיתונאי החצר עמית סגל התנצל באופן פומבי בפני מפלגת בל"ד והצהיר: "לפני כשנה אמרתי שבל"ד היא ארגון טרור. המפלגה נפגעה מההתבטאות ואף הגישה תביעה. ובכן, בל"ד אינה ארגון טרור או ארגון תומך טרור"? pic.twitter.com/z9qEJ8Jg21

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— Nefolet (@Nefolet) January 14, 2020

סגל נאלץ להתנצל, כלומר להתפתל ולהתפלפל אחרי שכינה את מפלגת בל"ד ארגון טרור, וכשנתבע על ידיה והוכרח לפרסם הודעה בה יחזור בו מההגדרה ארגון טרור שהדביק לה בתפקידו כפרשן הפוליטי של ערוץ החדשות, לקח צעד אחורה ושניים קדימה ורמז תוך כדי קריצה, עפעוף ולפלוף שזה לא הוא, זה בית המשפט העליון קבע שהמפלגה הערבית לגיטימית. הקורא התמים התרשם שסגל נאנס לפרסם זאת תוך שהוא מקיא קצת בפה. הכי חנה ושבעת בניה לנוכח צלם בהיכל.

סגל נאלץ להתנצל, כלומר להתפתל ולהתפלפל, אחרי שכינה את מפלגת בל"ד ארגון טרור, וכשנתבע על ידיה והוכרח לפרסם הודעה בה יחזור בו מההגדרה ארגון טרור שהדביק לה בתפקידו כפרשן הפוליטי של ערוץ החדשות

בתגובה לביקורת הקשה של הסופר חיים באר, איש גוש אמונים בעברו, על הציונות הדתית, הגיב הכתב עמית סגל בחריפות. אולי נעלב בשם אבא:
"דתי לאומי שממשיך לקנות או להחזיק בבית את הספרים של חיים באר עלוב הנפש אחרי שכינה אותו 'גידול סרטני' הוא נוצרי טוב שאוהב להושיט את הלחי השניה". מסתבר שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום זה כסף קטן לעומת בגידת הסופר באחיו.

פרשננו הפוליטי עמית סגל זה מופע אור-קולי של איש אחד בערוץ של המדינה שמזיז למענו את חדשות השבת ליום חמישי ומקליט אותו ביום חול כדי שיספיק להרוג קרפיון לגפילטע ולא יחלל שבת.

בכל ערב הוא מפציע בקושמריה הידועה בשמה 'חדשות' ואחר הצהריים אצל רפי רשף מיודענו שעוד חובש את כתר השמאל השמוט. רפי שלנו כל כך מאוזן עד שבין עמית סגל לאביב בושינסקי האקס של נתניהו אין מקום להכניס סיכה של שמאלני. כמעט מתבקש לברר 'איפה זה פוגש אותך?' אבל הוא כבר לא שואל שמאלנים. העם עם הגפילטע.

להקשיב לפרשננו עמית סגל זה להיות זבוב על הקיר של הימין. האיש מומחה בבחישה פוליטית במסווה של פרשנות עיתונאית, ומהמקפצה. אל תלכו שולל אחר דמות החנון הדתי שנראה כמו שכחו אותי בבית, תכלס יש לו משנה ימנית סדורה שהוא מייחצן בגלוי באולפן החדשות של המדינה.

בכל ערב הוא מפציע בקושמריה הידועה בשמה 'חדשות' ואחה"צ אצל רפי רשף מיודענו שעוד חובש את כתר השמאל השמוט. רפי שלנו כל כך מאוזן, עד שבין עמית סגל לאביב בושינסקי, האקס של נתניהו, אין מקום להכניס סיכה של שמאלני

למדתי לנחש מראש תוצאות סקרים והלך רוח פוליטי רק על פי הבעת פניו בזמן שהמצלמה באולפן עוברת אליו. שפת הגוף שלו היא מורס למתחילים. אם הוא זע בעצבנות על כס הפרשן ועיניו עגומות, אני יודעת שנתניהו מדשדש וכשהוא מנסה לרסן שביעות רצון ועיניו כוכבים, נתניהו מתאושש, תעשו מזה סלוגן לערב בחירות אם בא לכם שם בחברת החדשות.

אם יש בעיות בימין, טוויטי התם מפלבל בעיניו במצוקה ותוך כדי דיווח הוא משחיל בין השורות אזהרה או רומז בתקיפות על פתרון. וכשהולך לו קלף, לדוגמה: בן גביר מסכים להפסיק להיות בן גביר, סמוטריץ' מזייף ימין מתון והרב רפי שם פלסטר על הדעות החשוכות שלו, או אז נדמה שעמית סגל מרחף עשרה סנטימטר מעל לכיסא הפרשן. הימין בראשות נתניהו נשאר על הסוס. פרשננו שקוף כמו ילד מול סוכריה על מקל.

פעם זה היה מרומז אבל סגל השיל מעליו מזמן כל ניואנסים ושאריות יושרה ולמען שלטון הקבוצה שלו, אליטת הכיפה הסרוגה, הוא נושא נאומים ישירים מעל לראש של הקושמרו'ס שמעריצים לו ת'תחת. התקשורת השמאלנית עפה עליו. בזכותו היא נדמית לעצמה מאוזנת.

פעם זה היה מרומז, אבל סגל השיל מעליו מזמן כל ניואנסים ושאריות יושרה ולמען שלטון הקבוצה שלו, אליטת הכיפה הסרוגה, הוא נושא נאומים ישירים מעל לראש של הקושמרו'ס שמעריצים לו ת'תחת

גם אחרי שעיתונאים ימניים מציפים את המדיה, העיתונות עדיין בהתגוננות ובריצה בלתי פוסקת לאיזון קדוש. אראל סגל, שרון גל, עקיבא נוביק או הפייק עיתונאים שמעון ריקלין וברדוגו שמשווקים את מרכולתם מראש המקפצה, עוד מנסים ליצור פוזיציה מדוכאת ומתפקעים מצחוק כל הדרך לעוד קדנציה של השליט הנוכל.

ובכל זאת, עמית סגל משאיר להם אבק. ממקומו בחדשות הערוץ הוא מרשה לעצמו לנהל את הימין באין מפריע, רומז ודוחף ומאיים ברמיזות, יש לו סט של שתי הבעות ומצמוץ מהם אתה למד לאן הוא חותר. יודע פוליטיקאי מה צריך לעשות כדי לשמר את שלטון האליטות השמאלניות. סליחה, ניסיתי להתבדח רגע בגטו. האליטות הימניות כמובן.

וכעת, אם תרשו לי, אלך כמו כל נוצרי טוב וחיים באר, להושיט את הלחי השניה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת