פרופ׳ אשר כהן: הטראומה של אפריל הכניעה את בנט

כהן, מבר אילן, חוקר כבר שני עשורים את דפוסי ההצבעה של אנשי הציונות הדתית ● כתומך מוצהר של הימין החדש, כהן קיווה שמפלגתו של בנט תרוץ עצמאית, במקביל לרשימה חרד"לית הכוללת את רפי פרץ, סמוטריץ' ובן-גביר ● אמש, ברגע האחרון, החליטו מפלגות הימין להתאחד שוב - ללא עוצמה יהודית ● בראיון לזמן ישראל, כהן מזהיר: "איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין"

נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
נפתלי בנט

פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, תומך מוצהר של הימין החדש, לא מת על ההסכם שהושג אמש לריצה משותפת של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי – שוב תחת השם ימינה. כהן גם היה מעדיף שהימין החדש ירוץ מלכתחילה באופן עצמאי ולא יחבור לאיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ'.

"איחוד עם רפי פרץ גורם לכך שהרשימה שוב תהיה צבועה בצבע חרדי-לאומי מובהק, וספק רב אם הימין החדש יוכל לשכנע את בוחריו הפוטנציאליים לבוא להצביע בשבילו בתוך רשימה כזאת. זאת תעלומה גדולה, אבל לגבי חלק זה ודאי יהיה בלתי אפשרי", אומר כהן.

פרופ׳ אשר כהן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
פרופ׳ אשר כהן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"דעתי היא שהיה כדאי לרוץ בשתי רשימות: אחת תורנית חרד"לית מובהקת, שבה משובץ גם סמוטריץ', והימין החדש בנפרד. אז היה סיכוי לגוש הימין, כי יש לאן ללכת; הימין החדש היה מביא אנשים שלא רוצים להצביע נתניהו ולא רוצים להצביע לרשימה דתית. אבל איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין, וכל הקשקושים האלה של 'אוי, מאבדים קולות' לא נכונים".

דעתו של פרופ' כהן מעניינת במיוחד בגלל התמחותו בסוציולוגיה ובדפוסי ההצבעה של הציונות הדתית, שאותם הוא חוקר מאז בחירות 2003. כהן מזדהה עם עמדתו של בנט נגד מעורבות רבנים בפוליטיקה – בעיקר אלה מהזרם החרדי-לאומי – וגם חטף מהם ביקורת על מחקריו "המפוקפקים".

המחקר שעורר את זעם הרבנים עסק בבחירות 2013, בהן הוביל בנט לראשונה את הבית היהודי. ניתוח הקלפיות של כהן העלה כי כחמישה מ-12 המנדטים שקיבלה המפלגה הגיעו ממצביעים חילונים. הרבנים שמואל אליהו ואלישע וישליצקי, שהתקשו לקבל את מסקנת כהן שהחרד"לים הם מיעוט קטן בבית היהודי, ביטאו זאת במאמר חריף.

"הימין החדש היה מביא אנשים שלא רוצים להצביע נתניהו ולא רוצים להצביע לרשימה דתית. אבל איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין, וכל הקשקושים האלה של 'אוי, מאבדים קולות' לא נכונים"

"פרופסור כהן מסתמך בעיקר על מחקר שהוא בעצמו עשה ותוצאותיו, ראה זה פלא, מתאימים בדיוק להשקפה שלו, שחותרת ליתר ליברלית ולדחיקת בני הישיבות, האולפנות, המדרשות, ההסדר, המכינות ותלמודי התורה למקום הראוי להם", כתבו שני הרבנים. כהן השיב שהמחקר מעורר המחלוקת נבחן גם אקדמית לקראת פרסום וגם על ידי מומחים של מפלגת תקומה (היום האיחוד הלאומי), ונמצא מדויק.

בנט, אומר כהן, מושך מצביעים חילונים גם כיום, אם כי הרבה פחות. הוא מתבסס על בחירות אפריל, שבהן רצה מפלגת הימין החדש לבדה. "בניגוד לדימוי ולשיח על קרב ציוני דתי לאומי פנימי – זה לא נכון. בדקנו את הקלפיות הציוניות הדתיות לאומיות, ורואים בבירור שאיחוד הימין (שכלל באפריל גם את עוצמה יהודית, נ"י) מנצח שם. אם היה קרב פנימי הייתי אמור לראות איזה שוויון בקהילות הדתיות המובהקות, אבל זה לא קרה.

איילת שקד במרכז ההמולה לקראת חצות, בעת הגשת רשימת ימינה לכנסת ה-23 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
איילת שקד במרכז ההמולה לקראת חצות, בעת הגשת רשימת ימינה לכנסת ה-23 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"לכן ברור שהיה לפחות מנדט ואפילו מנדט וחצי של חילונים. רואים את זה גם בניתוח האזורים וגם בניתוח קלפיות באזורים חילוניים, שבהן הצביעו ימין חדש במספרים קטנים. בבחירות ספטמבר, אגב, כשנעשה איחוד במסגרת 'ימינה', רואים בצורה ברורה שבכל מקום שבו הימין החדש היה חזק יותר מאיחוד הימין באפריל, הכוח של ימינה נשמר.

"מי שברח מהאיחוד זה דווקא האגף החרדי לאומי, שברח לעוצמה יהודית וקצת ליהדות התורה. אנשי הימין החדש הביאו את קרוב לארבעת המנדטים שהיו להם באפריל".

״התמונה היא רק סמל״

כהן סבור שביטול ההסכם בין הבית היהודי בראשות רפי פרץ לעוצמה יהודית של איתמר בן-גביר, הציל קולות רבים של הימין. שתי המפלגות יחד, כאשר סמוטריץ' בימין החדש, לא היו מגיעות לדעתו ל-150 אלף הקולות הדרושים למעבר אחוז החסימה. "לחילונים בכלל אין מה לעשות ברשימה כזאת", הוא אומר. עוצמה יהודית נרשמה בסופו של דבר לריצה עצמאית.

התעקשות בנט שלא לשלב את בן-גביר נכונה לדעת כהן לא רק ערכית אלא גם אלקטורלית. "איחוד עם בן-גביר היה מוביל בוודאות לנטישת מצביעים. זאת נטישה שגם יכולה לעזוב את הגוש, כי אם מדובר באנשים שלא מסוגלים להצביע בן-גביר, וגם לא רוצים להצביע לליכוד ונתניהו, היה מתבצע מעבר לכחול-לבן".

"איחוד עם בן-גביר היה מוביל בוודאות לנטישת מצביעים. זאת נטישה שגם יכולה לעזוב את הגוש, כי אם מדובר באנשים שלא מסוגלים להצביע בן-גביר, וגם לא רוצים להצביע לליכוד ונתניהו, היה מתבצע מעבר לכחול-לבן"

מעבר לתמונת ברוך גולדשטיין בסלון של בן-גביר, יש לא מעט אנשים שלא מבינים את ההבדל בינו לבין סמוטריץ'.

"התמונה היא רק סמל. הנקודה היא שכעובדה – ואנשים לא מכירים את זה – בתוך המגזר, מאז שהיה את הדיון כן או לא בן-גביר במועד א' של הבחירות ובמועד ב', היה שיח פנימי מאוד משמעותי על גבולות הלגיטימיות. ובפירוש יש אגף שאומר, אני לרשימה עם בן-גביר לא מצביע.

"ההבדל המשמעותי בין סמוטריץ' לבן-גביר הוא קו הממלכתיות. סמוטריץ' הוא בוגר הישיבות והקו הממלכתי, למרות שהוא היה מהמפגינים בצעירותו. בן-גביר, גם אם הוא התרכך עם השנים, נתפס כמי שמבטא את הקו הכהניסטי, שהוא אנטי ממלכתי, וזה אצל חלק מהציונים הדתיים לא עובר".

כמה דתיים לאומיים תומכים בעוצמה יהודית? יש למפלגה גם הרבה תומכים צעירים שאפשר לאפיין כמזרחים מסורתיים.

"זה נכון, אבל שלא יהיו אי הבנות. כשניתחתי את הקלפיות הציוניות-הדתיות ראיתי שהממוצע שם הוא 10% לבן-גביר, ועשרה אחוז מהציונות הדתית זה בהחלט מנדט. הוא בהחלט מקבל גם במחוזות אחרים, בפריפריה היהודית וכן הלאה".

אפשר להסיק מדבריך שיש 400 אלף מצביעים דתיים-לאומיים?

"זה הסוד הכי גדול שאף אחד לא יודע לפרוט אותו – כמה דתיים לאומיים יש – כי כל נושא הגדרת הזהות כל כך בעייתי. אם אני הולך ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקובע לעצמי שמדובר בכל מי שמגדיר את עצמו כדתי – לא מסורתי ולא חרדי – אז המשקל שלהם הוא כ-12-13 מנדטים. אבל הגבולות מאוד מעורפלים".

דיברת על ממלכתיות, ואני תוהה אם המתקפות של ראש הממשלה על מוסדות אכיפת החוק לא נתפסות אצל הציונים הדתיים כפגיעה בממלכתיות.

"כשאני אומר ממלכתיות בהקשר של הציונות הדתית, הנקודה היא הקטע של לתת מעמד או אפילו קדושה כמעט דתית לממלכתיות. כמובן שיש ביקורת גם לציונים דתיים והם ייצאו להפגנות, אבל יש קו מאוד ברור והוא שרוצים לתקן את הממלכה.

איתמר בן-גביר מביע את אכזבתו מרפי פרץ, אחרי שעוצמה יהודית נותרה מחוץ לאיחוד ימינה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
איתמר בן-גביר מביע את אכזבתו מרפי פרץ, אחרי שעוצמה יהודית נותרה מחוץ לאיחוד ימינה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"הציוני הדתי, המיינסטרים בוודאי, לא יאהב שבן-גביר יוציא חוברת הנחיה לעצורים איך לעמוד בחקירות השב"כ. זה לא ציוני דתי. זה לא עובד. או תמיכה בנוער הגבעות וכאלה דברים, זה רחוק אפילו מהאגף הרדיקלי. זאת לא הציונות הדתית".

המתקפות של נתניהו אינן סתם ביקורת.

"זה נתפס כחלק מביקורת לגיטימית שקיימת גם בתוך הציונות הדתית, לא כהתקפה על המערכת וצורך להרוס אותה. אבל זה עניין של פרשנות, ויכול להיות שגם את זה חלק לא אוהבים".

קרוב לחצי מהישראלים חושבים שנתניהו ממש מנסה להרוס את שלטון החוק כדי להינצל ממשפט. אין פלח משמעותי בציונות הדתית שחושב כך?

"רוב הציונות הדתית תומכת בביקורת של נתניהו, גם כשלכולם ברור שהוא נזכר כשזה הפך למשהו אישי. זאת אולי הבעיה. לציונות הדתית הייתה כל הזמן ביקורת שבית המשפט נוטה לקו הזה, או הפרקליטות מתפקדת כך. אבל נתניהו, שתמיד הגן על המערכת, כשזה הגיע אליו לרמה האישית, פתאום נזכר בליקויים. כשאיילת שקד ניסתה לתקן את זה בצורה ממלכתית ובצורה פוליטית רגילה – את זה הוא בלם. אז יש פה את העניין הזה".

"הציוני הדתי, המיינסטרים בוודאי, לא יאהב שבן-גביר יוציא חוברת הנחיה לעצורים איך לעמוד בחקירות השב"כ. זה לא ציוני דתי. זה לא עובד. או תמיכה בנוער הגבעות וכאלה דברים, זה רחוק אפילו מהאגף הרדיקלי. זאת לא הציונות הדתית"

אתה חושב שיש בציונות הדתית אנשים שחושבים שנתניהו לא נרדף אלא מושחת ושלכן דפוסי ההצבעה ישתנו?

"אני לא שולל את האפשרות, אבל צריך לזכור שככל שאנשים עוזבים או נוטים לחשוב שלא רוצים להצביע לנתניהו בגלל שהוא מושחת ובגלל כתבי האישום, באותה מידה תחושת הרדיפה יכולה לגייס אנשים שלא הופיעו להצבעה ומופיעים עכשיו, ולכן אתה לא רואה את הליכוד יורד בסקרים. יש פה איזה סיבוב קולות כזה".

בנט השתחרר מהרבנים

התנהלות בנט ושקד בימים האחרונים מעלה לא מעט תהיות. בפעם הראשונה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות היה ברור מראש שעשרות אלפי מצביעי זהות מחפשים בית, ושרבים מאוד מהם יצביעו לימין החדש אם ישמור על הליברליות בתחום הפרט ובתחום הכלכלי. נראה היה שלימין החדש יש בסיס להניח שתוכל לעבור את אחוז החסימה, ולהגשים את ייעודה המקורי כמפלגת ימין דתית-חילונית.

בפועל, כמו בספטמבר, זה הסתיים בהתקפלות ובשיתוף פעולה עם המחנה החרד"לי, שצפוי להבריח את המצביעים החילונים. כהן לא סבור שיש להסיק מכך על המנהיגות של בנט ושקד. "בנט הוא בהחלט אחד שמוכן לקחת סיכונים ומוכן לקבל החלטות, אבל אי אפשר לשכוח את הטראומה של אפריל האחרון.

נפתלי בנט (מימין) ואיילת שקד (צילום: פלאש 90)
נפתלי בנט (מימין) ואיילת שקד (צילום: פלאש 90)

"הטראומה הזאת של לא לעבור את אחוז החסימה ולסכן שוב את הקולות לא פשוטה. אם, כמובן, היו סקרים שמביאים בוודאות שבעה-שמונה מנדטים בקביעות אז כן, אבל כשהסקרים מנבאים לך שישה מנדטים, עם טעויות הדגימה ולפני מערכת הבחירות, זה מסוכן".

ההתנהלות עדיין לא ברורה. למה הם הוציאו ביום שני בערב הודעה וסרטון חגיגי על הריצה לבד? הם נראים מאוד לא רציניים.

"צריך לזכור שיש דברים שהם פוליטיקה. כשמתחילה שאלה של מי יתאחד עם מי ומי יילך עם מי, אז בין היתר מוציאים את הדבר הזה. אגב, אני לא שולל את האפשרות שהסרטון הזה יצא כדי להבהיר 'תתאחדו אתם שם, סמוטריץ' וכן הלאה', אבל זה לא הלך, כי בין סמוטריץ' לרב פרץ כנראה המשקעים גדולים מדי.

"העניינים הפרסונליים השפיעו בוודאות. למרות הפערים האידיאולוגיים, ברמה האישית בנט ושקד כנראה מסתדרים טוב מאוד עם סמוטריץ' בעבודה המשותפת. מצד שני, מה שקרה בין סמוטריץ' לפרץ היה כנראה מספיק חריף".

עדיין לא ברור, גם במושגים הנזילים של הפוליטיקה, איך כל כך מהר הופכים התחייבויות כמו ריצה עצמאית ודרישה של משרד הדתות כדי לשנות את הרבנות, לחסרות משמעות.

"העמדות של בנט בסוגיות דת ומדינה לא השתנו, ועובדה היא שאחת ההסכמות היחידות – אולי היחידה – בין סמוטריץ' לבנט היא שבסוגיות דת ומדינה הימין החדש חופשי לחלוטין. אין פה לא משמעת סיעתית ולא כלום. כך הם פתרו את המחלוקת הגדולה ביותר. אין ביניהם נקודות מחלוקת בנושא של ימין ושמאל".

אז בנט לא עשה פניית פרסה?

"בוודאי שלא. כל מה שנפתלי בנט רצה זה להיות חופשי מהנסיעה כל חודש לרב אחר שקורא לו, ולנתניהו ששולח לו את מאיר בן שבת (ראש המל"ל, נ"י) לרב דרוקמן. מזה הוא רצה להשתחרר ואת זה הוא השיג. גם האיחוד עם רפי פרץ לא אומר שמישהו יכול להשפיע על בנט".

"כל מה שנפתלי בנט רצה זה להיות חופשי מהנסיעה כל חודש לרב אחר שקורא לו, ולנתניהו ששולח לו את ראש המל"ל לרב דרוקמן. מזה הוא רצה להשתחרר ואת זה הוא השיג. גם האיחוד עם רפי פרץ לא אומר שמישהו יכול להשפיע על בנט"

בקמפיין של ימינה היה נראה דווקא שהימין החדש התרוקנה מתוכן.

"ככה זה בכל איחוד. זה כמו שלעבודה ולמרצ יהיו כנראה מחלוקות איך לנהל את הקמפיין וכמה לקחת שמאלה כשאורלי לוי נמצאת בפנים. אבל בנט השתחרר מהפוליטיקה הפנימית של הבית היהודי, מרבנים שקוראים לו ומכתיבים לו, ואומרים 'כן נתמוך בך, לא נתמוך בך'. ראינו את זה בזמנו, כשהוא רצה להביא את אלי אוחנה. קראו לו ואמרו לו מה פתאום".

העיתונאי אבישי בן-חיים כתב שזה בעצם היה מאבק בין בנט, שקד וסמוטריץ' האשכנזים, לפרץ ובן-גביר המזרחים.

"אני אגיד לך איפה הטעות שלו. בתזה הכללית של ישראל הראשונה והשניה אין מה לדבר, אבל להגיד את זה בהקשר של פרץ ובן-גביר מול האשכנזים זה לא רלוונטי בכלל. אני יכול להוכיח לך את זה במשפט אחד. אם זה לא היה בן-גביר – נניח שבית המשפט היה מאשר את מרזל – לא היה קורה אותו דבר? הנקודה היא שזאת עוצמה יהודית.

רפי פרץ ואיתמר בן-גביר לאחר שהחליטו לרוץ ביחד, ב-21 בדצמבר 2019
רפי פרץ ואיתמר בן-גביר לאחר שהחליטו לרוץ ביחד, ב-21 בדצמבר 2019

"אגב, לא ידעתי, באמת לא ידעתי עד השבועות האחרונים מה המוצא של בן-גביר. כורדי או לא כורדי, זה חרטוט. זה פשוט לא נכון, העניין הוא עוצמה יהודית ובחיים המימד העדתי פה לא עלה. אגב, לצייר את הבעיה של רפי פרץ בזה שהוא מרוקאי? בחייאת.

"פרץ הוא סמל להתאשכנזות הציונית דתית הכי גדולה שיש. בוגר מרכז הרב, טייס, מוסדות הציונות הדתית. בחייך, מאיפה הגיע המימד העדתי. ההיפך – הרב רפי פרץ וישראל השניה? הוא יכול עכשיו ללכת לישראל השניה ולהשיג שם קולות כי הוא פרץ? בוודאי שלא. לכן בהקשר הזה אבישי טועה".

עוד 1,781 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו ובנט מתקוטטים, ובמשרד הבריאות לוחצים להאריך את הסגר

האיסור לעבור מעיר לעיר אמור לפוג מחר בבוקר ● בנט: הסגירה הגורפת של ישראל לא יכולה להימשך ● אבנר נתניהו נצפה אמש ליד אביו בן ה-70 בשולחן החג, למרות שהוא גר בדירה נפרדת ● לשכת רה"מ: אבנר לן בדירה שצמודה למעון ולא יוצא מהמתחם המאובטח ● עדויות לכך שאבנר אכן יצא מהמתחם בימים האחרונים ● סתיו שפיר: "צפצוף גדול על כולנו"

עוד 21 עדכונים

על תקשורת, כתב עתיק ושיעמום

התקופה האחרונה הכריחה את כולנו להסתגל, להבין שהמצב הוא לא כמו שהיה אתמול ולהשתנות. פשוט – זה אף פעם לא. התרגלנו לחיים שבהם הכל זמין לנו מעכשיו לעכשיו, העולם פיזית נמצא בכף היד שלנו בתוך הסמארטפון. אם אנחנו מחפשים מישהו, לא לוקח יותר מכמה רגעים להשיג אותם בשיחה, ווטסאפ, אס.אמ.אס. או כל רשת חברתית. אנחנו רעבים, מזמינים אוכל מהפלאפון, צריך קניות, מזמינים אונליין.

ופתאום בבת אחת, המכשיר הזה בכך יד שלנו הוא כבר הרבה יותר מזה. עכשיו הוא התקשורת היחידה שיש לנו, כל אחד ספון בפינה שלו, ויותר מזה, זה קורה בכל העולם. אם תחפשו קצת ברשת תמצאו אמנים וזמרים שמתחברים ומצלמים סרטונים, וכנראה שגם הם מרגישים את הקושי שבהתבודדות הכפויה הזו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו

אם אתם רוצים להודות למישהו על הכתב שאתם משתמשים בו היום תודו לפיניקים, לא, בעצם תודו לשומרים, בעצם אתם יכולים להודות לעבדים במכרות הטורקיז המצריים שהיה להם משעמם ובלי שהם שמו לב הם המציאו את מערכת הכתב האלפביתית הראשונה בעולם.

את תחילת התקשורת הגרפית בין בני האדם אפשר למצוא בתקופה הפרהיסטורית כשהופיעו ציורי הקיר במערות באירופה, השלב הבא כבר היה קפיצת מדרגה גדולה, כשהומצאו מערכות כתב היתדות השומרי וכתב החרטומים המצרי. שתי מערכות אלו באו לעולם לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס והן מערכות שנקראות כתב פיקטוגרפי. כתב פיקטוגרפי הוא כתב שמבוסס על ציורים, שבו כל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר, ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים.

השלב הקריטי הבא הוא כמובן המצאת הכתב האלפביתי. המצאת הכתב האלפביתי וההתפתחות שלו הם סיפור מורכב ומרתק שמתחיל בכלל במכרות טורקיז מצריים במדבר סיני לקראת סוף המאה ה – 12 לפנה"ס. הארכיאולוג פלינדרס פיטרי הוא אחת הדמויות החשובות בהתפתחות מחקר הארכיאולוגיה המקראית, בשנת 1905, הילדה פיטרי, אשתו של פלינדרס פיטרי, הפנתה את תשומת ליבו לכתובות שנמצאו באתר סרבית אל חאדם, שנמצא בחלק המערבי של חצי האי סיני.

כתב פיקטוגרפי מבוסס על ציורים, כשכל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים

פיטרי החל לחפור באתר באותה שנה וגילה שם גם את מכרות הטורקיז וגם מקדש גדול לאלה המצרית חתחור. האלה חתחור היא אלת האהבה, היופי, המלחמה והמוזיקה לפי המיתולוגיה המצרית, והיא מיוצגת על ידי פרה. היא מופיעה – או בתור פרה, כשמעל הראש שלה יש דיסק של השמש (שמקשר אותה לאל רע, האל הכי חשוב בפנתיאון המצרי), או שהיא מיוצגת בתור אישה יפה עם קרניים על הראש.

מקדש חתחור בסרבית אל חאדם
מקדש חתחור בסרבית אל חאדם

במכרות בסרבית אל חאדם עבדו פועלים כנעניים שהיו למעשה שבויי מלחמה, והם אלה שהתחילו לכתוב בכתב שנקרא היום "הכתב הפרוטו-סינאי". הכתב הפרוטו-סינאי למעשה התפתח על בסיס הכתב המצרי ההיראטי, שהוא בעצמו התפתחות של כתב החרטומים. כתב החרטומים הוא יפה אבל הוא מסורבל מדי לכתיבה מהירה, ולכן התפתח הכתב ההיראטי שהוא מעין כתב חרטומים מחובר. השם היראטי ניתן לכתב בתקופה ההלניסטית והמשמעות שלו היא כתב קודש, מפני ששימש לכתבי קודש.

על בסיס האותיות שהכירו של הכתב ההיראטי החלו אותם עבדים בסרבית אל חאדם להמציא, ממש להמציא מאפס, אותיות חדשות. צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שאותם עבדים הכירו, לדוגמא "ב" יוצגה בצורה בסיסית מאוד כמו בית. מה שחשוב להבין זה שאלה לא היו פיקטוגרפים, אלה היו אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, דבר שלא היה קיים עד אז.

צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שהעבדים הכירו. "ב", למשל, יוצגה בצורה בסיסית כ-בית. אבל אלה לא היו פיקטוגרפים אלא אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, מה שלא היה קיים עד אז

בסך הכל איתר פיטרי בערך שלושים כתובות בכתב הפרוטו-סינאי ברחבי סרבית אל חאדם, רובן באיזור המקדש באתר. בתוך המקדש גם נמצאו כתובות בכתב פרוטו-סינאי , ואחת מאלו פוענחה. את הכתובת פיענח האגיפטולוג אלן גרדינר בשנת 1916 וזיהה חמש אותיות שהתחברו למילה "לבעלת".

כתובת בעלת מסרבית אל חאדם
כתובת בעלת מסרבית אל חאדם

השם "בעלת" מוכר במחקר בתור אחד השמות של האלה חתחור, ומקור השם הוא בכלל מאלת העיר גבל בלבנון, שנקראה "בעלת גבל", שבשלב מסוים המצרים ראו בה ייצוג מקומי של האלה חתחור. מרגע שזוהו האותיות האלו גם שאר הכתובות פוענחו עד אשר כל האלפבית הפרוטו-סינאי היה מוכר. מרגע זה החל הכתב להתפשט ברחבי המזרח התיכון והוביל להמצאת כל הכתבים המערביים האחרים שאנחנו מכירים גם בעת העתיקה וגם היום.

אז כשאתם יושבים בבית עם הילדים, עם בת או בן הזוג או עם עצמכם, ומחפשים משהו באינטרנט, או משוחחים עם מישהו בהתכתבות, או עם סתם משעמם לכם, אז קודם תודו לעבדים בסרבית אל חאדם על הקלות שבה אתם יכולים לכתוב, ואז תזכרו, שכשלעבדים בסרבית אל חאדם היה משעמם הם המציאו כתב ששינה את העולם. אז מי יודע מה אתם יכולים להמציא בזמן השעמום?

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 803 מילים

מרגלים כבר פרצו לטלפונים הסלולריים שלכם, וחברה פרטית שנויה במחלוקת עשויה להיות הבאה בתור ● במסגרת המלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, הממשלה הנהיגה איכון פולשני של טלפונים ניידים בידי השב"כ ● עכשיו היא רוצה לערב בכך גם את NSO, חברת סייבר המואשמת בהפרת זכויות אדם

עוד 2,515 מילים

האסון של ניו יורק הכתובת הייתה על העיר

"לנו זה לא יקרה", כך חשבו במשך שבועות ארוכים וקריטיים רבים מתושבי ניו יורק, כששמעו את טראמפ מדבר על מחלה סינית מסתורית ושולית, אשר כמעט ואינה נוגעת לחייהם ● וכך, הם המשיכו לנסוע ברכבת התחתית, לבלות במסעדות ובברים, ולהיפגש עם עמיתים, חברים ובני משפחה מסביב לשעון ● כשהבינו את גודל השעה, בעזרת המושל הכריזמטי של מדינת ניו יורק, זה כבר היה מאוחר מדי עבור רבים ● אלון הדר, בניו יורק, מביא את סיפורה של העיר שנרדמה בשמירה

עוד 2,262 מילים
מלאני לידמן הלכה לקנות תרנגולות וחזרה הביתה עם צ'יז וקווקרס, אחרי ביקור בשוק הציפורים בכפר קאסם, 20 באוגוסט 2016

המירוץ לביצה מי צריך לקנות ביצים כשאפשר לאמץ תרנגולת

ישראלים רבים ניצלו את השעות האחרונות לפני הסדר והסגר כדי לרדוף אחר קרטוני ביצים בסופרמרקטים ברחבי הארץ ● אבל אפשר גם אחרת ● מלאני לינדמן, כתבת זמן ישראל וחקלאית אורבנית חובבת, מגישה את המדריך לגידול לול תרנגולות מטילות על הגג או בחצר ● כל הטיפים, המיתוסים והחישובים הכלכליים בדרך לביצה הביתית המושלמת

עוד 1,145 מילים

תגובות אחרונות

גרוסמן ופיק הברכיים

ראשון בא הקיטש. רק אחריו בא פיק הברכיים. כי הקיטש מעלים בתוכו את הקשה והמסובך, וגם את המפיל לקרשים. תמיד העלים. הוא חומר השימון העתיק של ההרסני, וגם של הרופס. הוא הממתיק של המשקאות המורעלים.

קודם כתב דויד גרוסמן מאמר של מליצות על הקורונה בעולם (הארץ, 19.3). למחרת הוא התראיין בערוץ 12 וקרא, לנוכח הקורונה, לממשלת אחדות לאומית בישראל. ואז, יומיים לפני שהפך בני גנץ את עורו, הוא נסע אל ביתו של גרוסמן. וגרוסמן עשה בשבילו מה שסופר ידוע ואהוב יכול לעשות בשביל פוליטיקאי במשבר: הוא נתן לו לגיטימציה מוסרית לצעד שיעורר – שניהם ידעו – התנגדות מוסרית רחבה.

ואז, יומיים לפני שהפך גנץ את עורו, הוא נסע אל ביתו של גרוסמן. וגרוסמן עשה בשבילו מה שסופר ידוע ואהוב יכול לעשות בשביל פוליטיקאי במשבר: נתן לו לגיטימציה מוסרית לצעד שיעורר – שניהם ידעו – התנגדות מוסרית רחבה

וכאמור, הקיטש העולמי קדם אצל גרוסמן ללגיטימציה המקומית. הקורונה, כתב גרוסמן, היא "בקנה מידה תנ"כי". כמה זה "קנה מידה תנכ"י"? אחד למאה? אחד למיליון? אחד למבול של נוח? אחד לפומפיי? אחד לטרבלינקה? הקיטש תמיד מטשטש, מעמעם, אומר משהו מצלצל שהוא כללי עד ליבש את המוח. כי אנחנו  צריכים מאד להבין את הקורונה, צריכים לדעת מה קנה המידה הסביר שלה. אחרת איך נאבק בה? אחרת איך נצא ממנה? להגיד "קנה מידה תנכ"י" זה להפריע להבין.

"היא גדולה מאיתנו, המגפה", הוא המשיך וכתב. ממה בדיוק היא גדולה הקורונה? אפשר להגיד שהיא גדולה מבני האדם כי היא הורגת בני אדם. אבל אפילו זה לא נכון, כי יש בני אדם, והרבה, שהמערכת החיסונית שלהם גוברת על הקורונה.

ולמה לשיר שיר מזמור לחולשה האנושית בדיוק כאשר אנחנו זקוקים לכח האנושי להתמודד עם החולשה. כי זה רומנטי? כי זה מפויט? אם הקורונה גדולה מן הרופאים כדאי שילכו הרופאים מבתי החולים הביתה. אם היא גדולה מאלף הצוותים שעובדים יומם ולילה בארבע פינות העולם למצוא חיסון, אפשר לשלוח גם את הצוותים לחל"ת.

האם זה לא הזמן לזכור מה עשו ועושים אנשים חלשים כמונו אל מול מגפות ואל מול החולשה שלהם. ממה בדיוק היא גדולה הקורונה? מהמצאת הגלגל? מספר איוב? מגילוי הפניצילין? מהמצאת מכונת ההנשמה? מתשלום דמי אבטלה למושבתים? את זה עשו ועושים אנשים בתוך מגפות, למרות מגפות. אז מה קטן ומה גדול? ולמה לכתוב מליצות שאין להן תוכן?

ואז המליצה העיקרית, הכי שמנונית והכי משמנת: "כאשר היא תדעך, סוף סוף, ובני האדם ייצאו מבתיהם אחרי סגר ממושך, ייתכן שאפשרויות חדשות ומפתיעות יתנסחו: אולי המגע בתשתית הקיום יחולל זאת". ומהן האפשרויות החדשות על פי גרוסמן? קראו ותגלו שהן בדיוק, אבל בדיוק, האפשרויות שגרוסמן קרא להן, ובצדק קרא, הרבה לפני הקורונה, בלי הקורונה: אקולוגיה, שלום, לצאת מהארון. זה מספיק חשוב גם בלי להיות חידוש תנ"כי. זה מספיק ברור בשביל להגיד "אקולוגיה". מה מוסיפות לנו המלים המגונדרות "תשתית הקיום"?

ומתשתית הקיום אל בדיחות הקיום. גם זה, אומר גרוסמן, יהיה חדש כמו אדם וחווה בבוקר שאחרי התנ"ך: "אנשים ונשים יתהו[..] מדוע הם משחיתים את ימיהם על מערכות יחסים שממררות את חייהם". איפה ורדה רזיאל-ז'קונט כשצריכים אותה? דויד גרוסמן גוזל את פרנסתה ("תזרקי אותו") בימים שאסור לגזול פרנסה. הרי כולנו, כעת במיוחד, צריכים את העצות הגאוניות שלה. אשתי ואני, למשל, עוד נצטרך את ורדה ר.ז'. כשנישאר בבית חודש-חודשיים, ונמרר זה לזה את החיים, ונטפליקס לא יעזור.

"אנשים ונשים יתהו […] מדוע הם משחיתים את ימיהם על מערכות יחסים שממררות את חייהם". איפה ורדה רזיאל-ז'קונט כשצריכים אותה? דויד גרוסמן גוזל את פרנסתה ("תזרקי אותו") בימים שאסור לגזול פרנסה

ומן הקיטש של הקורונה אל הפוליטיקה הישראלית בימי הקורונה. מעטים מדי שואלים את עצמם איך זה שבשעה שכל מדינות העולם מתמודדות עם המגפה, ובחלקן היא חמורה הרבה יותר מאשר כאן – רק בישראל נכנסה האופוזיציה הראשית לממשלה? אם זה צעד שמתבקש מן המגפה – למה רק ישראלים עושים אותו? איך זה שלא התעוררה זעקה לממשלות אחדות לאומית בשום דמוקרטיה (במדינות הלא-דמוקרטיות יש אחדות מוחלטת ושלמה לפני מגפות ואחרי מגפות)?

או מכיוון אחר: תארו לכם שבעקבות המגפה, שארצות הברית היא היום אחד ממוקדיה, יצטרף ג'ו ביידן אל הקבינט של טראמפ. ושמא גם ישאר מקום "מתחת לאלונקה" בשביל ברני סנדרס כשר העבודה של טראמפ?

מה שניראה טירוף הדעת בכל העולם מוצג בישראל כהגיוני ומתבקש. מה שלא עולה על הדעת בשום דמוקרטיה בעולם מוצג בישראל כחובה כלפי ציבור הבוחרים. אופוזיציה מרכיבה באנגליה "ממשלת צללים". כי חיים נושמים צריכים אלטרנטיבה, ושלטון העם צריך אופוזיציה. גם מי שהצביעו בשביל קואליציה צריכים אופוזיציה – בשביל לחשוב, בשביל לבחור מחר אחרת.

תארו לכם שבעקבות המגפה, שארה"ב היא אחד ממוקדיה, יצטרף ג'ו ביידן אל הקבינט של טראמפ. ושמא גם ישאר מקום "מתחת לאלונקה" בשביל ברני סנדרס כשר העבודה של טראמפ?

המצב הישראלי שגנץ יצר של קריסת האופוזיציה אל תוך הקואליציה הוא – אם לחזור אל המטפורה הבריטית – מצב של אדם בלי צל. יש דבר כזה. באגדות, בסיוטים. זה תמיד זוועה. זה תמיד בלי אור. בלי צל זה אובדן צלם.

יש לגרוסמן זכויות רבות על המעורבות שלו בחיים הפוליטיים. וככל שהזכויות רבות רבה האכזבה. יש רגעים שבהם לא טעות נקודתית נעשית. יש טעויות שיש מתחתן תהום. בשביל שלא ליפול לתהום הוא צריך היה לעבור מקנה המידה התנ"כי אל קנה המידה הפוליטי.

אני יכול לתאר לעצמי את גרוסמן נרעש מן הקורונה ואומר לעצמו – "זה לא זמן לבקש את הממשלה שאני רוצה, זה זמן להרכיב את הממשלה שאפשר להרכיב". זה ורק זה? זה ולא שום דבר שיבוא ביחד עם הממשלה המשותפת?

האם לא יכול היה גרוסמן לחשוב צעד אחד קדימה ולדעת, שאם יאמץ גנץ את עצתו זאת לא תהיה ממשלה משותפת, זאת תהיה ממשלה, שאליה יבוא נתניהו עם 59 מנדטים (כעת כבר 61), ואילו גנץ יבוא עם 17, וביחסי כוחות כאלה ברור מי יהיה האדון ומי יהיה משרתו?

האם הזהיר אותו גרוסמן שהאדון יכוף על משרתו להתכחש לתבונה הביטחונית שלו ולחבור אליו אל האסון של סיפוח בקעת הירדן? האם אמר לגנץ שמחיר עצתו יהיה אובדן האמון של בוחרים בו, ולטווח ארוך, כי זה אמון שניבנה רק, אבל ממש רק, על המחויבות לסלק את הנאשם בפלילים?

האם הוא אמר לו שהוא ירסק את מפלגתו שלו, וכך לא רק יושפל אישית, אלא גם יחריב את הסיכוי לכוח פוליטי כלשהו שיתגבר על נתניהו בעתיד הנראה לעין?

האם הוא העיר לו את ההערה הקטנה שעריקה מכוערת כזאת אל מחנה היריב תביא אחריה מפולת של עריקות בהרבה מיפלגות, והחזרת שפמים שגולחו, והפיכת הפוליטיקה כמעט כולה (יבורכו היוצאים מן הכלל) לעיסה אחת של עריקות, ושקרים, והפרות אמונים סיטונאיות?

המצב הישראלי שגנץ יצר, קריסת האופוזיציה אל תוך הקואליציה הוא – אם לחזור אל המטפורה הבריטית – מצב של אדם בלי צל. יש דבר כזה. באגדות, בסיוטים. זה תמיד זוועה. זה תמיד בלי אור. בלי צל זה אובדן צלם

האם האיש שכתב את "נוכחים נפקדים" העלה בדעתו להגיד לגנץ, שלראשונה יש יצוג גדול וחזק של האזרחים הערבים בכנסת? שרק לפני יומיים ההישג שלהם היתרגם, בעזרת כמה התבטאויות נאורות של גנץ, לנוכחות מרגשת שלהם בכנסת ובועדותיה, ובצעד שלו הוא יחזיר אותנו אל החושך של יהודים שבונים פוליטיקה רק עם יהודים, ויהודים שזורקים ערבים אל מחוץ למחנה?

ושמא גם אמר גרוסמן לגנץ שלא יבהל מאיום הבחירות הרביעיות, כי יש לו (היה לו) רוב בכנסת, ולא נתניהו אלא הוא, גנץ, יכול היה להחליט אם ומתי יהיו בחירות, וכי נתניהו יגיע אל הבחירות האלה מספסל הנאשמים? ואולי גם עברה שם בחדר המחשבה שאין שום צורך, לא כאן ולא בעולם, בממשלה משותפת בשביל להאבק בקורונה, כי כל אופוזציה תומכת במאבק הזה תמיכה מלאה.

לא שגרוסמן ידע שכל זה יקרה. אבל לא קשה היה לשער שזה מה שיקרה. גרוסמן לא רצה לשער, לא רצה לחשוב. הוא רצה אחדות.

יש מכנה משותף לכל העיוורונות האלה, לכל הרעות האלה: קוראים למכנה המשותף הזה "אטאביזם"- נסיגה מן ההוה אל איזה עבר טראומאטי, אובססיבי, אוטומאטי, חסר דעת וחסר דעה. זה האטאביזם של "כל ישראל חברים ולעזאזל המחלוקות שביניהם". זה האטביזם של שומרי החומות היהודיים, שהשאירו מאחורי חומות גבוהות כל מחלוקת, כל ביקורת, כל היגיון, ובעצם – כמו שלימד גרשם שלום – השאירו מחוץ להם את ההיסטוריה כולה.

זה גם, אולי בעיקר, האטאביזם הישראלי של "שקט יורים" בכל פעם שיורים, ואצלנו יורים הרבה. זה האטאביזם שאנחנו נאחזים בהיגיון, ובהגינות, של הפוליטיקה כדי להינצל ממנו. זה האטביזם שהציונות נחלצה ממנו בעור שיניה, ופרצה אותו תוך ויכוח נוקב בין יהודים, לא במריחה מפוחדת של מחלוקת.

יש מכנה משותף לכל העיוורונות האלה, לכל הרעות האלה: קוראים למכנה המשותף הזה "אטאביזם"- נסיגה מן ההוה אל איזה עבר טראומאטי, אובססיבי, אוטומאטי, חסר דעת וחסר דעה

זאת המסורת של "בזכות המבוכה ובגנות הטיח" של ברל כצנלסון ובוני המדינה, שעמיר פרץ הוריד אותה כעת לאשפתות. וכדי שלא נעשה אידיאליזציה גם למבוכה יש מיפלגות, ויש מחויבויות, ויש קוים אדומים. ויש – לא מיותר לחזור – תפקיד לקואליציה ויש תפקיד חיוני לצל האופוזיציה. ויש, אגב, גם בתי משפט שמכבדים אותם, ואין נאשמים בפלילים בראשות ממשלה.

דווקא בזמן מגפה אנחנו צריכים לתת אמון במנהיגים שלנו ולא לקבל אותם בתור קיטש. דווקא כשמתים אנשים אנחנו צריכים לתת אמון בחיים הפוליטיים שלנו ולא לקבל אותם בתור עיסה. גרוסמן משח בשמן את ראשו של האיש שיצא מביתו ועשה מן הפוליטיקה הישראלית עיסה.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,394 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בשבועות האחרונים הופצה בצרפת קריקטורה ובה דמותה של אגנס בוזין, צרפתייה יהודייה ושרת הבריאות עד לא מכבר, כשהיא שופכת רעל לתוך באר ● וזוהי רק ההתחלה ● צרפת מוצפת בפרסומים אנטישמיים פופולריים, המאשימים את היהודים בהפצת המגפה או בכישלון המאבק בה ● ומי שעלול לשלם על כך מחיר הוא דווקא הנשיא עמנואל מקרון

עוד 816 מילים

המוזיקה טובה, דלק עולה 25 סנט לגלון, ארה"ב מתקדמת לשיגור חללית מאוישת, הטלוויזיה עוברת לצבע, ומי שמע על הקורונה? ● טיול בזיכרונות רחוקים הופך לסגנון חיים, בעזרת היסטוריון החלל גדעון מרקוס, שמנצל אוסף של מגזינים בני 55 שנה כדי לגשר בין עבר להווה

עוד 780 מילים

ארוחת חג ליל סדר עולמי חדש

סדר פסח הוא מהמסורות היהודיות הפופולריות ביותר, ואין כמעט בית יהודי בישראל שלא מציין אותו ● אבל השנה הוא ייראה אחרת לגמרי ● חוקר האוכל פרופ' ניר אביאלי ואלון הדר נפגשו (בסקייפ) לשיחה על הארוחה הזאת - שמפגישה מסביב לשולחן מתחים עדתיים, לאומיים, מגדריים, כלכליים ופוליטיים ● עושים סדר בבידוד, מה נשתנה? ● הפוליטיקה של האוכל - פרק מיוחד

עוד 1,481 מילים

פסלים מרשימים בדמויותיהם של גיבורי התנ"ך מככבים באתרים היסטוריים ובמוקדי תיירות מרהיבים ברחבי הארץ ● לכבוד חג הפסח, אביבה ושמואל בר-עם מביאים את סיפוריהם וצילומיהם של הפסלים ● בתקווה שבקרוב נוכל לראותם גם מקרוב ● טיול לחג בלי לצאת מהבית

עוד 931 מילים

אורחים לחג הכרישים נוהרים לחופי אשדוד

כמה עשרות כרישים תועדו השבוע משכשכים במים החמימים יחסית שליד תחנת הכוח באשדוד ● בדרך כלל הציבור נחשף אליהם כשהם מבקרים בחדרה, שהפכה לבירת הכרישים הלא-רשמית של ישראל ● "אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת לזמן ישראל עדי ברש, מומחית לכרישים

בשנים האחרונות הוכתרה חדרה כבירת הכרישים הלא רשמית של ישראל: מדי חורף מגיעים עשרות מהם לשכשך במים החמימים שנפלטים מהטורבינות הלוהטות של תחנת הכוח אורות רבין. המסלעה שלמרגלות התחנה הפכה לאתר תיירות מבוקש, כשצוללים חובבים משנרקלים בין הכרישים, וסקרנים תופסים עמדה על הסלעים ומנסים לתצפת על הנעשה במים.

כעת מתברר שחדרה לא לבד: השבוע תיעד גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים, כמה עשרות כרישים מתגודדים בקרבת תחנת הכוח "אשכול" בנמל אשדוד.  החורף הסתיים והמים כבר לא כל כך קרים, אך טמפרטורת המים שמשמשים לקירור הטורבינות – הגבוהה ב-8-10 מעלות ממי הים – עדיין מושכת כרישים.

כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רון גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)
כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רן גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)

עדי ברש, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", אומרת שבגלל הגובה שממנו צולמו התמונות קשה לקבוע את המגדר של הכרישים ("צריך להפוך אותם כדי לדעת"), אבל בעיקרון שני מינים מגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי.

למרות שבתחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה חוקרים את תנועת הכרישים כבר מספר שנים ובזה גם עסקה עבודת המאסטר של ברש, הצטבר עד היום מעט מידע מוצק על הנושא.

"אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת ברש. "לפני כמה שנים הצלחנו להצמיד מכשירי מעקב לשני כרישים בחדרה, אחד המשיך למערב מצרים וסיים די מהר את דרכו כשנמכר בשוק, ושנייה המשיכה לקפריסין, ושם ניתק איתה הקשר בעומק של 50 מטר".

חשוב לציין שהכרישים מוגדרים כחיה מוגנת ושהדיג שלהם אסור בישראל. זה כמובן לא מונע מקרים של דיג עברייני, כי מרק כרישים נחשב למעדן מבוקש.

כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

ברש אומרת שאין הרבה סיכוי שאשדוד תתחרה עם חדרה על תשומת לב חובבי הכרישים, משום שהאזור שבעורף תחנת הכוח הרבה פחות נגיש לציבור.

לדבריה, "זה אזור של נמל, יש שם עכשיו בנייה ובאופן כללי אסור להיכנס לשם ובטח לא לצלול". הבדל נוסף בין האתרים – התחנה באשדוד פועלת על גז, להבדיל מרידינג חדרה שהיא אחת משתי התחנות הפחמיות הגדולות בארץ (לצד תחנת רוטנברג באשקלון). גם בתחנה גזית משתמשים במי הים לקירור הטורבינות, אבל בכמויות קטנות יותר ולכן הסביבה פחות אטרקטיבית לכרישים.

זו אחת הסיבות לכך שהתכניות להפוך את המתחם בחדרה לאתר תיירות רשמי עם מרפסת תצפית, הדרכה והסברה, לא מתקדמות בינתיים: "בתוך שנתיים התחנה בחדרה אמורה לעבור לגז", אומרת עדי ברש, "ויש חשש שהכרישים ייעלמו או לפחות שמספרם יפחת משמעותית, אז קשה לי לשכנע את הגורמים השונים לבנות הכל בשביל משהו שאולי בעוד שנתיים לא יהיה".

מתברר שעם סוף עידן הפחם בישראל נרוויח אוויר הרבה יותר נקי – אבל אולי נפסיד את הכרישים. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהם מבקרים גם באשדוד.

צילום הסרטון: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

עוד 390 מילים

בעוד ארבע שנים תציין העיר בני ברק מאה שנים להיווסדה, ולכולם ברור בשלב זה של משבר הקורונה, שהיא נכנסת אל תוך הימים הקשים והדרמטיים בתולדותיה ● הסיפור שבני ברק מספרת עכשיו לעצמה על עצמה, הוא בעצם הסיפור שהיא התכוננה אליו כל השנים ● הערגה לטראומה, התשוקה המודחקת להיות שם, כמו זיידע ובאבע, כשהאדמה רועדת והגסטפו נכנס לעיר

עוד 3,370 מילים

נתניהו וגנץ שוחחו; איחלו פסח שמח אחד לשני וקבעו לחדש המו״מ אחרי החג

עם כניסת מגבלות התנועה לתוקף, נרשמת ירידה בתנועת הציבור במרחב ● משרד הבריאות הודיע שהוא פועל להעלות את מספר בדיקות הקורונה כדי לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ● המענק המרבי לעצמאים יוגדל מ-8,000 שקלים ל-10,500 ● ברכות חג שמח מרחבי הקשת הפוליטית

עוד 16 עדכונים

כ-600 חיילים יצאו מעיר הבה"דים לביתם לכבוד החג

חשיפה בצה"ל הודיעו כי מבטלים את יציאות החיילים מהבסיסים הסגורים, כדי למנוע הדבקה במגיפת הקורונה בין החיילים למשפחות שלהם, אבל מהשטח עולה תמונה שונה לגמרי ● ״23 אוטובוסים יצאו אתמול משלושה בסיסים בעיר הבה"דים ובכל אחד מהם כ-25 חיילים", אומר אביו של חייל שמשרת שם וחשוף למידע ● "הם יחזרו ביום ראשון ובחג השני יצאו חיילים נוספים. זאת מדגרה לקורונה, צה"ל הוא בני ברק שנייה" ● דובר צה״ל: ״נעשו התאמות ליציאתם וחזרתם על ידי מערך הסעות ייעודי״

עוד 586 מילים

מרכזי היום לקשיש נסגרו בגלל הקורונה, הקשר עם 40% מהקשישים נותק

מעקב זמן ישראל המרכזים שבהם קשישים נפגשו, שוחחו ואכלו יחד נסגרו ● כ-40% מהקשישים ביקשו להמיר את המזון והליווי הטלפוני שקיבלו בסיוע כספי, וניתקו קשר עם העמותות ● חלק מהמרכזים משוחחים בטלפון עם הקשישים שעזבו על קשר - ואחרים לא ● במרכזי היום חוששים: "בקרוב נשמע על הרבה קשישים שנפטרו בבית בלי שאיש ידע על כך"

כ-40% מהקשישים ביטלו את השתתפותם במרכזי היום. כך עולה מנתונים חדשים של איגוד הל"ב, המאגד 100 עמותות המסייעות לקשישים ברחבי הארץ.

עד שמגיפת הקורונה הגיעה לארץ ועד להנחיות המיוחדות הכוללות בידוד של אוכלוסיית המבוגרים, הגיעו קשישים למועדוניות שמפעילות העמותות ושם קיבלו אוכל, טיפולים פיזיים ונפשיים, פעילות פנאי וספורט, ובעיקר נהנו מחברה של קשישים אחרים ושל עובדי העמותות. כפי שפורסם בזמן ישראל – מאז פרוץ המגיפה המועדוניות נסגרו, הקשישים סגורים בביתם ופעילי העמותות מביאים להם אוכל לפתח הבית ושומרים איתם על קשר טלפוני.

בשנת 2018 התבצעה רפורמה במרכזים, והוצעה לקשישים אופציה חלופית – לוותר על השירות במרכזי הקשישים ולהמיר אותו בסיוע כספי של 1,400 שקל בחודש. רק 6% מהקשישים שמטופלים בעמותות הלב לקחו את האופציה הזאת. ואילו בשלושת השבועות האחרונים כ-40% ביקשו להמיר את חבילות המזון והליווי הטלפוני בסיוע כספי וניתקו קשר עם העמותות.

נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)
נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)

העמותות מקבלות תקציב ממשלתי לפי מספר הקשישים המטופלים בהן. עם עזיבתם של הקשישים, חלק גדול מהעמותות נכנסו למצב של חדלות פירעון. ברגע שקשיש עוזב, העמותה אינה חייבת להמשיך ולדאוג לשלומו. בפועל, חלק מהעמותות שומרות על קשר טלפוני עם הקשישים שעזבו אותן וחלקן לא.

שמואל (סמי) קידר, מנכ"ל איגוד הל"ב, אומר לזמן ישראל: "יש לנו צוותים ברחבי המדינה שנשארים בקשר טלפוני עם הקשישים, גם אלה שעזבו, בהתנדבות, בלא כל תמורה, מתוך דאגה, כדי לדעת מה שלומם. האם אני יכול להבטיח לך שבכל העמותות שנמצאות במצב של קריסה יש מי שידאג לכל הקשישים? לא".

לדברי קידר, "המעבר של אלפי קשישים לקבלת גמלה בכסף במקום גמלה בעין היא אסון. אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון. דיכאון גורם למחלות. מחלות גורמות למוות".

"אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון"

לדברי גורם בכיר במרכזים לקשישים: "בחלק מהמרכזים אף אחד לא נשאר בקשר עם הקשישים שעזבו. חלקם נעזרים במשפחות שלהם, חלקם בודדים ומנותקים מהעולם ושוקעים בדיכאון. כבר בשנה שעברה היו כ-20 מקרים של קשישים שניתקו קשר עם העמותות ואחר כך נפטרו בלי שאף אחד ידע, עד ששכנים הבחינו בגופה. אני חושש מאוד שבקרוב יהיו הרבה יותר מקרים כאלה".

iStock Robert Weiבעמותות לקשישים חוששים מקריסה כלכלית

בעמותות טוענים כי עזיבת הקשישים מסכנת את קיומן של העמותות שמקיימות את המרכזים לקשישים ואת השירות החיוני שהן ממשיכות להעניק לקשישים שאינם עוזבים – ואמורים להמשיך לתת גם אחרי הקורונה.

העמותות מתקיימות מתמיכה ממשלתית בסך 150 שקל עבור כל קשיש רשום, נוסף על כיסוי עלות המזון והטיפולים הרפואיים לקשישים. העמותות ממשיכות להחזיק את המרכזים כרגיל  גם כאשר הם כמעט ריקים, ולהעסיק עובדים כרגיל (גם מהבית), אך כעת נאלצות לקיים את עצמן בתמיכה שהצטמצמה בכ-40%.

לדברי קידר: "העמותות לזקן על סף קריסה. פגיעה בעמותות היא פגיעה בעשרות אלפי קשישים. הצוותים המנוסים שלנו רוצים ויכולים להמשיך להעניק את השירותים בבתי הקשישים אך אנחנו חייבים תמיכה תקציבית. אם העמותות יקרסו לא נוכל לסייע לקשישים גם אחרי המגיפה. אנחנו פונים למשרדי הממשלה שייתנו למרכזי היום רשת ביטחון אבל לא מקבלים תשובה".

עוד 487 מילים

המפעלים הכשרים בסין הושבתו רק אחרי שהספיקו לייצר מזון לפסח

מאות מפעלים בסין מייצרים מזון כשר המסופק ליהודים שומרי מסורת בארץ ובעולם ● אבל התפרצות הקורונה שם גורמת למשגיחי הכשרות לחשב מסלול מחדש ● ייצור המזון הכשר לפסח אמנם הושלם עוד לפני המגפה, אך כעת הם מתלבטים האם לפזר את הייצור בין מדינות נוספות - או להמשיך לשים את כל הביצים הכשרות בסל סיני אחד

תעשיית המזון הכשר העולמית הפכה לקרבן כלכלי נוסף של הקורונה, לאחר שקווי ייצור כשרים בהיקפים גדולים בסין – שם פרצה המגפה – הושבתו.

למרות שהמגפה לא השפיעה בצורה משמעותית על אספקת משלוחי המזון הכשר לפסח לישראל ולריכוזי קהילות יהודיות ברחבי העולם, היא כן הפחיתה את הפעילות העסקית במפעלים האלה, מאז התגלה חולה הקורונה הראשון בסין.

הרב מנחם גנאק, ראש מחלקת הכשרות ב-OU (שנחשב לגוף השגחת הכשרות הגדול בעולם), אמר לזמן ישראל כי השפעת הנגיף על הענף בסין נרחבת. לדבריו, "במשך זמן רב, הממשלה הסינית סגרה מפעלים. ראש השנה הסינית הגיע, והסגירה התארכה. עד אמצע מרץ רבים מהם נפתחו מחדש – אך לא כולם".

מבדיקת זמן ישראל עולה כי יש לפחות 1,270 מפעלים לייצור מזון כשר בסין, וה-OU עובד עם כמחציתם, שמייצרים סוגים שונים של מוצרים, בהם ירקות ופירות.

גנאק הוסיף כי הקורונה לא השפיעה על המוצרים לפסח, "שרובם כבר ייוצרו".

"רוב המוצרים לפסח באמת יוצרו זמן רב לפני שמישהו אפילו שמע על הקורונה", אומר גם הרב בנימין ברקוביץ' מהארגון המתחרה KOF-K, "אבל חלק מהדברים היו מעט בעייתיים. חלק מהמוצרים מאחרים מעט, מה שעשוי להיות בעייתי".

KOF-K עובד מול כ-550 מפעלים בסין, עם ייצוא הנע בין תמציות, כימיקלים בטעמים, מוצרים קפואים בסיסיים, ומוצרים בקופסאות שימורים. חומרי גלם ממפעלים אלו נשלחים לחברות מסביב לעולם, לרבות בארצות הברית ובאירופה.

רגע לפני החג, ברקוביץ' כתב לי כי בדק שוב את הנושא, וכי "המשלוחים של פסח לא הושפעו, משום שרובם הגדול כבר יוצרו הרבה לפני שהמגפה התפשטה".

זה נכון גם לגבי Star-K, ארגון השגחת כשרות נוסף הפועל בסין. לדברי ראש מחלקת האישור של הארגון במזרח הרחוק, הרב אברוהום מושל, "אמנם היינו צריכים לבטל שני מוצרים – אך רובם כבר יוצרו לפני שהכל התפרץ".

מושל הוסיף כי התפרצות המגפה הקשתה על ההשגחה הפיזית במפעלים. "כפי שאפשר להבין, עכשיו כולם נאלצו להתרחק", אמר לי, "זה שם אותנו בסכנה".

מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

שלושת הארגונים האלה שולחים בשגרה משגיחי כשרות כדי לפקח על החברות הסיניות. חלק מהמשגיחים חיים בסין ובאזור, בעוד שאחרים מגיעים מישראל.

"בנסיבות רגילות, היינו נכנסים יחסית בקלות, מפקחים על הרכיבים, מוודאים שכל הרכיבים והייצור לא מהווים בעיה מבחינת כשרות", אמר לי מושל. "היינו בוחנים את כל הרכיבים, המוצרים, הציוד, מוודאים שהמפעל מייצר רק מזון כשר".

גנאק הסביר כי המפתח הוא להבטיח שהמפעלים לא עובדים בנוסף עם פריטים לא-כשרים, כמו צדפות ומוצרים אחרים מהחי: "אנחנו שולחים, או שיש לנו עובדים מקומיים הבוחנים את המפעלים כדי לוודא שהם עומדים בסטנדרטים".

למרות שהנגיף ממשיך להתפשט בעולם, נראה כי המצב מתייצב במידת מה בסין, מה שמעלה את התקווה של חזרה לעסקים כרגיל. "אנחנו מושפעים באופן ברור כאשר חברות נסגרות", אמר ברקוביץ'. "זה בהחלט לא היה קל. הדברים חוזרים לשגרה, אבל זה לוקח זמן. בחדשות אנחנו רואים שמספר מקרי ההידבקות בסין נמצא בירידה, מה שבהחלט עוזר, אבל קשה לדעת באיזו מידה".

והוא גם מתלבט האם לפזר את הייצור. "אחד הלקחים שלמדנו הוא שחייבים לגוון את המערכת", אומר לי ברקוביץ', "אף פעם אי אפשר לדעת איפה יהיה מחסור".

עוד 449 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה