כשמסיירים בפארק אריאל שרון, אואזיס יפהפה שנתקע באמצע הפיתוח תחת הררים של שחיתות, נתקלים במתקן שעשועים משוכלל ומעט מוזר: בתוך שטח מגודר ששער הכניסה אליו הולחם, רובץ באין מפריע דרקון ענק בצבע כתום זרחני, שבבטנו מחילות ומגלשות גבס ארוכות, בדיוק מהסוג שילדים אוהבים.
אבל, כאמור, מתקן השעשועים מגודר 360 מעלות, והדרך היחידה לשחק בו היא לבצע עבירה, ולקפוץ כמו נמר מעל הגדר לצד השני.
הדרקון הזרחני איננו הפיל הלבן היחידי בפארק. אי אז ב-2015 תוכננו בפארק חמישה מתחמי שעשועים משוכללים לילדים, המילה האחרונה בתחום, שהיו אמורים לשרת את הציבור.
המכרז לאספקה ולהתקנה של המשחקים יצא לדרך ביוני 2015 וניגשו אליו שתי חברות. אולם, מכאן והלאה הכל הסתבך והמכרז הזה, על תוצאותיו השנויות במחלוקת, מאיים לחזור ולנשוך בימים אלה את הנהלת הפארק.
לפני שבועות ספורים נחתה במשרדי הפארק דרישה מטעם החברה שהפסידה במכרז, לקבל לידיה פרוטוקולים ומסמכים הנוגעים לבעלי תפקידים שמעורבים במכרז, וזאת על פי חוק חופש המידע. פרקליטי החברה טוענים כי בפארק נמצאים יומני פגישות, שמוכיחים כי המכרז היה פגום.
מנכ"ל החברה שהפסידה במכרז: "יש ראיות למעשים פסולים סביב המכרז הזה, והרבה אנשים בפארק יודעים זאת. אנחנו יודעים שהמכרז צריך להיפסל, וכאשר יהיו בידינו המסמכים הרלוונטיים, נגיש תביעה חדשה"
"אני מאד מתוסכל. השקענו במכרז הזה הרבה מאד כסף ומשאבים", אומר ערן שוהם, מנכ"ל נ.ע. לבה, החברה שהפסידה במכרז. "יש ראיות למעשים פסולים סביב המכרז הזה, והרבה אנשים בפארק יודעים זאת. אנחנו יודעים שהמכרז הזה צריך להיפסל, וכאשר יהיו בידינו המסמכים הרלוונטיים, נגיש תביעה חדשה לבית משפט. בתביעה הקודמת שהגשנו לא יכולנו להוכיח את זה. אבל עם המסמכים הרלוונטיים נוכל להוכיח שהמכרז הזה מושחת מעל לכל ספק".
מסמכים בלעדיים שהגיעו לידי זמן ישראל, ואשר נמסרו ללהב 433 במסגרת החקירות נגד צמרת הנהלת הפארק, מצביעים על כך שלטענות של החברה המפסידה יש על מה להתבסס, לכאורה.
יוני 2015: "צ'ק פתוח"
המכרז יוצא לדרך, הסכומים מזנקים מ-8 מיליון ל-39 מיליון
בחודש יוני 2015, אישרה ועדת המכרזים של חברת פארק אריאל שרון יציאה למכרז פומבי לתכנון, אספקה והתקנת מתקני משחקים משוכללים ב-5 מתחמים בפארק, על פני שטח מצטבר ענק של 17,500 מטרים רבועים (17.5 דונם).
במתחמי השעשועים תוכננה הקמתם של מתקני טיפוס וגלישה, מתקני מים באגם שבמרכז הפארק, חוויות מדע וטבע, נדנדות ואפילו מתקני ספורט אתגרי. שתי חברות ניגשו למכרז השאפתני: אלו את ניצן ונ.ע. לבה.
בתום ההליך זכתה חברת "אלו את ניצן" במכרז, והחברה המתחרה נ.ע. לבה עתרה לבית המשפט נגד התוצאות בטענה כי החברה הזוכה לא עמדה בתנאי הסף. ואולם העתירה הזו, שעסקה בסוגיית רשיון עסק של החברה הזוכה, נדחתה, וכך גם הערעור שהגישה נ.ע. לבה לבית המשפט העליון.
רק לאחר עריכת המכרז ופרסום תוצאותיו, התברר למבקר הפנים של הפארק, שמואל רוזנבלום, כי המכרז היה "איכותי" בלבד, כלומר המתמודדים כלל לא נדרשו לספק אומדני מחיר לעלויות של המתקנים. המבקר, מצדו, התקשה להבין כיצד בדיוק עבר מכרז מבלי שהוא כולל סכומים כספיים, ובדוח סודי שהכין הוא כתב:
"ללא התייחסות לעלויות, זוכה המכרז קיבל לכאורה 'צ'ק פתוח'! (סימן הקריאה במקור א"ה). לא יעלה על הדעת כי נושאים בשווי מאות אלפי שקלים לא עלו על השולחן! אין לכך אח ורע! מדובר במכרז פיקטיבי, שנועד לזרות חול בעיניים!".
עד מהרה התגלה כי אכן מדובר בצ'ק פתוח. בעוד שבספרי המכרז הוערכה עלות העבודה ב-500 שקל למ"ר של מתקנים, הרי שלאחר "הבהרות" מול המציעים, קבע יועץ המכרז כי יש לשכתב את כל הסכומים המוערכים, ולהעלות אותם למעלה, הרבה יותר למעלה. בבת אחת זינקה עלות המתקנים מ-500 שקל למ"ר ל-2,250 שקל למ"ר. ולא, זו לא טעות דפוס. במקום קצת יותר מ-8.5 מיליון שקל, זינקו עלויות התקנת מתקני השעשועים בפארק פי-4.5 ליותר מ-39 מיליון.
אוגוסט 2015: "המכרז פיקטיבי, דינו להיפסל"
פגישות אסורות בין הזוכה למנכ"ל נחשפות
בעקבות המלצותיו של היועץ שמונה לבחון מחדש את עלויות הפרויקט, קרה דבר מוזר אחר: שעה אחרי שוועדת המכרזים התכנסה ואישרה את השינוי המופלא של הזנקת עלויות מתקני השעשועים, פגש מנכ"ל החברה, משה בורוכוב, את רות הלן-ניצן, המנכ"לית של חברת אלו את ניצן, שהתמודדה במכרז. על הפגישה הצהיר מבקר הפנים של החברה בסעיף בדוח שכותרתו "מכרז פיקטיבי".
דוח זה, שמעולם לא פורסם והגיע לידי זמן ישראל, הועבר למשטרה, ומסתמך בין היתר על יומני הפגישות של הארגון.
"משה בורוכוב לא יצא מהישיבות ולא ציין באוזני החברים, כי קיימת לו היכרות ותיאום מוקדם עם אחד המציעים. נהפוך הוא, משה בורוכוב היה שותף בוועדה המקצועית לניקוד המציעים, ואף דן עם יתר חברי הוועדה!"
על פי המבקר, זו לא הפגישה היחידה שקיימו בורוכוב ורות-ניצן. היו עוד פגישות כאלה, כשנה לפני תחילת המכרז.
בין אם המנכ"ל ידע שנה לפני המכרז על התמודדותה הצפויה של חברת אלו את ניצן, ובין אם לאו, היה עליו להצהיר על קשריו בפני ועדת המכרזים. אבל בורוכוב לא הצהיר על המפגשים האלה, ולמעשה הוא מכחיש את קיומם גם עתה.
עם זאת מבקר הפנים מדווח:
"בסקירה ביומן הפגישות של הפארק… נוכחנו כי ביולי 2014 (ועוד קודם) קיים משה בורוכוב פגישות עם הלן רות ניצן, שלימים תהיה הזוכה במכרז. מדובר בעבירה, פוסלת מכרז, שהוסתרה!!! (ההדגשות במקור א"ה)".
המבקר מונה 4 ישיבות מכרזים שבהן השתתף בורוכוב במסגרת הדיון על מכרז המשחקים, ניקד את ההצעות והשתתף בהכרעה, וזאת ללא גילוי נאות על קשריו עם הזוכה.
"משה בורוכוב לא יצא מהישיבות ולא ציין באוזני החברים, כי קיימת לו היכרות ותיאום מוקדם עם אחד המציעים. נהפוך הוא, משה בורוכוב היה שותף בוועדה המקצועית לניקוד המציעים, ואף דן עם יתר חברי הוועדה!".
ו"למען הסר ספק", מסכם המבקר באותיות קידוש לבנה ובהדגשה: "מדובר בניגוד עניינים חמור, שאין ספק שפוסל את נאותות המכרז".
נובמבר 2015: "מעשה עשוי"
הכסף עובר, המתקנים נשארים במחסן
בנובמבר 2015 מבצעת הנהלת הפארק הזמנה בהולה של מתקני משחקים בהיקף של 7.6 מיליון שקל. בשלב הזה אין עדיין היתרים לבנות את המתקנים, ולמעשה בקשה לקבלת היתרים כאלה אפילו לא הוגשה. עם זאת הנהלת הפארק מתחייבת על העברת 3.25 מיליון שקל כמקדמה לחברה הזוכה. המבקר מתקשה להבין את ההחלטה הזו ובקיץ 2017 הוא כותב:
"מה הסיבה למהירות הזמנת המתקנים, כאשר אין תכנית מאושרת, אין היתר בנייה, וכפי שנוכחנו מבחן המציאות מצביע על תהליך ארוך עד לקבלת ההיתר".
ובאמת, מדוע הזדרזה הנהלת הפארק להזמין את המתקנים עוד לפני הגשת הבקשות לקבלת ההיתר? מדוע לרכוש ולאחסן מתקנים בשווי מיליוני שקלים, מכספי ציבור, לפני שמסדירים את הסוגיות המשפטיות?
המבקר סבור שהסיבה האמיתית למהירות הרכישה נובעת מהבהלה שזרעה תביעה משפטית שהגישה החברה שהפסידה במכרז בקרב הנהלת הפארק. לטענתו, בהזמנת מתקני השעשועים מהחברה יצרה הנהלת הפארק מצב של "מעשה עשוי", ביטוי משפטי שמאותת לבית המשפט להיזהר מלהתערב בתהליך שכבר יצא לדרך.
הכרעת בית המשפט העליון בערעור בעתירה שהגישה החברה שהפסידה במכרז, מעידה שהרכבת באמת יצאה לדרך וכי המשיבים "החלו ביישומו של החוזה", כפי שמצוין בהחלטת בית המשפט.
הימים נוקפים וליזמים, או להנהלת הפארק, לא בוער. רק בינואר 2016 מוגשים היתרי ההצללה למתחמים, באפריל מוגש היתר כללי, ובינואר 2017 מתקבל ההיתר. אך בשטח עדיין אין בנייה.
באוקטובר 2017 נופלת על הנהלת הפארק פצצה: חקירת משטרה, מעצרים וגל התפטרויות בצמרת הנהלת הפארק. בעקבות זאת התקציבים נעצרים, ומרבית הפיתוח נתקע, והפארק שוקע במדמנת גילויי השחיתות שנערמים.
בתוך ארבע שנים מיום עריכת המכרז למתקני המשחקים נחשפו פגישות המעידות על ניגודי עניינים, טענות על פגמים בהגדרות המכרז, קפיצות תמוהות ואדירות בעלויות, בוצעו הזמנות מוקדמות ומיותרות של ציוד לפני קבלת היתר, ושכבו ללא שימוש מתקני שעשועים שאוחסנו (בתשלום) במחסנים. אבל אף מגלשה לא עלתה על האדמה, ואף ילד לא זכה לשחק באחד המתקנים המשוכללים שנרכשו ואמורים היו להיבנות בפארק.
יולי 2017: "הכל רקוב"
מישהו מורה לעובדים: "תמחקו תכתובות מהמחשב"
עוד לפני גל המעצרים של אוקטובר 2017 ידעו בכירי הפארק וחברי הדירקטוריון כי יחידת להב 433 חוקרת פרשות שחיתות הקשורות לפארק, בין היתר, עקב דיווח של ביקורת הפנים על פנייה למשטרה בעקבות ממצאים שגילה.
בישיבת דירקטוריון שנערכה ביולי של אותה השנה, קיבלו בכירי הפארק עוד דיווח מדהים: מישהו בהנהלת הפארק העביר הוראה לעובדים "למחוק מיילים ותיקיות מחצי השנה האחרונה".
מבקר הפנים של הפארק: "הגענו במשרד לכלל דעה, כפי שכתבתי לפני כמה שבועות, שהכל רקוב. מרבית התקשרויות הפארק הן התקשרויות או לא-תקינות במקרה הטוב, או חשודות במקרה הגרוע יותר"
משנודע הדבר ליועצת המשפטית של הפארק, היא מיהרה להעביר הנחיה ברורה שאסור למחוק דבר. מבקר הפנים דיווח למשטרה על ניסיון הטיוח, לכאורה, ומסר על כך לחברי הדירקטוריון בישיבה. לאיש לא היה ברור בשלב הזה אם וכמה דברים כבר נמחקו.
לאחר העדכון הזה עברו חברי הדירקטוריון לשמוע סקירה על ממצאי ביקורת קשים בנוגע למכרז המשחקים. המבקר, מיואש למדי בשלב זה, מוסר הצהרה בומבסטית:
"הגענו במשרד (ביקורת הפנים, א"ה) לכלל דעה, כפי שכתבתי לפני כמה שבועות, שהכל רקוב. מרבית התקשרויות הפארק הן התקשרויות או לא-תקינות במקרה הטוב, או חשודות במקרה הגרוע יותר".
בתיה אדרעי, רואת חשבון ממשרד מבקר הפנים, פירטה בישיבה את החשדות שעלו נגד התנהלות הפארק. אחריה התייחס מבקר הפנים ספציפית לחשד בדבר קיומן של פגישות אסורות:
"ברור לי שאם דירקטור כלשהו היה יודע את זה, הוא היה מבטל את המכרז. זו עילה לביטול מכרז. אתה לא יכול להיפגש עם מציע פוטנציאלי בזמן שמכרז פתוח. זה פלילי".
אבל במשרד המבקר לא מסתפקים בדברים אלה ומבהירים לחברי הדירקטוריון כי אילו דבר קיומן של הפגישות בין מנכ"ל הפארק למנכ"לית של החברה הזוכה, היה מגיע לבית המשפט במסגרת העתירה, המכרז עלול היה להתבטל.
אדרעי גם מדווחת לחברי הדירקטוריון כי הבהילות בהזמנת מתקני השעשועים "גרמה לכך שבית המשפט העליון השאיר את הזכייה של הלן ללא שינוי, כי ממילא כבר נגרם נזק".
נובמבר 2017: "כאבי בטן רבים"
הדירקטוריון מורה להקפיא את המשך ביצוע הפרויקט
ארבעה חודשים מאוחר יותר מוזמנים ערן שוהם, מנכ"ל החברה שהפסידה במכרז, ועורך דינו בני שפר, להשתתף בישיבה של חברי הדירקטוריון ולטעון את טענותיהם. לאחר שהשניים שוטחים את טענותיהם ויוצאים מהישיבה, נשארים חברי הדירקטוריון וההנהלה לדיון שמוגדר "סודי", ושמאוחר יותר יימחק מהטקסט הרשמי של פרוטוקול הישיבה.
"המכרז הזה גרם לי כאבי בטן רבים", אומרת היועצת המשפטית של החברה, מיכל זילקה. "דיברתי לאורך המכרז עם עומר דקל (יועץ משפטי חיצוני של הפארק, א"ה). מעולם לא הכרתי 'מכרז איכות' (מכרז ללא התחייבות לסכומים, א"ה) על אף הניסיון הרב שיש לי עם מכרזים.
"ההתנהלות של בורוכוב אחרי המכרז הייתה מוזרה. הוא דרש לחתום מיד על ההסכם עם הלן (מנכ"לית החברה הזוכה) עוד לפני שיש היתר, כדי שתזמין מתקנים, למרות שהודעתי לו שיש צורך בהיתר"
"משה בורוכוב לא עירב אותי במכרז… לא הייתי מעורבת. ההתנהלות של בורוכוב אחרי המכרז הייתה מוזרה. הוא דרש לחתום מיד על ההסכם עם הלן (מנכ"לית החברה הזוכה, א"ה) עוד לפני שיש היתר, כדי שתזמין מתקנים, למרות שהודעתי שיש צורך בהיתר", אמרה זילקה בישיבת הדירקטוריון.
מכאן והלאה עסק הדיון בעיקר בצמצום נזקים: האם אפשר לדרוש השבה של הכספים שכבר הושקעו? האם אפשר למכור את הציוד במחירי-הפסד כדי לנסות ולצמצם נזקים? האם אפשר לעצור את כספי הפיתוח שטרם שולמו?
בתום הדיון מתפזר הדירקטוריון עם החלטה לבטל את פיתוח השטחים לצורך התקנת מתקני המשחקים, בכפוף לבדיקה, וכן את כל הדרישות לתשלום סכומים נוספים.
בשנתיים שחלפו מאז הפגישה הזו מתקנים לא הוקמו, כסף לא הושב, והפיתוח לא התקדם.
ינואר 2019: עכשיו באים?
בפארק עדיין נערכים להקמת מתקן משחקים
בפארק אריאל שרון עצרו את המשך הפיתוח למתקנים הבאים, אבל מה עם הכסף שכבר שולם על הפרויקט הראשון, זה שאושר ב-2015, ושהמתקנים עבורו שוכבים מאז במחסן, גם לאחר שקיבל היתרים מתאימים ב-2017? ובכן, ב-2019 זה אמור היה לקרות, והפרויקט אף הופיע בחוברת "תכנית העבודה" של הפארק:
"בעקבות מכרז משנת 2015 התקשרה החברה עם ספקית למתקני שעשועים בשטח של 2,100 מ"ר. הספקית הזמינה את המתקנים והם נמצאים באחסון בתשלום חודשי כבר קרוב לשלוש שנים".
אבל גם עד סוף שנת 2019 לא קורה דבר. עם זאת בפארק טוענים שהעבודות סביב מתקני המשחקים צפויות להתחיל כבר בשבועות הקרובים.
לערן שוהם, מנכ"ל החברה המפסידה, ברור מדוע החלה התזזית בפארק דווקא עכשיו. הוא משוכנע שהרקע לכך הוא פנייתו לקבל מסמכים מהנהלת הפארק. "כנראה שוב מנסים לייצר מצב של 'מעשה עשוי', לקראת פנייה לבית המשפט", הוא אומר לזמן ישראל.
ביקשנו לשאול את הנהלת הפארק שלוש שאלות: מתי בכוונת הפארק להתחיל בבניית מתקני המשחקים, מהן עלויות אחזקת הציוד במחסנים, ומהי תשובת הפארק לבקשה להקפיא או לבטל כליל את המכרז, לנוכח הטענות שהושמעו.
אבל את מי שואלים? הפארק מתנהל ללא דובר וללא מנכ"ל כבר חודשים רבים. במזכירות היפנו אותנו לכתובת מייל, ואת השאלות ששלחנו העבירו לכל פורום ההנהלה הבכירה. אחד מחברי ההנהלה דרש לקיים פגישה מיד, במענה לכל הפורום שקיבל את מייל הבקשה לקבלת תגובה: "מבקש לקיים ישיבת פורום הנהלה לגיבוש התשובה. יש ליידע הדירקטוריון בפנייה זו".
אבל מאז חלף למעלה משבוע, ובקשות חוזרות ונשנות שלנו לקבלת תגובה נותרו ללא מענה. בעקבות זאת פנינו במייל ישיר למנהל אגף תפעול ולוגיסטיקה דורון גלבוע, למהנדס אגף הנדסה ותכנון אלון עמרם, וכן ליועצת המשפטית עו"ד מיכל זילקה.
מחברת פארק אריאל שרון נמסר בתגובה: "חברת נ.ע. לבה אכן פנתה לחברה בבקשה לפי חוק חופש המידע והנושא נבדק ומטופל בהתאם לחוק. כל ההחלטות בקשר עם המכרז שבו השתתפה חברת נ.ע.לבה התקבלו על ידי ועדת המכרזים בהתאם לסמכותה על פי דין, וכך יהיה גם בעתיד.
"יצוין כי החברה, על האורגנים השונים שלה, ניהלה דיונים שונים ורבים בקשר למכרז זה.
"באשר למועד התקנת המתקנים, הנושא נמצא בהליכי בחינה, ולפיכך אין תאריך שבו ניתן לנקוב. החברה בפעולותיה ובהחלטותיה רואה לנגד עיניה בראש ובראשונה את קידום פיתוח הפארק ואינטרס הציבור, פרוייקט הקמת מתקני משחקים בשטחי הפארק הינו אחד הפרוייקטים החשובים לטובת הציבור ולהנאתו ומשכך קיימת חשיבות לקידומו".
ינואר 2020: "לא מכירים את הטענות"
משה בורוכוב טוען שהמכרז תקין; רות-ניצן מצהירה שמתחילים לבנות
משה בורוכוב, המנכ"ל לשעבר, מסר בתגובה לשאלותינו על הטענות של מבקר הפנים, ולפיהן המכרז היה פגום ובעייתי: "למיטב זיכרוני, לא הועלו טענות בעניין מכרז זה על ידי מבקר הפנים של החברה, ולא הוצגו טענות כאלה בישיבת דירקטוריון בה נכחתי. מבקר הפנים של החברה מעולם לא פנה אלי בנושא ולא ביקש את התייחסותי – לא בזמן אמת, במהלך תקופת כהונתי ולא אחריה. לא ידוע לי על טענות שהועלו בנושא בזמן אמת, למעט עתירה שהוגשה נגד המכרז ונדחתה על ידי שתי ערכאות".
על הטענות לפגישות בינו לבין מנכ"לית הקבוצה הזוכה אומר משה בורכוב: "מעולם לא היה לי קשר אישי או מקצועי עם מנכ"לית חברת 'אלו את ניצן' או גורם אחר בחברה זו".
על הסיבות לקפיצת המחירים האדירה בעלויות המתקנים: "בתקופת כהונתי כמנכ"ל החברה לא ידוע לי על עלייה שכזו במחיר. למיטב זיכרוני, נשכר יועץ מקצועי חיצוני להכנת המפרט והאומדנים של המכרז. המכרז לווה באופן ישיר וצמוד ע"י היועצת המשפטית של החברה, עו"ד מיכל זילקה ומשרד פרופ' עומר דקל, מומחה לדיני מכרזים. לדעתי המכרז היה תקין. טענות שהועלו בעבר כנגד המכרז, נדחו על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון".
על התשלום המוקדם וההזמנה המוקדמת של הציוד: "לא ידוע לי. המכרז הושלם בסוף שנת 2015, כאשר בראשית שנת 2016 סיימתי את כהונתי כמנכ"ל החברה. מאז סיום כהונתי לא נדרשתי לעניין".
עוד הוסיף בורוכוב: "בשולי הדברים, ברצוני לציין שלמיטב זיכרוני, העדפתי באופן אישי את הצעתה של חברת לבה, אולם בשקלול הציון של חברי הוועדה לא נבחרה הצעתה בסופו של דבר. ממילא, כל טענה כאילו נתתי עדיפות לחברת 'אלו את ניצן' היא מופרכת וחסרת שחר".
הלן רות-ניצן, מנכ"לית החברה הזוכה, מסרה בתגובה לשאלותינו: "הטענות המופרכות הללו נטענו על ידי ערן שוהם מחברת 'לבה' גם בשתי ערכאות שיפוטיות אשר דחו אותן מכל וכל, והטילו על ערן שוהם וחברת לבה הוצאות משפט של כ-80 אלף שקל במחוזי. הוא הפסיד גם בבית המשפט העליון.
"בכל התהליך לא בחל באף אמצעי, כולל בלשים פרטיים, התחזויות ופנייה לרשויות שונות להתלונן. מדהים לראות שהוא ממשיך להכפיש ולנסות לשפוך רפש בכל מקום. ולא בוחל בדברי לעז השמצה ורדיפה".
הטענות המובאות כאן לא הושמעו בפני בית המשפט, ומקורן במבקר הפנים של החברה, הגורמים המשפטיים והדירקטוריון.
"אני לא מכירה את טענות מבקר הפנים".
האם את טוענת שלא נפגשת עם בורוכוב לפני קיומו של המכרז?
"בהחלט לא, וזה חלק מההמצאות הרבות של ערן שוהם מ'לבה', וחלק מאי-יכולתו להשלים עם ההפסד שלו".
מה הסיבה להזמנה המוקדמת של המתקנים, ולעיכוב בן יותר מ-4 שנים בהקמתם, אחרי תשלום?
"יצאו הזמנות למתקנים. לאחר שיצאו התברר שיש להוציא היתר בנייה. היתר הבנייה לקח יותר משנתיים. זה הליך ארוך בדרך כלל".
עוד הוסיפה רות-ניצן: "העבודות בפארק אמורות להתחיל בעוד כחודש, מה שירים את הפארק היפה הזה עוד יותר לטובת הציבור, עם מתקנים ברמה הבינלאומית: יפים, איכותיים מאוד, וידידותיים לסביבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינה עטופה בשחיתות. במוסדות לו מעטים. כמו הגשר שבנו הפוך ב מליונים רבים. מה קורה אצלנו. אוכל לרעבים. אין
תרופות לחולים קשים. אין
כסף לקצבאות ולנכים. אין
לטיסות ואירוח חינם על חשבון הציבור. יש ויש
רבותי לא ללכת להצביע ביום הבחירות "שלישי" במספר