מחר (שלישי) בבוקר תמונה ציפי חוטובלי לשרת התפוצות. היום היא תתפטר מתפקידה כסגנית שר החוץ. בכך תבוא לסיומה החלקי פרשת המינויים הכושלת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שניסה להחליף ולצ'פר עוד חברי כנסת בליכוד, אבל נכשל.

דוד ביטן נשאר בחוץ, יפעת שאשא ביטון תישאר במשרד השיכון, סגן השר יצחק כהן מש"ס שאמור היה להחליף אותה יתחפר במשרד האוצר. הרבה מהומה על לא מאומה, ונזק תדמיתי נוסף לראש הממשלה שהתיקים הפליליים שלו מחייבים אותו לשחרר תיקים מיניסטריאליים.

אבל את ראש הממשלה מעסיקים ברגע זה שני נושאים מהותיים אחרים: המאבק על החסינות, ואופי הקמפיין של הליכוד. העניינים מסובכים וכרוכים זה בזה.

ההחלטה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת ביום שלישי בשבוע הבא כדי לאשר את הקמת ועדת הכנסת נתפסת כמו בגידה. המקורבים רוצים שהוא ייצמד להבטחה שלו, ולא יהפוך את הכנסת לקרקס פוליטי, כפי שהתבטא בעצמו. הם רוצים גם שיסתכן בהדחה מצד כחול-לבן. שיקריב את עצמו למען נתניהו.

ההחלטה של אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת נתפסת כמו בגידה. המקורבים רוצים שהוא ייצמד להבטחה שלו, ולא יהפוך את הכנסת לקרקס פוליטי. הם רוצים גם שיסתכן בהדחה. שיקריב את עצמו למען נתניהו

וזה עוד החלק הקל. בסביבה של נתניהו יש מי שמאשים את אדלשטיין בברית סמויה עם אביגדור ליברמן, שהוא בעיניהם השטן בהתגלמותו.

ליברמן הפך בימים האחרונים לראש החץ במאבק נגד החסינות של נתניהו. העסק הזה מחריף, כי ליברמן משוכנע שנתניהו עומד מאחורי התחקירים והפרסומים הקשים באתרים שונים על חלקו בפרשיות נתיבי ישראל וחברות הקש, ועל ההנחות שעושים לו לכאורה בפרקליטות המדינה רק כדי שיפיל את נתניהו.

נתניהו עצמו יודע שאם החסינות תוסר לפני הבחירות ויוגש נגדו כתב אישום, בג"ץ עלול לקבוע אחרי הבחירות שהוא לא כשיר להרכיב ממשלה. הסחבת בכנסת מבחינתו היא עניין של חיים ומוות פוליטי. הדיונים לא צריכים להתנהל, ואם ועדת הכנסת אכן תקום ותתכנס – אסור שתיפול בה החלטה עד הבחירות.

הסחבת בכנסת מבחינת נתניהו היא עניין של חיים ומוות פוליטי. הדיונים לא צריכים להתנהל, ואם ועדת הכנסת אכן תקום ותתכנס – אסור שתיפול בה החלטה עד הבחירות

בינתיים מתלבט נתניהו בין שני קמפיינים. האם ללכת עד הסוף על הסלוגן "אני מאשים" ולתקוף שוב ושוב את הפרקליטות שהגישה מבחינתו כתב אישום בררני במקרה הטוב, או שתפרה לו תיק במקרה הרע; או ללכת על קמפיין אחר, מתון יותר, ידידותי יותר, שמציג את ההישגים של נתניהו ואת הפנים האשכנזיות של הליכוד כדי להחזיר את אנשי הימין שהלכו לכחול-לבן.

בסביבה של נתניהו קוראים לזה "קמפיין אוחנה" מול "קמפיין אפריל".

קמפיין אוחנה (על שמו של שר המשפטים אמיר אוחנה) פירושו, כאמור, מלחמה ברשויות החוק כדי להעיר את הבסיס הליכודי ולהוציא את הבוחרים מהבתים. קמפיין כזה עלול להרתיע את הימין הרך ולהבריח קולות לכיוון בני גנץ ויאיר לפיד. קמפיין אפריל אמור להתעלם מרשויות החוק והחסינות ולשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019 שהביא לליכוד 35 מנדטים.

במלים אחרות: "קמפיין אפריל" מסלק את הפרובוקטורים והמזרחיים מהשטח ומציג לראווה, לצדו של נתניהו, את ישראל כ"ץ, גדעון סער, יואב גלנט, גלעד ארדן, ניר ברקת ואחרים, בדיוק כמו התמונה המפורסמת ממרכז בגין בירושלים, בלי מירי רגב, אוחנה, דוד אמסלם או דוד ביטן.

מחר בערב יחנוך הליכוד את קמפיין הבחירות שלו באירוע גדול בבנייני האומה. הנאום של נתניהו יעיד על איזה קו הוא הולך, בעצת הסקרים והיועצים האמריקנים שלו. בשבוע האחרון ההוראה מלשכת נתניהו הייתה דווקא ללכת על הפוזיטיב, ולהציג את ההישגים מול קמפיין החסינות של כחול-לבן. העגלה המלאה מול העגלה הריקה.

כל זה לא ימנע את המשך המלחמה המלוכלכת מאחורי הקלעים בליברמן, מנדלבליט וכל היריבים האחרים. אני שומע שהקלטות ותמלילי פרשת הרפז, שהוטלו עליהם צווי איסור פרסום, יתפרסמו בימים הקרובים בחו"ל ויביכו את היועץ המשפטי לממשלה, אחד מכוכבי ההקלטות האלה.

במשרד המשפטים כבר הקדימו תרופה למכה והודיעו ש"ועדת האיתור וחמישה שופטי בג"ץ קבעו כי לא נפל רבב במעשיו של היועץ מנדלבליט".

הקלטות ותמלילי פרשת הרפז, שהוטלו עליהם צווי איסור פרסום, יתפרסמו בימים הקרובים בחו"ל ויביכו את היועץ המשפטי לממשלה, אחד מכוכבי ההקלטות האלה

גולת הכותרת של קמפיין נתניהו, חודש וחצי לפני הבחירות, הוא השחרור הצפוי של נעמה יששכר מהכלא הרוסי. העיניים מופנות ליום חמישי הקרוב, כאשר הנשיא פוטין יחנוך את האנדרטה בגן סאקר בירושלים לזכר קורבנות המצור על לנינגרד ושם יכריז גם על החנינה לאסירה הישראלית.

אם זה יקרה, יששכר תהפוך לסמל הבחירות המובהק של ראש הממשלה, אבי האומה, ותמונות השניים יתנוססו בכל צומת אפשרי במדינה.