זירת הבלוגים

לאן בדיוק זורם הגז בעסקאות מכירת הגז הישראלי למצרים?

כבר היום יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת, אז למה היא זקוקה לגז מישראל?

21/01/2020 15:29
יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כבר היום ובעשור הקרוב יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת. בנוסף, היא מפתחת מקורות מאנרגיה מתחדשת שיקטינו את צריכת הגז המצרית אפילו יותר. מצרים כלל לא זקוקה לגז מישראל. לכן כלל לא ברורה מהות העיסקה הישראלית עם חברת "דולפינוס", שנשלטת על ידי המודיעין המצרי.

האם גם שם יש מי שמוכר את הגז למפעלים מונופוליסטים במצרים ומתעשר על חשבון אזרחי מצרים – כפי שאצלנו טייקוני הגז מתעשרים מהגז שהם מוכרים במחיר גבוה לחברת החשמל, על חשבון תושבי ישראל? מילכוד 22 מחוויר לעומתם.

כבר היום ובעשור הקרוב יש ויהיו למצרים עודפי גז, שהיא עצמה מייצאת. בנוסף, היא מפתחת מקורות מאנרגיה מתחדשת שיקטינו את צריכת הגז המצרית אפילו יותר. מצרים כלל לא זקוקה לגז מישראל

ב-15 לינואר 2020, פורסם כי החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. שר האנרגיה יובל שטייניץ, שזכה כבר לכינוי "הפרזנטור של ברוני הגז", עלה על אסדת הקידוח והכריז: "יום היסטורי: החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים! שר האנרגיה המצרי ואני הודענו יחד הבוקר על התחלת הזרמת גז טבעי מישראל למצרים. זהו רגע חגיגי, שבו ישראל הופכת למעצמת אנרגיה אזורית. התפתחות חשובה, שתשרת את האינטרסים הכלכליים של המדינות, ותתרום רבות לחיזוק וביצור יחסי השלום במזה״ת".

אפשר וצריך לברך על כך, אם כי נשארו הרבה תהיות. בין השאר, איך מזרימים גז ישראלי למצרים בצינור ממזרח למערב, ובאותו הצינור ובאותו הזמן גז מצרי זורם לירדן ממערב למזרח. מי היא חברת דולפינוס, לאן זורם הגז, מה מחירו במצרים ובפי הבאר בישראל, ועוד.

לפני מספר ימים דיווח עיתונאי כלכליסט ליאור גוטמן, בעל הקשרים הטובים עם תאגידי הגז, כי אחרי שנים של חרושת שמועות וניחושים מיהו הגורם שעתיד לרכוש גז ממאגרי "תמר" ו"לווייתן", ביקרו בכירים בחברת "דולפינוס" בישראל, ביקור שאותו ארגנה דלק קידוחים.

ב-15 לינואר 2020, פורסם כי החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. השר שטייניץ, שזכה לכינוי "הפרזנטור של ברוני הגז", עלה על אסדת הקידוח והכריז: "יום היסטורי: החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים!…"

"דולפינוס" היא חברת גז "מצרית" הרשומה במקלט מס מחוץ למצרים, נשלטת על ידי המודיעין המצרי וחתמה על הסכמים ליבוא גז מתמר ומלוויתן למצרים. הבכירים ב"דולפינוס", דר' עלא עארפא, חאלד אבו באקר ומוחמד חליפה, הציגו לשורת אנליסטים את תוכניות הפיתוח של החברה בתחום הגז, כמו גם את תוכניות הפיתוח של המשק המצרי.

גוטמן דיווח שאנליסט האנרגיה של מיטב דש ערן יונגר פרסם שורת נקודות מהשיחה שהתקיימה עם נציגי "דולפינוס". לדבריהם, כמחצית מתחנות הכוח במצרים מיושנות, חד דלקיות ופועלות בכוח סולר.

מטרת השלטון שם היא להמיר אותן לשימוש בגז טבעי, עם כוונת משנה להגדיל את צריכת המים על ידי הקמת של מתקני התפלת מי ים. עוד דובר על כוונה להגדיל בצורה משמעותית את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום הוא אפסי.

אפשר וצריך לברך על כך, אם כי נשארו הרבה תהיות. בין השאר, איך מזרימים גז ישראלי למצרים בצינור ממזרח למערב, ובאותו הצינור ובאותו הזמן גז מצרי זורם לירדן ממערב למזרח, מה מחירי הגז במצרים ובישראל ועוד

אלו הן נקודות חשובות, ובעיקר נושא האנרגיות המתחדשות. צריך להדגיש שהיעד של מצרים הוא לייצר כ- 20% מייצור החשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2022, ו- 42% עד 2035, כאשר האנרגיה הסולארית לבד תספק 25% מייצור החשמל במצרים ב- 2035.

מצרים פועלת באופן נמרץ להשגת מטרות אלו. בנובמבר 2019 הסתיים השלב השני והפעלה מלאה של השדה הסולארי בנבן Benban, ליד אסוואן, המתקן הסולארי הגדול בעולם בהספק של כ- 1,500 מגוואט שייצר כ- 4.5- 5 מיליארד קוט"ש לשנה .

גידול כזה בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יקטין בהיקף משמעותי את הביקוש לגז לייצור חשמל.

מטרת השלטון במצרים היא המרת תחנות הכוח המיושנות לשימוש בגז טבעי, הגדלת צריכת המים מהקמת מתקני התפלת מי ים, והגדלת היקף השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום הוא אפסי

לפי נתוני "דולפינוס" שהוצגו בפגישה, צפי הביקוש לגז טבעי במצרים יאזן את הייצור הצפוי לגז כבר באמצע העשור (במאמר פורסם 'שיאזן את הביקוש' לדעתי בטעות). לפי "דולפינוס", תחזית הפקת גז המקומית היא של כ-78 BCM מול תחזית ביקוש שנתית של כ-86 BCM. את ההפרש אמורים להשלים מאגרי הגז הישראלים.

איך לומר זאת בעדינות, הנתונים האלו שהציגה "דולפינוס" (בהסתמך על הדיווח של גוטמן) שונים מהנתונים שמפרסם האתר החשוב S&P Global Plats, משקיף האנרגיה הים תיכוני OME, ומשרד האנרגיה המצרי.

מאזן הגז של מצרים

לפי S&P Global Plats מה-14 לינואר 2020, מצרים מפיקה היום גז בקצב של כ-72 BCM לשנה, והתפוקה תעלה לכ-77 BCM לשנה, עם השלמת הבאר ה-14 בשדה זוהר. לפי ENI, מפעילת שדה הגז זוהר, התחלת הפקת הגז מהבאר מתוכננת לשבוע הבא. כלומר, תפוקת הגז במצרים תעלה לכ-77 BCM לשנה כבר בתחילת השנה 2020, בעוד שלפי "דולפינוס", מצרים תגיע לתפוקה בהיקף זה רק באמצע העשור.

אבל זה לא כל הסיפור. למצרים יש עוד שדות גז מלבד זוהר, ומשרד הנפט המצרי מבקש להגדיל את קצב ייצור הגז המקומי לכ-82 BCM לשנה בשנת הכספים המסתיימת ב-30 ליוני 2021, לעומת כ-72 BCM לשנה כיום.

גורם בענף הנפט אמר לעתון 'דיילי ניוז אג'יפט' כי למצרים יש עודפי גז של כ-13 BCM לשנה כיום, המופנים לייצוא דרך מפעל ההנזלה Idku, ולירדן דרך צינור הגז מצרים-ירדן.

אבל זה לא כל הסיפור. למצרים יש עוד שדות גז מלבד זוהר, ומשרד הנפט המצרי מבקש להגדיל את קצב ייצור הגז המקומי, ולפי גורם בענף הנפט יש למצרים עודפי גז המופנים לייצוא

הוא הוסיף כי התגליות החדשות של גז טבעי שנמצאות כעת בפיתוח יגדילו את קצב ייצור הגז לכ-77 BCM בשנה במחצית הראשונה של 2020, ולכ-82 BCM לשנה עד שנה הכספים הבאה המסתיימת ב-30 ליוני 2021, וייצבו את שיעורי ייצור הגז עד 2024, תוך פיצוי על הירידה הטבעית בתפוקת שדות הגז. עודפי הגז בשנים אלו נאמדים בכ-15 עד כ-20 BCM לשנה.

לפי מנהל הפחמימנים במשקיף האנרגיה הים תיכוני בפריז Observatoire Méditerranéen de l'Energie (OME), סוהבט קרבוז ,Sohbet Karbuz הארגון צופה שעודפי הגז המצרי העומדים לרשות הייצוא ינועו בין 17.5 ל-29.5 מיליארד BCM לשנה עד 2030 ובין 7.5 ל-25 BCM לשנה עד שנת 2040.

תוצאות אלה, שמקורן במודל הביקוש של OME למצרים, מבוססות על נתוני עבר של חבריה ותואמות לשני תרחישי ביקוש, תרחיש ההתייחסות השמרני והתרחיש הפרואקטיבי. התוצאה בפועל יכולה להיות בין שני התרחישים.

התרחיש השמרני (CS) הוא תרחיש המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הנוכחית והפרויקטים השוטפים. התרחיש הפרואקטיבי מבוסס על יישום תוכניות להתייעלות אנרגטית וגיוון מוגבר בתמהיל האנרגיה.

לתחזיות ההפקה יש חשיבות קריטית. ב-OME מעריכים את הייצור ב -100 BCM ב-2030, כשהוא מגיע לשיאו של כ-120 BCM בשנת 2032 ויורד ל-112 BCM עד 2040. הביצועים בפועל עד כה, ותחזיות ההפקה של משרד הנפט המצרי מצביעות על עתיד ורוד יותר.

גם התרחיש השמרני לביקוש הגז המצרי, המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הנוכחית והפרויקטים השוטפים, וגם התרחיש המבוסס על יישום תוכניות להתייעלות אנרגטית וגיוון מוגבר בתמהיל האנרגיה – מצביעים על עתיד אנרגטי ורוד יותר למצרים

מאזן הגז המצרי לפי Observatoire Méditerranéen de l'Energie

הלוואת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בהיקף של 12 מיליארד דולר למצרים בשנת 2016 לא רק סייעה לייצב את הכלכלה המצרית, היא חייבה את הממשלה ליישם רפורמה בכלכלה. כיום יש סימנים ברורים לכך שהרפורמות, ובמיוחד הסרת סובסידיות הדלק, מקטינות את הגידול בביקוש לאנרגיה.

כתוצאה מההצלחה בהאטת הגידול בביקוש האנרגיה בתקופה בה כושר ייצור החשמל גדל בהתמדה, משרד החשמל במצרים שוקל לדחות את הקמת מפעלי החשמל המתוכננים, ולייצא את החשמל העודף למדינות שכנות. באוקטובר 2019 נמסר כי משרד הנפט המצרי הקטין reduced את קצב תפוקת הגז בכ-10 BCM לשנה במהלך השנה, בגלל הירידה בביקוש המקומי ובייצוא.

הלוואת קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של 12 מיליארד דולר למצרים ב-2016 סייעה לייצב את הכלכלה המצרית וחייבה את הממשלה ליישם רפורמה בכלכלה, מה שהקטין את הגידול בביקוש לאנרגיה

עיסקת "דולפינוס"

בשנים האחרונות חתמה "דולפינוס" על שתי עסקאות רכש גז ישראלי, אחת ממאגר לווייתן והשנייה ממאגר תמר, בהיקף כספי שנאמד בכ-21 מיליארד דולר לאורך 15 שנה (כ- 7 BCM לשנה).

באוקטובר 2019, דיווח ליאור גוטמן כי שותפויות הגז לווייתן ותמר חתמו בסוף ספטמבר על חוזי יצוא גז חדשים מול "דולפינוס" המצרית המחליפים את החוזים הישנים שנחתמו בפברואר 2018.

על פי החוזים החדשים, מאגר לווייתן יספק למצרים 60 מיליארד מ"ק בתוך תקופה של 15 שנה. (4 BCM לשנה) אספקה ראשונית בקצב של 1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה במשך כחצי שנה. בקיץ 2020 מאגר לווייתן יעלה את קצב היצוא שלו ל־3 עד 4 מיליארד מ"ק לשנה, ובקיץ 2022 החוזה ישודרג פעם שנייה לקצב שנתי של 4 עד 5 מיליארד מ"ק לשנה.

בשנים האחרונות חתמה "דולפינוס" על שתי עסקאות רכש גז ישראלי, אחת ממאגר לווייתן והשנייה ממאגר תמר, בהיקף כספי שנאמד בכ-21 מיליארד דולר לאורך 15 שנה

מאגר תמר יחל לייצא 1 מיליארד מ"ק לשנה מקיץ 2020 ולתקופה של כשנתיים. בקיץ 2022 הכמות תעלה ל־1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה ולאורך 12 שנה עד 2034.

ייצוא הגז ממצרים

ייצוא הגז הטבעי הנוזלי LNG ממצריים בשנת 2019 הגיע לרמה של 4.8 BCM, יותר מפי 2 מהייצוא בשנה הקודמת, לפי נתוני S&P Global Platts Analytics .

סך ייצוא ה-LNG בשנה שעברה ממפעל ההנזלה Idku היחיד הפועל במצרים, עם תפוקה נומינלית של 10 BCM לשנה, הגיע לכ-4.8 BCM, גידול ב-151% בהשוואה ל-1.9 Bcm שסופקו בשנת 2018. בסך הכל ייצאו 50 מטענים מאידקו בשנה שעברה לעומת 20 מטענים בלבד בשנת 2018.

העלייה החדה הגיעה למרות שלא יוצא LNG מהמפעל בספטמבר וירידה באספקה באוקטובר. זאת במקביל לירידה חדה במחיר ה- LNG בדרום מזרח אסיה, שצנח ל-4.10 דולר ליחידת גז בלבד באוגוסט 2019, ודיווחים על עבודות תחזוקה במפעל.

מצרים מייצרת כיום כ- 70 BCM לשנה, מתוכם יותר משליש משדה הגז זוהר, והייצור צפוי לעלות לכ- 77 BCM לשנה כאשר תפוקת זוהר תעלה לכ- 33 BCM לשנה בתחילת 2020.

כלומר, למצרים יש עודפי גז בגודל של 15 Bcm לשנה לייצוא. גם כאשר מפעל ההנזלה Idku יפעל במלוא יכולתו, עדיין יהיה עודף גז שעבורו מצרים תצטרך למצוא קונים.

ייצוא הגז הטבעי הנוזלי ממצרים בשנת 2019 הגיע לרמה של יותר מפי 2 מהייצוא בשנה הקודמת. למצרים יש עודפי גז לייצוא שהיא תצטרך למצוא עבורו קונים

מפעל ההנזלה השני במצרים, בדמיאטה בתפוקה נומינלית של 7 BCM לשנה, נותר מושבת, אך עשוי לחדש את הפעילות בשנת 2020. המפעל בבעלות של יוניון פנוסה גז-UFG, (מיזם משותף של ENI האיטלקית ו-Naturgy הספרדית), מושבת מאז 2012, לאחר שהגז שהיה מיועד למפעל הוסט לשימוש בשוק המקומי.

לקוחות ה-LNG המצרי כוללים, מאז תחילת 2016, את הודו ופקיסטן שהיו שני היבואנים הגדולים ביותר של LNG המצרי, צרפת, איטליה וטורקיה ייבאו כ-0.8 BCM (שמונה מטענים) כל אחת בתקופה 2016-2019, וכן סינגפור, סין, יפן, דרום קוריאה ויוון.

בנתונים אלו לא ברור מדוע מצרים צריכה לייבא גז מישראל.

אפשר וצריך לברך על התחלת הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. אבל צריך לקחת את הנתונים שספקו נציגי "דולפינוס" ותאגידי הגז בזהירות רבה. גם אחרי הביקור של נציגי "דולפינוס" נשארו התהיות לאן זורם הגז הישראלי, מי הוא הקונה הסופי, ומה הסיפור האמיתי בעסקאות אלו. ואולי, כפי שכתב אדם המתמצא בנושא: "כדאי להפסיק ולחפש רק את ההגיון הכלכלי בעסקאות הללו"