בשנה האחרונה מנהל בנימין נתניהו מלחמת הישרדות לשמירת מעמדו כראש הממשלה. המצב הזוי, ראש הממשלה המואשם על ידי המדינה בשלושה כתבי אישום משתמש בשותפיו הפוליטיים כמסלול הימלטות מאימת הדין. הוא מנהל מאבק על שמו הטוב ועל הזיכרון ההיסטורי שישאיר אחריו לדורות הבאים.

מנהיגי הציונות הדתית נשכבים על הגדר להגנת ראש הממשלה. הם עטים על תפקיד "עלה תאנה" בדביקות של "ימים נוראים". נפתלי בנט ואיילת שקד עוברים טוב יותר מאיתמר בן-גביר, רפי פרץ ובצלאל סמוסטריץ'. הכל שאלה של דעת קהל. אבל, אל תטעו: בנט ופרץ, שקד וסמוטריץ' מובילים בפועל תפיסת עולם מאוד דומה.

הפוליטיקאים של הציונות הדתית לא מקבלים החלטות מהותיות על דעת עצמם. בדומה למפלגות החרדיות, גם להנהגה הפוליטית של המגזר יש הנהגה דתית המכתיבה את סדר היום הפוליטי. נבחרי הציבור הסרוגים, מייצגים את חזון הגאולה של "מועצת גדולי התורה של הציונות הדתית".

הרב חיים דרוקמן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

ביבי ורבני המגזר מחוברים שנים. הם יתמכו, יחבקו ויגנו עליו כל זמן שיאפשר הרחבה וקידום של האידאולוגיה הציונית דתית. שר החינוך הרב רפי פרץ ניסח מיד עם כניסתו לתפקיד את חזון הגאולה של הציונות הדתית:

"אני מאמין בשאיפתה של הציונות הדתית "להתנחל בלבבות"… אין לי שום ספק בגאולת ישראל. אנחנו נמצאים בתוך מציאות שנראית מאוד בלגניסטית, אבל לאט-לאט מתברר מה הסדר, וכשהסדר יתברר באופן מושלם זה שווה גאולה…".

לא פלא שמיד לאחר פרסום תוכנית המאה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פרסם פרץ פוסט חגיגי בפייסבוק שנפתח בכותרת "היינו כחולמים" מתהילים פרק קכו', בהתייחס לקץ הגלות וגאולת ישראל.

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ הגדיל לעשות ופרסם פוסט ניצחון ארוך וחגיגי – משיחי במיוחד:

"…כך היא גאולתם של ישראל. קמעה קמעה. אור וחושך משמשים בערבוביה… ההכרה אמריקאית בדבר הזכות התנ"כית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל כולה היא התגשמות שלב משמעותי בדברי הנביאים. עם לא יכול להיות כובש בארצו! הלוואי ושם שמים יהיה שגור גם על לשונם של מנהיגינו כפי שהוא שגור על לשונם של הנשיא טראמפ ואנשיו…ניקח בשתי ידיים את המתנה שרבוש"ע נותן לנו דרך שליחו בבית הלבן, ונמשיך לפעול עם א-ל המחזיר שכינתו לציון ברחמים, ולהתאמץ להיות ראויים למתנות הבאות בשאר חלקי ארץ ישראל."

סמוטריץ' הצמיד לדבריו את תמונתם של הרב חנן פורת והרב משה לוינגר ז"ל (משנת 1975) נישאים על כפיים בריקודי השמחה מיום העליה לסבסטיה. התמונה האיקונית הפכה לסמל ניצחון בהגשמת האידאולוגיה הציונית משיחית.

חנן פורת ומשה לוינגר חוגגים עם תומכיהם ב-1975 (צילום: משה מילנר / לע"מ)

ה"התנחלות בלבבות" הובילה בין היתר לצמיחת אליטה חדשה. בני המגזר מחזיקים בתפקידי מפתח בכל מנגנוני הביטחון, במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, בתפקידים בכירים במשק, שופטים אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת. הציונות הדתית נמצאת בכל חלקי העשייה הישראלית. כך חדרו תפיסות אמוניות ורעיונות הגאולה המשיחית מבית מדרשם של הציונים הדתיים לתוככי המיניסטרים הישראלי.

הגאולה מבית מדרשו של פרץ, סמוטריץ', בן-גביר וחבריהם מבוססת על עליונות יהודית, כפייה דתית מוסדית הנשענת על תשתית של מדינת הלכה, היא כוללת את המשך הכיבוש, אפרטהייד, סיפוח שטחים (כבושים, משוחררים, שטחים בסכסוך, כל אחד והגדרתו…) ללא מתן זכויות אזרח למסופחים, גזענות, הדרת קהילת הלהט"בק, גירוש ילדי מהגרים (גם למדינות בהן משתוללות מלחמות אזרחים).

בשנת 2006 ארגן סמוטריץ', עוד בטרם נכנס לפוליטיקה, את "מצעד הבהמות", והצהיר אך לפני שנה כי: "משפחות חד מיניות הורסות את המדינה, הזמנה לחתונת גייז – עבירה". בפנטזיה המשיחית של סמוטריץ: "…מדינת ישראל צריכה לפעול לפי משפט התורה….".

"ימינה" היא מתיחת פנים מתונה יותר (בכאילו) של הבית היהודי – A.K.A המפד"ל. מיתוג מחדש לאידאולוגיה משיחית הרואה במדינת ישראל ישות המגשימה שלב ראשון בגאולת ישראל. במציאות הפוליטית ההזויה בה אנו חיים, מפלגה המייצגת לכל היותר כ- 10% מהציבוריות הישראלית (לשם השוואה הערביים הישראלים מהווים כ- 20%!) מחזיקה במשרד הביטחון, במשרד התחבורה ובמשרד החינוך.

במציאות הפוליטית ההזויה בה אנו חיים, מפלגה המייצגת לכל היותר כ- 10% מהציבוריות הישראלית מחזיקה במשרד הביטחון, במשרד התחבורה ובמשרד החינוך

בחסות מנהיג המנסה למלט עצמו מאימת הדין, התמקמו מנהיגיה של הימין הדתי/משיחי בלב המערכות הביצועיות החשובות ביותר של מדינת ישראל – והם דוחפים ומקדמים (בקלות יחסית) אג'נדות מגזריות. הם מעבירים בחטף תקציבים, קובעים עובדות בשטח, מדלגים על עבודת מטה, ממנים ומפטרים בעלי תפקידים ועוד.

ימינה מנסה לבלבל מצביעי ימין שאינם שומרי מצוות לתמוך בהם. ביבי מנסה לבלבל את כולנו. אבל אל תטעו: זו מכירת חיסול, והציונות הדתית ראשונה בקופה.

בפגישה משנת 1952 השיב החזון איש לדוד בן גוריון על שאלתו כיצד יחיו במשותף יהודים חילוניים ויהודים דתיים באמצעות "משל העגלה":

"אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך".

בנט, פרץ, סמוטריץ ושקד – עגלתכם המשיחית טעונה במשא כבד של אופורטוניזם פוליטי, עליונות דתית, שנאה ופילוג. אינכם מתביישים להגן על ראש ממשלה המואשם בשלושה כתבי אישום של שוחד, מרמה והפרת אמונים בתמורה לשמותיכם על כיסאות עור הצבי של משרדי הממשלה. עליכם לפנות את הדרך לטובת ה"עגלה הטעונה" של הציבוריות היהודית ישראלית ההומניסטית, מקדמת החירות ואהבת האדם, שמירת החוק ורדיפת הצדק.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.