ולדימיר זלנסקי במהלך הראיון לזמן ישראל, ב-18 בינואר 2020 (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)
זלנסקי מתמודד עם העבר האפל של אוקראינה, אך מתכנן לה עתיד מזהיר

איש רציני מאד

ראיון

לקראת הגעתו לישראל מחר, הקומיקאי שהפך לנשיא מדבר עם דיוויד הורוויץ על הכול ● על באבי יאר, השואה והאנטישמיות באוקראינה כיום ● על הפלת המטוס האוקראיני באיראן ● על האכזבה שלא יורשה לנאום בישראל ● על חיבוק הדוב של רוסיה והיחסים המורכבים עם פוטין ● וגם על שיחת הטלפון המפורסמת עם דונלד טראמפ ● בלעדי

הדבר הראשון שרואים כשמגיעים למשרדו של וולודימיר זלנסקי הוא משטח החלקה על הקרח, הממוקם ממש ליד הכניסה הראשית למשרדים הנשיאותיים.

ילדים קולניים בצעיפים צבעוניים ובכובעי צמר, לבושים היטב באחר צהריים חורפי מתון יחסית (על פי סטנדרטים אוקראיניים), מחליקים במעגלים, עם או בלי ההורים, ממש מול משרדו של נשיא אוקראינה, בשעה שזה יושב ועובד בו.

המוח הישראלי מיד חושב על סיכונים ביטחוניים אפשריים, בדיוק  כמו שהיו עושים מוחות אמריקאיים, בריטיים ואחרים. אבל לא מדובר בנשיא טיפוסי.

זלנסקי, שבשבת הקרובה ימלאו לו 42, הוא קומיקאי שגילם את נשיא אוקראינה בקומדיית מצבים טלוויזיונית בשם "משרת העם", ובאפריל האחרון נבחר לנשיא אוקראינה בחיים האמיתיים, בניצחון מוחץ של 73% על קודמו בתפקיד.

והוא המשיך להוכיח את הפופולריות שלו ולבסס את סמכותו שלושה חודשים לאחר מכן, כאשר מפלגתו, שנקראת גם היא "משרת העם", זכתה ברוב פרלמנטרי.

יום לפני שפגשתי אותו, הוא דחה את הגשת ההתפטרות של ראש ממשלתו (בעקבות הדלפת הקלטה שבה האחרון לגלג על רמת הבנתו של זלנסקי בכלכלה), בטענה שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה את הזעזוע שתגרום התפטרותו.

ילדים מחליקים ליד לשכת נשיא אוקראינה (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
ילדים מחליקים ליד לשכת נשיא אוקראינה (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

האתגר שעומד בפני זלנסקי הוא כמעט בלתי נתפס. הוא שואף לשרש את השחיתות במדינה השקועה בה, וזאת באמצעות בנייתה מחדש של ההיררכיה בקרב כוחות אכיפת החוק, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

הוא שואף לחלץ בעדינות את אוקראינה מחיבוק הדוב של רוסיה החזקה, שהיא שקועה בסכסוך עמה, והחל במשא ומתן עם ולדימיר פוטין, שהתייחס פעם בדבריו לאוקראינה בתור, ובכן, לא ממש מדינה.

הוא עומד בראש אומה – הגדולה ביותר באירופה – שעמדותיהם של בניה לגבי העבר, ההווה והעתיד שלה, שאיפותיהם ותחושת הזהות שלהם משתנות, לפעמים מן הקצה אל הקצה, ככל שמתקדמים ממזרח למערב.

הוא שואף לחלץ בעדינות את אוקראינה מחיבוק הדוב של רוסיה החזקה, שהיא שקועה בסכסוך עמה, והחל במשא ומתן עם ולדימיר פוטין, שהתייחס פעם בדבריו לאוקראינה בתור לא ממש מדינה

הוא מנסה להרחיק את ארצו מקיצוניות ומציניות לעבר הרמוניה פנימית רבה יותר וריבוי הזדמנויות, בשעה שמדינות רבות שעד לאחרונה שימשו מודל לחיקוי בתחום הזה הולכות כעת בכיוון ההפוך.

ובכל זאת, הוא מיטיב להתמודד עם האתגר הזה באופן מרשים. מטופח וידידותי, הוא מקבל את פניי במשרדו בלחיצת יד חמה, ויושב איתי במשך 50 דקות, שבהן הוא משיב לשאלותיי בזהירות, ברגישות, ולעתים, כשהדבר הולם, בהומור.

הוא מדבר באריכות על ההולודומור, הרעב ההמוני שהמיטו הסובייטים על אוקראינה בשנים 1933-1932 ואשר גבה חיים של מיליונים, ובכבוד רב על קרבנות השואה – ועל הצורך להוציא לאור את האמת ההיסטורית על האירועים הללו.

הוא מכיר בחלקה של אוקראינה בפשעי השואה, אבל ממעט לדבר על כך ומעדיף להדגיש את מעשיהם של חסידי אומות העולם האוקראינים ואת שוליותה של האנטישמיות הגלויה באוקראינה של היום.

מאוחר יותר באותו היום, כשביקרתי במוזיאון הלאומי לתולדות אוקראינה במלחמת העולם השנייה, מדריך דובר אנגלית אמר למבקרים באזור המוקדש לטבח באבי יאר כי אף על פי שגם אחרים נרצחו שם, "רק היהודים נרצחו בשל היותם יהודים". האמת הזאת מתנגשת עם המוסכמה מהעידן הסובייטי, שלא הכירה בעובדה שהנאצים רדפו את היהודים במטרה לבצע בהם רצח עם. האנדרטה הסובייטית בבאבי יאר, הגיא שבו נורו למוות 33,771 יהודים בספטמבר 1941, מנציחה את זכר הזוועות שבוצעו נגד הסובייטים באופן כללי.

זלנסקי מגיע מחר (רביעי) לישראל, וישתתף בטקסים לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ. הוא אישר את השתתפותו רק ביום ראשון, עיכוב שגרר שמועות לפיהן הוא שקל להימנע מהאירועים הללו במחאה על כך שלא הוזמן לדבר באירוע המרכזי.

עמיתו הפולני מחרים את הכינוס מסיבה זו בדיוק. אולם זלנסקי הבהיר בשיחתנו כי אף על פי שהוא אכן סבור שמן הראוי היה לבקש ממנו לשאת דברים, הוא תמיד התכוון לבוא – כדי לכבד את זכרם של הקרבנות.

עם זאת, היה עליו גם להתמודד עם השלכותיה של הפלת המטוס האוקראיני בידי איראן, שהביאה למותם של 176 בני אדם, ולוודא שגופותיהם של הקרבנות יושבו לאוקראינה ושהוא יוכל למלא את מחויבויותיו.

זלנסקי מדבר אנגלית טובה למדי, אבל רוב הזמן עונה באוקראינית, ונעזר במתורגמן ובמזכירת העיתונות שלו.

ולדימיר זלנסקי (מימין) בשיחה עם דיוויד הורוויץ (שני משמאל), עם מתורגמן ומזכירת העיתונות של הנשיא האוקראיני (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)
וולודומיר זלנסקי (מימין) בשיחה עם דיוויד הורוויץ (שני משמאל), עם מתורגמן ומזכירת העיתונות של הנשיא האוקראיני (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)

הבאתי לך שוקולדים מישראל. השארתי עליהם את המחיר. הם טובים אבל אתה יכול לראות שהם די זולים.

"כן, זה טוב. אני רואה שאתה מבין את המצב" (הוא צוחק).

כן, שאף אחד לא יאשים אותך או אותי בשוחד. אני מודה לך על זמנך. האם ביקרת בישראל בעבר?

"אה, ביקרתי שם הרבה פעמים. יש לי קרובי משפחה שם – דודה של אימא שלי ובני המשפחה שלה. הם עלו לישראל, חלק מהם, לפני 15-10 שנה. אולי יותר. בסוף שנות ה-90. אז ביקרתי בישראל הרבה פעמים. לצורך פגישות, פגישות עסקים, פגישות טלוויזיוניות והופעות – בחיים הקודמים שלי".

הופעת בישראל?

"כן, בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה, בירושלים. בהרבה ערים. אז אני מכיר את ישראל. אני מכיר שם אנשים".

והאם תגיע לישראל השבוע, כדי להשתתף באירועים לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ?

"כן, כמובן!"

לא ידעתי ש"כמובן".

"אף אחד לא ידע. אני אגיד לך למה. הייתה לנו הטרגדיה האיומה הזאת באיראן. לכן לא הודעתי לישראל, לממשלת ישראל, אם אני אגיע, כי לא ידעתי מתי נקבל את גופות האזרחים שלנו בחזרה מאיראן. זה העניין העיקרי. אם נקבל אותן מחר (ראשון), אני אוכל לבוא" (ביום ראשון, משרדו של זלנסקי אכן אישר שיגיע).

האם תנאם באירוע המרכזי? נשיא פולין לא יגיע משום שלא אפשרו לו לדבר.

"הדבר החשוב ביותר עבור כל מדינה הוא לכבד את זכר קרבנות השואה שלה. חשוב מאוד להגיע, בין אם אנחנו מדברים או לא.

"עבורי, באופן אישי, זה לא משנה אם אני מדבר. אבל כל כך הרבה אנשים שמתו בטרגדיה הזאת היו יהודים אוקראינים – החל בבאבי יאר, שם הוצאו להורג 150,000 יהודים אוקראינים.

"על פי הנתונים שיש לנו, אחד מכל ארבעה יהודים שנהרגו בשואה היה אוקראיני. לכן, עבורנו, חשוב מאוד לכבד את קרבנות השואה. לפיכך אני גם חושב שמן הראוי היה שנשיא אוקראינה יישא נאום. אני יודע שלצד הישראלי יש פורמט אחר; לא הוזמַנו לדבר. אבל בכל מקרה, אני אנכח בטקס".

"על פי הנתונים שיש לנו, אחד מכל ארבעה יהודים שנהרגו בשואה היה אוקראיני. לכן, עבורנו, חשוב מאוד לכבד את קרבנות השואה. לפיכך אני גם חושב שמן הראוי היה שנשיא אוקראינה יישא נאום"

אתה עדיין מקווה שיאפשרו לך לדבר?

"זה לא עניין של תקווה. אני חושב שמן הראוי שאדבר, אבל אני אגיע כך או כך. חשוב מאוד לכבד את זכרם של קרבנות השואה".

שאלת השואה היא נושא מורכב מאוד עבור אוקראינה. במובן מסוים, השואה התחילה כאן – כאשר כמיליון יהודים נרצחו, רובם לא במחנות אלא ב"שואת הקליעים", בכלל זאת הטבח בבאבי יאר.

"יותר ממיליון".

וולודימיר זלנסקי (שני משמאל) בראיון עם דיוויד הורוויץ (שני מימין), במשרדו של נשיא אוקראינה, ב-18 בינואר 2020 (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)
וולודימיר זלנסקי (שני משמאל) בראיון עם דיוויד הורוויץ (שני מימין), במשרדו של נשיא אוקראינה, ב-18 בינואר 2020 (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)

איך אוקראינה מתמודדת עם הזיכרון הזה ומכבדת את זכרם של הקרבנות היהודים? איך אתה מנסה להנציח את זכר השואה באוקראינה?

"ראשית, אנחנו מכבדים את זכרם של קרבנות השואה. שנית, השנה, אנחנו מתחילים בבניית אתר הנצחה בבאבי יאר. שלישית, אנחנו מקימים פרויקט באומן, שכפי שאתה יודע, הרבה יהודים מכל העולם מגיעים אליה כדי לחלוק כבוד לדמויות יהודיות ידועות – אנחנו מתחילים לבנות בעיר 'ירושלים קטנה'. אז החלטנו לבנות מוזיאון היסטורי, להקים פארק גדול ולשקם את בית הכנסת. אנחנו רוצים לבנות עיר קטנה ואותנטית. קראנו לזה 'ירושלים קטנה', כשהרעיון הוא לבנות אותה באופן אותנטי, בצורה מאוד מקצועית".

אני רוצה לשאול אותך על באבי יאר: אתה אומר שכבר התחלתם פרויקט. האם אתה מדבר על המרכז לזיכרון השואה? זה נושא רגיש מאוד. האם הפרויקט יתרכז בקרבנות היהודים של באבי יאר? או בכל הנרצחים שם? או בכל הקרבנות של אוקראינה במלחמה? מה החזון שלך עבור אתר ההנצחה בבאבי יאר?

"קודם כול, ייבנה אתר הנצחה לזכר כל היהודים שהוצאו להורג בבאבי יאר. מדובר בפרויקט גדול, שכולל מוזיאון היסטורי, אשר יציג את סיפורם של כל 150,000 היהודים שהוצאו להורג בבאבי יאר.

"אנחנו גם צריכים לזכור שיותר מ-2,500 אוקראינים הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם. רבים מהם כבר אינם בחיים. אבל חלקם עדיין אתנו. רבים מהאנשים האלה הצילו יהודים, הסתירו אותם, עזרו להם להימלט מצעדת המוות לבאבי יאר. אז אנחנו בהחלט נקדיש להם מקום באתר ההנצחה".

האם הפרויקט בבאבי יאר הוא אותו אחד שנתן שרנסקי דיבר איתך עליו?

"כן, כן. שוחחנו בינינו. שאלנו את הרבנים מדוע הדבר לא נעשה עד היום. היה מגוון רעיונות לפרויקטים שונים, אבל עכשיו זה נסגר והחלטנו להתחיל השנה בעבודות הבנייה".

האם יש לך חשש שחלק מהאוקראינים ירגישו שהם מואשמים ברצח יהודים? הכוחות האוקראיניים אמנם לא הרגו יהודים בבאבי יאר, אבל הם עזרו לנאצים לכנס אותם כדי להצעיד אותם לבאבי יאר, למשל. אז האם אתה חושש מפני תגובות זועמות של לאומנים אוקראינים לנוכח הוקרת זכר קרבנות השואה? 

"יש לנו מידע סטטיסטי מעניין מאוד, שיהיה מעניין מאוד עבור ישראל. מרכז המחקר 'פיו' ערך ב-2018 סקר שהעריך את רמת האנטישמיות במדינות אירופה. הרמה הנמוכה ביותר של אנטישמיות הייתה באוקראינה".

אתמול ביקרתי בשני בתי כנסת כאן בקייב. הייתה שם פחות אבטחה מאשר כמעט בכל מקום אחר בעולם. פגשתי שם כמה צעירים יהודים מקומיים, ושאלתי אותם, איפה המאבטחים? והם אמרו לו, אין כאן אנטישמיות.

"אין אנטישמיות, זה נכון. ואתה יודע שיש לי דם יהודי. ואני נשיא".

ולאף אחד לא אכפת, נכון?

"לאף אחד לא אכפת. אף אחד לא שואל אותי על זה. כמובן, באוקראינה, כמו בכל מקום אחר בעולם, היום ובעבר, יש אחוז מסוים של אנשים שלא רואים אף אחד אחר מלבד האומה שלהם. אותו דבר קרה במלחמת העולם השנייה ובמהלך הכיבוש של אוקראינה בידי גרמניה הפשיסטית. אותה גישה מורכבת הופגנה כלפי יהודים בעידן הסובייטי. כולנו יודעים את זה. אבל היום אנחנו גם יודעים היטב שהרמה הנמוכה ביותר של אנטישמיות נרשמה באוקראינה.

"לאף אחד באוקראינה לא אכפת שאני יהודי. אף אחד לא שואל אותי על זה. כמובן, באוקראינה, כמו בכל מקום אחר בעולם, היום ובעבר, יש אחוז מסוים של אנשים שלא רואים אף אחד אחר מלבד האומה שלהם"

"צריך גם להבין שבמהלך מלחמת העולם השנייה, היו אנשים בצרפת, בפולין, בגרמניה, בבלארוס, באוקראינה, שהצילו יהודים מהנאצים. אבל באותו הזמן היו אנשים ששיתפו פעולה עם הנאצים וממש הסגירו לידיהם את היהודים.

"אנחנו גאים מאוד בעובדה שיש אצלנו רמה נמוכה כזאת של אנטישמיות – רמה נמוכה כזאת של אנטישמיות באוקראינה העצמאית, שנולדה ב-1991. יש אצלנו כמובן אחוז מסוים של אנשים קיצוניים, אבל הוא קטן מאוד. לכן אני לא חושש מהתנגדות כלשהי לתכניות ההנצחה שלנו".

2. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נפגש עם רבנים בקייב, 6 במאי 2019 (צילום: באדיבות הקהילה היהודית בחרקוב)
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נפגש עם רבנים בקייב, 6 במאי 2019 (צילום: באדיבות הקהילה היהודית בחרקוב)

איך היחסים שלך עם הנשיא פוטין?

"עם נשיא הפדרציה הרוסית, היום, התחלנו בדיאלוג. קיימנו כמה שיחות טלפון. בנינו פורמט לדיאלוג שלנו, שהיה כרוך בכמה החלטות רגישות. החזרנו את האסירים שלנו, את הספינות שלנו. אחרי שלוש שנים ללא פגישות, הצלחנו להסכים על פורמט נורמנדי. לאחר מכן היו חילופי אסירים רחבים נוספים".

הפגישה שלך עם הנשיא פוטין בדצמבר הייתה הפגישה הראשונה…

"הפגישה הראשונה אחרי שלוש שנים של הפסקה. זו הייתה הפגישה הראשונה על פי פורמט נורמנדי".

פוטין אמר פעם שאוקראינה היא לא מדינה. האם הוא עדיין חושב כך?

"אני לא יודע מה הוא חושב. הוא לא אמר לי. אני חושב שהוא מבין את הגישה שלי: אוקראינה היא מדינה עצמאית. אנחנו מדינה גדולה, הגדולה ביותר באירופה. אני חושב שהוא מבין. מה הוא חושב על זה? זה בראש שלו".

"אני לא יודע מה פוטין חושב. הוא לא אמר לי. אני חושב שהוא מבין את הגישה שלי: אוקראינה היא מדינה עצמאית. אנחנו המדינה הגדולה ביותר באירופה. אני חושב שהוא מבין. מה הוא חושב על זה? זה בראש שלו"

יש לך חזון שאולי תוכל להשיג שלום במזרח. האם זה אפשרי?

"לא הייתי רץ לנשיאות אם לא הייתה לי מטרה כזאת".

האם יש התקדמות בנושא?

"הייתי רוצה שזה יקרה מהר יותר. קיימות שאלות מאוד מורכבות. אני יכול לראות את התהליך קורה, כי מספר תקריות חילופי הירי פחת באופן משמעותי. אבל זה עדיין קורה".

ישנה מחלוקת לגבי קריאת שמות של רחובות על שם גיבורים לאומנים. מה אתה עושה בנוגע לזה?

"זה נכון לא רק לגבי שמות של רחובות, אלא גם לגבי מצבות זיכרון. השאלה היא איך אנשים בעלי היסטוריה שונה, בעלי גישות שונות, יכולים לחיות יחד בפועל.

"זה נושא מאוד מורכב ורגיש. יש גיבורים שהוקַרנו את זכרם במערב ובמרכז אוקראינה, וישנם אוקראינים אחרים שיש להם את הגיבורים שלהם והם חושבים אחרת. ואני מבין את הרגשות השונים.

"לכן אמרתי כמה פעמים בבירור: אם יש לנו היסטוריה כל כך מורכבת, בואו נבנה היסטוריה משותפת. בואו נמצא את האנשים שהשמות שלהם לא מעוררים מחלוקת בהווה ובעתיד שלנו. בואו ננציח באנדרטאות וברחובות את זכר האנשים ששמותיהם אינם מעוררים קונפליקט.

"היום יש לנו את הגיבורים המודרניים שלנו – אנשים שעשו היסטוריה, מדענים, אנשים שעוסקים בחקר החלל, ספורטאים גדולים, הרבה סופרים… אנשים שזוכים לכבוד בכל חלקי אוקראינה. בואו נשאיר את הפוליטיקה מחוץ לנושא זה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) לצד נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky))
ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) לצד נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky))

הנושא הזה גרר לאחרונה ויכוח עם ישראל – כששגריר ישראל כאן מחה, והשגריר שלכם בישראל אמר, אל תתערבו. איך היחסים עם ישראל באופן כללי?

"אני חושב שיש בינינו יחסים טובים. למשל היחסים שלי עם נתניהו – פגשתי אותו באוקראינה; הוא ערך כאן ביקור רשמי. דיברנו. אני יודע שמרכיבים אצלכם ממשלה עכשיו. אני יודע שהוא עסוק עכשיו".

יש אצלנו הרבה בחירות!

"כן, אני יודע. אתם אלופים (הוא צוחק). מבחינה היסטורית, בין אוקראינה לישראל יש יחסים טובים וקשרים טובים. הרבה יהודים אוקראינים עזרו לבנות את ישראל. הם מאוד מפורסמים בישראל ומאוד מפורסמים באוקראינה. היחסים חזקים מאוד. כשאוקראינים וישראלים מדברים ביניהם, כל אחד מהצדדים מכבד את האחר. ישראל ואוקראינה מחליפות טכנולוגיות, יש ביניהן חילופי ידע".

בנוגע להולודומור, למה אתה מצפה מישראל? שוב, ישנן רגישויות בכמה מקומות לגבי הכרה בזה כרצח עם. יש האומרים שזה היה קשור במאבק חברתי, לא עניין לאומי, והם מציינים שגם יהודים, רוסים ובלארוסים מתו ברעב.

"הרבה אנשים נפגעו. נלקחו מהם הרבה דברים – הבתים שלהם, האדמה שלהם, הבקר שלהם, הכול נלקח מהם. ואם הם לא מסרו את הנכסים שלהם, הם נרצחו. הם נורו. מיליוני אנשים מתו.

"הרבה מדינות הכירו בהולודומור כרצח עם. ואני יודע שישראל מבינה את זה, ומבינה שאוקראינה הכירה בשואה כרצח עם. עבור אוקראינה, לא מדובר בטרגדיה חברתית או כלכלית. זהו רצח עם. מיליוני אוקראינים מתו.

"אני בטוח שבעתיד, כל העולם יכיר בכך שההולודומור היה טרגדיה עצומה עבור אוקראינה, והיה למעשה השמדה של העם האוקראיני.

"הייתה הרבה שתיקה על כך בתקשורת בגלל הפוליטיקה של ברית המועצות, כי ברית המועצות הסתירה את כל המידע. היא הסתירה את התיעוד, היא הסתירה את מיקומם של קברי ההמונים. לא היה מספיק מידע על כך.

"כך נוצרה ההיסטוריה. אז אנחנו מבינים שיש היסטוריות שונות. אבל אני בטוח שבעתיד, אנשים יבינו מהי ההיסטוריה של אוקראינה ומה הן העובדות האמיתיות. מיליוני אוקראינים מתו בהולודומור.

"כולנו נולדנו בעידן ברית המועצות, והיו הרבה דברים טובים שקרו. היו הרבה אנשים שנודעו בעולם, שעשו הרבה דברים גדולים. אז היה הרבה טוב. אבל גם, כמובן, היו הרבה טרגדיות, כמו, למשל, הטרגדיה הזאת.

"היום עדיין אין לנו מידע סטטיסטי על מספר היהודים שמתו בעידן הסובייטי ומה בדיוק קרה להם – כמה מהם נרצחו, כמה מהם נלקחו, גורשו. כמה מהם נהיו בדלנים… קח לדוגמה את אנדריי סחרוב, שהצליח לספר את הסיפור שלו לעולם. אבל כמה יהודים לא הצליחו לעשות את זה? אין לנו את ההיסטוריה הזאת".

ואתם מנסים למצוא את ההיסטוריה הזאת.

"אנחנו חייבים".

וולודימיר זלנסקי ודונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
וולודימיר זלנסקי ודונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

אני רוצה לשאול אותך קצת על ההיסטוריה היהודית האישית שלך.

"מצד אבא שלי, סבי ושלושת אחיו לחמו כולם בחזית הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ורק הוא חזר. סבתא שלי גרה בקריווי רייה, באזור בדרום אוקראינה שנכבש בידי הפשיסטים. הם הרגו את כל היהודים שנותרו. היא עזבה בפינוי של היהודים לאלמטי, קזחסטן. הרבה אנשים נמלטו לשם. היא למדה שם. היא מורה. אחרי מלחמת העולם השנייה היא חזרה. שם אני נולדתי".

"מצד אבא שלי, סבי ושלושת אחיו לחמו כולם בחזית הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ורק הוא חזר. סבתא שלי גרה בקריווי רייה, באזור בדרום אוקראינה שנכבש בידי הפשיסטים. הם הרגו את כל היהודים שנותרו"

באיזה סוג של בית יהודי גדלת? דתי? לא דתי בכלל?

"לא דתי. משפחה יהודית סובייטית רגילה. רוב המשפחות היהודיות בברית המועצות לא היו דתיות. אתה יודע שבמדינה הסובייטית לא ממש התקיימה דת".

האם הדת חשובה לך?

(משתהה) "הייתה לי גישה אחת לגבי זה בצעירותי ויש לי גישה אחרת עכשיו. אני לעולם לא מדבר על דת ולעולם לא מדבר על אלוהים, משום שיש לי את הדעה האישית שלי. כמובן, אני מאמין באלוהים. אבל אני מדבר איתו רק ברגעים אישיים, וחשובים, וכשאני מרגיש בנוח באותם מקומות".

מה אתה חושב על ישראל, מה אתה מרגיש כלפי ישראל?

"אני מכבד את ישראל כמדינה מיוחדת מאוד, במיוחד בהתחשב בכל הרגישויות סביבה – אחדותה של ישראל, אחדות האומה. היהודים הצליחו לבנות מדינה, לרומם אותה, בעזרת שום דבר מלבד אנשים ומוחות.

"העם היהודי בישראל הוא עם מיוחד, אוכלוסייה מיוחדת. יש לה עוצמה כלכלית. יש בעולם הרבה מדינות שיכולות להגן על עצמן, אבל ישראל, מדינה כל כך קטנה, לא רק יכולה להגן על עצמה, אלא גם יכולה להגיב לאיומים מבחוץ.

"זהו עם מאוחד, חזק, עוצמתי. ולמרות החיים תחת איום מלחמה, הם נהנים מכל יום. ראיתי את זה".

נהיית נשיא, במידה רבה, כדי להילחם בשחיתות.

"זה נכון".

איך זה הולך?

"זה מורכב. ראשית, אנחנו מבצעים רפורמה בפרקליטות המדינה. כמה אלפי תובעים ציבוריים פוטרו. כמה מאות תובעים נדרשו לעבור הכשרה מחודשת – תהליך של כשישה חודשים.

"שנית, אנחנו מכינים חקיקה לרפורמה בשירותי הביטחון. שוב, זה תהליך ארוך.

"מינינו מנהלת חדשה ללשכת החקירות הממלכתית, והיא תבצע רפורמה בהיררכיית התפקידים. פתחנו בספטמבר בית משפט למלחמה בשחיתות.

"יש הרבה בעיות עם זה, כמו עם כל מערכת המשפט באוקראינה. זהו קרב ארוך. אבל כשהמוסדות החזקים הללו יפעלו, נעצור את כל השחיתות".

בישראל, נתניהו נלחם בהאשמות שחיתות מכיסאו. אם אתה מואשם בשחיתות באוקראינה, האם אתה צריך להתפטר או שאתה יכול להמשיך בתפקיד?

(צוחק) "בוא נתחיל בהתחלה: מדוע אתה חושב שאני אואשם בשחיתות?"

אני מקווה שלא.

"או אולי אתה יודע משהו שאני לא יודע" (צוחק).

"אם אני אואשם בשחיתות אמיתית – לא בגלל ענייני פוליטיקה אלא משהו שקרה באמת – אז לפי החוקה אני אצטרך להתפטר".

וולודימיר זלנסקי במהלך הראיון לזמן ישראל, ב-18 בינואר 2020 (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)
וולודימיר זלנסקי במהלך הראיון לזמן ישראל, ב-18 בינואר 2020 (צילום: Press service of the Office of the President of Ukraine)

אוקראינה נגררה למחלוקת סביב הנשיא טראמפ…

"אני אוהב את כל השאלות על ארצות הברית וטראמפ" (צוחק).

מה אתה יכול לספר לי? האם עשית משהו לא חוקי? האם התבקשת לעשות משהו לא חוקי?

"לא עשיתי שום דבר לא חוקי. קיימתי שיחות טלפון עם נשיא ארה"ב. כנשיא אוקראינה, עשיתי מה שיכולתי כנשיא אוקראינה כדי לקיים יחסי אמון טובים וחזקים עם אחת השותפות האסטרטגיות שלנו, ארצות הברית של אמריקה.

"לא עשיתי שום דבר לא חוקי. קיימתי שיחות טלפון עם הנשיא טראמפ. כנשיא אוקראינה, עשיתי מה שיכולתי כנשיא אוקראינה כדי לקיים יחסי אמון טובים וחזקים עם אחת השותפות האסטרטגיות שלנו, ארצות הברית"

"תמיד נהגתי כך, ואני נמנע מכל מעורבות של אוקראינה, או של כל אזרח אוקראיני, במצב הפוליטי בארה"ב. זו המדינה שלהם, והם נוהגים בה כרצונם. ואני לא רוצה שהם יערבו אותנו בשום דבר שקשור לפוליטיקה הפנימית שלהם".

לבסוף, הסיפור האישי שלך: אתה שחקן שגילם את הנשיא בתכנית טלוויזיה.

"כן".

ואז הפכת לנשיא. איך זה קרה? זה חסר תקדים, דבר יוצא מן הכלל.

"זה אף פעם לא קרה בעולם לפני כן, אתה צודק. העם האוקראיני רצה בכך. היה לו רצון עז לשנות הכול, לא רק להחליף קבוצה אחת של פוליטיקאים באחרת. הם רצו לשנות את המצב לחלוטין. והם עשו את זה".

עוד 2,816 מילים
כל הזמן // שבת, 29 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההמונים שהדיחו את מובארכ מבקשים ממנו סליחה אחרי מותו ● העולם הערבי אדיש לגורל הפליטים הסורים ● הדאגה מהקורונה מאיימת על מצוות האסלאם ● ומי טרפד ביקור היסטורי של מובארכ בארץ, לפני 38 שנה? ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,075 מילים

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

תגובות אחרונות

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

סקר אחרון בהחלט: גוש הימין מתחזק

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון" ● פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 37 עדכונים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה