נהריה, ינואר 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
Meir Vaknin/Flash90

ישראל יודעת כיצד להתמודד עם ההצפות, אך לא עושה דבר

ד"ר סיניה נתניהו הובילה דוח בין-משרדי לממשלה על היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים, ובו המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית ● הדוח אושר על ידי השרים כבר ב-2018, אך ההחלטות האופרטיביות לא יושמו עד היום ● החודש היא הביטה בכאב בתוצאות השיטפונות, וידעה שניתן היה למנוע חלק ניכר מהנזקים ● טור מיוחד

השיטפונות וההצפות לאורך אזור החוף העירוני, שמאוכלס בצפיפות רבה, הוכיחו שוב את מידת הפגיעות של מדינת ישראל לאירועי קיצון של מזג האוויר.

כאשר מדובר באירועי מזג אוויר קיצוניים, איש אינו חסין: שבעה אנשים איבדו את חייהם בשבועות האחרונים, רכוש פרטי ותשתיות ציבוריות נהרסו או נפגעו, וישראלים רבים נותרו המומים, כועסים ומתוסכלים.

עד מהרה נשמעו לא מעט קולות שהביעו חוסר אמון במנהיגים ובמוסדות המקומיים והלאומיים. כמה גורמי ציבור הודיעו כי הם עורכים בדיקות פנימיות כדי לברר מה השתבש ואולי אף חותרים לתקן את המצב, אך הם בודדים. למעשה, עד כה לא נשמעה קריאה רשמית לקיים ישיבת ממשלה דחופה או לערוך חקירה לאומית.

כמדינה שסובלת ממילא מאירועים תכופים של מחסור במים ובצורות, ושמצב הרוח הלאומי בה נקבע לפי מפלס הכנרת, אנו נחשפים עתה לעוצמות אדירות של גשם חורפי, ומנגד לשרפות חסרות תקדים בקיץ בתקופות יובש.

לפי נתוני השירות המטאורולוגי, השפעת שינויי האקלים בעשורים האחרונים משתקפת בעלייה בטמפרטורות ובנטייה לירידה במספר ימי גשם ובכמות המשקעים.

לפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) אין ספק ביחס לכיוון הכללי של שינוי האקלים במאה ה-21 וכבר הצהירו:

"צפויה עלייה בטמפרטורת במאה ה-21 תחת כל התרחישים המוערכים (של פליטת גזי חממה). סביר להניח כי גלי חום יתרחשו לעתים קרובות יותר ויימשכו זמן רב יותר, וכי אירועי משקעים קיצוניים יתעצמו ויהיו תכופים יותר באזורים רבים. האוקיינוס ימשיך להתחמם וגובה פני הים הממוצע העולמי יעלה".

תיאור זה חל גם על ישראל וככל הנראה חל על שכנינו הקרובים.

שני אירועים שקשורים לשיטפונות האחרונים, מחייבים התייחסות מיוחדת: כמות הגשם יוצאת הדופן שירדה בתוך כשעתיים בתל אביב; והצטברות משמעותית של גשם באדמה ובמערכות הטבעיות בשבועות שקדמו להצפות בצפון.

התוצאות בשטח מזכירות הכחשה לשינויי אקלים בסגנון טראמפ, אך בפועל הן גרועות מכך: ממשלת ישראל מכירה בשינויי אקלים ועדיין מתעלמת מההשפעה שלהם ומונעת את הקצאת המשאבים הנחוצים

שני המופעים הללו הובילו להצפות, ושניהם צריכים להיבדק סטטיסטית. אם יתברר שהם מייצגים מגמות, נתונים אלה עשויים להיות חיוניים לתכנון מוכנות ולהקצאת משאבים.

בכל מקרה, כבר עתה ברור שישראל צריכה להתכונן לתוצאות של שינויי אקלים ולהסתגל למציאות החדשה והמטרידה.

הצפות ביפו, ינואר 2020 (צילום: Flash90)
הצפות ביפו, ינואר 2020 (צילום: Flash90)

קריאה למוכנות הזו נידונה בדוח בין-משרדי שהובלתי וכתבתי יחד עם משרדי ממשלה רבים ויצא ב-2017 תחת השם: "ההיערכות של ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית".

כבר בקיץ 2018 אומץ הדוח במסגרת החלטת ממשלה, לאחר שהממשלה הכירה בכך שישראל מושפעת מהשלכות שונות של שינויי אקלים, בהם אירועי מזג אוויר קיצוניים. עם זאת לא הוקצו ליישום החלטת הממשלה האמצעים הדרושים, למשל, לצורך הערכת מידת החשיפה של הרשויות המקומיות לסיכונים.

כ-16 סוכנויות ומשרדים נוספים נדרשו למלא אחר ההמלצות המפורטות ב-30 תכניות פעולה שפורטו בדוח, ולהגיש דיווח על התקדמותם בתוך שנה. ואולם,  נכון לעכשיו, בשנה וחצי שחלפו מאז לא פורסם דוח המשך.

פתרונות רבים, כמו ניהול מי נגר, יכולים לא רק למנוע שיטפונות ואבדן חיים ורכוש, אלא גם לספק תועלת משמעותית, כמו שיפור חזות הפארקים, מניעת זיהום ים, חסכון במים, חיזוק גדות הנחלים ומניעת סחף קרקע

השפעת שינויי האקלים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים הנלווים אליהם מוכרים היטב לממשלות ברחבי העולם זה עשרות שנים. גם בישראל פורסמו דוחות שונים, וידוע היטב כי יש צורך בהתאמה ובניית חוסן.

אבל ההתקדמות ממשיכה להיות אטית והגיבוי הפוליטי נותר חסר. התוצאות בשטח מזכירות הכחשה לשינויי אקלים בסגנון טראמפ, אך בפועל הן גרועות מכך: ממשלת ישראל מכירה בשינויי אקלים ועדיין מתעלמת מההשפעה שלהם ומונעת את הקצאת המשאבים הנחוצים.

תל אביב, חורף 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
תל אביב, חורף 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

אפשר להיערך לשינויי האקלים

היערכות והכנה לשינויי אקלים דורשים בניית חוסן אישי, קהילתי, עירוני, לאומי ואפילו אזורי. לפני שנבחן מה המשמעות של חוסן, חשוב להעריך מהם הסיכונים, מה גודלם, מה התדירות שלהם ואיזו אוכלוסייה מושפעת מהם, ויש לבחון זאת ביחס לכל המגזרים במשק. בשלב הבא יש לדאוג לכך שכל תכנון והשקעה נוספים יביאו בחשבון את ההשפעות של שינויי האקלים ויבוצעו בהתאם לכך.

פתרונות רבים – כמו ניהול מי נגר – יכולים לא רק למנוע שיטפונות ואבדן חיים ורכוש, אלא גם לספק תועלת משמעותית, כמו שיפור חזות הפארקים והנדל"ן הסמוכים, מניעת זיהום ים, חסכון במשאבי מים, חיזוק גדות הנחלים, הצלת בתי גידול, מניעת סחף קרקע ועוד.

בעוד שנדרשות תשתיות פיזיות טובות יותר, עלינו לזכור כי המשאבים מוגבלים ושאי אפשר להיערך לכל סוגי האירועים. לכן חשוב להבטיח כי כל התחזיות והמידע המטאורולוגי וההידרולוגי יועברו מראש, כולל המשמעויות שלהם ברמת השטח, כך שהציבור וגופי החירום וההצלה יוכלו להגיב אליהם ביעילות ובזמן. הטכנולוגיות המתאימות לכך כבר קיימות, החל מהודעות ממוקדות באופן אישי ועד מערכות אזהרה מוקדמת.

דבר אחד ברור: איננו יכולים להמשיך לעבוד עם כלים ופרדיגמות ישנות תוך כדי תנועה עיוורת ורשלנית נגד הטבע. נתוני שינויי אקלים והמדע מראים שלטבע יש את המילה האחרונה.

סיניה נתניהו הינה ד"ר לכלכלת חקלאות ומשאבי טבע. עוסקת באופן עצמאי בכלכלה ומימון פרויקטים בתחום משאבי הטבע, הסביבה ושינוי האקלים. היא כיהנה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה בין יוני 2011 למרץ 2018.

עוד 721 מילים
סגירה