סודות האפיפיור שלא פצה פה בשואה נחשפים

רגע לפני שהוותיקן יחשוף 17 מיליון מסמכים הנוגעים להתנהגותו בתקופת השואה, סרט תיעודי חדש שופך אור על האפיפיור פיוס ה-12, שלא עשה דבר כדי למנוע את השמדת יהודי אירופה ● לדברי המומחים, לאפיפיור לא הייתה השפעה על מנהיגי הנאצים - אך הוא בהחלט יכול היה לנסות לפנות ללבם של אזרחי אירופה הקתולית ● במקום זאת, הוא דאג יותר לגורלן של יצירות האמנות

  • האפיפיור פיוס ה-11 (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
    Courtesy of PerlePress Productions
  • היטלר ומוסליני (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
    Courtesy of PerlePress Productions
  • האיגרת של האפיפיור הקודם (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
    Courtesy of PerlePress Productions
  • פיוס ה-11 (חובש כובע) (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
    Courtesy of PerlePress Productions

בשנה שעברה, האפיפיור פרנציסקוס הודיע כי ב-2 במרץ 2020 הוא יפתח לציבור את ארכיוני הוותיקן מתקופת כהונתו של האפיפיור פיוס ה-12.

מדובר בצעד שרבים ציפו לו, היות שבמשך עשורים התחוללה מחלוקת סביב היעדר הפעולה של פיוס ה-12 למען הצלתם של חיי יהודים בתקופת השואה.

ואכן, תהליך הקנוניזציה של פיוס ה-12 הושהה – אם לא הופסק לגמרי – בעקבות שאלות שעלו בנוגע להימנעותו מהפעלת השפעתה המוסרית של הכנסייה באותה תקופה חשוכה. "הכנסייה לא פוחדת מההיסטוריה", הכריז האפיפיור פרנציסקוס בהודעתו הרשמית על מועד פתיחת הארכיונים.

ארכיונאֵי הוותיקן, בראשותו של הבישוף סרג'יו פגאנו, ראש הארכיון הסודי, נערכו במשך שנים לחשיפה הצפויה בטרם עת (בדרך כלל ארכיונים נחשפים רק 70 שנה לאחר סיום כהונתו של אפיפיור). נוסף על הארכיונים הסודיים של הוותיקן (ששמם שונה לאחרונה ל"ארכיונים האפוסטוליים של הוותיקן") ייפתחו לציבור ארכיונים נוספים מתקופת כהונתו של פיוס ה-12, בשנים 1958-1939.

יידרשו לחוקרים שנים כדי לסקור את כ-17 מיליון העמודים הצפויים להיחשף.

בינתיים, הציבור יוכל ללמוד יותר על הרקע ההיסטורי של האירועים המשתקפים באותם מסמכים מתוך הסרט "שתיקה קדושה" ("Holy Silence"), שהוקרן השבוע בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע היהודי במיאמי.

יוצר הסרט, הקולנוען סטיבן פרסמן, החל את עבודתו על "שתיקה קדושה" ב-2017 ללא קשר לאפשרות שהוותיקן יפתח את הארכיונים הסודיים שלו לציבור. עם זאת, הוא כמובן שמח על העיתוי של השלמת הסרט ועלייתו לאקרנים.

"אם להיות כן, באותו בוקר (2 במרץ 2019) התעוררתי לחדשות על פתיחת הארכיונים בעוד שנה, ונתקפתי פניקה מוחלטת… אבל אז הבנתי שהעיתוי הוא דווקא טוב, ושיש לי הרבה מזל", אומר פרסמן לזמן ישראל.

פרסמן, בן 64, שמתגורר בסן פרנסיסקו, גילה שהנושא של פיוס ה-12 והשואה נסקר לעומק בספרים, אבל לא בסרטים, ופנה לרבים מהמחברים של אותם ספרים במסגרת המחקר שלו. דבריהם של יותר מעשרה מאותם אנשי אקדמיה, עיתונאים ואנשי דת נשמעים במהלך הסרט על רקע קטעי ארכיון וכמה שחזורים דרמטיים.

סטיבן פרסמן (צילום: Courtesy of USHMM)
סטיבן פרסמן (צילום: Courtesy of USHMM)

כדי להעניק סיפור מסגרת לסרט, פרסמן הדגיש את הזווית האמריקאית של הסיפור. הוא התמקד בדמויות אמריקאיות – אנשי דת, פוליטיקאים ובעלי תפקידים אחרים – שניסו להשפיע על הוותיקן בשנות ה-30 ובתקופת המלחמה.

פרסמן גם בוחן את השפעתה של אנטישמיות מקומית, כמו זו של הכומר צ'רלס קוגלין, על קתולים אמריקאים ועל היחסים בין ארצות הברית לאירופה.

השאלה המרכזית שמעלה "שתיקה קדושה" היא האם פיוס ה-12 עשה כל שהיה ביכולתו כדי לפעול נגד גרמניה הנאצית ולהציל יהודים. התשובה לכך היא "לא" מפורש, על סמך רוב נקודות המבט שמביעים המומחים המרואיינים.

"הייתי נחוש לעשות סרט שלא ייראה כמו מתקפה על הכנסייה הקתולית, אף על פי שהוא ביקורתי כלפי פיוס ה-12", אומר פרסמן.

לדברי ד"ר סוזן בראון-פלמינג, מנהלת התכניות האקדמיות הבינ"ל במוזיאון ארה"ב לזכר השואה, למנהיגים הנאצים לא היה אכפת מה האפיפיור אומר.

"אני חושבת על אותם 21 מיליון גרמנים קתולים שהיו צריכים לשתף פעולה עם השלטון הנאצי ולתמוך בו כדי שהוא יוכל להמשיך לתפקד ברמת היומיום. אולי הם היו מתנהגים אחרת. אולי הם היו נותנים מחסה ליהודים"

עם זאת, היא אומרת בסרט כי הוא היה לעשות יותר כדי לעורר את המצפון המוסרי של אזרחי הרייך. "אני חושבת על אותם 21 מיליון גרמנים קתולים שהיו צריכים לשתף פעולה עם השלטון הנאצי ולתמוך בו כדי שהוא יוכל להמשיך לתפקד ברמת היומיום. אולי הם היו מתנהגים אחרת. אולי הם היו נותנים מחסה למשפחה יהודית. אולי הם היו מגיבים אחרת לפקודה בשדה הקרב, או לבריון נאצי בשכונה שלהם, או כשהכנסייה שלהם הותקפה", מסבירה בראון-פלמינג.

היטלר ומוסליני (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
היטלר ומוסליני (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)

החלטה פרגמטית?

האפיפיור האמין שהנאצים ינצחו במלחמה, וישלטו על רוב יבשת אירופה. לפיכך, בקשותיה של אמריקה שיתמוך בבעלות הברית נפלו על אוזניים ערלות.

בהצהרותיו ובנאומיו הפומביים ברדיו, האפיפיור גינה אלימות והביע צער על קרבנותיה, אבל לא הזכיר מפורשות את היהודים.

באחד מנאומיו, הוא הפציר בלוחמים שלא להפציץ אוצרות אמנות ואדריכלות ברומא ובוותיקן, אבל לא הביע דאגה רבה לביטחונם של אנשים.

הסרט מציין כי אין ראיה ברורה לכך שהוותיקן הזהיר יהודים מפני גירושם הקרב כשגרמניה כבשה את איטליה ב-1943, או לכך שהאפיפיור הוציא צו למוסדות קתוליים המורה להם לתת מחסה ליהודים.

באחד המקרים, ב-16 באוקטובר 1943, נעצרו 1,259 יהודים במרחק מטרים ספורים מהוותיקן.

פיוס ה-12 ראה את עצמו כמי שתפקידו להשכין שלום. באיגרת לנשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט הוא כתב: "כממלא מקומו של נסיך השלום על פני האדמה, הקדשנו את מאמצינו ואת דאגתנו למטרה של השכנת שלום, ולאחר מכן ביסוסו מחדש. על אף חוסר ההצלחה הנוכחי והקשיים הכרוכים בדבר, אנחנו ממשיכים ללכת בדרך שסומנה לנו על ידי שליחותנו האפוסטולית".

אין ראיה ברורה לכך שהוותיקן הזהיר יהודים מפני גירושם הקרב כשגרמניה כבשה את איטליה ב-1943, או לכך שהאפיפיור פיוס ה-12 הוציא צו למוסדות קתוליים המורה להם לתת מחסה ליהודים

אולם הסרט מעלה שאלה חשובה נוספת, והיא האם ההיסטוריה הייתה שונה אלמלא קודמו של פיוס ה-12, פיוס ה-11, מת בפברואר 1939 לפני שהספיק לפרסם אנציקליקה ("איגרת רועים") שהזמין, המגנה את הגזענות והאנטישמיות.

פיוס ה-11, שבסוף חייו שינה את עמדתו לגבי מאבק באנטישמיות ובפשיזם, נסמך בשנות ה-20 וה-30 על עצתו של מזכיר המדינה שלו, החשמן איאוג'ניו פאצ'לי – שהפך מאוחר יותר לאפיפיור פיוס ה-12. פאצ'לי חי וייצג את הוותיקן בגרמניה במשך שנים רבות, ולפיכך הייתה לו זיקה אליה.

סוזן בראון-פלמינג (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
בראון-פלמינג (Courtesy of PerlePress Productions)

"לא הייתה שום ראיה לכך שפיוס ה-12 היה אנטישמי, אבל הוא היה בבירור פרו-גרמני", אומר פיטר אייזנר, עיתונאי ומחבר הספר "מסע הצלב האחרון של האפיפיור: איך ישועי אמריקאי סייע לקמפיין של האפיפיור פיוס ה-11 למען עצירתו של היטלר".

בחלק הראשון של "שתיקה קדושה", פרסמן מספר כיצד פיוס ה-11 זימן אליו בחשאי ב-1938 כומר ישועי אמריקאי בשם ג'ון לה פארג', שהיה ידוע בפעילותו נגד גזענות ואנטישמיות. האפיפיור ביקש מלה פארג' להכין איגרת שתנגוד את כל מה שהיטלר וגרמניה הנאצית דגלו בו.

לה פארג' עשה כמבוקשו, ומסר את האיגרת לכומר ישועי בכיר כדי שיעביר אותה לפיוס ה-11. ואז שרר שקט; חודשים חלפו, ולה פארג' לא קיבל תגובה מהאפיפיור.

"חצי מהוותיקן התנגד לאנציקליקה", אומר אייזנר כהסבר לזמן הממושך שחלף עד שהאיגרת הגיעה אל שולחנו של פיוס ה-11.

פיוס ה-11 הלך לעולמו ב-10 בפברואר 1939, ממש לפני שעמד לחשוף את האיגרת שלו בפני ההגמונים ולשדל אותם לאמץ אותה. פיוס ה-12 נכנס לתפקיד, ועל פי "שתיקה קדושה", טיוטת האנציקליקה הושמדה.

האיגרת של האפיפיור הקודם (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
האיגרת של האפיפיור הקודם (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)

מעשייה שמתאימה לשרלוק הולמס

אבל זה לא בדיוק מה שקרה. בשיחה שקיימנו איתו, אייזנר אומר שבשנות ה-70 המוקדמות כומר ישועי שעבר באוניברסיטת ג'ורג'טאון על תיקים שהותיר אחריו לה פארג' לאחר מותו ב-1963, מצא עותק של טיוטת האיגרת. מאוחר יותר, ב-1995, פורסם בצרפת ספר המבוסס על המסמך שהתגלה.

אולם כשאייזנר נסע לבחון את האנציקליקה בג'ורג'טאון, היא לא הייתה שם. הוא מצא אותה בבוסטון קולג'. כומר בשם אדוארד סטנטון שאל את התיקים של לה פארג' מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בשנות ה-80, ולקה בהתקף לב קטלני לפני שהספיק להחזיר אותם.

"מצאתי את הטיוטה האנגלית המקורית ומכתב של לה פארג' לאפיפיור פיוס ה-11, שבו הוא שואל מה קורה איתה", אומר אייזנר.

בעקבות הכתרתו של פיוס ה-12 לה פארג' צֻווה להשמיד את טיוטת האנציקליקה ולא לספר על כך לאיש. הוא שמר על שתיקה במשך שנים רבות, אבל בחודשים שלפני מותו הוא סיפר את הסיפור כולו לעמיתיו הישועים.

לדברי אייזנר, הגרסאות הגרמנית והצרפתית של טיוטת האנציקליקה שרדו גם הן בארכיוני הוותיקן, אבל כל התיעוד בנוגע לכתיבת המסמך ולתכניות לגביו הושמד.

פיוס ה-11 (חובש כובע) (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)
פיוס ה-11 (חובש כובע) (צילום: Courtesy of PerlePress Productions)

האנציקליקה הייתה עשויה להציל מיליוני חיים

אייזנר הוא לא היחיד שמאמין שפיוס ה-11 היה מפרסם את האנציקליקה ושהיא הייתה עשויה לשנות את המצב לפחות עבור חלק מיהדות אירופה.

לאחר שבחן את מה שנודע כ"אנציקליקה הנסתרת", ה-The National Catholic Reporter פרסם מאמר מערכת ב-15 בדצמבר 1972, שבו טען:

"בהתחשב בכך שהיטלר רק התחיל ברדיפה נרחבת של יהודים וטרם התחיל בהשמדה מתוכננת; בהתחשב בכך שאיטליה רק התחילה להעתיק את חוקי הגזע של גרמניה; בהתחשב ברדיפת היהודים לאורך ההיסטוריה; בהתחשב בקושי, בעיקר באירופה, לפתוח במתקפה נרחבת דומה נגד הקתולים; ובהתחשב במשקלה המוסרי של האפיפיורות, בייחוד באותה נקודת זמן בהיסטוריה – בהתחשב בכל אלה, עלינו להסיק שפרסומה של האנציקליקה באותו זמן שנכתבה היה עשוי להציל מאות אלפי, אולי מיליוני, חיי אדם".

כמובן, לעולם לא נדע לבטח מה היה קורה. אולם ניתן לקוות שחשיפתם של הארכיונים הסודיים של הוותיקן מתקופת כהונתו של פיוס ה-12 תספק תשובות לשאלות שהחוקרים לא יכלו לענות עליהן עד היום.

בראון-פלמינג נמנית עם אנשי הצוות של מוזיאון השואה שיצאו לרומא החל מ-2 במרץ. יש לה הרבה שאלות, אבל הן מסתכמות בעיקר במה ידעו האפיפיור פיוס ה-12 והכס הקדוש, מתי הם ידעו את זה ומה הם עשו בנוגע לכך.

בראון-פלמינג נמנית עם אנשי הצוות של מוזיאון השואה שיצאו לרומא החל מ-2 במרץ. יש לה הרבה שאלות, אבל הן מסתכמות בעיקר במה ידעו האפיפיור פיוס ה-12 והכס הקדוש, מתי הם ידעו את זה ומה הם עשו בנוגע לכך

היעדר הפעולה של האפיפיור אומר יותר מאשר המילים שממלאות את 17 מיליון עמודי המסמכים שייחשפו בקרוב, אבל הם ללא ספק מכילים פרטי מידע שיעניקו לנו הבנה רחבה ועמוקה יותר של מה שקרה באמת.

אולי היסטוריונים יחשפו את האמת: האם פיוס ה-12 רק הגן על הכנסייה, או שמא הוא הונע מרגשות אנטישמיים? קהלים בני כל האמונות יכולים להרהר בשאלה הזאת בעת הצפייה בסרטו של פרסמן, ולחשוב על מחירה של שתיקה.

עוד 1,354 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

החורים השחורים של הדמוקרטיה הישראלית

סערות הקורונה והפוליטיקה הישראלית כמו התאבכו זו בזו, וחשפו – כפי שכל משבר חושף – את מערומינו וגם את חוזקותינו בו-זמנית.

דווקא במהלכו של משבר הקורונה, מתגלות יוזמות מדהימות של פיתוח מהיר (שבועות בודדים) של מכונות הנשמה, של מערכות טיפול נמרץ שניתן יהיה לשכפל אותן, ובכך לבלום את האיום על חיינו. ומי נחלץ לטובתנו? היזמים מהעולם האזרחי, למרות שגדלו ביחידות המיוחדות של צה"ל. היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה.

היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה

המערכת הפוליטית, לעומת זאת, נחשפה במערומיה שנבטו עוד בימי הקמת המדינה. עוד בימים שדוד בן גוריון ויתר על האספה הלאומית, ויתר על הגדרתה של חוקה והסתפק בהכרזת העצמאות – כשהמילה דמוקרטיה לא קיימת בה בכלל – והחטא הקדמון בהקמתה של מפלגה שכונתה בשם מפא"י, מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפלגה ששלטה ללא מיצרים עד המהפך ב-1977.

מפא"י היא מפלגה שקמה על שני מרכיבי תודעה שאבד עליהם הכלח: התודעה הסוציאליסטית בהשפעת "האדומים" של בריה"מ, והתודעה הצבאית של "אחרי" מלחמת העולם השנייה–  בסך הכל 2-3 שנים אחרי תום המלחמה הנוראה הזאת. מפא"י הריצה את מדינת ישראל (ונודה לה על כך) על שני הדגלים הללו.  לכן משרד הביטחון היה מעל הכל (לעומת משרד ראש הממשלה), ולכן גם "הבולשביזם" הבלתי נסבל שהיה נוכח ולא נפקד עד להתמוטטותה של מפא"י.

התמוטטות שהתממשה בזכות מפלגה שקמה בלילה לא שקט בשם דש, שנעלמה כמעט במחי יד של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. היא יצרה את הגשר שאפשר לליכוד לנצח את מפא"י האימתנית.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה

גם ההתפתחות הזאת ארעה בזכות הצורך של כמה מאנשי יצחק רבין (ואני ביניהם) להביא למהפך בתוך מפלגת העבודה שיאפשר לרבין לגבור על שמעון פרס, מהלך שאכן הצליח והביא את רבין לראשות מפלגת העבודה ומכאן גם לניצחון על הליכוד בבחירות 92. אלמלא המעבר לפריימריז ב-1991, פרס היה יו"ר מפלגת העבודה עד היום…

אבל הפריימריז במפלגת העבודה איבדו את המשמעות העיקרית – של יצירת פתיחות למועמדים חדשים להתמודד על הנהגת המפלגה שהידרדרה והלכה  מ-44 מנדטים ב 92 להישג בלתי נתפס של 3 מנדטים במרץ 2020. הסיבה:  מפלגת העבודה אמנם עברה לפריימריז, אבל בתוכה לא התקיים שום נוהל שאיפשר לכל מי שרצה להתבטא או להשפיע.

המפלגה נותרה סגורה בתוך עצמה, מנוהלת על ידי מספר גושי כוח שהתבצרו במחוזות (תל אביב ונתניה ובאר שבע וחיפה וכולי) והפכו להיות בעלי הבית. כל מחוז כזה מנוהל על ידי בעלי הבית הללו כבר לפחות 25 שנים, ואיש אינו יכול לערער עליהם או לקחת מהם את המפתחות למבנה המחוז, שהפך כבר מזמן למועדון הווי מקומי ממומן.

מול התופעה הבצקתית הזאת נולדה כחול-לבן. שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת שמכנים עצמם יועצים אסטרטגיים, יצרו כמה נאומים והופעות סטנד-אפ מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי" שתודלק על ידי כתבי אישום כבדים כנגד בנימין נתניהו.

שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת יצרו הופעות מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי"

ללא תפיסה חברתית וללא תפיסה מדינית או תפיסה בכלל, כחול-לבן הייתה סתם ערימה של חבר'ה עם זכויות. אבל ללא כל זיקה למבנה פנימי דמוקרטי – הוכתה שוק על ירך על ידי הנאשם.

קל מאוד לשנוא את נתניהו. קל מאוד להאשימו בהחרבת הדמוקרטיה. קל להכות בראשו של בני גנץ – שהמהלך האחרון שלו איכזב את כל אוהדי "רק לא ביבי". אבל למעשה מהלך הכניעה שלו היה המהלך היחיד שיכל לבצע.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח, רק מקווים לאיזו שגיאה של הצד השני, ולפעמים גם לא מחכים לצעד האחרון, והמפסיד עוצר את המשחק עוד בשלב מוקדם. במשחק הפוליטי האחרון היה משחק שח שבו צד אחד ידע את התוצאה שהוא ישיג, והצד המובס לא מבין מה קרה לו… יכול להיות שעד היום.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח

במשחק שחמט אפשר להטיל על הצעד האחרון של הנכנע את כל האשמה בהפסד. אבל למעשה, הכניעה הייתה כמו מוות ידוע מראש. היא נבנתה על ידי שני הצדדים צעד אחר צעד, כשהמובל אל הכניעה לא מודע כלל לגורלו שכמו נחרץ מראש, אולי בגלל שלא רצה להקשיב לאנשים הנכונים, אולי בגלל שהיה צעיר מדי במרחב הפוליטי ולא יכול היה לבחור בחבורת אנשים שהיא מעבר ליועצי תקשורת – כי כמו שאמר פעם פואד: "המומחיות שלי היא לדעת לבחור את המומחים הנכונים, אני מומחה למומחים".

כל איש צבא שמשתחרר מוקסם מעוצמתה של התקשורת. הוא ממש נכנע לה, מאוהב בה, וכל מי שמקשר אותו אליה הופך לרב או גורו או שניהם ביחד. רביעיית הקוקפיט התהלכה על אחד מהרחובות בגני התערוכה, בצעדים של "המושיעים הלאומיים". הם חשבו בליבם שהם אכן המושיעים. המאוהבות בכוח התקשורתי עיוור את עיניהם ונטל מהם את יכולת החשיבה.

כל פוליטיקאי בכיר מהזן הקודם – כמו רבין או אריאל שרון ואפילו יצחק שמיר – היה בועט במצג המטופש והריק הזה בלי אפילו לחשוב יותר משתי שניות. זה היה כל כך מגוחך שבא לבכות, אבל לא ניתן היה לומר דבר כי כל ביקורת נחשבה כתמיכה בנאשם שמנגד.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ מהמרתף הפוליטי שאליו הם הושלכו הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית

כדי להיות מומחה למומחים נדרש ניסיון רב, נדרשת תבונה פוליטית שנרכשת בהרבה מאוד שנים של התנסות, ומי שנדמה לו שיבוא מהמערכת הצבאית או המשטרתית וייקח את הקופה בזכות כמה אמירות שדופות ויועצים "אסטרטגיים" – שישכח מזה. אפילו כנגד מועמד המואשם בשלוש עבירות פליליות.

אנחנו צריכים ללמוד לקח ממשחק השחמט הזה.  אם לא נלמד, החברה הישראלית תונהג עוד הרבה מאוד שנים על ידי צד פוליטי אחד, והצד המפסיד ייבב על "חורבן הדמוקרטיה". כדי לעצור את הדמעות ולהפסיק את היבבה האיוולתית הזאת, על הציבור המכנה עצמו מרכז-שמאל להקים מחדש את הארגון הפוליטי החדש, הנכון, המתאים לתקופה הזאת, יחד עם תפיסות של שוויון ההזדמנויות (וצמצום דראסטי של הפערים החברתיים), והצורך בהסדרים מדיניים עם כל העולם.

אבל יש עוד כמה חורים שחורים שניבעו עוד בימים הראשונים לקום המדינה.

זה לא משנה אם ההסתכלות על המשבר שהגיע לשיאו בעימות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת היא משמאל או מימין. עצם אי הבהירות, עצם העובדה ששני הצדדים מרגישים צודקים – מצביעה על כך שיש כאן שבר עמוק המתקשר לאי-כיסוי ברור של מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת והמערכת השיפוטית.

האם אמנם בג"ץ, ששופטיו לא נבחרו על ידי העם, יכול להורות ליו"ר הכנסת – שכן שנבחר על ידי העם – לבצע צעד כלשהו? או האם יכול אותו יו"ר לסרב לבצע את הוראת הבג"ץ?  מהי המשמעות של הפרדת רשויות בעולם הדמוקרטי? חור שחור שלא נסגר מעולם.

עלינו לסגור אותו ביחד. ימין ושמאל ואלה שצורחים שאין יותר ימין או אין יותר שמאל – אנחנו חייבים להיעזר בסובלנות כל צד כלפי יריבו, ולהבין, שמחשבה פוליטית היא זכותו של כל אדם שהוא אזרח של החברה הדמוקרטית.

אז בואו נשתה מים ונרגע… ונתחיל לעבוד.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,257 מילים

אחרי פגישה בת כשמונה שעות הודיעו נתניהו וגנץ על התקדמות במשא ומתן הקואליציוני

יושב ראש הליכוד ויושב ראש חוסן לישראל יקיימו היום פגישה נוספת ביניהם ● חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן לישראל ● הוועדה המסדרת תדון היום בבקשת יש עתיד ותל"ם לפיצול כחול לבן

08:45 עריכה

ביו הליכוד לחוסן לישראל ישנן מחלוקות לגבי תיקי החוץ, הבריאות, הגנת הסביבה ואיוש משרת יושב ראש הכנסת – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן. בעוד שבתחילה פורסם כי משרת שר החוץ תוחזק על ידי חוסן, עתה מסתמן שהמפלגה תוותר על התפקיד. בחוסן לישראל מעוניינים במשרד להגנת הסביבה כדי שמיקי חיימוביץ' תכהן כשרה בתיק זה. בנוסף, במפלגה מסתייגים ממינוי יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת.

מיכאל שמש דיווח שבין המפלגות ניטשת מחלוקת על המשרד לביטחון הפנים. בחוסן לישראל מעוניינים במעוזי שלטון חוק, ולצד תיק המשפטים שואפים במפלגה להחזיק גם במשרד זה.

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 5 עדכונים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-4 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-1 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות

עוד בטרם תקום, ממשלת נתניהו-גנץ תצטרך להתמודד עם כמה אתגרים משפטיים

אחרי שהאבק ישקע וההסכמים בין נתניהו לגנץ ימוצו, ראש הממשלה ושר החוץ החדש שלו יצטרכו להתמודד עם מספר מכשלות משפטיות ● התחנה הראשונה תהיה בבית הנשיא, שם גנץ יצטרך להחזיר את המנדט שקיבל - ומשם, כולם יעברו לבג״ץ, כדי לדון אחת ולתמיד בשאלה האם נאשם בפלילים יכול להקים ממשלה ● ובינתיים, דווקא האוזר והנדל עלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להצטרף לקואליציה ● פרשנות

עוד 812 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה