בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

מיכלית גז, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
מיכלית גז, אילוסטרציה

שותפות לוויתן מתכוונת לשלוח בשנה הקרובה מיכליות כביש המובילות חומר נדיף ורעיל ממרכז הארץ לעבר אשקלון. כך נודע לזמן ישראל.

הכוונה הזו עולה מהודעה שפרסמה דלק קידוחים באמצע החודש שעבר, ובה צוין שהמיכליות יגיעו לאחד ממתקני חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ), מבלי לפרט לאיזה מהם.

אלא שעל פניו, הכוונה הזו לא מסתדרת עם הנחיות הרגולטור, שדורש משותפות לוויתן להזרים את החומר הזה בצינורות סגורים, ולהשתמש בהובלה בכביש רק במקרה של תקלה ממושכת בצנרת.

המיכליות האלה, שעשויות להגיע לכמה עשרות ליום, יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר האחסון חגית, הממוקם באזור רמות מנשה. משם ייסעו המיכליות כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון. גורם המקורב לחברת דלק קידוחים אישר את הדברים לזמן ישראל.

הקונדנסט הוא צרה צרורה למפיקי הגז, שחייבים להיפטר ממנו בתהליך הזיקוק. תוצר הלוואי הזה אמנם מהווה חומר גלם לייצור דלקים, אך הבעיה היא שהוא רעיל, מסרטן, וגם נוטה להתנדף מצינורות ומיכלי אחסון

בעיר הדרומית המיכליות יפרקו את החומר למסוף של תש"ן, ומשם הוא יועמס על אניות ויישלח לחברה מחו"ל, תמורת סכום שיכול להגיע ל-36 מיליון דולר בשנה, "בהנחת חודש אספקה מלא", לפי הודעת החברה. לפי פרסום קודם מדובר בחברה איטלקית שהחומר יישלח אליה.

הקונדנסט הוא צרה צרורה למפיקי הגז, שחייבים להיפטר ממנו בתהליך הזיקוק. תוצר הלוואי הזה אמנם מהווה חומר גלם לייצור דלקים שיש לו ערך כלכלי בפני עצמו, אך הבעיה היא שהוא רעיל, מסרטן, וגם נוטה להתנדף מצינורות ומיכלי אחסון, ומשם להתאייד לאוויר או לזהם את האדמה ולחלחל למי התהום.

משאית להולכת גז (צילום: Edi Israel/Flash90)
משאית להולכת גז, ארכיון למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Edi Israel/Flash90)

כאשר מעבירים את הקונדנסט למיכליות שייסעו בכביש, החומר מתנדף באופן ודאי במהלך הטעינה של המיכלית, ולאחר מכן בנסיעה, ולבסוף בפריקה במסוף הקצה.

מסיבה זו דרש המשרד להגנת הסביבה מבעלי אסדת לוויתן להעביר את כל הקונדנסט שאפשר בצינורות שמוליכים מהאסדה שממוקמת מול חוף דור, צפונה לעבר מפעלי בז"ן שבמפרץ חיפה, ואליהם בלבד.

העלילה מסתבכת עוד יותר, אם מביאים בחשבון שהמשרד להגנת הסביבה בכלל רוצה לפנות את בז"ן בעשור הקרוב, כך שפרויקט לוויתן יזדקק לפתרון אחר להזרמת החומר הזה בצינורות סגורים. אבל עוד חזון למועד.

היתר להובלת קונדנסט במיכליות כביש

מתכתובת ששלח גורם במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לזמן ישראל, עולה כי המשרד התיר לשותפות לוויתן להוביל את הקונדנסט במיכליות כביש רק למשך החודש הראשון להפקת הגז, כלומר עד סוף ינואר 2020.

בחודש הזה, החומר אמור להיות מוזרם לאתר אחסון בשם חגית, שנמצא ליד מחלף עין תות, ומשם לעבור למיכליות. לאחר מכן, נאמר שם, "הקונדנסט יוזרם בצנרת סגורה עד לבתי זיקוק ולא יהיה ניפוק למיכליות כביש".

בתכתובת מצוין כי הסיבה שהרגולטור מתיר ללוויתן הובלה בכביש, היא טיבו של חומר הגלם:

"החומר שמתקבל בשבועות הראשונים אינו נקי ובתי הזיקוק בחיפה לא יכולים לקבל אותו, לכן הוא מנופק למיכליות כביש אשר מסיעות אותו לטיפול ברמת חובב … מיכליות כביש הוא מערכת גיבוי שנייה שניתן להפעיל אותה רק במקרה של תקלה בקו הצנרת שמוביל קונדנסט לבתי הזיקוק ולאחר שמיכל אחסון הקונדנסט התמלא … התחייבות נובל בתנ"ס הייתה להשתמש בניפוק כמערכת גיבוי שנייה במקרה של תקלה בקו הצנרת … יש לציין שהזרמה של קונדנסט בצנרת לבתי זיקוק הוא פעולה הרבה יותר זולה ונכונה תהליכית מאשר ניפוק קונדנסט למיכליות כביש".

בנוסף, נאמר שם, אתר חגית יהיה מוכן לפעולה מלאה רק במרץ השנה, ואז הוא ישמש כגיבוי למקרה של תקלה בצנרת המובילה לבז"ן. אם הצנרת לבז"ן תתקלקל למשך שלושה שבועות ואתר האחסון בחגית יתמלא, רק אז המשרד להגנת הסביבה יתיר את ההובלה בכביש.

רמת חובב (צילום: Yaniv Nadav/FLASH90)
רמת חובב (צילום: Yaniv Nadav/FLASH90)

אלא שכאמור, נראה שלשותפות במאגר לוויתן – דלק, (45%), נובל אנרג'י (40%) ורציו, (15%) – יש כוונות אחרות לגמרי. ההודעה של דלק על ההסכם דווחה לבורסה בתל אביב באמצע דצמבר, אבל היא לא הייתה נדיבה בפרטים.

בסעיף הראשון נאמר כי אסדת לוויתן תזרים קונדנסט דרך צנרת קצא"א המובילה למתחם מיכלים של תש"ן בקרית חיים, ומשם למתקני בז"ן. זו, כאמור, הדרישה המועדפת לטיפול בחומר הזה מבחינת הרגולטור, שאמון על הבטיחות וצמצום הסיכון לציבור.

שותפות לוויתן מעבירה את החומר לבז"ן ללא תמורה, ומציינת כי היא מפסידה הכנסות של כ-3 מיליון דולר לחודש, על פני תקופה שיכולה להימשך 15 שנה. במלים אחרות, בז"ן הייתה יכולה לשלם לשותפות לוויתן סכום מצטבר של כמיליארד ורבע דולר על פני שלושה עשורים, משך חיי המאגר, אם הייתה צריכה לתת תמורה לחומר הגלם הזה.

אלא שבז"ן ידעה שיש לה בידיים קלף מנצח, שכן אסדת לוויתן בעצם חייבת להעביר אליה את תוצר הלוואי הזה בצינורות סגורים, כאמור, ולכן היא התעקשה לקבל אותו בחינם, כפי שאכן סוכם לבסוף.

זאת, לעומת בית הזיקוק של פז באשדוד, שדווקא כן משלם עבור הקונדנסט שהוא קונה ממאגר תמר, שגם בו שותפה דלק. פז קונה את החומר מתמר תמורת 52 דולר לחבית קונדנסט, אז אפשר להניח שפז רואה בעיניים כלות את הסיכום של לוויתן, להעביר את אותו חומר גלם לבז"ן בחינם.

אסדת לוויתן מול חוף דור (צילום: Flash90)
אסדת לוויתן מול חוף דור (צילום: Flash90)

מה יאמר הציבור

במקביל, גם המשקיעים של דלק ורציו מהציבור (כלומר כולנו), עשויים להביע תמיהה על כך שהחומר הזה מועבר ממאגר לוויתן ללא תמורה בשעה שהמאגר השני מוכר אותו בתשלום.

וכאן נכנס לתמונה הסעיף השני בהודעה של דלק, שיכול להרגיע חששות של גורמים אחרים, על כך שאולי "יצאו פראיירים".

בחלק השני של הסכם הקונדנסט מלוויתן, השותפות ציינה כי בכוונתה להעביר קונדנסט ל"חברת סחר בינלאומית" מהאסדה ולהוביל אותו במיכליות כביש. בהודעה צוין כי המיכליות ייסעו למתקן תש"ן – מבלי לומר היכן. כאמור, מדובר במסוף באשקלון. התמורה, "בהינתן חודש אספקה מלא", היא 3 מיליון דולר לחודש.

הנחת צינורות להולכת גז ממאגרי הגז תמר ולווייתן לאזור התעשייה אלון תבור (צילום: Anat Hermony/Flash90)
הנחת צינורות להולכת גז ממאגרי הגז תמר ולוויתן לאזור התעשייה אלון תבור (צילום: Anat Hermony/Flash90)

הקמצנות היחסית של ההודעה לבורסה מוצאת את ביטוייה גם בכך שאין קריאת כיוון או הערכה כלשהי לכמויות שיועברו מלוויתן לבז"ן בצינורות הסגורים מצד אחד ולתש"ן במיכליות הכביש מצד אחר. ממילא, ההובלה במיכליות הכביש אמורה להיות מוצא אחרון מבחינת הרגולטור, כך שעדיין לא ברור מדוע בחרו בשותפות לוויתן לסכם על דרך פעולה זו למשך שנה עם אופציה לשנה נוספת.

גם בהקשר לאתר האחסון חגית עולות שאלות שעדיין לא נענו. האתר הזה אמור לצמצם את הזיהום הסביבתי בזמן מילוי מיכליות הכביש. אלא שלפי מכתב שנשלח על ידי עמותת "שומרי הבית" למשרד להגנת הסביבה ולרשות רישוי הגז, האתר הזה רחוק מלהיות כשיר לפעולה.

"קיים חשש שבעת מילוי המיכליות בקונדנסט ייפלטו לאוויר מזהמים בהיקף גדול וגבוה מזה שתוכנן", נטען במכתב, שנשלח בשם העמותה על ידי עורך דין מתן גרפינקל. עוד נכתב שם כי הובלה במיכליות כביש "כדבר שבשגרה מנוגד להוראות ולאסדרה בעניין".

נוכח ההסכם שעליו דיווחה דלק, השאלה שנותרת פתוחה היא האם המשרד להגנת הסביבה יתיר לה להוביל את הקונדנסט בכבישים באופן שוטף.

הזרמת הגז מאסדת לוויתן ללקוחות בישראל ובמצרים החלה באופן רשמי ביום הראשון של השנה, לאחר שפיתוח המאגר התעכב במשך שנים, בגלל מאבקים סביב שאלות על היתר הייצוא, המיסוי ומיקום האסדה.

לוויתן הוא הגדול שבמאגרי ישראל, ומכיל כ-500 מיליארד מטר מעוקב (BCM) וממוקם 120 ק"מ מהחוף. מאגר תמר, שאת האחזקה בו דלק קידוחים מחויבת למכור, מכיל כ-280 BCM ומספק גז למשק מזה שבע שנים.

דלק קידוחים סירבו להגיב באופן רשמי.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "חברת תשתיות נפט אשקלון לא פנתה למשרד להגנת הסביבה כדי להרחיב את היתר הרעלים לאחסון קונדנסט. המשרד בוחן את הנושא ויפעל מול חברת תש"ן בהתאם לסמכויותיו בחוק".

עוד 1,053 מילים
סגירה