המורדים היהודים מתחת למגרש הרוסים

חפירות מגרש הרוסים, צילום מסך מסרטון של רשות העתיקות (צילום: רשות העתיקות)
רשות העתיקות
חפירות מגרש הרוסים, צילום מסך מסרטון של רשות העתיקות

בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה הביתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחת למגרש הרוסים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים חשובים ומרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל. אז די שפוטין ידע מה באמת קורה שם, בואו נתחיל.

בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחתיו התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים מרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ  ישראל

מגרש הרוסים הוא שטח של בערך 70 דונם ששוכן מצפון מערב לעיר העתיקה בירושלים. השטח נקנה על ידי משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, והוא היה מעורב מאוד, והשקיע הרבה כסף בפיתוח ובניית המתחם. בשנת 1864 הסתיימו העבודות במתחם, עבודות שכללו בין היתר בניית חומה שהקיפה את שטח המתחם ומבנים שונים שעיקר מטרתם היתה לשרת את הצליינים הרוסיים הרבים שהגיעו לעיר.

הקונסול הרוסי ואורחיו במעונו, שנות ה-1890 (צילום: American Colony photographers - American Congress Library)
הקונסול הרוסי ואורחיו במעונו, שנות ה-1890 (צילום: American Colony photographers – American Congress Library)

עם סיום מלחמת קרים בין רוסיה לאימפריה העותמאנית כמות הצליינים הזו הלכה וגדלה, ומכאן עלה בצורך במתחם שיספק להם מקומות לינה ומזון. בתחילת הדרך קראו למתחם "ירושלים החדשה" ורק לאחר היציאה מהחומות הוחלף בשנת 1890 השם ל"מגרש הרוסים".

האיזור של מגרש הרוסים היה נקודה אסטרטגית למשך רוב ההיסטוריה של ירושלים. חפירת הצלה ארכיאולוגית שנערכה במקום בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות, לקראת בניית מבנה חדש לבית ספר בצלאל לעיצוב ואומנות, חשפה עד כמה מקום זה היה חשוב בימי בית שני.

מגרש הרוסים הוא שטח של כ-70 דונם, רכש משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, שהיה מעורב מאוד והשקיע כסף רב בפיתוח ובניית המתחם: מבנים שונים וחומה מקיפה לשירות הצליינים הרוסים הרבים שהגיעו לעיר

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול. הקרב זה, שמתואר גם בספרו של יוסף בן מתיתיהו, נסוב סביב הנסיון של הרומאים לבקע את החומה השלישית ולפרוץ לתוך ירושלים.

אבל מהי אותה חומה שלישית? החומה הזו היא החומה המאוחרת ביותר שנבנתה סביב ירושלים בימי בית שני. הבנייה שלה התחילה בימי המלך אגריפס הראשון, אבל היא בעצם הושלמה רק 20 שנה אחר כך עם פרוץ המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנת 67 לספירה. ההשלמה של בניית החומה נעשה בחופזה בשלב זה בגלל הידיעה שהמצור הרומאי קרוב.

בחפירה משנת 2016 התגלו שרידים של ממש מהחומה השלישית וגם עדויות לקרב עצמו סביב החומה. ממצאי החפירה העלו רק את יסודות החומה, אבל לרוב בחפירות ארכיאולוגיות מה שנמצא הם יסודות המבנים.

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול

פרט מעניין הוא, שעל סמך מחקר שנעשה, האבנים שכן שרדו את אותו קרב בין יהודי ירושלים לרומאים נלקחו ככל הנראה במאה ה-19 ושימשו בשימוש משני לבניית מבנים בירושלים, חלקם במגרש הרוסים עצמו.

בחפירה נמצאו גם כ–82 אבני בליסטרה, ראש חנית רומי ושברי כלי חרס מתקופת בית שני. אבני הבליסטרא וראש החנית הם עדות ישירה לקרב על החומה השלישית, בעוד כלי החרס מחזקים את הקשר בין הסיפור שמובא אצל יוספוס, לממצא הארכיאולוגי בשטח, זאת על ידי תיארוך הממצא למאה ה–1 לספירה.

בחפירה נוספת במגרש הרוסים שנערכה בשנת 2018 נחשף ממצא, שאפשר לומר שהוא קצת מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים ועצמות. העצמות שנתגלו היו של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, ולפי העדויות לסימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת, הסיקו החופרים זוהי עדות לטבח. סך הכל נמצאו לפחות 125 מתים בבור והחוקרים מייחסים אירוע זה, גם על סמך התיארוך של ממצא כלי החרס, לתקופת אלכסנדר ינאי, שהיה ידוע על פי המקורות ההיסטוריים בתור מלך אכזר.

בחפירה מ-2018 במגרש הרוסים נחשף ממצא מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים, ועצמות של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, עם סימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת – עדות לטבח. סה"כ נמצאו 125 מתים בבור

חפירות אלו הם כמובן רק שני חלונות קטנים מאוד לחלק מהעבר של ירושלים, זה שמסתתר מתחת למרגש הרוסים.

קיומם של ממצאים אלו לא מפתיעים אף אחד, להיפך, עולם הארכיאולוגיה היה יותר מופתע אם היתה נערכת במגרש הרוסים חפירה ולא היו נמצאים ממצאים. זוהי ירושלים ומרכזיותה בהיסטוריה של המזרח הקדום והעולם בכלל הפכה אותה למקום שרווי בעתיקות עד בלי די.

מה שכן מפתיע הוא אופי הממצא, שלפחות מהחפירה הראשונה משנת 2016, השלים בצורה מוחשית ומדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד מהרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול.

מה שמפתיע הוא אופי הממצא, שהשלים בצורה מדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד הרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים ע"י הרומאים במהלך המרד הגדול

ויותר מהכל, ההשלמה הזו של עוד חתיכה בפאזל שהוא ההיסטוריה של ארץ ישראל, זה מה שחשוב.

גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 715 מילים
סגירה