עמוד ראשון: מברק שטרם פורסם עד כה מהנהגת יהודי פולין המפציר בבריטניה במארס 1939 לאפשר ליהודים לברוח לפלשתינה ולברוח מהאיום הנאצי המתקרב (צילום: סטיבן אי. זיפרסטיין)
אחרי 82 שנה: המברק הסודי של יהודי פולין לרה״מ בריטניה

היהודים התחננו: תנו לנו להיכנס לפלשתינה

חשיפה

במרץ 1939, כמה שבועות לפני פרסום הספר הלבן שהגביל כמעט לחלוטין את הגירתם לפלשתינה, יהודי פולין שלחו לראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברלין מברק נואש - המתפרסם כאן לראשונה ● הם התחננו בפניו לשמור על שערי פלשתינה פתוחים ● המברק זכה להתעלמות, והמחיר היה נורא

נקודת השפל של הספר הלבן ממאי 1939, המסמך הידוע לשמצה שבאמצעותו הבריטים סגרו את דלתות פלשתינה בפני יהודי אירופה, תועדה פעמים רבות.

חלק אותו זוכרים פחות הוא האופן שבו הניו יורק טיימס (שהיה בבעלות יהודית) בחר בצד של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ’מברלין ביום שלאחר פרסום הספר הלבן, מה שעורר זעם אצל חיים ויצמן וההנהגה הציונית.

נדבך שכמעט ואינו ידוע לציבור, לעומת זאת, הוא העובדה שקהילת יהודי פולין שלחה חודשיים לפני כן בקשה נואשת לצ’מברלין – מברק המתחנן בפניו לשמור על שערי פלשתינה פתוחים. זהו הסיפור של אותה בקשה.

על אף שמשלוח המברק דווח באותה נקודה, כתבה זו היא ככל הנראה הפעם הראשונה שבה המסמך עצמו מפורסם.

המכתב התגלה בארכיון משרד המושבות הבריטי לאחר 82 שנים; אין עדות לכך שצ’מברלין – או אדם אחר במשרד שלו – דנו בכך או אפילו ראו אותו אי פעם.

בסוף 1938, המעמד של יהודי אירופה, שהיה כבר בסכנה בגרמניה ובמדינות תחת איום של פלישה גרמנית, החמיר דרמטית. ב-30 בספטמבר אותה שנה, צ’מברלין חתם על הסכם מינכן, שאפשר להיטלר לספח את חבל הסודטים של צ'כוסלובקיה.

אדם מביט על ההרס בחנות יהודית ב-10 בנובמבר, 1938, לאחר ליל הבדולח (צילום: AP)
אדם מביט על ההרס בחנות יהודית ב-10 בנובמבר, 1938, לאחר ליל הבדולח (צילום: AP)

צ’מברלין האמין באופן נאיבי כי הפיוס יביא "לשלום בזמננו", אבל במציאות, ההפך התרחש – החולשה של צ’מברלין עודדה את היטלר לצאת למלחמה רק 11 חודשים לאחר מכן. ביוני 1940, היטלר כבר הפציץ אוכלוסייה אזרחית בלונדון.

צ’מברלין האמין כי הפיוס יביא "לשלום בזמננו", אבל במציאות, ההפך התרחש – החולשה של צ’מברלין עודדה את היטלר לצאת למלחמה רק 11 חודשים לאחר מכן. ביוני 1940, היטלר כבר הפציץ אוכלוסייה אזרחית בלונדון.

הסכם מינכן סלל את הדרך לשואה, שהחלה פחות משישה שבועות לאחר ליל הבדולח ב-9 בנובמבר, 1938. אלפי עסקים יהודים ובתי כנסת נהרסו בגרמניה.

מאות יהודים גרמנים איבדו את חייהם במהלך לילה אחד, סימן מקדים לגורל המחכה לשישה מיליון יהודים נוספים ברחבי אירופה. לאחר ליל הבדולח, אף אחד לא היה יכול לטעון לחוסר ידיעה באשר לכוונות של היטלר כלפי היהודים.

לקראת סוף 1939, התחזית עבור יהודי אירופה מעולם לא הייתה גרועה יותר. הסוכנות היהודית הפצירה בבריטים לאפשר ליהודי אירופה להגר לפלשתינה, אך הוועד הערבי העליון, המייצג את הערבים הפלשתינים, התנגד לכך בצורה נחרצת.

בפלשתינה, הפרעות הערבים בהשראת המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני, , השתוללו במשך קרוב ל-3 שנים, ועלו במאות חיים. בריטניה נטשה את הצעת החלוקה של פלשתינה, אותה קראה ליישם ועדת פיל, בדוח מקיף מ-1937.

גברים, נשים וילדים על הסיפון העליון, יחד עם בקר ועופות, על גבי הסירה המאוישת על ידי יוונים, פנמה, כשהם נלקחים למעצר בנמל יפו, 17 ביולי, 1947, על ידי שולת המוקשים הבריטית סאטון (צילום: AP)
גברים, נשים וילדים על הסיפון העליון, יחד עם בקר ועופות, על גבי הסירה המאוישת על ידי יוונים, פנמה, כשהם נלקחים למעצר בנמל יפו, 17 ביולי, 1947, על ידי שולת המוקשים הבריטית סאטון (צילום: AP)

ועדת וודהד, שמונתה כדי לבצע ניתוח טכני נוסף של הצעת החלוקה של ועדת פיל הבריטית, הצהירה כי מדובר בתכנית שאינה ברת יישום. באופן אירוני ואכזרי, ועדת וודהד פרסמה את הדוח שלה ב-9 בנובמבר, 1938, שעות לפני ליל הבדולח.

לאור הממצאים של הוועדה, ממשלת בריטניה הודיעה כי היא תזמין נציגים של הערבים הפלסטינים ומדינות ערב השכנות, כמו גם נציגים של הצד היהודי, לוועידה בלונדון בתחילת 1939 כדי לדון בעתיד של פלשתינה.

הועידה בלונדון נפתחה ב-7 בפברואר, 1939, בארמון סט. ג'יימס.

חיים ויצמן ודוד בן-גוריון, שהפכו לאחר מכן לנשיא הראשון וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בהתאמה, הובילו את המשלחת היהודית.

בהצהרת הפתיחה שלו – שנאמרה מול נציגי ממשלת בריטניה ונציגים יהודים בלבד, משום שנציגים ערבים סירבו לשבת בחדר עם יהודים – ויצמן הדגיש את הסכנה מצד היטלר, וציין באופן נבואי כי "גורל שישה מיליון אנשים היה על הכף".

ראש ממשלת ישראל לעתיד דוד בן גוריון, במרכז, והנשיא לעתיד חיים ויצמן, יושב משמאלו, עם נציגים יהודים בועידת לונדון, ארמון סט. ג'יימס, פברואר 1939 (צילום: נחלת הציבור)
ראש ממשלת ישראל לעתיד דוד בן גוריון, במרכז, והנשיא לעתיד חיים ויצמן, יושב משמאלו, עם נציגים יהודים בוועידת לונדון, ארמון סט. ג'יימס, פברואר 1939 (צילום: נחלת הציבור)

אך האזהרות של ויצמן נפלו על אוזניים ערלות. עד סוף פברואר 1939, פחות משלושה שבועות לאחר תחילת הועידה בלונדון, נציגים בריטיים החלו להדליף לעיתונות על כוונתם להציע עצמאות לפלשתינה תוך 10 שנים תחת שלטון של רוב ערבי, יחד עם מגבלות מידיות ומחמירות על הגירת יהודים לפלשתינה.

כפי שדווח ב-Times of London ב-28 בפברואר, 1939, "הערבים היו מאושרים עד הגג באשר להצעות, היהודים היו מדוכדכים ומרירים".

אותו צ’מברלין, שהאמין באופן מטופש כי פיוס היטלר היה הדרך לשמור על השלום באירופה, החליט לפייס את המופתי כדי להשיב את השלום לפלשתינה.

ראש ממשלת בריטניה נוויל צ’מברלין לוחץ ידיים להיטלר בחתימה על הסכם מינכן, ספטמבר 1938 (צילום: AP)
ראש ממשלת בריטניה נוויל צ’מברלין לוחץ ידיים להיטלר בחתימה על הסכם מינכן, ספטמבר 1938 (צילום: AP)

עד אמצע מרץ כולם הבינו שבריטניה מתכננת לסגור את הדלתות של פלשתינה למהגרים יהודים, למעט טפטוף קל. ב-15 במרץ 1939, ה-Times of London פרסם פרטים נוספים שהודלפו של ההצעות של הבריטים עבור פלשתינה, לרבות הגבלת ההגירה היהודית ל-15,000 איש בשנה למשך 5 השנים שלאחר מכן.

באותו יום, 15 במרץ, 1939, גרמניה פלשה לצ'כוסלובקיה, והגרמנים צעדו בפראג.

הקהילה היהודית בפולין עקבה אחרי ההתפתחויות מבשרות הרעות בוועידה בלונדון ובצ'כוסלובקיה בחשש ובדאגה הולכים וגוברים.

ההסתדרות הציונות ואגודת ישראל של פולין שלחו מברק נואש לצ’מברלין. המברק התחנן בפניו לשמור על דלתותיה של ישראל פתוחות ליהודי פולין, ולאפשר להם לכל הפחות הזדמנות לברוח מהאיום הנאצי הממשי

פעולות הצבא הגרמני נגד צ'כוסלובקיה השכנה החיו את התרחיש הברור ומעורר האימה של פלישה פוטנציאלית של גרמניה לשכנתה הנוספת ממזרח, פולין.

אפשרות שכזו, בשילוב עם הדלפות של חדשות מלונדון המורות על כך שבריטניה תכננה לסגור את פלשתינה להגירת יהודים, שלחו את יהדות פולין למשבר עמוק.

צבא גרמניה נכנס לפראג, 15 במארס, 1939 (צילום: נחלת הציבור)
צבא גרמניה נכנס לפראג, 15 במרץ, 1939 (צילום: נחלת הציבור)

על רקע מצב זה, יומיים לאחר מכן, ב-17 במרץ 1939, ההסתדרות הציונות המאוחדת של פולין ואגודת ישראל של פולין שלחו מברק נואש, בן שני עמודים, לצ’מברלין. המברק התחנן בפניו לשמור על דלתותיה של ישראל פתוחות ליהודי פולין, ולאפשר להם לכל הפחות הזדמנות לברוח מהאיום הנאצי הממשי.

זהו נוסח המברק המקורי:

"בזמנים האפלים והטרגיים ביותר של ההיסטוריה והחיים של היהודים, 3.5 מיליון יהודים בפולין מבקשים מממשלת הוד מלכותה, הסמכות שלקחה אחריות ליצירת מקום מושב לעם היהודי בפלשתינה, לשקול הן את הביטחון שהעם היהודי תולה באנגליה ואת התקוות הקדושות ביותר של היהודים, ולא ליישם מדיניות בפלשתינה המשליכה את המוני היהודים אל תהום של ייאוש".

משרד ורשה של Jewish Telegraphic Agency פרסם דיווח קצר יומיים לאחר מכן, ב-19 במרץ 1939, עם הכותרת "יהודי פולין מבקשים מבריטניה לעמוד בהבטחותיה ולתמוך בהם". השידור התכוון לצטט את המברק מיהודי פולין לממשלה הבריטית, אבל הנוסח היה שונה מהמברק המקורי המוצג לעיל:

"בזמנים האפלים והטרגיים ביותר בהיסטוריה היהודית, 3.5 מיליון יהודים פולנים פונים לממשלת בריטניה שלא לבגוד בביטחון של העם היהודי בבריטניה ולא להרוס את התקוות הקדושות של העם היהודי על ידי אימוץ מדיניות הצפויה להוביל אותם לייאוש".

אולי הניסוח שצוטט על ידי הסוכנות היהודית היה מטיוטה מוקדמת של המברק, או אולי הכותב של הדיווח לא הצליח לתעד את השפה המדויקת של המסמך. בכל מקרה, נראה כי המברק המקורי מעולם לא פורסם בפומבי, עד עכשיו.

זה לא מפתיע, שכן המברק היה מונח במשך 82 שנה ללא תשומת לב מיוחדת בארכיון משרד המושבות הבריטי תחת הכותרת "פלשתינה: תכתובת מקורית".

עמוד ראשון: מברק שטרם פורסם עד כה מהנהגת יהודי פולין המפציר בבריטניה במארס 1939 לאפשר ליהודים לברוח לפלשתינה ולברוח מהאיום הנאצי המתקרב (צילום: סטיבן אי. זיפרסטיין)
עמוד ראשון: מברק שטרם פורסם עד כה מהנהגת יהודי פולין המפציר בבריטניה במרץ 1939 לאפשר ליהודים לברוח לפלשתינה ולברוח מהאיום הנאצי המתקרב (צילום: סטיבן אי. זיפרסטיין)

גם המומחים הופתעו

מגוון מומחים התבקשו לחוות את דעתם, וכולם דיווחו כי לא שמעו על המברק או ראו אותו מפורסם באף מקום.

פרופ' דן מכמן, ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה וחבר בקתדרה לחקר השואה ע"ש ג'ון ניימן ביד ושם בירושלים, אמר כי הוא לא ראה את המברק קודם לכן, אך הזהיר מ"שיוך חשיבות והשפעה גדולה מידי למברק אחד".

פרופ' דוד אנגל מאוניברסיטת ניו יורק, מומחה מוביל להיסטוריה של יהודי פולין והשואה, אמר כי הוא לא זוכר דיון על המברק בספרות הרלוונטית.

צוות המחקר במוזיאון השואה בוושינגטון, ציינו כי הם מעולם לא ראו את המברק, אבל הביאו לתשומת לבי את הדיווח של הסוכנות היהודית.

המברק המקורי לא הצליח להגיע לממשלת בריטניה. באף אחד מהתיקים הרלוונטיים של ממשלת בריטניה אין סימן לדיון פנימי באשר לבקשה, ואף לא סימן לכך שראש הממשלה או גורם במשרד שלו אי פעם ראו את המברק

באופן טרגי, המברק המקורי לא הצליח להגיע לממשלת בריטניה. אכן, באף אחד מהתיקים הרלוונטיים של ממשלת בריטניה אין סימן לדיון פנימי באשר לבקשה, ואף לא סימן לכך שראש הממשלה או גורם במשרד שלו אי פעם ראו את המברק.

ממשלת בריטניה גם לא סיפקה תגובה כלשהי ליהודי פולין, עד שהוציאה את הספר הלבן בדיוק חודשיים לאחר מכן, ב-17 במאי, 1939.

עד למועד פרסום הספר הלבן, המברק מיהודי פולין נקבר במסמכים של משרד המושבות, שם נותר מוסתר מעין הציבור למשך 80 השנים הבאות, עד עכשיו.

התוצאה של מדיניות הספר הלבן הייתה קטסטרופלית: מתוך ששת מיליון היהודים אשר בשמם ויצמן דיבר בלונדון, 5,925,000 נידונו להישאר באירופה. מתוך 3.5 מיליון היהודים בפולין שהתחננו לעזרה מצ'מברלין במרץ 1939, רק 75,000 היו בחיים בתחילת 1945. ללא קשר למניע או לכוונה, היה נראה שהיטלר וצ'מברלין מפעילים ברית מרומזת לדון את ששת מיליון יהודי אירופה למוות.

הספר הלבן הטיל מגבלות קיצוניות על הגירה יהודית לפלשתינה, עם מגבלה של מקסימום 75,000 מהגרים יהודים בתקופה החמש-שנתית שבין 1939-1944.

'הצילו את הורינו, הצילו את הילדים', כך נכתב על השלטים שנשאו האנשים ברחובות ירושלים ב-16 בינואר, 1939, בהפגנה נגד מגבלות ההגירה המחמירות (צילום: AP)
"הצילו את הורינו, הצילו את הילדים": 16 בינואר, 1939, בהפגנה נגד מגבלות ההגירה בירושלים (צילום: AP)

ההנהגה הציונית הגיבה לספר הלבן בזעם, ושלחה מכתבי מחאה ומזכר משפטי מקיף לממשלת בריטניה ולמועצה של חבר הלאומים.

ויצמן הצליח להשיג גינוי סמלי מטעם ועדת המנדטים של חבר הלאומים, אבל לא הייתה לכך משמעות עבור היהודים בפולין ובאירופה שגורלם נחרץ.

התקשורת היהודית הייתה עוינת

היה אפשר לחשוב שהספר הלבן והתחינה של יהודי פולין יעוררו תמיכה של מגורמים יהודיים בעולם. אבל הניו יורק טיימס, שהיה בבעלות יהודית, הגן באופן מפתיע על הספר הלבן במאמר מערכת ב-18 במאי, 1939 יום לאחר פרסומו.

מאמר המערכת, שנכתב שישה חודשים לאחר ליל הבדולח, חודשיים לאחר הפלישה לצ'כוסלובקיה והמברק של יהודי פולין, ופחות מארבעה חודשים לפני הפלישה לפולין, קרא באטימות: "הלחץ על פלשתינה כעת כה גדול עד שהגירה צריכה להיות מפוקחת באופן קפדני כדי להציל את המולדת עצמה מאכלוס יתר".

המאמר הסכים עם הבריטים כי חשוב יותר להימנע מהכעסת הערבים הפלסטינים מאשר לאפשר לכמות משמעותית של יהודים מאירופה להגר למדינה.

ויצמן זעם על הטיימס כל כך, עד שסירב להיפגש עם המו"ל של העיתון, ארתור הייז שולצברגר, במהלך הביקור של האחרון בלונדון מספר ימים אחר כך.

ויצמן תיעל את הכעס שלו במכתב לסולמון גולדמן ב-30 במאי, 1939, בו קרא לשולצברגר בבוז "יהודי פחדן". באותו מכתב, ויצמן שאל את גולדמן:

"מה שאני רוצה להבין, לעומת זאת, הוא האם הגישה הכללית והתחושה של היהודים (באמריקה) שונה מאוד מזו של שולצברגר והעיתון שלו".

גם לאחר שמלחה"ע השנייה הסתיימה, וההנהגה הציונית התחננה בפני הבריטים לאפשר קבלה של 100,000 שורדי שואה שהיו עדיין בסכנה ("מבקשי מקלט" בלשון של ימינו) להגר לפלשתינה, הניו יורק טיימס המשיך להעדיף פיוס של הערבים הפלסטיניים במקום לאפשר לשורדי השואה חיים חדשים בפלשתינה.

בהערה על הזוועות באירופה במאמר מה-14 בנובמבר, 1945, הטיימס הצהיר בקור כי "באופן ברור אין סימן לכך שהפתרון יימצא בהגירה המונית לפלשתינה".

לזכותו של נשיא ארצות הברית טרומן, ייאמר כי הוא התעלם מהטיימס ולחץ על ראש הממשלה הבריטי לזנוח את מגבלות הספר הלבן ולהעניק ל-100,000 אישורי הגירה למבקשי מקלט מתוך יהודי אירופה

לזכותו של נשיא ארצות הברית דאז, הארי טרומן, ייאמר כי הוא התעלם מהטיימס ולחץ פומבית על ראש הממשלה הבריטי קלמנט אטלי לזנוח את מגבלות הספר הלבן ולהעניק ל-100,000 אישורי הגירה למבקשי מקלט מתוך יהודי אירופה.

מספר ימים לאחר שהתקווה שלהם להיכנס לפלשתינה התנפצה בעקבות הוראה של הבריטים לגרשם לקפריסין, מהגרים יהודיים בלתי חוקיים עומדים מאחורי המעקב של אונייה בנמל חיפה ב-8 באוגוסט 1946
מהגרים יהודיים בלתי חוקיים עומדים מאחורי המעקה של אנייה בנמל חיפה ב-8 באוגוסט 1946

אותו איום, יום אחר

למה שיהיה לנו אכפת מכך יותר מ-80 שנים לאחר מכן?

משום שלהיסטוריה יש דרך לחזור על עצמה. סנטימנט "אנטי-פליטים" ו"אנטי-הגירה" שטף חלקים רבים מאירופה וארצות הברית בשנים האחרונות. באופן מבשר רעות עבור היהודים באופן ספציפי, אנטישמיות ואנטי-ציונות צומחות גם באירופה ובארצות הברית, הן משמאל והן מימין הקשת הפוליטית.

המעילה באמון מצד ממשלת צ’מברלין, שהוציאה את הספר הלבן ודנה מיליונים למוות, חייבת להיכנס לזיכרון ההיסטורי, או שההיסטוריה תחזור על עצמה.

לכבוד קרוב ל-3.5 מיליון יהודים פולנים ו-2.5 מיליון יהודים אחרים משאר אירופה שהושמדו באופן כה טרגי וכה מיותר, אסור לנו אי פעם לשכוח את מה שהיה ניתן לעשות כדי להציל אותם.

אילוסטרציה: נציגי שבע מדינות ערביות, ביניהם מלכים, נשיאים ונסיכים נפגשו בקהיר, מצרים ב-29 במאי, 1946, בהזמנת המלך פארוק, על מנת לארגן חזית מאוחדת נגד הגירה יהודית לפלשתינה. בארוחה בארמון המלך, משמאל לימין: סיף אל אסלאם מתימן, שייח בשארה אל ח'ורי, נשיא לבנון, הנשיא שוכרי אל קוותלי מסוריה, המלך פארוק ממצרים, מלך עבדאללה מאמירות עבר הירדן, והאמיר סעוד, יורש העצר של ערב הסעודית (צילום: AP)
אילוסטרציה: נציגי שבע מדינות ערביות, ביניהם מלכים, נשיאים ונסיכים נפגשו בקהיר, מצרים ב-29 במאי, 1946, בהזמנת המלך פארוק, על מנת לארגן חזית מאוחדת נגד הגירה יהודית לפלשתינה. בארוחה בארמון המלך (צילום: AP)

סטיבן אי. זיפרסטיין הוא כותב הספר שייצא בקרוב " Law and the Arab-Israeli Conflict: The Trials of Palestine " (Routledge, מרץ 2020), אשר ממנו לקוח מאמר זה. זיפרסטיין, לשעבר תובע פדרלי בארצות הברית, הוא עמית בכיר במרכז לפיתוח המזרח התיכון ב-UCLA. הוא גם מלמד בתכנית ללימודים גלובליים ובבית הספר לענייני ציבור של UCLA, ובתור פרופסור אורח בפקולטת בוכמן למשפטים, אוניברסיטת תל אביב (כל הזכויות שמורות, סטיבן אי. זיפרסטיין, 2020)

עוד 1,725 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

קולי נגנב

בקר טוב בני. הצבעתי לך ואני מניח שאתה מקבל מיילים וסמסים כאלה יומיום, ובכל זאת אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו.

קשה לי להאמין שאתה ישן טוב בלילה. מי שהיה שנים מפקד שחיילים הלכו אחריו מתוך אמון בלבד שיוביל אותם לקרב או למען מטרה צודקת, יודע מהו ערך האמון. לכן אני בטוח שאתה קרוע. ובכל זאת שכנעת את עצמך שאתה עושה משהו לטובתי לטובתנו.

אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים.

ומה הותרת כעת? אחרי הבגידה? אחרי המעילה באמון? בוחריך שנבגדו איבדו כל אמון בך ובמערכת הפוליטית. פגעת גם באמון הכללי שבין בוחרים לנבחרים. העובדה הקשה שלקחת את הפתק שלי ועשית בו ההיפך ממה שהאמנתי בו ההיפך ממה שהובטח לי על ידך אישית, ריסקה את היכולת לבחור באופן דמוקרטי, אמין, נציג ציבור לכנסת.

פגעת בשוויון. פגעת בדמוקרטיה. פגעת בשלטון החוק. אתה תומך בנאשם בשוחד ומכהן בממשלה מנופחת ובזבזנית שאין לה כל הצדקה. גם לא בעקבות מגפת הקורונה. ברור לכל בר דעת שמדובר בקוניוקטורה פוליטית. בדיל. בהסכם שקרי מעוות אנטי דמוקרטי.

התירוץ של מניעת בחירות רביעיות אינו סיבה למהלך הזה. במדינה דמוקרטית הכרעות מתקבלות בבחירות, לא בשקרים. לא בקומבינות פוליטיות המעוותות את רצון הבוחר. הבוחרים שבחרו בך ואני ביניהם, לא בחרו בממשלה כזו ולא בהסכם הקואליציוני שחתמת ולא בשום צעד שאתה מבצע כיום.

שום מילים יפות לא יכסו על כך. שום הבטחה שלך אינה אמינה יותר. שום התחייבות שלך או של חבריך לכחול לבן לא מקובלת ולא תתקבל עוד. אתם את הקריירה הפוליטית סיימתם באסון. סיימתם. אין לכם שום תמיכה בדרך שאליה אתם מובילים, כיוון שמדובר בדרך הפוכה. בכיוון הפוך.

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים

לא הצבעתי בעדך כדי שתספח שני מיליון פלשתינים לישראל. תחסל את הסכם השלום עם ירדן ותגרור אותנו למלחמה חדשה.

אני בטוח שאתה לא ישן טוב בלילה.

ואם אתה ישן טוב זה סימן המעיד על רמתך המוסרית אליה התדרדרת.
אני משתדל להימנע ממילים קשות יותר כדי שתקרא את הדברים עד הסוף.
אתה יודע מה גורלו של חייל המגלה מורך לב מול פני אויב במלחמה. לצערי זה מה שגילית במאבק הדמוקרטי על פני החברה הישראלית.

#קולינגנב

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה. ולך אדוני ראש ... המשך קריאה

כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה.
ולך אדוני ראש הממשלה העתידי הוירטואלי, אתה אכן צל עלוב ומסכן שעם פרק קצר ומעליב ישאר רשום בדפי ההיסטוריה כמי שהחריב את הסיכוי להחליף שלטון רקוב ומשחת.

עוד 429 מילים ו-1 תגובות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

השר אוחנה: "אדם שתוקף שוטר ומנסה לרצוח אותו, דמו בראשו"

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎ ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

12:50 עריכה

התביעה נגד יו"ר כחול לבן בני גנץ על הטעיית הבוחרים. עו"ד חקלאי בבית המשפט: "המטרה – להבהיר לראש רשימה פוליטית שהפרת החייבות שבתשתית הקשר בינו לבין פעיליו תוליד סנקציה".

12:49 עריכה

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, התייחסה לעלייה במקרי התחלואה בקורונה.

"המחלה חוזרת, אני מוטרדת", אמרה בראיון לכאן רשת ב', "חשבתי שהנגיף ילך לישון בחודש מאי וזה לא קרה. יש עונתיות בנגיפים אך זה לא קרה פה – אנחנו במצב שנזרעים זרעים מאוד מסוכנים".

12:48 עריכה

השר לבטחון פנים אוחנה במליאת הכנסת: "אדם שתוקף שוטר שמנסה לרצוח אותו דמו בראשו. זה מסר חשוב שצריך להגיע מכל הבית הזה שבא להגן על שוטרי משטרת ישראל ערבים ויהודים כאחד".

בעקבות הירי בצעיר איאד אלחלאק בירושלים, אמר: "מתכוונים במשטרת ישראל לבדוק את אופן הטיפול בבעלי מוגבלויות – הזיהוי של בעלי מוגבלויות, האבחון אם אפשר בשטח, ובכך למנוע הישנות של מקרים מהסוג הזה". אוחנה הוסיף: "יש כבר עבודת מטה ואני מתכוון לקדם אותה".

12:29 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) שאל את שר המשפטים, אבי ניסנקור במהלך מליאת הדיונים במליאת הכנסת: "האם אינך מודאג מכך שהיועמ"ש מחזיק בסמכויות התפקיד היחיד שיכול לבדוק לגביו (מ"מ פרקליט המדינה)? האם תדרוש מהיועמ"ש לפרסם הקלטותיו? תדרוש התפטרותו? תמליץ לפטרו?".

על החלק הראשון של השאלה, הנוגע ליועמ"ש, השיב ניסנקורן: "טוב יעשו נבחרי הציבור אם יתמקדו במתן שירות לאזרחים ויחדלו מניסיונות הכפשה כלפי משרתי ציבור".

העיתונאית איילה חסון התייחסה לכך בחשבון הטוויטר שלה וכתבה: "אתה מגן על שותפך למפלגה אשכנזי? את המבין שלשר משפטים לא כדאי להתעסק עם הפרקליטות?".

11:45 עריכה

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף הבוקר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ואמר כי המתווה הוא נזק אסטרטגי למשק. "אם השוק חלש ואתה לא עוזר לו להיות חזק ואתה רק מנסה לדחוף לו עובדים, השוק לא יקלוט את העובדים", הסביר ח"כ ברקת בדיון בוועדת הכספים בכנסת.

"התוכנית הזאת לא רק שיש לה ערך שולי קטן, יש לה נזק אסטרטגי למשק, כשכל אותם אנשים שהיה להם ערבות הדדית בין מעסיקים לעובדים, ואתם פורמים את הערבות הזאת כשאתם לא נותנים מענק לאנשים ששמרו על העבודים וספגו נזק".

11:05 עריכה

ח"כ שלמה קרעי מונה ליו"ר וועדת הבחירות מטעם הליכוד בוועדה המרכזית.

10:33 עריכה

ראש הממשלה נתניהו החליט למנות את חבר הכנסת דוד ביטן לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת.

ח״כ דוד ביטן: ״אני מודה לראש הממשלה על המינוי לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מתכוון לפעול בתפקיד זה כפי שפעלתי בשנים האחרונות בתחומים רבים בכנסת. אחרי חמש שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי בכנסת אמשיך לפעול במטרה להגביר את העלייה לארץ ישראל ולמיגור האנטישמיות".

דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
10:27 עריכה

שר התיירות אסף זמיר בדיון בוועדת הכלכלה על מצב התיירות: "אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי שבו השמים יפתחו לחלוטין. הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב. לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים".

10:23 עריכה

עופר שלח (יש עתיד-תלם) יעמוד בראש הוועדה לביקורת המדינה, לאחר שחברי הוועדה בחרו בו.

יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד, כבר מיהר לברך: "יש לא מעט מה לבקר בממשלה הזו. סומך עליך אחי".

10:20 עריכה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי בראיון ל-103FM: "סיפוח ביהודה ושומרון עלול לבטל את הסכם השלום עם ירדן, שנותן לנו עומק אסטרטגי עד עירק. גם ראשי מערכת הביטחון אומרים שהז מסוכן. לא נתמוך במתווה שלא מתיישב עם העקרונות שלנו".

איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
10:15 עריכה

השרה מירי רגב: "יש מי שחושב שהטרור ימנע מאיתנו להתקדם למטרה ולהחיל את הריבונות על כל שטחי ישראל. אם האיומים היו מנהלים אותנו – ישראל לא הייתה קמה".

רגב הוסיפה כי היא וחברי הממשלה מחויבים "למהלכים ההיסטוריים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו".

10:11 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר למענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת ב-19 אפריל היא "החלטה נכונה וחשובה".

"עכשיו נדרש לפצות את המעסיקים ההוגנים שלא פיטרו את עובדיהם בחודש אפריל למרות הירידה בהכנסותיהם, מהלך משלים זה יחזק את האימון בין הממשלה לאזרחים כולם", אמר השר פרץ.

08:54 עריכה

לאחר הביקורת, שר האוצר ישראל כץ הודיע כי פיצויים של 3,500 ש"ח יוענקו גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון בחודש אפריל.

כץ: "לאחר שמתווה החוק לעידו דהתעסוקה אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת ללא כל שינוי, שקלנו את הנושא ובהתייעצות עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, הוחלט לצרף את אותם מעסיקים למתווה המענקים מאחר שהם פתחו את עסקיהם במועד זה בהתאם להנחיות הממשלה".

08:37 עריכה

גורמים בכנסת, המעורים בפרטי הפגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מועצת יש"ע, טוענים שראש הממשלה נתניהו מתכוון לעשות הפרדה בין ההכרזה הפומבית שלו בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ לבין מה שהוא יביא להצבעה בכנסת – כך פורסם הבוקר בתוכנית בכאן רשת ב'.

על פי הדיווח, לטענת הגורמים, כדי לרצות את האמריקנים, יודיע נתניהו שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן. אך ברור לו שמול הימין הוא אינו יכול להביא את התוכנית כמו שהיא לאישור הכנסת, לאור החלקים הבעייתים בה מבחינת הימין. לכן, להצבעה בכנסת יובא רק החלק של החלת הריבונות, שזוכה לרוב בכנסת.

08:28 עריכה

משרד החינוך ביקש ממשרד האוצר להכיר בלמידה מרחוק לצורך שכר המורים. זאת, על רקע סגירתם של שורת בתי ספר בימים האחרונים לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה, ודרישתם של הורים, מנהלים ומורים לאפשר לבתי הספר לקיים הוראה מרחוק משולבת בלמידה בבתי הספר.

08:07 עריכה

אב הבית במעון ראש הממשלה, אפי אזולאי, נותר בתפקידו בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף על פי שהשב"כ הוריד ושלל את הסיווג הבטחוני שלו לפני קרוב לשנה כך פורסם במעריב. בשב"כ הומלץ להרחיקו מיד מכל נגיעה או קשר למעון ראש הממשלה בבלפור.

לפי הדיווח התברר בבדיקה כי הוא ביצע עבירות רכוש, גם במהלך כהונתו בתפקיד. על פי גורמים המקורבים לחקירתו, אזולאי לא הכחיש ואף הודה בפרטים שהתגלו.

07:46 עריכה

ח"כ אבי דיכטר, שיזם את חוק קיזוז משכורות המחבלים, התייחס בראיון בכאן רשת ב' להחלטה להפסיק את הקיזוז.

"המסר מההחלטה הזו רע. החוק הוא לא המלצה לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר. כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק – מתקשה לראות מצב שהחוק ישונה", אמר דיכטר.

07:23 עריכה

הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום – הגבלת פעילות, אזור מוגבל ובידוד במקום בידוד בית מטעם המדינה.

07:12 עריכה

אתמול פורסם בגלובס כי גנץ דרש כלי רכב זהבים לאלה שמקבל נתניהו, למרות שעלותם עומדת על מיליוני שקלים.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בתגובה: "אני מכבד את שירותי הביטחון בישראל והנחיותהם. בשיחה שקיימתי עם הגורמים הרלבנטים ביקשתי לצמצם את עלויות האבטחה שלי. ככל שזה היה תלוי בי, הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד והייתי מונע משכניי את עוגמת הנפש של סגירת חלקים מהרחוב. כל טענה כאילו ביקשתי לרכוש רכבים עבורי היא שקר בוטה".

עוד 19 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תקנות שעת החירום הרדימו את הציבור, חוק הקורונה העיר אותו

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.

ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי

אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".

אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.

אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.

בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.

בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל

לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.

היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.

תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):

התקנות לשעת חירום
התקנות לשעת חירום

השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:

השקופית שהסעירה את הרשתות
השקופית שהסעירה את הרשתות

ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה