הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

ישיבת הממשלה, דצמבר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
ישיבת הממשלה, דצמבר 2019

לא פחות מ-2,900 אגרות גובים גופים ציבוריים מאזרחי ישראל, בסכום כולל של 7 מיליארד שקל בשנה. כך עולה ממיפוי האגרות שביצע "צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, פרופ' אבי שמחון, ובהשתתפות נציגים מאגפי הכלכלן הראשי, החשב הכללי והתקציבים באוצר".

דיווח על כך נמסר בהודעה ששיגר באחרונה משרד ראש הממשלה ושבה נמסר כי הממשלה אישרה תכנית לשיפור מערך האגרות הממשלתיות והפחתת הנטל הרגולטורי על הציבור והעסקים בישראל.

"הוריתי על מדיניות ברורה – לחתוך בביורוקרטיה וברגולציה המכבידות. נוביל מהלך שיוביל בהדרגה לאיחוד וביטול אגרות מיותרות רבות", צוטט בהודעה ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו.

ואכן, מאז שמונה נתניהו לראש הממשלה ב-1996 ושוב ב-2009 ולשר האוצר ב-2003, הוא הצהיר עשרות פעמים על כוונתו "לקצץ בביורוקרטיה וברגולציה", ואף הבטיח מפורשות להקטין את הביורוקרטיה והרגולציה בגופים ספציפיים, כמו רשות מקרקעי ישראל ומכון התקנים. בפועל ההבטחות לא קוימו, כך שניתן לפקפק גם בהצהרתו הנוכחית ולתהות על הקשר בינה לבין מערכת הבחירות.

מבדיקה שערכנו עולה כי הרעיון לעשות סדר ולשפר את מערכת האגרות אינו יוזמה חדשה של נתניהו, אלא מהלך שמנסים לקדם זה כמה שנים הפקידים באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה. כבר ב-2018 התחילו במשרדי ראש הממשלה והאוצר לבצע מיפוי של האגרות, אך הם חדלו מכך מאחר שביטול ואיחוד אגרות כרוך באישור תקציב מדינה חדש ואינו יכול להתבצע בתקופת בחירות.

ואולם לאחר שהתברר כי מערכת הבחירות היא אינסופית, הוחלט כי פקידי האוצר והמועצה לכלכלה ימשיכו באיסוף המידע ממשרדי הממשלה השונים, יבקשו מהשרים והפקידים להסביר להם מהי מטרת קיומה של כל אגרה ומה ההיגיון בה, ויגבשו מסמך בעניין בחצי השנה הקרובה, עד יוני 2020.

רוב הכסף מגיע מאגרה ספציפית אחת

לידי זמן ישראל הגיעה הרשימה של יותר מ-2,900 אגרות שגובים הממשלה, רשויות וגופים ציבוריים בהיקף כולל של קרוב ל-7 מיליארד שקל בשנה. לעיון ברשימת האגרות המלאה.

רוב הכסף שנגבה מאגרות מגיע מאגרה ספציפית אחת: אגרת רישוי רכב, שנגבית מדי שנה מכל בעלי הרכב בסכום של 720-5,000 שקל בהתאם למחיר הרכב. אגרת הרישוי היא תנאי הכרחי לחידוש רישיון הרכב ולביצוע מבחן הרישוי (הטסט לאוטו).

הסכום של מרבית האגרות האחרות מסתכם בעשרות שקלים.

ואולם, גם אלה מצטברים במקרים מסוימים לסכומים לא קטנים. בנוסף, תשלום האגרות כרוך בסחבת ביורוקרטית רבה, כיוון שחלק מהאגרות אינן נגבות באופן מקוון אלא רק באמצעות הגעה פיזית למשרדים ועמידה בתור, או בפעולה טלפונית שגם היא כרוכה לעתים בזמן המתנה ארוך.

אבי שמחון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אבי שמחון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

כפל אגרות על אותה הפעולה

משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים משיתים על האזרחים "כפל אגרות" וגובים כמה אגרות שונות על אותה פעולה, לפעמים מגוף אחד ולפעמים מכמה גופים שונים שאינם מתואמים ביניהם.

זוג שמתגרש, למשל, נאלץ לשלם אגרות על הגט, חלוקת הרכוש, המזונות והסדרי השהייה לגוף שבו הם עוברים את הגירושין – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במקרה שבהם אחד מבני הזוג מערער על ההחלטה שהתקבלה באחד משני הגופים, שוב נדרשים בני הזוג לשלם אגרות על אותן הפעולות, ומתלווה לכך עוד אגרה אחת על עצם העובדה שפנו לשני הגופים.

פעולות פשוטות בנדל"ן ובמקרקעין מחייבות את בעל הנכס וכן את הקונה, בתשלום אגרות במשרד השיכון, במשרד המשפטים, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומית, חלקן חופפות ממש

גם פעולות פשוטות בנדל"ן ובמקרקעין מחייבות את בעל הנכס וכן את הקונה, בתשלום אגרות במשרד השיכון, במשרד המשפטים, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומית, חלקן חופפות ממש.

חלק מהאגרות נגבות מאזרחים ברגעים הקשים ביותר של חייהם, ויוצרות רושם שמשרדי הממשלה השונים, בתי המשפט וגופים ציבוריים אורבים לאזרח וגובים ממנו מס רגרסיבי במצבים שבהם אין לו כל אפשרות לוותר על השירות הממשלתי או אפילו להפעיל שיקול דעת. חלק מהאגרות הללו מעכבות פעולות שמסייעות לאזרחים במצוקה, ואחרות סתם מעיקות עליהם בזמן שממילא קשה להם.

דוגמאות לכך לא חסר. גופי המדינה השונים גובים אגרות על מינוי אפוטרופוס לקטין שהתייתם או נלקח מחזקת הוריו; על בקשה של אלמנים ויתומים טריים לעיין בירושה; על הוצאת צווי הגנה והרחקה לקרבנות אלימות; עבור בדיקה רפואית של בעל מוגבלות שמבקש הכרה בזכאותו לנגישות או לקבלת רישיון נהיגה; על הגשת בקשה לפיצוי על נזקי גוף; על הגשת ערעור על מעצר או על תנאי המעצר; על בדיקת שתן שמבצע מי שחשוד בשימוש בסמים; וגם על דיון בתלונה על הטרדה מינית.

חלק מ"אגרות המצוקה" הללו מכוסות על ידי הביטוח הלאומי וקופות החולים, כך שהכסף מועבר מגוף ציבורי אחד לאחר.

מובן שחלק מהאגרות האלה נועדו למנוע פניות שווא, כמו, למשל, אגרת חדר המיון, שקופת החולים משלמת לבית החולים רק במקרה שמבוטח שהגיע לבדיקה במיון ונמצא חולה בבדיקה. אלא שמאחר שלא כל הבעיות הרפואיות מאותרות בבדיקה, מטופלים רבים נאלצים לשלם מכיסם את האגרה, וזאת גם אם לא התחזו לחולים, אלא באמת חשו ברע.

חשמלאי נדרש לשלם למשרד העבודה 22 אגרות שונות, שאף אחת מהן אינה מונעת תאונות עבודה. אופטיקאים משלמים 3 אגרות כתנאי לעבודה כשכירים, נוסף על אלה שישלמו על פתיחת חנות אופטיקה

"אגרות מצוקה" אחרות מכוסות בכל מקרה. למשל, אזרח שרוצה לקבור את יקיריו, משלם אגרה לרבנות או לחברה קדישא ולאחר מכן מקבל על האגרה החזר מהביטוח הלאומי. נשאלת השאלה מדוע, אם כך, בוחרים הגופים הללו לטרטר את הקרובים האבלים ביניהם.

אגרות נוספות מוטלות על אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית, למשל במקרים של הגשת בקשות לפשיטת רגל, לכינוס נכסים, הוצאת מיטלטלים ועיקול.

אגרות אחרות מוטלות על מי שמבקש לעסוק בעבודה יצרנית. מי שרוצה לעבוד כאח סיעודי, למשל, זקוק לא רק ללמוד, לעבור בחינת הסמכה ולמצוא עבודה, אלא גם לשלם "אגרה עבור תעודה המעניקה רישום בפנקס כעובד סיעוד לפי פקודת הבריאות". לבורנטים במעבדה צריכים לשלם אגרה גם על בחינת ההסמכה וגם על קבלת ההיתר לעבוד.

מי שמבקש לעבוד כחשמלאי, למשל, נדרש לשלם למשרד העבודה 22 אגרות שונות, שאף אחת מהן אינה מהווה רגולציה על עבודתו או מונעת תאונות עבודה.

אופטיקאים משלמים שלוש אגרות שונות כתנאי לעבודה כשכירים במקצוע שלמדו, וזאת נוסף על אגרות עבור פתיחת חנות אופטיקה. מי שמבקש לעסוק בקולנוע צריך לשלם חמש אגרות שונות "להקרנת סרט".

בעל עסק חדש צריך לשלם עשרות אגרות שונות מגופים שונים ומשונים כדי לקבל רישיון עסק. התוצאה בפועל היא שחלק גדול מהעסקים בישראל פועלים בלא רישיון עסק, והופכים בפועל לעבריינים ולטרף קל לסחיטת פרוטקשן.

משרד המשפטים גובה 50 אגרות שונות על רישום פטנטים ו-31 אגרות שונות על ביצוע מחקרים מדעיים, במסגרת חוק הפטנטים מ-1968 ו"חוק המדגמים" שנחקק בידי ממשלת המנדט הבריטי ב-1925.

"חוק המדגמים" מחייב ישראלי שמבצע מחקר לשלם אגרות בשם "אגרת בקשת הערכת מועד להשלמת בקשה לרישום מדגם", "אגרת השלמה מבקשה לרישום עיצוב למערכת" ו"אגרת ביטול רישום של עיצוב, ביטול החזר תוקף וביטול תיקון של פרט רשום בידי צד שלישי".

חלק מהאגרות עשויות להיראות ביזריות ממש. כך, לדוגמה, גובה משרד הבריאות "אגרה על בחינה בהפנוט" ו"אגרה על רישיון להיפנוזה".

משרד החקלאות גובה מאות אגרות, בהן 27 אגרות שונות על גידול מזון, כולל אגרה על ייצוא דבש וביצים, וכן אגרה נפרדת לגידול של כל פרה, עז או גמל.

חלק מהאגרות של משרד החקלאות מוטלות על פעולות שנועדו למנוע הפצת מחלות, כמו אגרה על חיסון תרנגולות ואגרה על כל בדיקה רפואית של בהמה. החקלאים צריכים לבחור אם לספוג את האגרות, לגלגל אותן על הצרכן או לוותר על הבדיקות ולסכן חיים.

כדי "לעודד" את השימוש באנרגיות מתחדשות, שתי רשויות שונות – משרד הבינוי והשיכון ומנהל התכנון – גובות שלוש אגרות שונות על התקנת קולטנים סולריים.

בנימין נתניהו ארכיון (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ארכיון (צילום: פלאש 90)

ההחלטה על ביטול אגרות – בסמכות השרים

הבעיה העיקרית היא שגם אחרי שכל המידע על האגרות ייאסף, לא יוכלו במועצה לכלכלה ובמשרד האוצר להכתיב לשרים לבטל אגרות, מכיוון שההחלטה על גביית האגרות נמצאת בסמכות השרים. אבל גם אם חלק מהשרים יבטלו חלק מהאגרות, הרי שהביטול יהיה כרוך באישור של ועדת השרים לענייני חקיקה ושל ועדת הכספים ושל מליאת הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים.

עם זאת, ראש הממשלה ושר האוצר יוכלו להמליץ לשרים על ביטול אגרות, ולכל הפחות להקים מערכת ממוחשבת שתגבה את כל האגרות יחד באמצעים מקוונים. אבל כל זה יקרה רק אחרי שתסתיים מערכת הבחירות ויוקמו כנסת וממשלה קבועה – ולפי שעה, כידוע, אירוע כזה כלל אינו נראה באופק.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עזבו אתכם מהשטויות של ביבי... תכלס צריך למסות את החברות בשיעור יותר גבוה ולהוריד מיסים מאנשים פרטיים. אבל אף אחד לא יעשה את זה. ביבי משחק אתכם משחקים. למי איכפת מכמה שקלים של אגרה בזמן ... המשך קריאה

עזבו אתכם מהשטויות של ביבי… תכלס צריך למסות את החברות בשיעור יותר גבוה ולהוריד מיסים מאנשים פרטיים. אבל אף אחד לא יעשה את זה. ביבי משחק אתכם משחקים. למי איכפת מכמה שקלים של אגרה בזמן שקשישים ונכים לא שורדים את החורף.

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר הבחירות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,813 מילים

קורונה? המגפה הגדולה יותר עדיין לפנינו

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 593 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של חיים כץ

משמר הדמוקרטיה הישראלית, הגיש עתירה לבג"ץ נגד מתן החסינות לח"כ חיים כץ ● כץ: גאה מאד בעשייה הזאת למען הציבור ● גנץ: בקשת החסינות של חיים כץ היא האחרונה שהכנסת תדון בה ● לפיד: נשמח לשבת עם ליברמן, יש לנו איתו הרבה במשותף ● מליאת הכנסת תדון היום בחסינותו של ח"כ חיים כץ ● ליברמן: יש פתרונות להקמת ממשלה. לא כל דבר צריך לשים על השולחן ולרוץ לספר לחבר'ה

עוד 36 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

למקרה שפיספסת

מה אפשר ללמוד מהחרדים על אושר

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות. הנתון אינו מפתיע, שכן בכל המחקרים אותם עשינו בישראל מצאנו באופן מובהק כי לאמונה דתית השפעה משמעותית מאד על האושר שלנו.

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות

ההסבר הבסיסי הוא שאמונה דתית עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם אירועים שליליים בחיינו, מתוך אמונה שכל דבר שקורה לנו הוא חלק ממשהו שגדול מאתנו ולעיתים אפילו מבחן עבורנו. האמונה הדתית מייצרת משמעות לחיים ומשמעות היא "מכונה" חשובה לאושר.

אבל הסיבות לקשר בין אמונה דתית לאושר הן מורכבות יותר. קהילה דתית היא לא רק אמונה היא גם סגנון חיים שמחזק את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר. "איזהו העשיר – השמח בחלקו" הוא לא סתם פתגם. זה עקרון חשוב מהמקורות שלנו, שמגדיר את האדם המסתפק והפחות חומרני כעשיר אמיתי או למעשה כמאושר יותר. אין ספק כי בקהילה החרדית אורך החיים צנוע יותר ומסתפק יותר, דבר שמעודד את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר

מעבר לכך, אורח החיים אצל החרדים ואצל הדתיים הוא קהילתי יותר, דבר שמאד תורם לאושר. הספרות בתחום הכלכלה ההתנהגותית טוענת כי אורח חיים הקהילתי מייצר את "אפקט הכרית". על פי אפקט זה, אנשים החיים בקהילה מגובשת יותר נוטים לחוש יותר בטוחים לגבי עתידם, כי הם יודעים שבמידה ויפלו הקהילה תסייע להם (יש להם כרית שתרכך את הנפילה).

אורח החיים הזה בהכרח קשור לצווי הדתי לעזור לחלש ולתרום לקהילה (הגמ"חים הם דוגמה טובה לכך). הקהילה החרדית מגובשת מאד גם בעקרונות שלה, והיא אולי הקהילה היחידה בישראל שמפעילה את כוח הקנייה שלה על מנת לשמר את העקרונות שלה. רק קהילה מספיק מגובשת יכולה לפעול כך.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם, והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב

למרות הרצון שלנו בקדמה, דווקא בחברה החרדית, שמעדיפה להכניס את הקדמה באופן איטי יותר, השימוש הפחות במסכים מועיל לאושר. אמנם שמירת השבת היא צווי עתיק באמונה הדתית, אבל אחת ההשפעות הנלוות לשמירת השבת בשנים האחרונות היא שפשוט יש הפסקה מהמסכים. משפחה דתית שיושבת לארוחת ערב בליל שבת תהיה מרוכזת יותר במפגש המשפחתי כי פשוט לא יהיו מסכים ברקע.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר".

קהילתיות, משפחתיות, צניעות והסתפקות – כל אלו עקרונות שמשפיעים באופן משמעותי על האושר שלנו, ובחברה החרדית עקרונות אלו מיושמים בפועל כחלק מאורך החיים.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר"

גם לנו החילוניים יש מה ללמוד מאורך החיים החרדי והדתי וליישם חלק מהעקרונות על פי השקפתנו ובדרכנו. ומי יודע, אולי בסוף נהיה קצת יותר מאושרים.

פרופ' טל שביט הוא מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר. חבר סגל וחוקר במכללה למנהל. פרופ' שביט שואף לקדם את נושא האושר הלאומי בישראל. נשוי באושר ואבא ל-3 ילדים (צילום: קובי אשכנזי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים? לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ... המשך קריאה

נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים?
לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ולאפשר לבעל ללמוד תורה ולא להטריח את עצמו לכלום פרט לאותו לימוד תורה.
הבעל מאושר כי הוא רק לומד תורה, האישה מאושרת כי הגשימה את יעודה בחיים והילדים מאושרים כי יזכו לגדול ולהיות עניים, בורים, חסרי שאיפות ויכולת הגשמה עצמית, שוביניסטים, נתונים למרות הרבנים שתקועים עדיין במקרה הטוב בימי הביניים, אבל מאושרים……

עוד 575 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים

גנץ: בלוק הימין הוא בלוק הקרח, אחרי הבחירות הוא ימס

ראשי בלוק הימין חידשו את הצהרת הנאמנות לנתניהו ● ברקת תקף את הכלכלה הפקידותית של ניסנקורן, ויו"ר ההסתדרות לשעבר טען שחילץ אותו ממצוקות תקציביות בעיריית ירושלים ● יו"ר צומת פרש מהבחירות ויתמוך בליכוד ● מס' 2 במפלגה, שמייצג את נהגי המוניות, אמר שהדבר לא נעשה על דעתו ● גפני וליצמן תוקפים את גנץ: נגרר להסתה נגדנו

עוד 38 עדכונים

עוקף בסיבוב ברקת הציג סקרים, ונתניהו הבטיח לו את האוצר

בכירי הליכוד זועפים על הבטחתו של ראש הממשלה לתת לניר ברקת את תיק האוצר ● "הם אכולי קנאה", אומרים בסביבת ברקת, "בסקרים שברקת הציג לנתניהו הוא הראה שמינוי שלו לשר האוצר שווה לגוש הימין ארבעה מנדטים" ● למודאגים, ישראל כ"ץ יכול להראות מכתב בחתימת עורכי דין מבחירות 2015, אז הבטיח גם לו ראש הממשלה להתמנות לשר האוצר ● פרשנות

עוד 646 מילים ו-1 תגובות

דבר המועמד היהודים אינם בטוחים בעולם של טראמפ

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר שמתמודד כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, תוקף בחריפות את טראמפ ומבטיח להגן על זכויות המיעוטים ברחבי העולם ● בטור מיוחד, הוא משיב בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתייצב לצד הקהילה הגאה וכותב גם על חוויותיו כילד יהודי באמריקה

עוד 1,359 מילים

גנץ: לא אשב עם המשותפת, נתניהו: הוא משקר

עמר בר-לב: ממשלה בתמיכת המשותפת לגיטימית ונכונה ● אביגדור ליברמן מביע את משאלת לבו: אנחנו בתום עידן נתניהו, מקווה מאוד שיפרוש ● הליכוד: יצא המרצע מהשק, ליברמן הולך עם גנץ וטיבי ● איימן עודה קיבל את פניה של צעירה ישראלית שחזרה מטורקיה אחרי שעוכבה שם חצי שנה ● עמיר פרץ: לא משנה אם לכחול-לבן יהיו 4-5 מנדטים יותר מהליכוד ● תמר זנדברג ילדה בת

עוד 21 עדכונים

החיים הכפולים של אבא

כשאריאנה נוימן הייתה ילדה בוונצואלה, היא מצאה תעודת זהות ורודה עם תמונה של אביה, בול של היטלר - ושם שכלל לא הכירה ● רק אחרי מותו של האב, היא יצאה למסע בלשי-ספרותי בעקבות התעודה ● אריאנה גילתה שאביה היה יהודי שהסתתר בברלין בזהות בדויה ועבד עבור הנאצים כדי להציל את חייו ● וזו הייתה רק החוליה הראשונה בשרשרת של סודות משפחתיים ● ראיון

עוד 1,227 מילים
טלפון ציבורי שהפך לספריה

הלו, זאת ספריה? הטלפונים הציבוריים מקבלים חיים חדשים

עיריית תל אביב הפכה טלפונים ציבוריים ישנים למיני-ספריות חינמיות לרווחת התושבים ● "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו, אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם לא צריכים"

הערים בישראל, כמו בכל העולם, נעשות צפופות יותר ויותר, המדרכות צרות מלהכיל את כל המשתמשים, והעיריות מחפשות כל דרך לפנות גורמים מיותרים שתופסים מקום על המדרכה.

בנסיבות האלה, זה רק טבעי שעיריית תל אביב התחילה לפנות את תאי הטלפון הציבורי שמפוזרים ברחבי העיר. "העובדים הזרים היו האחרונים שהשתמשו בהם", אומרת נגה שביט, מנהלת מרחב קהילה צפון-מזרח בעירייה, "אבל אפילו הם כבר הפסיקו. לכל אחד היום יש טלפון נייד".

רגע לפני שאחרון תאי הטלפון ייעלם מהמרחב הציבורי, לשביט היה רעיון: להפוך חלק מהם לספרייה קטנה. "זה התחיל בסיור בוקר בשטח עם המשנה למנכ"ל העירייה. ליד הבית שלי יש תא טלפון אחד שאני כל יום עוברת לידו ולא מתייחסת אליו. התרגלנו שהם שם ואנחנו כבר לא רואים אותם.

"כשראיתי תא כזה בסיור סיקרן אותי אם הטלפון עדיין עובד. נכנסתי והרמתי את הטלפון, לא היה צליל חיוג. שאלתי, אם כך, למה הוא שם, והתשובה הייתה שיש תהליך מול בזק שאמור להביא לפינוי של כל התאים.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה

"מכיוון שהדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לקרוא, ומכיוון שראיתי איך בלונדון עושים שימושים יצירתיים בטלפונים האדומים המיתולוגיים, עלה לי רעיון – להפוך כמה תאים לספריות קטנות ופתוחות לציבור. לשמחתי, קיבלתי אור ירוק".

את הספרים שביט השיגה בעיקר מעודפים מבית אריאלה. בכל תא יש מקום לכ-100 ספרים בערך. "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו", היא אומרת, "אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם רוצים להוציא מהבית. זה עובד מצוין, רוב הזמן אני לא צריכה להתערב".

ארבעה מהתאים שהפכו לספריות ממוקמים בטריטוריה של שביט בשכונות בצפון-מזרח העיר (רמת החייל, אפקה), ארבעה בשכונות הדרום (בשדרות חכמי ישראל שבשכונת שפירא, רחוב מחל בנווה אליעזר ושניים ברחוב נווה שאנן), ושניים ביפו (רחוב הבעש"ט ורחוב פעמונית).

מאות תאים אחרים כבר פונו ממדרכות העיר. עכשיו זה רשמי: מהאסימון שנפל (וגם מהטלכרט) נותר רק הביטוי.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה
עוד 273 מילים

יורש העצר הסעודי לא משתף פעולה עם הקרקס הנודד של נתניהו ● מצרים מודאגת מהגידול באוכלוסיה ● הפושע הסודאני שישלם על פשעיו ● הנסיך מדובאי שמשגע את הרשת ● ומה קרה לפני 15 שנה

עוד 1,156 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה