אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
אילוסטרציה

בגיל 66 איבדה נעמה (שם בדוי) את בתה היחידה בנסיבות טרגיות, והפכה למשפחה אומנת עבור נכדיה: אביהם של הילדים נעצר ונכלא באשמת רצח אמם.

נעמה מספרת כי למרות ההלם שהייתה שרויה בו לאחר הרצח, היה לה ברור שהיא תגדל את הילדים של בתה. "הייתה ישיבה של נציגי משרד הרווחה והוחלט שאני אהיה משפחת האומנה של הבנים. מכיוון שאני בקושי ידעתי איך קוראים לי, לקחו אותי ביד לביטוח לאומי כדי לעשות את הסידורים הנדרשים".

בעשורים האחרונים הפך המושג "רצח נשים" לתופעה של ממש. בין השנים 2004-2019 נרצחו 176 נשים, והשנה הנוכחית נפתחה עם 3 מקרים נוספים.

"אני כבר בת 73 היום, יש לי אמא בת 99 שזקוקה לי ושני מתבגרים לדאוג להם. עוד לא היה לי זמן לעכל את הטראומה האישית שלי כי מאז שבתי נרצחה אני רק רצה מסידור לסידור"

משפחות הנרצחות מקבלות סיוע מהמדינה במסגרת תכנית סנ"ה – סיוע לנפגעי עבירות המתה של משרדי הרווחה והמשפטים. מדובר בשמונה מרכזי סיוע הפועלים מאז שנת 2011, שמסייעים למיצוי זכויותיהן של המשפחות, על ידי מתן שירותים טיפוליים ומשפטיים. המרכזים טיפלו עד היום בכ-700 משפחות שאיבדו את יקיריהן בסוגי רצח והריגה שונים, ורק השנה נפתחו 124 תיקים.

לפי הנתונים, רצח נשים במשפחה מהווה כ-10% מכלל מקרי הרצח בארץ. תכנית ממשלתית מקיפה למאבק באלימות במשפחה לא מיושמת בשל השיתוק הפוליטי.

הסיוע המוענק כיום למשפחות כולל גמלה חודשית המשולמת לאפוטרופוס בהתאם לחוק התגמולים – ילד שהתייתם עקב אלימות במשפחה. בנוסף, משפחה המוכרת כמשפחת אומנה מקבלת דמי אחזקה לטיפול בילד ובצרכיו, ומשולמת קצבת שארים למי שנושא באחזקתו של היתום, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

עם זאת מדיניות משרד העבודה והרווחה היא לחסוך כספים אלה ליתומים עד הגיעם לבגרות, והם נועדו לסייע לילד להתחיל את חייו העצמאיים.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. מתחילת השנה נרצחו 13 נשים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

קשיים כלכליים ונפשיים

משיחות שערכנו עם משפחות שכולות וגורמים מקצועיים עולה כי יתומים ובני משפחה של נרצחות מרגישים כי הם מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש – נפשית וכלכלית, וזאת למרות המעטפת הטיפולית והמשפטית המקיפה יחסית.

לדבריה של נעמה, למשל, הסיוע של המדינה לא לגמרי ענה על צרכיה וצורכי נכדיה. "אני מרגישה שנזרקתי למים ושאם לא הייתי לומדת לשחות בעצמי, אף אחד לא היה מציל אותי", היא אומרת. "הייתי טובעת יחד עם הילדים, ולאף אחד זה לא היה אכפת. בהתחלה באמת היו אצלי נציגי רווחה, אבל מאז כלום. אף אחד לא מתקשר, לא מתעניין וגם קשה להשיג אותם בטלפון כשאני מתקשרת. פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת.

"אני מרגישה שהמדינה הזניחה אותי", מוסיפה נעמה. "אני צריכה לרדוף אחרי הקצבאות והתשלומים שמגיעים לי. משרד הרווחה לוקח את קצבת השארים שמגיעה לבנים מהביטוח הלאומי – הם טוענים שהכסף ישתחרר כשיגיעו לגיל הבגרות, למרות שהם זקוקים לכסף כבר היום. ביטוח לאומי פתאום הפסיק את תשלום דמי המחיה של הבנים, ואני צריכה לרדוף גם אחריהם.

"רציתי להוציא מהבנק את הכסף שהרוצח היה חייב להעביר לילדים, אבל הייתי צריכה לפנות לבית משפט על מנת להסדיר צו אפוטרופוס, ובלי עורך דין זה היה בלתי אפשרי. אז פניתי לסיוע המשפטי של תוכנית סנ"ה והם עזרו לי. אבל בלי הסיוע המשפטי קשה להתנהל במדינה ולמצות את הזכויות. לאחרונה התעוררה בעיה עם הבנק של הנכד הקטן ואני כבר לא זכאית לסיוע. הבנק והמוסדות האחרים לא באים לקראתי, אף אחד לא מתחשב בזה שאני בעצם דואגת לילדים של בתי שנרצחה – בירוקרטיה זה בירוקרטיה.

"אני כבר בת 73 היום, יש לי אמא בת 99 שזקוקה לי ושני מתבגרים לדאוג להם. עוד לא היה לי זמן לעכל את הטראומה האישית שלי כי מאז שבתי נרצחה אני רק רצה מסידור לסידור", ממשיכה נעמה בכאב.

במקרה רצח אחר, שבו אם לשלושה מדרום הארץ נרצחה בידי בן זוגה, האירוע הטראומתי התרחש כשהילדים היו בבית. אחותה של הנרצחת, ליאת (שמה האמיתי שמור במערכת), שהקדישה את חייה לגידול היתומים, מספרת על ההתמודדות המשפחתית.

"הייתי צריכה להציל את הילדים. בשנים הראשונות רצתי איתם מפסיכולוג לפסיכיאטר, לפיזיותרפיסט. אחרת הם לא היו שורדים את זה", אומרת ליאת. "כל יום היו התפרצויות זעם, כל יום היה סיפור אחר. מזל שידעתי מה מגיע לנו ודרשתי ולמצות את הזכויות שלהם".

"אני כבר בת 73 היום, יש לי אמא בת 99 שזקוקה לי ושני מתבגרים לדאוג להם. עוד לא היה לי זמן לעכל את הטראומה האישית שלי כי מאז שבתי נרצחה אני רק רצה מסידור לסידור"

ליאת מספרת כי כדי לפרנס שלושה ילדים היא נזקקת לסיוע – ולעתים גם לתרומות – וכי מיצוי הזכויות שלה ושל הילדים במוסדות השונים היה קריטי ברמה ההישרדותית. "הפכתי למשפחת אומנה שלהם וזו הפרנסה העיקרית שלי ושלהם, כספי מחיה. מזל גם שעברתי לגור בעיר שיש בה קהילה מאוד חמה ותומכת – הרבה אנשים מחבקים אותנו ותורמים לנו.

"אני מקבלת הנחות בעירייה, אבל אם לא היה לי את הפה שלי ואת הלוחמנות לא הייתי רואה שקל. במדינה הזו, לצערי, צריך לדרוש הכל רק בכוח. במסגרת הפעילות החברתית שלי בנושא אלימות נגד נשים אני רואה הרבה יתומים שלא מקבלים רבע מזה, כי המשפחות לא יודעות לדרוש את הזכויות, או מפחדות לפנות לעזרה של העירייה ושל הרווחה כי הן חוששות שייקחו להן את הילדים.

"צריך למצוא גשר בין המשפחות לרשויות. צריך גוף אחד שאומר – בואו, אנחנו נדאג לכם, נטפל בכם, תקבלו את מה שמגיע לכם".

מעטפת טיפולית של שנתיים

לדברי עו"ד הדס גבריאל-זני, מנהלת תכנית סנ"ה בסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים, המעטפת הטיפולית והעזרה במיצוי זכויות ניתנת למשך השנתיים הראשונות אחרי הרצח, וסיוע משפטי ניתן לכל משך ההליכים המשפטיים.

"אנו מסייעים למשפחות שיקיריהן נרצחו אחרי 2009 ורואים ההבדל העצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע שלנו, לבין אלה שלא", היא אומרת, "כי הן כלל לא היו מודעות לזכויות שלהן. כך, למשל, טיפלנו במקרה של משפחה שבה נרצחו שתי נשים שהיו אחיות, כל אחת בידי בן זוגה. האחת נרצחה לפני שסנ"ה הייתה קיימת, והמשפחה לא הייתה מודעת לזכותה לקבלת קצבאות שארים.

"אנו מייצגים את המשפחות בהליכים הפליליים והאזרחיים שהן מנהלות, ובתנאי שיתחילו בשנים הראשונות. עוזרים לסבים וסבתות לתבוע קצבאות פנסיוניות, עוזרים בהליכי אימוץ של יתומים, תביעות לשון הרע וכו'"

"כשהמשפחה הגיעה אלינו בגלל הרצח של האחות השנייה, דאגנו לסדר את זה מול הביטוח הלאומי, וגם ילדי הנרצחת הראשונה קיבלו קרוב ל-300 אלף שקל.

"אנו מייצגים את המשפחות בהליכים הפליליים והאזרחיים שהן מנהלות בעקבות הרצח, ובתנאי שיתחילו בשנים הראשונות. עוזרים לסבים וסבתות לתבוע קצבאות פנסיוניות, עוזרים בהליכי אימוץ של יתומים, תביעות לשון הרע וכו'".

לא מתמודדים עם השכול

גם מבחינה נפשית, מדובר בהתמודדות לא קלה עבור הדודים או הסבים שמגדלים את הילדים. "לרוב, הסבתא שפתאום חוזרת להיות אמא במשרה מלאה מזניחה את עצמה ולא מתמודדת עם האבל שלה עצמה עד שהילדים לא גדלים", אומרת ד"ר אתי אבלין, עובדת סוציאלית קלינית ויו"ר שותפה בפורום בין לאומי של אבדן ושכול. "חשוב שכל המשפחה תעבור טיפול בשלבים הראשונים לאבל".

נעמה, האם את והילדים קיבלתם תמיכה נפשית?

"בשנה הראשונה הפנו אותנו לפסיכולוג. אני ממש לא הצלחתי להתחבר לאיש הזה, הוא ביקש ממני לספר מה קרה ולא הייתי מסוגלת, והוא רק כתב ודיווח הכל לרווחה. ביקשתי להחליף אותו. קיבלתי פסיכולוגית אחרת, ולמרות שהייתי יוצאת מהטיפול במצב הרבה יותר קשה ממה שהייתי מגיעה אליו, המשכתי בטיפול.

"גם הילדים המשיכו בטיפול, אבל לבן הגדול זה לא עזר ולבסוף הוא עבר לפנימייה. הבנים היו כל כך קשורים לאמא. עד היום הם לא מצליחים להתגבר על האבדן".

לדברי ד"ר אבלין "היתמות אכן לא נגמרת, הנזקים נשארים עם הילדים לכל החיים, והתקווה של המשפחות ושל היתומים מצויה בטיפול המתאים שילווה אותם לתמיד. אם הם יקבלו את הטיפול המדויק להם, הם בהחלט יוכלו לנהל חיים תקינים. המדינה חייבת להשקיע משאבים נוספים כדי לעזור להם".

"לא הייתי צריכה לספר לנכדים כלום. כבר באותו היום פורסמו כתבות והגדול, שהיה אז בן 12, קרא את כולן. הוא גם סיפר את כל הפרטים המזעזעים לאחיו הקטן. הילדים היו שבורים, הגדול לא רצה להמשיך לחיות"

בלילה שבו נרצחה הבת של נעמה, היא לא חזרה הביתה מהעבודה, וכל המשפחה דאגה וחיפשה אחריה. לאחר שהמשטרה איתרה את גופתה היה ברור שהרצח נעשה על ידי בן זוגה לשעבר, אב הילדים. מהר מאוד פרטי הרצח דלפו לתקשורת. נעמה מספרת שאפילו לא הייתה צריכה לספר לילדים על מה שקרה לאמם.

"לא הייתי צריכה לספר להם כלום", היא אומרת. "כבר באותו היום פורסמו כתבות והגדול, שהיה אז בן 12, קרא את כולן. הוא גם סיפר את כל הפרטים המזעזעים לאחיו הקטן. הילדים היו שבורים, הגדול לא רצה להמשיך לחיות".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, דצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, דצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)

להיות ילד של רוצח

ד"ר אבלין אומרת, כי התמודדות עם רצח במשפחה הרבה יותר מורכבת מאשר במקרים בהם הרצח מבוצע על ידי איש זר, רשע ורחוק, ואז יש מישהו לשנוא ולכעוס עליו: "הרבה ילדים מתביישים ברצח, כי מה זה אומר עלי אם אבא שלי רוצח? יכול להיות שחלק מהמטען הגנטי הזה נמצא גם אצלי? זה מפחיד וזו בושה מאוד גדולה עבור הילדים", היא מסבירה.

לדבריה, היחסים עם האב במקרים כאלה תמיד מורכבים עד בלתי אפשריים. "מצד אחד זה האיש לשנוא אותו, ומצד שני זה האבא היחידי שיש לי. אז יש ילדים שעושים ניתוק מוחלט, אבל יש כאלה שמקיימים קשר עם אבא בכלא.

"הרבה ילדים מתביישים ברצח, כי מה זה אומר עלי אם אבא שלי רוצח? יכול להיות שחלק מהמטען הגנטי הזה נמצא גם אצלי? זה מפחיד וזו בושה מאוד גדולה עבור הילדים", מסבירה ד"ר אתי אבלין

"גם אז הסיפור מורכב – אם האבא הזה לא נראה כל כך נורא, אז אולי אמא עשתה משהו נורא ובגלל זה הוא רצח אותה? לפעמים גם שומעים במשפחה של האבא משפטים כמו 'אתם לא יודעים את כל האמת', והילדים נכנסים ממש לחרדות כי קשה להם לדמיין מה באמת קרה שם בבית שהם לא יודעים עליו.

"בטיפול עם ילדים כאלה אני מנסה לפשט את הסיפור עבורם ואני שואלת – נניח שאמא עשתה משהו נורא, נניח שהיא לא אהבה את אבא ורצתה לעזוב אותו, האם הגיע לה למות? לרוב זה מבהיר להם את הדברים ועוזר להם להתמודד".

נעמה מספרת כי נכדיה ניתקו כל קשר עם אביהם, שמרצה מאסר עולם. "הם שרפו את התמונות שלו ולא מוכנים לשמוע עליו. מבחינתם הוא לא אבא שלהם".

ליאת מספרת: "אני מגדלת את הילדים בצורה כזו שמדברים על הכל, והם יודעים כל מה שקרה. הם היו בבית בעת הרצח, ואחד מהם ניסה להיאבק באב. הם גם סבלו מהתעללות שלו כשאחותי הייתה בחיים, אז הם יודעים מי זה אבא שלהם".

הם לא בקשר איתו?

ליאת: "ממש לא. אפילו כשהוא ביקש מבית המשפט תמונות שלהם, הם סירבו. הם מפחדים ממנו. יש להם זיכרונות רעים ממנו, ועכשיו אני מבינה שכל הסימנים היו על הקיר. הייתי רואה שלקטנה יש פנס בעין, ושמעתי שהיא נפלה, אבל היום אני מבינה שהייתה שם אלימות. ולא עשינו כלום, לא הצלחנו להציל את אחותי".

"המערכת לא מדייקת את הטיפול ביתמות מהסוג הזה. יתמות של מישהו שנהרג בקרב, שמספר על זה בגאווה היא לא יתמות של מישהו שמתבייש באבא שלו שרצח את אמא. הוא לא יוכל לשבת באותה קבוצת תמיכה"

לדברי ד"ר אבלין, עיקר המטרה של הטיפול ביתומים מרצח במשפחה היא למצוא מילים ונרטיב לסיפור שטבעי להם להשתיק. "זו חוויה כל כך מטלטלת עם כאוס גדול שקשה לדבר על זה. קשה להסביר את מה שקרה גם לעצמי ובטח לאחרים. המצב משתפר ברגע שמצליחים לעשות סדר בסיפור ולספר אותו".

גם ד"ר אבלין מציינת כי לדעתה אין כיום במערכת הטיפולית בישראל מספיק ידע והבנה כיצד לטפל ביתומים של רצח במשפחה. "המערכת לא מספיק מדייקת את הטיפול ביתמות מהסוג הזה. יתמות של מישהו שנהרג בקרב, שמספר על זה בגאווה היא לא יתמות של מישהו שמתבייש באבא שלו שרצח את אמא שלו. הוא לא יוכל לשבת באותה קבוצת תמיכה ולהרגיש בטוח לספר את הסיפור שלו".

עוד 1,750 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר הבחירות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,813 מילים

קורונה? המגפה הגדולה יותר עדיין לפנינו

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 593 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

ח"כ חיים כץ קיבל חסינות מהכנסת

משמר הדמוקרטיה הישראלית, הגיש עתירה לבג"ץ נגד מתן החסינות לח"כ חיים כץ ● כץ: גאה מאד בעשייה הזאת למען הציבור ● גנץ: בקשת החסינות של חיים כץ היא האחרונה שהכנסת תדון בה ● לפיד: נשמח לשבת עם ליברמן, יש לנו איתו הרבה במשותף ● מליאת הכנסת תדון היום בחסינותו של ח"כ חיים כץ ● ליברמן: יש פתרונות להקמת ממשלה. לא כל דבר צריך לשים על השולחן ולרוץ לספר לחבר'ה

עוד 36 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

למקרה שפיספסת

מה אפשר ללמוד מהחרדים על אושר

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות. הנתון אינו מפתיע, שכן בכל המחקרים אותם עשינו בישראל מצאנו באופן מובהק כי לאמונה דתית השפעה משמעותית מאד על האושר שלנו.

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי שביעות הרצון מהחיים בערים שונות בישראל. בראש הרשימה העיר בית שמש והעיר בני ברק, בהן בעיקר קהילות חרדיות ודתיות

ההסבר הבסיסי הוא שאמונה דתית עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם אירועים שליליים בחיינו, מתוך אמונה שכל דבר שקורה לנו הוא חלק ממשהו שגדול מאתנו ולעיתים אפילו מבחן עבורנו. האמונה הדתית מייצרת משמעות לחיים ומשמעות היא "מכונה" חשובה לאושר.

אבל הסיבות לקשר בין אמונה דתית לאושר הן מורכבות יותר. קהילה דתית היא לא רק אמונה היא גם סגנון חיים שמחזק את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר. "איזהו העשיר – השמח בחלקו" הוא לא סתם פתגם. זה עקרון חשוב מהמקורות שלנו, שמגדיר את האדם המסתפק והפחות חומרני כעשיר אמיתי או למעשה כמאושר יותר. אין ספק כי בקהילה החרדית אורך החיים צנוע יותר ומסתפק יותר, דבר שמעודד את האושר.

במחקר שעשינו בשנה האחרונה בישראל בקרב כ-1000 ישראלים מצאנו, כי חומרנות ורכישה של עוד ועוד מוצרים פוגעת באושר שלנו ומצד שני הסתפקות במה שיש לנו מגבירה את האושר

מעבר לכך, אורח החיים אצל החרדים ואצל הדתיים הוא קהילתי יותר, דבר שמאד תורם לאושר. הספרות בתחום הכלכלה ההתנהגותית טוענת כי אורח חיים הקהילתי מייצר את "אפקט הכרית". על פי אפקט זה, אנשים החיים בקהילה מגובשת יותר נוטים לחוש יותר בטוחים לגבי עתידם, כי הם יודעים שבמידה ויפלו הקהילה תסייע להם (יש להם כרית שתרכך את הנפילה).

אורח החיים הזה בהכרח קשור לצווי הדתי לעזור לחלש ולתרום לקהילה (הגמ"חים הם דוגמה טובה לכך). הקהילה החרדית מגובשת מאד גם בעקרונות שלה, והיא אולי הקהילה היחידה בישראל שמפעילה את כוח הקנייה שלה על מנת לשמר את העקרונות שלה. רק קהילה מספיק מגובשת יכולה לפעול כך.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מחקרים המצביעים על האפקט השלילי שיש למסכים על האושר שלנו ובמיוחד של ילדנו. דו"ח האושר האחרון של האו"ם הקדיש לכך פרק שלם, והצביע על המסכים כגורם המשפיע על דכאון בקרב בני נוער בארה"ב

למרות הרצון שלנו בקדמה, דווקא בחברה החרדית, שמעדיפה להכניס את הקדמה באופן איטי יותר, השימוש הפחות במסכים מועיל לאושר. אמנם שמירת השבת היא צווי עתיק באמונה הדתית, אבל אחת ההשפעות הנלוות לשמירת השבת בשנים האחרונות היא שפשוט יש הפסקה מהמסכים. משפחה דתית שיושבת לארוחת ערב בליל שבת תהיה מרוכזת יותר במפגש המשפחתי כי פשוט לא יהיו מסכים ברקע.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר".

קהילתיות, משפחתיות, צניעות והסתפקות – כל אלו עקרונות שמשפיעים באופן משמעותי על האושר שלנו, ובחברה החרדית עקרונות אלו מיושמים בפועל כחלק מאורך החיים.

גילוי נאות, אני לא אדם דתי ואפילו לא מסורתי, וגם לי כחילוני יש לעיתים ביקורת על החברה החרדית ועל תרומתה לחברה הישראלית. אבל כחוקר ניתן ללמוד הרבה מאד מאורח החיים החרדי ועל "מכונות האושר"

גם לנו החילוניים יש מה ללמוד מאורך החיים החרדי והדתי וליישם חלק מהעקרונות על פי השקפתנו ובדרכנו. ומי יודע, אולי בסוף נהיה קצת יותר מאושרים.

פרופ' טל שביט הוא מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר. חבר סגל וחוקר במכללה למנהל. פרופ' שביט שואף לקדם את נושא האושר הלאומי בישראל. נשוי באושר ואבא ל-3 ילדים (צילום: קובי אשכנזי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים? לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ... המשך קריאה

נוסיף לכל זה את העובדה שהם גם לא צריכים לעבוד ובכלל, איך הם יכולים לא להיות מאושרים?
לנשים בחברה החרדית שוטפים את המוח מגיל צעיר לגבי תפקידה של האשה בחיים, מה שמתמצה בעיקר בלעשות ילדים ולאפשר לבעל ללמוד תורה ולא להטריח את עצמו לכלום פרט לאותו לימוד תורה.
הבעל מאושר כי הוא רק לומד תורה, האישה מאושרת כי הגשימה את יעודה בחיים והילדים מאושרים כי יזכו לגדול ולהיות עניים, בורים, חסרי שאיפות ויכולת הגשמה עצמית, שוביניסטים, נתונים למרות הרבנים שתקועים עדיין במקרה הטוב בימי הביניים, אבל מאושרים……

עוד 575 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים

גנץ: בלוק הימין הוא בלוק הקרח, אחרי הבחירות הוא ימס

ראשי בלוק הימין חידשו את הצהרת הנאמנות לנתניהו ● ברקת תקף את הכלכלה הפקידותית של ניסנקורן, ויו"ר ההסתדרות לשעבר טען שחילץ אותו ממצוקות תקציביות בעיריית ירושלים ● יו"ר צומת פרש מהבחירות ויתמוך בליכוד ● מס' 2 במפלגה, שמייצג את נהגי המוניות, אמר שהדבר לא נעשה על דעתו ● גפני וליצמן תוקפים את גנץ: נגרר להסתה נגדנו

עוד 38 עדכונים

עוקף בסיבוב ברקת הציג סקרים, ונתניהו הבטיח לו את האוצר

בכירי הליכוד זועפים על הבטחתו של ראש הממשלה לתת לניר ברקת את תיק האוצר ● "הם אכולי קנאה", אומרים בסביבת ברקת, "בסקרים שברקת הציג לנתניהו הוא הראה שמינוי שלו לשר האוצר שווה לגוש הימין ארבעה מנדטים" ● למודאגים, ישראל כ"ץ יכול להראות מכתב בחתימת עורכי דין מבחירות 2015, אז הבטיח גם לו ראש הממשלה להתמנות לשר האוצר ● פרשנות

עוד 646 מילים ו-1 תגובות

דבר המועמד היהודים אינם בטוחים בעולם של טראמפ

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר שמתמודד כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, תוקף בחריפות את טראמפ ומבטיח להגן על זכויות המיעוטים ברחבי העולם ● בטור מיוחד, הוא משיב בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתייצב לצד הקהילה הגאה וכותב גם על חוויותיו כילד יהודי באמריקה

עוד 1,359 מילים

גנץ: לא אשב עם המשותפת, נתניהו: הוא משקר

עמר בר-לב: ממשלה בתמיכת המשותפת לגיטימית ונכונה ● אביגדור ליברמן מביע את משאלת לבו: אנחנו בתום עידן נתניהו, מקווה מאוד שיפרוש ● הליכוד: יצא המרצע מהשק, ליברמן הולך עם גנץ וטיבי ● איימן עודה קיבל את פניה של צעירה ישראלית שחזרה מטורקיה אחרי שעוכבה שם חצי שנה ● עמיר פרץ: לא משנה אם לכחול-לבן יהיו 4-5 מנדטים יותר מהליכוד ● תמר זנדברג ילדה בת

עוד 21 עדכונים

החיים הכפולים של אבא

כשאריאנה נוימן הייתה ילדה בוונצואלה, היא מצאה תעודת זהות ורודה עם תמונה של אביה, בול של היטלר - ושם שכלל לא הכירה ● רק אחרי מותו של האב, היא יצאה למסע בלשי-ספרותי בעקבות התעודה ● אריאנה גילתה שאביה היה יהודי שהסתתר בברלין בזהות בדויה ועבד עבור הנאצים כדי להציל את חייו ● וזו הייתה רק החוליה הראשונה בשרשרת של סודות משפחתיים ● ראיון

עוד 1,227 מילים
טלפון ציבורי שהפך לספריה

הלו, זאת ספריה? הטלפונים הציבוריים מקבלים חיים חדשים

עיריית תל אביב הפכה טלפונים ציבוריים ישנים למיני-ספריות חינמיות לרווחת התושבים ● "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו, אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם לא צריכים"

הערים בישראל, כמו בכל העולם, נעשות צפופות יותר ויותר, המדרכות צרות מלהכיל את כל המשתמשים, והעיריות מחפשות כל דרך לפנות גורמים מיותרים שתופסים מקום על המדרכה.

בנסיבות האלה, זה רק טבעי שעיריית תל אביב התחילה לפנות את תאי הטלפון הציבורי שמפוזרים ברחבי העיר. "העובדים הזרים היו האחרונים שהשתמשו בהם", אומרת נגה שביט, מנהלת מרחב קהילה צפון-מזרח בעירייה, "אבל אפילו הם כבר הפסיקו. לכל אחד היום יש טלפון נייד".

רגע לפני שאחרון תאי הטלפון ייעלם מהמרחב הציבורי, לשביט היה רעיון: להפוך חלק מהם לספרייה קטנה. "זה התחיל בסיור בוקר בשטח עם המשנה למנכ"ל העירייה. ליד הבית שלי יש תא טלפון אחד שאני כל יום עוברת לידו ולא מתייחסת אליו. התרגלנו שהם שם ואנחנו כבר לא רואים אותם.

"כשראיתי תא כזה בסיור סיקרן אותי אם הטלפון עדיין עובד. נכנסתי והרמתי את הטלפון, לא היה צליל חיוג. שאלתי, אם כך, למה הוא שם, והתשובה הייתה שיש תהליך מול בזק שאמור להביא לפינוי של כל התאים.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה

"מכיוון שהדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לקרוא, ומכיוון שראיתי איך בלונדון עושים שימושים יצירתיים בטלפונים האדומים המיתולוגיים, עלה לי רעיון – להפוך כמה תאים לספריות קטנות ופתוחות לציבור. לשמחתי, קיבלתי אור ירוק".

את הספרים שביט השיגה בעיקר מעודפים מבית אריאלה. בכל תא יש מקום לכ-100 ספרים בערך. "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו", היא אומרת, "אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם רוצים להוציא מהבית. זה עובד מצוין, רוב הזמן אני לא צריכה להתערב".

ארבעה מהתאים שהפכו לספריות ממוקמים בטריטוריה של שביט בשכונות בצפון-מזרח העיר (רמת החייל, אפקה), ארבעה בשכונות הדרום (בשדרות חכמי ישראל שבשכונת שפירא, רחוב מחל בנווה אליעזר ושניים ברחוב נווה שאנן), ושניים ביפו (רחוב הבעש"ט ורחוב פעמונית).

מאות תאים אחרים כבר פונו ממדרכות העיר. עכשיו זה רשמי: מהאסימון שנפל (וגם מהטלכרט) נותר רק הביטוי.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה
עוד 273 מילים

יורש העצר הסעודי לא משתף פעולה עם הקרקס הנודד של נתניהו ● מצרים מודאגת מהגידול באוכלוסיה ● הפושע הסודאני שישלם על פשעיו ● הנסיך מדובאי שמשגע את הרשת ● ומה קרה לפני 15 שנה

עוד 1,156 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה