זירת הבלוגים

לקחים מהשואה כפי שהפנמתי מנאום נתניהו במרכז "יד ושם" ובכלל

לסיכום אירועי יום השואה הבינלאומי הזה ודומיו

26/01/2020 06:58
נשיא רוסיה פוטין לוחץ את ידה של יפה יששכר; לידם – ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, היום (צילום: Heidi Levine, Pool via AP)

כמה לקחים מהשואה, כפי שהפנמתי בעקבות נאום נתניהו במרכז "יד ושם" ומהתנהלותו הכללית:

1

התרפסות בפני דיקטטור שמרסק גילויי אופוזיציה במדינתו, רודף להט"ב במדינתו, שולח אסירים פוליטיים לכלא, ומסייע לדיקטטור מדמשק לטבוח במאות אלפים

התרפסות בפני דיקטטור שמרסק גילויי אופוזיציה במדינתו, רודף להט"ב במדינתו, שולח אסירים פוליטיים לכלא, ומסייע לדיקטטור מדמשק לטבוח במאות אלפים

(היוש, פוטין. מותר להזמינך. חשוב להזמינך. וחשוב מאין כמוהו להשיב את נעמה יששכר. לא למען תעמולת בחירות אלא למען נעמה ומשפחתה. אבל אין צורך להתחנף אליך, דיקטטור בלתי נסבל שכמוך).

2

חברות עם נשיא שמביע געגועים לדיקטטורה הצבאית ששלטה במדינתו, סולד מלהט"ב, משפיל נשים ופוגע בזכויות אדם (ז'איר בולסונרו, נשיא ברזיל).

3

הזמנת מנהיג אנטישמי שריסק את הדמוקרטיה בארצו ל"יד ושם" (ויקטור אורבן ההונגרי, שהילל את האדמירל הורטי האנטישמי ששלט בהונגריה ושיתף פעולה עם הנאצים).

4

התמקדות בצורך להיאבק באנטישמיות מבלי להבהיר שהמאבק באנטישמיות הוא חלק ממאבק בגזענות על כל גווניה ומופעיה. אז נזכיר: המאבק באנטישמיות הוא פועל יוצא של תפיסת עולם הומניסטית שלפיה כל בני האנוש שווים בערכם וכי כולם וכולן זכאים לזכויות אדם אוניברסליות ובראשן הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לכבוד האדם.

התמקדות בצורך להיאבק באנטישמיות מבלי להבהיר שהמאבק באנטישמיות הוא חלק ממאבק בגזענות על כל גווניה ומופעיה. אז נזכיר: המאבק באנטישמיות הוא פועל יוצא של תפיסת עולם הומניסטית שלפיה כל בני האנוש שווים בערכם

גבר ואישה. סטרייט והומו. יהודי וערבי. ישראלי ופלסטיני. כולם. כולן.

5

הצעה לכהניסט להתמנות לשר או לשגריר לאחר הפעלת לחץ לשלבו ברשימת ימין קיצוני וכן שיבוץ גזענים והומופובים שדוגלים במדינת אפרטהייד בממשלה ואף בקבינט המדיני-ביטחוני: שר החינוך, שר התחבורה וגם שר הביטחון. רשימה חלקית.

6

דיבור גבוהה-גבוהה על דמוקרטיה וחירות בליבה של עיר שמאות אלפי תושביה הפלסטינים אינם נהנים מאזרחות בעוד מאות אלפי תושביה היהודים הם אזרחים שנהנים ממלוא זכויות האדם והאזרח. ירושלים.

7

דיבור גבוהה-גבוהה על דמוקרטיה וחירות תוך שלילת ריבונות באמצעות משטר צבאי ששולל זכויות אזרח ממיליוני פלסטינים, פוגע בזכויות אדם של מיליוני פלסטינים ומגן על מציאות אפרטהייד בגדה: 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה.

8

הבעת דאגה מעושה מעליית הגזענות ושיח השנאה, תוך כדי שאתה עצמך לא מסוגל להעביר יום אחד בלי ביטויי גזענות, ליבוי שנאה נגד המיעוט הערבי ושיסוי נגד ארגוני זכויות אדם, מערכת המשפט, התקשורת החופשית שנותרה, פרקליטות המדינה, האופוזיציה וכל גורם פוליטי שמעז לצאת נגדך.

הבעת דאגה מעושה מעליית הגזענות ושיח השנאה, תוך כדי שאתה עצמך לא מסוגל להעביר יום בלי ביטויי גזענות, ליבוי שנאה נגד המיעוט הערבי ושיסוי נגד ארגוני זכויות אדם

או סתם ללעוג לבעלי מוגבלויות: החיקוי הדוחה של הגמגום של גנץ. לא בפעם הראשונה. כמה דוחה אפשר להיות.

9

התמקדות אינסופית בצורך של היהודים להגן על עצמם (לבדם וכן במחיצת אחרים – לקח חשוב מאין כמוהו כמובן) מבלי לומר מילה על הלקח האוניברסלי שלפיו יש להיאבק למען משטרים דמוקרטיים, זכויות אדם והוקעת הגזענות על כל צורותיה.

10

וכמובן: שימוש בפורום השואה הבינלאומי לצורך תעמולת בחירות.

בלי קשר (וזו אינה אשמת נתניהו אך זה מעיד על הכשל הנורא של "יד ושם" במסגרת האירוע הבינלאומי):

ניצול שואה בן 94 ששרד באושוויץ לאחר שאימו, אביו ו-9 אחיו ואחיותיו נרצחו שם, ביקש להשתתף באירוע. רק להיות שם. לשבת במושבי הקהל.

הנהלת "יד ושם" כתבה לו שהלב נחמץ אך הדבר לא אפשרי. כך פרסמה אישתו של בנו של הניצול.

כמה נורא.