אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

הישראלים נוהרים לקרנות ההשקעה הפרטיות. ואין להם מושג מה קורה שם

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

כספי החיסכון לטווח ארוך של הישראלים מסתכמים נכון לעכשיו בשיא של כ-1.8 טריליון שקל, לאחר שהסכום הכפיל את עצמו בקצת יותר מפי-2 מתחילת העשור.

מדובר בעיקר בהשקעות בקרנות פנסיה, בקופות גמל, בביטוחי מנהלים למיניהם, וכן בקרנות הפיצויים וההשתלמות. אם מוסיפים גם את הכסף שנצבר בביטוחים שונים, שאינם נושאים תשואה, מתקרבים לסכום עגול ויפה של כ-2 טריליון שקל.

את כל הכסף הזה צריך לפזר בהשקעות שונות, החל מפיקדונות, אג"ח, מניות, עסקות נקודתיות, ובעצם איפה שרק אפשר בארץ ובחו"ל, כדי שיניב תשואה.

מי שאחראי על ניהול ההשקעות האלה הם בעיקר אלה המכונים המשקיעים המוסדיים בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות.

צבירת הון בפרק זמן קצר

התרומה העיקרית לצבירת ההון המהירה של המוסדיים הגיעה דווקא מהחלטות ממשלתיות, כמו חוק פנסיה חובה, שהכריח גם את העובדים המוחלשים לחסוך מדי חודש, ולאחרונה גם חוק חסכון לכל ילד, שהכניס עוד קצת לקופות הגמל.

ואולם גם סביבת הריבית האפסית בארץ ובעולם, שמעולם לא נמשכה תקופה ארוכה כל כך, תרמה את שלה. ריבית נמוכה, שאמורה לעודד פעילות כלכלית אמיתית, עודדה במקביל גם השקעות בבורסות, כך שכל החסכונות ארוכי הטווח צברו תשואה והגיעו להיקף חסר תקדים.

לכאורה, הכפלת היקף החסכונות ארוכי הטווח בפרק זמן קצר, אומרת שהישראלים התעשרו ושיש להם כרית בטחון להישען עליה ביום מן הימים. בפועל ברור שלא זה המצב, שכן באותו זמן זינקו גם מחירי הנדל"ן בדיוק פי 2

בשנה האחרונה, למשל, הניבו קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לבדם, תשואה של כ-13%, שיעור גבוה יחסית לקופת חסכון המיועדת ליום סגריר, ולפיכך אמורה להיות סולידית ולא להתפרע בסיכוני ההשקעה.

לכאורה, ההכפלה של היקף החסכונות ארוכי הטווח בזמן שהאוכלוסייה גדלה בהרבה פחות, אומרת שהישראלים התעשרו ושיש להם כרית בטחון להישען עליה ביום מן הימים. בפועל ברור שלא זה המצב, שכן באותו זמן הוכפלו מחירי הנדל"ן.

בכלל, יוקר המחיה לא יאפשר לכל החוסכים, ודאי שלא לצעירים שבהם, להסתפק בהשקעות בקרנות ובקופות החיסכון לטווח ארוך, ולהניח כי ההון שנצבר בהן יספק את צורכי המחיה שלהם אחרי היציאה לגמלאות, אבל זה סיפור אחר.

שלי יחימוביץ׳ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
שלי יחימוביץ׳ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

לצערם של חלק מחברי המועדון המצומצם של מנהלי הכסף המוסדי, הם כפופים למגבלת שכר, שלא מאפשרת לעבור את ה-3.5 מיליון שקל לשנה, ותודות או תלונות על כך אפשר להפנות לשלי יחימוביץ', שיזמה את החוק.

לרוב החוסכים באפיקים הפנסיוניים, שאת כספם מנהלים המוסדיים האלה, מדובר בשכר חלומי שלעולם לא יגיעו אליו, אבל בשוק ההון תמיד רוצים עוד.

בשורה התחתונה, למנהלי ההשקעות יש כסף זול, שזורם אליהם בכל חודש של הפקדות, והם חייבים להיפטר ממנו. כפי שיתואר בהמשך, ההכרח הזה גורם למוסדיים לחפש השקעות אלטרנטיביות, שמתדלקות עוד קצת את נכסי הנדל"ן בארץ ורוכבות על הצורך בחידוש תשתיות, ועל הדרך הם מעבירים חלק גדל והולך מהכסף לניהול של ידיים חיצוניות, מתוך תקווה שהתשואה תשתפר.

מבחינת החוסכים, השאלות המטרידות הן האם הסיכון שהמוסדיים נוטלים בהשקעות האלה שווים את הסיכון, ומי יפקח על מהלכי ההשקעות האלה?

מחפשים תשואות בעסקות מחוץ לבורסה

המוסדיים לא יכולים להשקיע את החסכונות סתם ככה באיזה פיקדון חסר תשואה, וכדי להצדיק את מומחיותם, הם מוכרחים לחפש השקעות מוצלחות.

הבעיה העיקרית כרגע היא שאותה סביבת ריבית אפסית גורמת לכך שגם איגרות החוב, שהן היעד העיקרי של ההשקעות לחסכון ארוך טווח, מניבות תשואה מועטה, ובמקרה של חלק ממדינות גוש האירו, מדובר אפילו בריבית שלילית.

זה אומר שצריך למצוא אפיקי השקעה חלופיים, וכך קרה שכחמישית מכספי החיסכון מוצאים את דרכם לנכסים שלא נסחרים בשוק.

לדברי גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב-דש, בית ההשקעות משקיע בעצמו בעסקות נקודתיות שלא נסחרות בבורסה.

"האפיק הלא סחיר שנשמע אולי מפחיד ומסוכן, דווקא מייצר למי שיכולים להיחשף אליו הזדמנות מסוימת, עם הבנה וידע ומומחיות ואנליזה נכונה, גם בהיבטי מיסוי, כך שאפשר לעשות השקעות עם תשואות יפות", אומר מני.

"האפיק הלא סחיר נע בין 15%-20% מתיק החיסכון ארוך הטווח וזו המגמה. אנו מקצים לכך משאבים וכוח אדם וזה הרבה עבודה ובסופו של דבר הפירות ייקצרו".

החגיגה בדמי ניהול עברה לקרנות הפרטיות

אלא שלמרות הפירוט שלעיל, עסקות מהסוג הזה מצריכות כוח אדם שיישב ויעריך את המחיר והסיכון לגופה של כל הלוואה, השקעה ועסקה.

המוסדיים הם לא בנקים, כך שאין להם באמת את המשאבים, המסורת, היכולות והפיקוח להתעסק עם מתן אשראי, וגם לא ביותר מדי עסקות השקעה נקודתיות.

מצד אחד מגבלת שכר של המוסדיים; מצד שני נחשול של הפקדות שמחפש ייעוד; ומצד שלישי מגבלת כוח אדם שיכול עכשיו לשבת ולבדוק הצעות לקנות בתי אבות בפלורידה, קבוצות רכישה בראשון לציון או תמ"א 38 בגבעתיים.

מנהלי הכסף שלנו מצאו פטנט שיאפשר להם לחגוג עם דמי הניהול מעבר לתקרת השכר וגם לחפש תשואות עודפות לחוסכים לפנסיה. איפה הכי נוח לפזר את הכסף הזה? אצל מי שהיו בתפקיד עד לפני שנייה, ושינו פוזיציה

אבל לא אלמן ישראל. חברי המועדון שמנהל עבורנו את הכסף, מצאו לעצמם פטנט שיאפשר לחגוג עם דמי הניהול מעבר לתקרת השכר וגם לחפש תשואות עודפות לחוסכים לפנסיה. איפה הכי נוח לפזר את הכסף הזה?

אדם קרוב אצל עצמו, וגם המוסדיים מפזרים חלק גדל והולך מהכסף אצל מי שהיו בתפקיד שלהם עד לפני שנייה, ושינו פוזיציה.

הפטנט הזה נקרא קרנות השקעה פרטיות. בסך הכל מדובר בכמעט 100 מיליארד שקל, שכשליש מהם בקרנות ישראליות והשאר כאלה שהגיעו לכאן מחו"ל, ומן הסתם גם בהם מעורבים ישראלים. הכוונה לקרנות הון סיכון (הייטק), קרנות גידור, (קומנדו השקעות עם הרשאה חופשית להתפרע עם הסיכון ולנסות להרוויח גם כשהשוק יורד), והלהיט התורן – קרנות נדל"ן ותשתיות.

הקרנות האלה מהוות חלק קטן מהחסכונות, כ-5%, אבל כזה שהולך וגדל, ושיעור הכסף המוסדי שעבר לניהול הקרנות הפרטיות צמח פי-5 מתחילת העשור.

לדברי מני, לעתים מיטב-דש חוברת לקרנות האלה ומשקיעה בעסקות לצדן, ולעתים משקיעה בהן ישירות. הוא מסכים שיש דמי ניהול שצריך לשלם להן.

אבל, הוא אומר, יש גם אפשרות לתשואה עודפת, וכדאי לנצל את המומחיות שלמוסדיים לא תמיד יכולה להיות בתחום מסוים, בעיקר בחו"ל:

"אני חולש על מניות ואג"חים בחו"ל ובישראל ויש כאלה שהמומחיות שלהם היא רק בתחום הספציפי, ולכן כשמדברים על דמי ניהול שהם כפולים, זה לא בגלל שאנחנו רוצים לשלם דמי ניהול כפולים. אנחנו עושים הרבה דברים ישירות אבל לפעמים יש קרנות טובות, בעיקר בחו"ל שלנו אין את ההזדמנויות להיכנס למכרזים שלהן, ויש כאלה עם פייפליין שמציעים תשואות וחשיפה לעמיתים שלנו עם פיזור סיכון, כך שלא הכל יהיה מרוכז בביצה המקומית, שאם מחר חס וחלילה נוחת פה טיל איראני אז יש עוד דברים, ולכן מפזרים את ההשקעות".

מוקשים בהשקעה

מה שמשותף לקרנות האלה, הוא שהן לא סחירות. בניגוד למניות ואג"חים, שערכם משתנה בכל רגע נתון, הן מעבירות את תוצאותיהן למוסדיים פעם ברבעון, וכך עוקבים אחרי הערך של ההשקעה.

במעבר הזה להשקעה בקרנות פרטיות יש יתרון למוסדיים, שיכולים להקטין חשיפה לזעזועים שיש לני"ע בבורסה, אך יש כאן גם פתח למניפולציות חשבונאיות על השיערוכים.

מה שעוד משותף לקרנות האלה, הוא שהן לא מפוקחות על ידי רשות ני"ע ולא שקופות לציבור. במלים אחרות, הן לא צריכות לספוג את כל ההתעסקות עם דיווחים שוטפים על כל אירוע מהותי, וזאת בניגוד לחברות שהנפיקו הון או חוב בבורסה, שחצי מהעלויות שלהם זה רק להתעסק עם הדיווחים האלה.

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת הפיננסים והביטוח איילון, פרסם לפני כשבועיים מאמר בגלובס, ובו כינה את הבעיות האלה "מוקש לא סחיר".

לדבריו, בהשקעות הלא סחירות בכלל יש פיקוח חסר, ו"המידע הזורם ממנהלי ההשקעות הללו הוא סלקטיבי וחלקי בלבד", כך שסוגיות כמו תרומה לחברה והשפעה סביבתית או רמת הממשל התאגידי לא מקבלות ביטוי מספק בהשקעות האלה, לעומת מניות או אג"ח של חברות בבורסה.

כולם רוצים לפתוח קרן פרטית

מבחינת הציבור הרחב, זה אומר שחוץ מכתבות יח"צ שמדווחות על הצלחות פנטסטיות בקרן כזו או אחרת, אנחנו לא יודעים עליהן כמעט כלום, אף שהן מגייסות את רוב הכסף מהחסכונות שלנו.

אם הכל ימשיך ללכת בסדר, מה טוב. אבל ברגע שיהיו תקלות, וזה בלתי נמנע כי עסקים הם מחזוריים, בענף בונים על כך שהציבור לא ישים לב מי הקרן שנפלה ומי המוסדי שהשקיע בה – כולם מקווים שההפסדים בקרנות האלה ייבלעו בתוך ה-2 טריליון שקל של התיק המוסדי וייספגו שם בלי להיחשף לאור השמש.

לילך אשר טופילסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
לילך אשר טופילסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בינתיים, מנהלי הקרנות ייהנו מדמי הניהול שגבו על היקף הנכסים, ואולי גם על תשואות שהושגו לטווח הקצר, לפני הנפילה. לא ידוע הרבה על משכורות המנהלים האלה, אבל ככל הנראה החגיגה עברה לשם.

איך יודעים? קל, פשוט צריך להסתכל מי נכנס למסיבה של קרנות השקעה פרטיות בשנתיים האחרונות, ולהסיק מסקנות. כפי שמתואר כאן, זה נראה כאילו כל אחד עם קצת קשרים נכונים במועדון המוסדי, פותח קרן ומגייס מיליארדים מהציבור.

ישי דווידי (צילום: Roy Alima/Flash90)
ישי דווידי (צילום: Roy Alima/Flash90)

לילך אשר טופילסקי סיימה את תפקידה כמנכ"לית דיסקונט בקיץ האחרון, והצטרפה לקרן פימי, שהוקמה על ידי ישי דוידי באמצע שנות ה-90. הקרן מנהלת כ-5 מיליארד דולר, וייתכן שטופילסקי העדיפה אותה על פני משרה ניהולית שבדיוק התפנתה אז בבנק פועלים.

המעבר הזה עורר תמיהה, שכן שלא במקרה, אותו בנק דיסקונט היה אחד המשקיעים הגדולים בקרן פימי מאז היווסדה בשנות ה-90, וגם בתקופת המנכ"לית שחצתה את הקווים, דיסקונט השקיע בפימי 1.1 מיליארד דולר.

במלים אחרות, הייתה היכרות מוקדמת בין טופילסקי לדוידי, ואולי גם קצת הכרת הטוב מצדו כלפיה. מדובר בקרן הגדולה בישראל המתמחה בהשקעה ישירה של שליטה או השפעה משמעותית על חברות, מתוך כוונה להשביח אותן.

פימי ריכזה הרבה עניין במהלך השנים, ולעתים גם היו דיווחים ספורדיים על התשואות התלת-ספרתיות שהיא הניבה למשקיעים.

מנכ״ל בנק הפועלים לשעבר אריק פינטו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר אריק פינטו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מה אנחנו יודעים על שכר המייסד, ישי דוידי? כמעט כלום, זולת העובדה שהוא מתברג במקום טוב באמצע ברשימת 100 המיליארדרים של ישראל, לפי פורבס.

כמו שאר הקרנות, פימי לא חייבת לנו את המידע הזה, וגם על התשואות סביר שלא יצאו דיווחים בשנים הפחות טובות.

גם אריק פינטו שסיים את תפקידו בפועלים בסתיו האחרון, רוצה להשתלב בקרן פרטית. לפי דיווחים מאוקטובר, פינטו הוא מועמד מוביל להצטרף כשותף לקרן של אסותא וקופת חולים מכבי, שתנסה לגייס כסף להשקעות בטכנולוגיה רפואית.

רקפת רוסק-עמינח (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רקפת רוסק-עמינח (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

כמו השניים האלה, גם מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח עזבה את תפקידה באותו זמן וכבר ניהלה מגעים להצטרפות לקרן הון סיכון בשם team8, שמנוהלת על ידי מפקד 8200 לשעבר. לאומי לא ממש רווה נחת מאפליקציית התשלומים שלו, פפר, שתפסה הרבה פחות נתח שוק מהמתחרה, אבל אם המגעים בין רוסק עמינח לקרן יבשילו, היא בכל זאת תנסה לאתר השקעות בפינטק.

שם נוסף מעולם הבנקאות שמזמן נמצא בענף הזה הוא אלי יונס, שמייצג בישראל קרן השקעות זרה, שרכשה לאחרונה את השליטה בהפניקס. יונס היה מנכ"ל הבנקים מזרחי ולפני כן פועלים, שם הוא זכור כמי שפיטר 900 עובדים. מכל הסיפור הזה הוא יצא כאחד השכירים העשירים בארץ וכבר בתחילת דרכו בחוץ, ניסה לגייס כסף לקרן משלו.

שמות נוספים בהקשר הזה הם רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות וכיום מנהל קרן גידור; גם אמיר הסל הקים קרן פרטית שמשקיעה באג"ח ומניות, והמשקיע הגדול ביותר שלו הוא הראל, שם שימש עד לא מזמן מנהל השקעות הראשי.

הטרנד הלוהט: קרנות תשתיות ונדל"ן

הדוגמאות הן רבות, אבל הטרנד שמתלקח במיוחד עכשיו בענף הקרנות הפרטיות הוא זה של נדל"ן ותשתיות. הנה למשל נדב גרינשפון, מי שהיה יד ימינו של לב לבייב במשך שנים רבות באפריקה ישראל, ולפני מספר ימים השלים גיוס של מיליארד שקל למימון קבוצות רכישה של נדל"ן. כאמור, הדרך הטובה ביותר לגייס את הכסף היא להביא מישהו שהיה עד לא מזמן חבר מועדון בניהול החיסכון. ואכן, לצד גרינשפון, מנהל את הקרן סני זלכה, שהיה מנכ"ל בית ההשקעות ילין-לפידות, שהוא אחד משני המשקיעים הגדולים בקרן, לצד אלטשולר-שחם.

לב לבייב (מימין) ונדב גרינשפון (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
לב לבייב (מימין) ונדב גרינשפון (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

גרינשפון הולך בדרך של מנכ"ל אפריקה ישראל לשעבר, פיני כהן, שבתחילת העשור הקים את קרן נוי, שגייסה בשנים האחרונות מיליארדים להשקעה בפרויקטים כמו כביש 6, עיר הבה"דים ואנרגיה מחדשת. זו אחת הקרנות הבולטות בענף, לצד תש"י הוותיקה יותר, שנוסדה על ידי הראל ועו"ד יהודה רוה.

הנהירה לקרנות השקעה ייעודיות לנדל"ן ותשתיות קיבל ביטוי לפני מספר ימים בכתבה בגלובס ("מגייסות מיליארדי שקלים מהמוסדיים: החגיגה בנדל"ן ותשתיות לא פוסחת על קרנות ההשקעה"). הוצגו שם קרנות שנסחרות בבורסה, ומחויבות בכללי שקיפות מחמירים, ופרטיות – עליהן אנחנו יודעים הרבה פחות.

השבחת נדל"ן, פיתוח עירוני, מתחמי דיור בארה"ב, יחידות דיור להשכרה, נדל"ן תעשייתי ולוגיסטי מניב וכמובן ענף התשתיות שנהנה מפריחה בישראל – כל קרן והשטיק הייחודי שלה, אבל העיקרון זהה:

מספיק להציג מומחיות ומוניטין בתחום ספציפי שהמוסדיים כביכול לא יכולים להגיע אליו בעצמם, קצת שמות מפוצצים עם הקשרים הנכונים ויאללה, יוצאים לדרך. מהרגע שגייסו את ההתחייבויות להשקיע את הכסף, למנהלי הקרנות לא קשה למצוא מקומות לפזר אותו, ואז גם אפשר לגבות את "דמי הניהול" הנכספים.

הילה של טייקונים

כך למשל קרן JTLV הפרטית, שעשתה כותרות על רקע כוונתה להקים מגדלי ענק על ככר אתרים בתל אביב. הקרן הזו מנוהלת על ידי עמיר בירם, מוותיקי שוק הנדל"ן ואריאל רוטר, שמשפחתו היא הבעלים של קסטרו.

מה אנו יודעים על המשכורות של המנהלים שם? על דמי הניהול שייגבו מהמוסדיים, כלומר מאיתנו? כלום, אם לשפוט על פי הכתבות שסיקרו אותם.

בגלל היעדר הפיקוח, התופעה של מיקור חוץ של ניהול הכסף הפנסיוני הוא פתח לתופעת עדר, והליכה שבי אחרי שמות גדולים ומפוצצים, בין שמדובר במגייסים מקומיים, שהחליפו את הטייקונים בשימוש שהם עושים בהילה של בעלי מגע מידאס כביכול, ובטח כשמדובר בקרנות עם מותגים מפוצצים מחו"ל, שבאות לפה ואוספות את המיליארדים האלה מהרצפה כמעט ללא מאמץ.

הקרן גובה דמי הצלחה של כ-20% מהרווח שהשיגה מעבר ליעד התשואה שנקבע מראש, בין 6%-9%. אם עברו את היעד הזה, הם מתחילים לגזור קופון מהשקל הראשון של הרווח העודף, וזה יכול להסתכם בהרבה כסף

אין ארוחות חינם, ואת השירות הזה המוסדיים קונים מהקרנות באמצעות "דמי ניהול". לפי הערכות, הפרטיות גובות מהמוסדיים 1.5%-1.8% מהיקף הכסף שגייסו ומנוהל על ידם. הסכום לא מועבר מידית, אלא רק כאשר יש השקעה על הפרק ואז הם קוראים לכסף שהמוסדי התחייב להשקיע, וגובים את דמי הניהול.

אבל זה כאמור יכול לקרות מהר מאוד, כי למנהל הקרן יש את כל האינטרס לבצע את ההשקעות כמה שיותר מהר ולעבור לגייס את הכסף לקרן חדשה.

בנוסף, הקרן גובה דמי הצלחה של כ-20% מהרווח שהשיגה מעבר ליעד תשואה מסוים שנקבע מראש, בין 6%-9%. אם עברו את היעד הזה, הם מתחילים לקבל את הקופון מהשקל הראשון של הרווח העודף, וזה יכול להסתכם בהרבה כסף.

דמי הניהול מגולגלים לחוסכים באופן ישיר, ומגלחים את התשואות שקרן הפנסיה או קופת הגמל נותנת להם. כדי למתן את החגיגה, הפיקוח על שוק ההון והביטוח באוצר הגביל לפני כמה שנים את דמי הניהול הנוספים שהמוסדי מגלגל לחוסך עבור רכישת שירותי ניהול חיצוניים לשיעור מסוים מהיקף הנכסים של המוסדי.

אייל לפידות רוצה להתחרות בקרנות הפרטיות

הדוגמה האחרונה שכדאי להזכיר בהקשר הזה היא של שני אנשים שדרך כוכבם בשמי ניהול הכסף המוסדי והניהול בכלל: רועי יקיר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, ומי שהיה הבוס שלו בחברת הביטוח, אייל לפידות.

האחרון עבר לנהל את ענקית התשתיות שיכון ובינוי במאי האחרון, תוך שהוא מסדר לעצמו את אחת מחבילות התגמול החלומיות שנראו בישראל למשרת שכיר. לפני מספר ימים, יקיר חבר ללפידות בשיכון ובינוי, יחד עם עוד שני בכירים מהפניקס, כאשר ארבעתם משתחררים ממגבלת השכר שיש בחברות הפיננסים.

ברקע להצטרפות של כל הארבעה לענקית התשתיות, עומדת התכנית של לפידות להקים קרן שתגייס כסף מהמוסדיים למימון ההשקעות שלה בפרויקטים.

בשיכון ובינוי זיהו את חגיגת הקרנות הפרטיות, והחליטו להקים מעין קרן כזו בתוך החברה. על ידי כך הם מקווים לחסוך עלויות מימון לגיוס חוב של שיכון ובינוי, ולהציע גם למוסדיים לחסוך דמי ניהול שהולכים לקרנות החיצוניות, ובמקום זה לנצל את מומחיות החברה בפרויקטים שבהם היא מעורבת ישירות.

עוד 2,279 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

להתראות, טוקיו המפסידים והמרוויחים מדחיית האולימפיאדה

ספורטאים בארץ ובעולם קיבלו ברגשות מעורבים את דחיית המשחקים בטוקיו ● מצד אחד, חלקם יתקשו להבטיח את מקומם באולימפיאדה שתיערך רק בקיץ הבא ● מצד שני, הם חששו מהכוונה של חלק מהמדינות להכניס אותם לבידוד מיוחד עד הקיץ - אם המשחקים לא יידחו ● ואף אחד מהם, כמובן, לא רוצה לסכן את חייו בשביל מדליה ● רונן דורפן יצא בעקבות ההחלטה שמטלטלת את הספורט הבינלאומי

עוד 1,699 מילים

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה של ישראל

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים נדבקה בקורונה

מטעם ראש הממשלה נמסר: נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ● מגעים מתקדמים של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי להצטרפות לממשלת נתניהו-גנץ ● בשמאל זועמים על ההחלטה ● דיווח על הקמת שני משרדי ממשלה: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים

10:00 עריכה

גורמים בכחול לבן: הליכוד מבקש להגדיל את הממשלה ל-36 שרים

09:35 עריכה

גורמים בעבודה מסרו הבוקר למעריב אונליין כי המגעים של עמיר פרץ לכניסה לממשלה מתנהלים מול בני גנץ ולא מול בנימין נתניהו. התיקים שפרץ יקבל יהיו על מכסת כחול לבן.

09:05 עריכה

ח"ב אבי ניסנקורן: הבוקר סוכם כי הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות יידחה לינואר 2021 – בעקבות משבר הקורונה. "בתקופה זו נגבש פתרון קבע שימנע פגיעה באזרחים הוותיקים".

08:52 עריכה

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), תתכנס היום לדיון בנושא רכש מכונות הנשמה וציוד רפואי.

08:34 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) בראיון בגל"צ: "אנחנו מבינים שאי אפשר היה להקים ממשלת ימין כמו שרצינו, אבל לא יכול להיות שיימכר לשמאל בשביל 17 מנדטים כל מה שחשוב לימין. גם הימין צריך לשמור על ערכיו".

על השאלה האם ישנה אפשרות שמפלגתה לא תיכנס לממשלה ענתה שקד: "אף אחד מאיתנו לא נולד שר, אופוזיציה היא לא מילה גסה. הלכנו דרך ארוכה עם המפלגות החרדיות והליכוד, אך השותפות הזו לא תישמר בכל מחיר".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:12 עריכה

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "פוחדים מהקורונה? השבוע למדתי כי שררה היא מגפה הרבה יותר מסוכנת".

08:05 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הגיב בראיון בכאן רשת ב' על המגעים להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. 

"המדיניות של הממשלה הזאת לא שונה בשום דבר מכל מה שרצו לעשות קודם. אנחנו רואים ממשלה שתטוס לשום מקום, בלי שום כיוון ובלי שום אג'נדה. חשבתי שגנץ רץ לראשות הממשלה בסוף מסתבר שהוא רץ להיות יו"ר הכנסת", אמר פורר.

07:43 עריכה

ח"כ לשעבר עמר בר לב ממפלגת העבודה על רק הדיווח כי הח"כים פרץ ושמולי ממפלגתו צפויים להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ: "אמרנו שלא ניכנס, ובאמת לא נכון להיכנס. אמרנו שתחת נאשם בפלילים לא ניכנס, ברמה העקרונית והפרקטית, ודבר שני אמרנו שלא ניכנס כי אנחנו רוצים לשנות את המדיניות".

עוד הוסיף בר לב בראיון בגל"צ: "רק לפני שבוע אורלי לוי-אבקסיס התנתקה ממפלגת העבודה וקראנו לה בוגדת. היינו המומים מהמהלך הבוגדני הזה, ולפני מספר ימים בני גנץ הצטרף, וזה שכולם בוגדים בעקרונות שלהם זה לא סיבה בשבילנו לעשות מהלך דומה. אני מקווה שעמיר לא ייכנס לממשלה".

07:39 עריכה

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן התראיין הבוקר בגל"צ ודחה את הביקורת על גידול תיקי השרים בעקבות המשא ומתן הקואליציוני: "בחירות חדשות יעלו כמו 900 משרות של שרים".

כמו כן, על רקע הדיווח שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, נדבקה בקורונה, אמר ביטון כי הוא נפגש איתה לאחרונה.

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
07:19 עריכה

ח"כ יאיר גולן ממרצ: "אם 'צו התנועה' של העבודה הוא זחילה לממשלה מנפוחת ובזבזבנית בראשות נאשם בפלילים, עמיר פרץ ואיציק שמולי מפרקים אותה סופית מכל נכסיה הערכיים. המפלגה שהקימה את המדינה טבעה בביצה של ציניות פוליטית. אף אחד כבר לא יציל אותה".

07:17 עריכה

משרדי הממשלה החדשים שעומדים לקום בעקבות החלוקה הנרחבת של תיקי שר: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים. כמו כן, משרדים נוספים יתפצלו לשניים.

07:15 עריכה

שיחות המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ להקמת ממשלה נתקלו באי הסכמות סביב שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 

לפי הדיווח בכאן חדשות בליכוד דורשים להכניס זאת להסכם, אך בכחול לבן מתנגדים, ולא מסתמנת הסכמה סביב הסוגייה.

07:13 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "אם קולות הליכוד לא יבואו לעבודה, העבודה תלך לליכוד. הרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת בנתניהו וחשוב מכך בדרכו".

07:12 עריכה

על רקע הדיווחים על הצטרפותם של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי לממשלה, יו"ר מרצ מבהיר: "הכל סביב מתפורר, הכל מסחרה, אבל מרצ לא בוגדת, לא עורקת, ותמיד נאמנה לערכים ולבוחרים שלה".

07:10 עריכה

יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי נמצאים במגעים מתקדמים לקראת כניסה לממשלה – בניגוד להתחייבותו הנחרצת של פרץ שלא לכהן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כחול לבן מציעים לשניים תפקיד של שר וסגן שר, אך פרץ מתעקש שגם שמולי יקבל משרד בראשותו. מקורביו של פרץ אישרו אמש את דבר המגעים – אך הוסיפו כי שום דבר עדיין לא נסגר. נכון לעכשיו פרץ מיועד לקבל את תפקיד שר הכלכלה, ולשמולי מייעדים את תיק הרווחה.

עוד 15 עדכונים

חדר 808 רק המתים חופשיים באמת

המחשבה הראשונה, הלא מעובדת, אחרי האזנה אחת לשיר החדש של בוב דילן – שהוא לא בדיוק "שיר" וגם לא ממש "חדש" – היתה שזה יהיה השיר האחרון של דילן. עם השיר הזה הוא בוחר להיפרד מאיתנו ומהעולם.

אמנם יכול כמובן להיות שבהמשך יתברר שזה עוד אחד מתמרוני התעתוע הדילניים הידועים. אבל ייתכן שהפעם המקרה שונה. אולי דילן כבר יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים, וכמו דיוויד בואי וליאונרד כהן לפניו, החליט להיפרד מאיתנו עם צוואה מוקלטת. רקוויאם לעידן הפולק. נפנוף שלום אחרון לנו ולעולם של אתמול. זה שהוא היה אחד מגיבוריו וכנראה גדול מנסחיו.

אז הנה הוא לובש עוד פעם אחת אחרונה את חליפת קולו-של-הדור משנות השישים, ויוצא לנסיעה ארוכה, מוזרה ועצובה במרחבי העשור המכונן ההוא. חוזר לביקור פרידה בתחנות המרכזיות של הסיקסטיז ושל חייו. ובראשן רצח קנדי, שסביבו ועליו הוא שר.

כמעט 17 דקות נמשך השיר שכותרתו – murder most foul – שאולה מ"המלט" של שייקספיר. דילן מדקלם, ממלמל, מהמהם את בתיו הארוכים, כמעט ללא מלודיה. מלווה בפסנתר, קונטרבס, תופים מרוחקים, נגיעות כינור. גם אחרי כמה האזנות רצופות זה לא הופך לשיר שאפשר להתיידד איתו. זה לא שיר שאפשר לשיר. זה גם לא שיר שצריך לשיר. זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. מארש אבל. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון פיצג'רלד קנדי? על אמריקה? על הרוח של שנות השישים? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון קנדי? על אמריקה? על רוח שנות ה-60? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז "טמפסט" ב-2012, שהיה אלבום האולפן המקורי האחרון שלו. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא שקע בהקלטת אלבומי כיסוי – חלקם נפלאים ממש – לקלאסיקות אמריקאיות, בעיקר מאוצר השירים של פרנק סינטרה. והנה הוא חוזר, ודווקא כך. העיתוי של הוצאת השיר – כשברקע אמריקה והעולם מתמודדים עם המשבר החמור ביותר של זמננו – לא יכול להיות מקרי, גם אם ברור שהשיר נכתב והוקלט הרבה לפני משבר הקורונה.

ביום שישי בבוקר בישר דילן על השיר החדש בחשבון הטוויטר שלו במין פורמאליות יבשושית: "ברכות למעריצי ולעוקבי, ברגשי תודה על התמיכה והנאמנות לאורך השנים. זה שיר שהקלטנו לפני זמן רב ולא הוצאנו עד כה ואתם עשויים למצוא בו עניין. שמרו על עצמכם, הישארו דרוכים, ואלוהים ישמור עליכם".

אין טעם להקשיב ל-murder most foul סתם כך ברקע. האזנה כזו היא כמעט חסרת תוחלת. הדרך היחידה להתייחס לשיר ברצינות, שבה ראוי להתייחס לשיר חדש באורך 17 דקות של גדול כותבי השירים בזמננו, היא עם המילים מול העיניים. לעקוב אחרי פיתוליו כמו אחרי סיפור, פואמה, הספד.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה. הוא מתחיל עם רצח קנדי ותיאוריות הקונספירציה שמלוות אותו ("מישהו כבר כאן לתפוס את מקומך") , רומז לפרל הארבור ("יום שייזכר לדיראון עולם") ואווירת האסון הקודרת הזאת מחזירה אותו אל השירים, הסרטים, האמנים והאייקונים התרבותיים של העידן ההוא.

למי שמצפה לטיול רווי געגועים ולחלוחית בעיניים בהדרכת איש הטמבורין, מחכה אכזבה גדולה. דילן אף פעם לא היה פרטנר למסע סנטימנטלי ונוסטלגי, ואין לו כוונה להתחיל עכשיו, כשהעולם עצר מלכת. כדרכו,  הוא שומר על פיכחון כמעט יבשושי, עד שלרגעים נדמה שהוא פשוט מניח למרגלותינו את הצוואה התרבותית שלו, מונה בזה אחר זה את מי שהוא חושב שראוי שנזכור.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה

קודם כל הביטלס, כמובן. הלהקה שהגיחה בראש הפלישה הבריטית ו"הלכה על הצוואר". ואז וודסטוק, הפסטיבל ההיפי שנערך לא רחוק מביתו של דילן. ואלטמונט, הפסטיבל הטראגי שבא בעקבותיו והסתיים ברציחתו של מרדית' האנטר בן ה-18 על ידי כנופיה של מלאכי הגיהנום, באירוע שנחשב מאז לאקורד הסיום הקודר של שנות השישים.

"אם אתם רוצים לזכור, אתם צריכים לרשום את השמות", אומר דילן ומצעיד בסך את "המי" של אופרת הרוק טומי, את "האנימלס" ("נגנו את 'אל תתנו לי להיות לא מובן', נגנו את זה לגברת הראשונה, היא לא מרגישה כל כך טוב") , מגייס את דון הנלי וגלן פריי מ"האיגלז", את קרל ווילסון מ"הביץ' בויז", את לינדזי בקינגהם וסטיבי ניקס מ"פליטווד מק", את נט קינג קול, צ'רלי פרקר וגיטר סלים (הכינוי של גיטריסט הבלוז אדי ג'ונס), את אטה ג'יימס, סטן גץ, ג'ון לי הוקר ותלוניוס מונק. אפילו להקת קווין מבליחה לרגע וגם מרילין מונרו כאן.

דילן מפזר שובל ארוך ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא בטוח שנבוא בעקבותיו. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר.

דילן מפזר שובל ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר

יש להם זמן פנוי, והם כבר יעוטו על הרמזים, יהפכו בהם, ינתחו אותם, יחפשו בהם משמעויות נסתרות, בתקווה שאולי דווקא עכשיו, דווקא ברגע הטראגי הזה בזמן, הנביא המוכתר שלהם, שוויתר מזמן על כס המלוכה, אבל מעולם לא הודח, יצליח עוד פעם אחת אחרונה לומר להם משהו משמעותי על חייהם. יגלה להם את האמת. ודילן אומר את זה, להם ולנו, בצורה החדה והפשוטה ביותר: "לא נעים לי להגיד לך את זה, אדוני / אבל רק המתים חופשיים באמת".  

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-10 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה