זירת הבלוגים

המארלבורו-מן של הספרות העברית

עמוס עוז. שנות ה-90. ירושלים. הסיפורים מאחורי ארכיון הצילומים הפרטי של הצלם איל יצהר

26/01/2020 12:34
עמוס עוז (צילום: איל יצהר)

עמוס עוז. שנות ה-90. ירושלים.

המבט החודר אל המצלמה, עיניו הירוקות אשר גם בצילום שחור לבן אינן מאבדות מצבען, הפנים הגבריות חרוצות קמטים, המארלבורו-מן של הספרות העיברית.

המבט החודר אל המצלמה, עיניו הירוקות אשר גם בצילום שחור לבן אינן מאבדות מצבען, הפנים הגבריות חרוצות קמטים, המארלבורו-מן של הספרות העיברית

כאן על כסא, בין מבני משכנות שאננים, אבל כמה היה מתאים לו להצטלם  במדבר, על רקע שקיעת השמש, ענני אבק ברקע, צילום גברי.

ידיים סוגרות על חזה, מסמנות קו גבול בין שנינו. אין שום דבר אישי ביננו. היופי אינו חושף כאבים, זכרונות ילדות. זהו צילום מתוך הסכמה, אין בו שום התענגות של הגבר היפה  מהאקט הצילומי, ואין לו גם ציפייה לתוצאה: הוא הרי  מכיר את המראה הזה שנים, לא תהיינה כאן הפתעות.

אין מה להכביר במילים. אצל מאיר אריאל יושב ערבי עם נרגילה בסוף כל משפט שאומרים בעיברית. בכל צילום של "סופר ישראלי" יושב עמוס עוז

אין מה להכביר במילים. אצל מאיר אריאל יושב ערבי עם נרגילה בסוף כל משפט שאומרים בעיברית. בכל צילום של "סופר ישראלי" יושב עמוס עוז.