ככל הנראה יש לבנימין נתניהו תמיכה ניכרת ב"הבטחותיו" לנצל את תוכנית טראמפ הקרבה כדי לספח חלקים מהגדה המערבית. ברור שהעניין מקורו מתרגיל של דונלד טראמפ לסייע לעמיתו לגווארדיה הפופוליסטית הבינלאומית. אבל להרבה אנשים זה לא אכפת, והם צוהלים כסריסים אסירי תודה למלך.

כמה מאושרים היו כל הפטריוטים הללו אם מהלך כזה היה מעורר אינתיפאדה חדשה וטרוריזם של דאעש? מחסל את הסכם השלום עם ירדן ועימו סיכויי ההתקדמות הדיפלומטית עם מדינות המפרץ? מאיץ מהלכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי? מוליד סנקציות מכיוון העולם המפותח (למעט ארצות הברית של טראמפ)?

כמה מאושרים היו כל הפטריוטים הללו אם סיפוח היה מעורר אינתיפאדה חדשה וטרוריזם של דאעש? מחסל את הסכם השלום עם ירדן ואת המאמצים הדיפלומטים עם מדינות המפרץ? מאיץ מהלכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי?

אני לא אומר שכל הדברים האלה יקרו – אבל זה אפשרי, וחלקם יקרו כמעט בוודאות. זה עשוי להביא להרג מיותר שלא היה קורה אם הילרי קלינטון הייתה מנהלת קמפיין טוב יותר ב-2016.

מצב הרוח האינפנטילי הכללי משדר שבעל הבית האמריקני "נתן את רשותו" וזה ממש דבר "היסטורי" שאסור "לבזבז". אוי לגאווה הלאומית שנרמסת כך תחת מגפי וכפכפי ה"מחנה הלאומי".

אני רוצה להזכיר לקוראים ששום ממשלה, כולל ממשלות הליכוד, מעולם לא סיפחה קטעים מהגדה המערבית באופן חד צדדי (למעט סביבת ירושלים) מכיוון שכולם הבינו שהדבר לא רצוי. ההתנגדות של אמריקה לאווילות שכזו היתה רחוקה מלהיות הסיבה היחידה. אם ארה"ב לא מתנגדת כרגע, זה ממש לא סיבה מספקת לקפוץ מהגג.

אני רוצה להזכיר לקוראים ששום ממשלה, כולל ממשלות הליכוד, לא סיפחה קטעים מהגדה המערבית באופן חד צדדי (למעט סביבת ירושלים). כולם הבינו שהדבר לא רצוי. התנגדות ארה"ב לאווילות שכזו היתה רחוקה מלהיות הסיבה היחידה

אנו נמצאים ברגע של שקט יחסי בגדה המערבית, שבו לפי רוב הסימנים הפלסטינים מרגישים מובסים ועשויים לתמוך בהנהגה עתידית שתפגין גמישות רבה יותר ממה שראינו בעבר בענייני גבולות, פליטים ואפילו ירושלים.

בהינדוס חכם יותר, תוכנית כמו זו של טראמפ עשוייה להעניק רוח גבית לדבר שכזה. אני מתכוון למשא ומתן במקום מהלכים חד צדדיים ופיצוי חומרי חסר תקדים ונגיש מיידית; פתיחות לשינויים בעיר העתיקה; והתנצלות כנה על גירוש 1948-9.

השפלות וצעדים חד צדדיים ישיגו את ההפך, כנראה. יש מי שמנבא שהפלסטינים ישבו בשקט בגלל עייפותם, תלותם בהיתרי עבודה בישראל, והיתרונות שהם עצמם נהנים מהם כתוצאה משיתוף הפעולה הביטחוני בין מנגנוני הרשות הפלסטינית לצה"ל. הם שוכחים שהפלסטינים היו במצב מצויין ב-2000 והדבר לא מנע אסון.

השפלות וצעדים חד צדדיים ישיגו את ההפך, כנראה. יש המנבאים שהפלסטינים ישבו בשקט בגלל עייפותם, תלותם בהיתרי עבודה בישראל, ויתרונות השת"פ הביטחוני בין מנגנוני הרש"פ לצה"ל. הם שוכחים שהפלסטינים היו במצב מצויין ב-2000 והדבר לא מנע אסון

לא הכל באשמת טראמפ – מלבד שהתזמון שנועד לעזור לנתניהו. טראמפ הוא לא אדם עם שיקול דעת משובח והוא לא יודע הרבה, אבל כתבתי כבר לפני שנה שנטייתו למהלכים פראיים עשויה להוליד הצעה מועילה במצב של הקבעון המחשבתי השולט בתעשיית השלום.

ממה שנראה כרגע, הוא (או יותר נכון אנשיו) אכן מציגים גרסה חלקית ולא מספקת של משהו כזה:

• זה לא מטורף לתמוך בשמירת ירושלים בידי ישראל, מכיוון שחלוקתה היא כנראה בלתי אפשרית וכל דבר אחר הוא סיכון בטחוני.
• ברור שטוב שתוכנית טראמפ מביעה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בשני שלישים מהגדה המערבית; כעמדת פתיחה (אם היה מו"מ) זה עשוי להוביל למספר ההגיוני של 85%.
• גם מגבלות על פלסטין הם לא אסון; הפלסטינים זקוקים לריבונות ולבית לאומי ולא לצבא כדי להילחם בירדן.
• ברור שטוב שיהיה פרוזדור בין הגדה המערבית לעזה.

אבל נראה שיש גם בעיות:

• אין התחייסות משמעותית לעיר העתיקה, שם נמצא המפתח ללב של העולם הערבי.
• הגורם הכספי לוקה בחסר – רק הבטחות מעורפלות להשקעות.
• סיפוח כל ההתנחלויות (אם זה "יורשה") הוא רעיון נורא, מהטפשיים שניתן להעלות על הדעת. ההתנחלויות הינן איים יבשתיים מנותקים זה מזה והם נמצאים בכל רחבי השטח. סיפוח כולן יתפס בצדק על ידי העולם תכסיס לסיפוח הגדה בלי להעניק זכויות לפלסטינים. טענת ישראל שהיא דמוקרטיה, חלשה במילא אחרי כיבוש מיליונים למשך יותר מחצי מאה, תתאדה. דרך זו מובילה לסנקציות, ולא נצטרך יותר לדאוג איזו תכנית תבחר את הנציג/ה לאירוויזיון.
• התמונה כולה עקומה. במקום ללטף את הצד החלש והכועס בנדיבות וקארמה טובה, יש אווירה של כפייה. הם עלולים להגיב בצורה קשה מאוד ובוודאי שלא יכנעו. נראה כי אפילו טראמפ לא מצפה לזה.

סיפוח כל ההתנחלויות (אם זה "יורשה") הוא רעיון נורא. ההתנחלויות הינן איים יבשתיים מנותקים זה מזה, שנמצאים בכל רחבי השטח. סיפוח כולן יתפס בצדק על ידי העולם תכסיס לסיפוח הגדה בלי להעניק זכויות לפלסטינים

אין בעיה "לאמץ" מכלול כזה, אבל תהיה זו טעות קשה ליישם אותו באופן חד צדדי – דבר שבפועל יתורגם לסיפוח.

ברור שלנתניהו לא אכפת מהנזקים והוא פשוט מקווה לדחיפה בבחירות שתביא אותו לרוב של 61 מנדטים ללא צורך במפלגתו המייאשת של אביגדור ליברמן. בדרך זו יש סיכוי שהוא יזכה ביכולת התגברות על בג"צ שכנראה ינסה למנוע ממנו שלטון תחת משפטי שוחד, מרמה והפרת אמונים (כעת שהוסרה גם בקשת החסינות). אם לשפוט על פי חברי הכנסת מהימין, יש לזה סיכוי לא רע: באמת אין לחבורה המבישה הזו גבולות.

אפשר רק לקוות שבני גנץ, יאיר לפיד וההנהגת כחול לבן מבינים את כל זה, יימנעו מלהגרר לתמיכה במהלך סיפוח מסוכן, ובמקביל ידעו לא לאבד יותר מדי קולות.

ונראה שיש סיכוי: גנץ נהג בחוכמה כשנסע לוואשינגטון וחייך בנימוס במהלך פגישה נפרדת מזו של הנשיא עם נתניהו, וכעת הוא אומר שראשית יש למנוע חסינות ורק אחרי הבחירות לטפל בעניין השלום.

מוטב שכך יהיה. נפילה למלכודת תזיק לכחול לבן, לישראל, ולאזור כולו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com