תוכנית הניקוז "פשט ההצפה לנחל איילון" בתחום פארק אריאל שרון. הוצגה לדירקטוריון ב-2017
פארק אריאל שרון אמור היה לתת מענה לבעיית ההצפות בדרום העיר

השחיתות מעכבת את פתרון הניקוז בתל אביב

חשיפת זמן ישראל

בעיות ההצפות החמורות בדרום תל אביב היו אמורות להיפתר באמצעות ניקוז המים העודפים לשטח פארק אריאל שרון ● אבל הנהלת הפארק נכנסה לסחרור של שחיתות וחוסר עשייה, והתוכנית, שתכנונה החל לפני 15 שנה, תקועה - על אף שכל הגורמים משוכנעים בנחיצותה ● המצב צפוי להחמיר עם הרחבת מסילות הרכבת באיילון ● ובפארק המשותק לא מצליחים אפילו להגיב לטענות

גל ההצפות בשכונות התקווה והארגזים בדרום תל אביב, שהביא למותם של דין שושני וסתיו הררי לפני כחודש, לאחר שנלכדו במעלית בקומת המרתף ברחוב נדב, החזיר לסדר היום הציבורי את סוגיות הניקוז הבלתי פתורות של גוש דן.

מה שנעדר מהשיח הזה הוא חלקה של השחיתות בעיכוב תכניות הניקוז של פארק אריאל שרון, ובראשן ביצוע התכנית לפיתוח המישור אליו המים מתנקזים בעת שיטפון בפארק, ומכונה אזור ה״פשט״. תוכנית זו, שמהווה חוליה חשובה בשרשרת פעולות שיכולות למנוע הצפה בשכונות אלה, מתעכבת כבר שנים.

תכנית הניקוז, שתכנונה החל כבר ב-2005 וביצועה אושר בדצמבר 2016 בוועדת התכנון הלאומית, נתמכת על ידי גורמי מקצוע רבים. עם זאת, לוחות הזמנים לביצועה משתנים תדיר, ומושפעים מהמצב העגום אליו נקלע פארק אריאל שרון.

"כאשר בונים שכונות, והרבה פעמים אלו שכונות עוני, בתוך אזורים שאמורים להיות פשטי-הצפה, ומוסיפים להן בתים, הרי שעל פי חוק שימור החומר המים צריכים להתפשט, ואז הם עולים לגובה והרחובות והחצרות מוצפים"

כפי שנחשף בתחקירים קודמים שפורסמו בזמן ישראל, פרויקט הסביבה הגדול ביותר במדינה, שאמור היה לפתח ריאה ירוקה ענקית במרכז הארץ, קפא על שמריו בשנים האחרונות. ברקע לקיפאון הזה עומדת שרשרת של פרשיות שחיתות, חקירות משטרה, ודוחות ביקורת קשים על ניהול הפארק.

כוחות הצלה ליד הבניין שבו טבעו למוות דין שושני וסתיו הררי (צילום: פלאש 90)
כוחות הצלה ליד הבניין שבו טבעו למוות דין שושני וסתיו הררי (צילום: פלאש 90)

2014: "הפארק נועד להגן על גוש דן משיטפונות"

בדוח מבקר המדינה מ-2014 צוין הצורך לפתח את שטחי פארק אריאל שרון כ"פשט הצפה", כלומר כמישור שאליו יוכלו המים להתפשט ולחלחל כשיובלי נחל האיילון עולים על גדותיהם בגשמים עזים:

"בשטח הפארק עוברים כמה נחלים שהגדול בהם הוא נחל איילון… חלק מרכזי בפארק מתוכנן לשמש פשט הצפה של נחל איילון, כפתרון שנועד להגן על גוש דן משיטפונות, והסדרתו היא תנאי הכרחי להקמת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון".

נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב בשנים 2000-2018, מסבירה כי השכונות הדרומיות והמזרחיות של תל אביב בנויות בתוך שקע, כך שפיתוח פארק אריאל שרון חיוני כדי להגן עליהן מפני שיטפונות.

שכונות הארגזים והתקווה בנויות בתוך שקע, כלומר בתוך פשטי ההצפה של יובלי נחל איילון. בעת הצפה הנגרמת מגשם היורד בשטח השכונות, או מהתפשטות המים שזורמים ממעלה היובלים משכונות סמוכות, אין למים לאן ללכת.

הקמת איגום ההשהיה המטרופוליני בפארק שרון (נחל איילון), נועדה לפנות את הקיבולת בתעלת נתיבי האיילון ליותר זרימת מי נגר משתי השכונות האלה.

נעמי אנג'ל, לשעבר מתכננת מחוז ת"א: "מים זורמים למקומות נמוכים ואז נכנסים לאן שרק אפשר, למשל למרתפים, אם אין שיפועים מתאימים או קירות חוסמים. כך קורות הצפות עד כדי אסונות, כפי שראינו"

מדבריה של אנג'ל עולה כי בהקמת השכונות הדרומיות נעשו כמה עוולות תכנוניות שעכשיו צריך לתקן, בין היתר, באמצעות שטחי פארק אריאל שרון:

"כאשר בונים שכונות, והרבה פעמים אלו שכונות עוני – באזורים שאמורים להיות פשטי-הצפה, ומוסיפים בתים, הרי שעל פי חוק שימור החומר המים צריכים להתפשט למקום כלשהו, ואז הם עולים לגובה, והרחובות והחצרות מוצפים.

נחל איילון עולה על גדותיו. חורף 2018 (צילום: Ben Kelmer/Flash90)
נחל איילון עולה על גדותיו. חורף 2018 (צילום: Ben Kelmer/Flash90)

"בנוסף, מים זורמים למקומות נמוכים ונכנסים לאן שרק אפשר, למשל למרתפים, אם אין שיפוע מתאים או קיר חוסם. כך מתרחשים הצפות ואסונות, כפי שראינו – וזה חלקו השכונתי של הטיפול למניעת הצפות לצד פתרונות ניקוז רובעיים".

אנג'ל מסבירה כי יישום חלק הפתרון המטרופוליני לבעיות אלה הוא באמצעות ביצוע שתי תכניות מקבילות, ששתיהן נמצאות בתחום הגאוגרפי של הפארק: "הקמת מפעל ניקוז מכוח חוק הניקוז – באחריות רשות הניקוז ירקון, וביצוע תכנית מפורטת ומשלימה לעיצוב אלפי הדונם כפארק – באחריות חברת הפארק, וזאת כדי שיוכלו לשמש כראוי גם כפשט הצפה וגם כפארק.

"חברת פארק אריאל שרון היא הישות הארגונית שאמורה להקים ולעשות את כל התכנון והביצוע של פיתוח השטחים בפארק, הכל בהנחיה ובקרה של רשות הניקוז ירקון. לצורך הביצוע, החברה נעזרת בחברת נתיבי ישראל, שאחראית על הקמת מסילות הרכבת 3 ו-4  בנתיבי איילון. הקמת המסילות מותנית בהקמת איגום ההשהיה בפארק, עקב צמצום קיבולת תעלת האיילון על ידי המסילות".

בשטח של פארק אריאל שרון עוברים כמה נחלים, שהגדול בהם הוא נחל איילון (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)
בשטח של פארק אריאל שרון עוברים כמה נחלים, שהגדול בהם הוא נחל איילון (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)

דצמבר 2016: "כלל העבודות צפוי להימשך 3-4 שנים"

בסוף דצמבר 2016 התקבלה בוועדה לתכנון לאומי החלטה לאשר את תכנית הניקוז "פשט ההצפה לנחל איילון בתחום פארק אריאל שרון".

המצגת של התכנית הוצגה בהמשך בפני דירקטוריון הפארק, ומוגדרים בה שני יעדים: "מניעת הצפות בנתיבי איילון ובשכונות דרום-מזרח תל אביב", וכן "ניקוז שיאפשר ביצוע מסילת רכבת רביעית בתל אביב".

גם לוחות הזמנים שסוכמו עם חברת נתיבי ישראל לביצוע הפרויקט נשמעים יעילים: "הקמה מידית" של צוות התכנון, לאחר מכן גיבוש תכנון עבודות עפר וניקוז "בתוך 6-8 חודשים", ובשלב הבא "ביצוע במקטעים" של "עבודות גינון, מערכות השקיה, גשרים, שבילים, ריהוט וכיו"ב". כל אלה "יבוצעו על ידי הפארק".

עוד צוין בתכנית שהוגשה לדירקטוריון כי העבודות האלה צפויות להימשך "שלוש עד ארבע שנים". במילים אחרות, בינואר 2020 הפיתוח אמור היה להיות בשלבים מתקדמים, כך שלפי התכנון כבר בשנה הבאה, 2021, אפשר היה להכריז על כך שבעיית ההצפה של שכונות הדרום בתל אביב כבר נמצאת בדרך לפתרון.

לתוכנית הניקוז הוגדרו שתי מטרות: מניעת הצפות בנתיבי איילון ובשכונות דרום מזרח בתל אביב, ופתרון שיאפשר הוספת מסילת רכבת רביעית בתל אביב (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)
לתוכנית הניקוז הוגדרו שתי מטרות: מניעת הצפות בנתיבי איילון ובשכונות בתל אביב, והוספת מסילת רכבת רביעית (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)

אלא שמאז ועד היום, התכנית הלכה והסתבכה. כך, למשל, הובהר בדוח הסיכום של הדירקטוריון לשנת 2017 כי טרם נקבעה חלוקת האחריות בין החברות"

"החברה (חברת פארק אריאל שרון, א"ה) מקיימת קשרי עבודה עם משרד התחבורה וחברת נת"י (חברת נתיבי ישראל, א"ה) שעתידה להוביל את מימון ביצוע הפרויקט, על מנת להבטיח מימון ביצוע של התכניות הנופיות בתחום פשט ההצפה", נכתב בדו"ח. "הועבר מסמך רשמי לנתיבי ישראל המפרט את העלויות הנדרשות לביצוע עבודות הפיתוח הנופי".

בינתיים, באוקטובר 2017, חקירה של יחידת להב 433 בפארק אריאל שרון הופכת לגלויה. החקירה שהחלה כמה חודשים קודם לכן, בעקבות חומרים פליליים, לכאורה, שהעביר מבקר הפנים של החברה למשטרה, מביאה לגל של מעצרי בכירים בפארק. זהו הגל השני של חקירות שחיתות בחברה, לאחר שבגל הקודם נחקרה הטמנת אלפי טונות של פסולת בנייה בסוללות הפארק.

משמאל: משה בורכוב (צילום: מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה)
משמאל: משה בורכוב (צילום: מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה)

בינתיים התפטר המנכ"ל משה בורוכוב, לצד בכירים נוספים. החקירה נגדו נסגרה, אך הנהלת הפארק הגישה נגדו ונגד גורמים נוספים תביעה אזרחית בטענה על מעילה בתפקיד ו"רשלנות קיצונית" בשמירה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

גם המנכ"לית שהחליפה את בורוכוב, שרון רז, נאלצה להתפטר בעקבות פרשיות השחיתות שנחשפו, ותקציבי הפיתוח של החברה נעצרו עד עצם היום הזה. מאז מתנהלת החברה ללא מנכ"ל ועם דירקטוריון בהרכב חסר, ומתקשה לתפקד.

פברואר 2018: "להקים את צוות הפיתוח הנופי"

טפח מהתסכול שהולך ומתפתח בחברת נתיבי ישראל בעקבות הקפאת העשייה בפארק שרון אפשר למצוא במכתב שממוען ליועצת המשפטית של הפארק בפברואר 2018, ובו קובל סגן מנהל אגף פרויקטים רכבתיים בנתיבי ישראל, גלעד צוובנר, על סחבת שנמשכת חודשים:

"הוצג אצלכם בישיבת הדירקטוריון בסוף חודש נובמבר מתווה לקידום הפרויקט. בהתאם לסיכום, נתיבי ישראל העבירה באופן מיידי התחייבות חשב לחברת הפארק על מנת להקים את צוות הפיתוח הנופי. עד כה לא הועמד על ידכם איש אחד מתוך הצוות… לצערנו התבשרנו בשבוע שעבר גם על עזיבת רפרנט התכנון של הפארק ואיש הקשר שעמו תואמו הליכי העבודה עד כה".

לצוובנר, כך נראה, דוחקת השעה לקדם את התכנית והוא מדגיש את חשיבות הפרויקט ומשגר איום מרומז:

"אין צורך להכביר בחשיבות הקידום של מפעל הניקוז ובדחיפות לממשו כמהלך מקדים למסילה רביעית באיילון. נתיבי ישראל מקדמת את תכנון הניקוז בשטחי הפארק ונערכת לתחילת עבודות כבר במהלך השנה הנוכחית.

"אנו ממשיכים לעשות מאמצים על מנת לבצע את הפרויקט בשיתוף פעולה מלא, אולם אין באפשרותנו לעכב את קידום התכנון והביצוע. לאור כל הרשום לעיל ולאור הקשיים העולים בפארק להשלים את צוות התכנון, אמליץ כי נתיבי ישראל תמנה צוות מלא ותקדם בעצמה את כלל מרכיבי התכנון בשטחים הנדרשים למפעל הניקוז".

חלק מרכזי בפארק מתוכנן לשמש פשט הצפה של נחל איילון (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)
חלק מרכזי בפארק מתוכנן לשמש פשט הצפה של נחל איילון (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)

דצמבר 2018: "לוח הזמנים הוא 5 שנים ואולי יותר"

למרות המצב, היעדר המנכ"ל והדירקטוריון הפועל בקוורום חלקי, מנסים בפארק להמשיך ולהתקדם, במקביל להתקדמות בתשתיות הרכבת ע"י "נתיבי ישראל".

בדצמבר 2018 מתקיים דיון נוסף בדירקטוריון על היעדר תכנית הניקוז. לפי התכנית המקורית היו אמורים לסיים את עבודות הפיתוח של פשט ההצפה ב-2020, לכל היותר ב-2021, אבל בדיון הזה כבר מדברים על 2024.

אנג'ל: "הנהלת הפארק עשתה הסכם עם חברת נתיבי ישראל שאמורה לתכנן ולהקים את מסילות 3 ו-4 של הרכבת, זה הסכם מצוין. אבל מרגע שהחלו חקירות והמנכ"ל משה בורוכוב עזב, הפארק נכנס לסחרור ניהולי"

מנהלת אגף ההנדסה בפארק לשעבר, אורה לילנטל, מביעה את דאגתה: "אנחנו יודעים על הצפות שהיו לפני כמה שנים, שהשביתו את מסילות הרכבת, ועל הצפות שהיו בשכונות מזרח תל אביב ובעקבותיהן הוחלט לטפל בניקוז כתנאי להנחת המסילה הרביעית… כבר לפני שלושה שבועות סגרו ביום גשם רציני את נתיבי איילון וזה עוד לפני המסילה הרביעית".

חשוב להזכיר כי עבודות הפיתוח של פשט ההצפה, שיכולות להביא מזור לבעיות הניקוז של שכונות שלמות, אינן ממומנות מתקציב הפארק, כך שלכאורה אין מניעה להמשיך ולקדם את התכנית, למרות עצירת התקציבים.

עם זאת, המצב העגום בחברה, שהולכת ושוקעת בשחיתויות, הוא אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב, כפי שמבהירה מתכננת מחוז תל אביב באותן השנים.

הוועדה לתשתיות לאומיות פונה למשרדי האוצר, הגנת הסביבה והחקלאות להסדיר את התקציב השוטף לתחזוקת האיגום בפארק (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)
הוועדה לתשתיות לאומיות פונה למשרדי האוצר, הגנת הסביבה והחקלאות להסדיר את התקציב השוטף לתחזוקת האיגום בפארק (מתוך מצגת של פארק אריאל שרון)

"העיכובים בביצוע יתרת מתחמי פארק אריאל שרון, אלו שאינם בתוך פשט ההצפה – שאני מזהה בשלוש-ארבע השנים האחרונות – נבעו בין היתר מתקלות בחברת הפארק, שאפשר וצריך לתקנן", מסבירה אנג'ל.

"מרגע שהחלו חקירות, והמנכ״ל הביצועיסט בורוכוב עזב, הפארק בשיתוק. מאז נעצרו תקציבים ופרויקטים, לא ממנים מנכ״ל במשך יותר משנתיים, הדירקטוריון עובד בחסר, ודברים לא מנוהלים קדימה, אלא הדחוף והאפשרי בלבד.

"כשיש חסר ניהולי מתמשך, הכל סובל והכל מתעכב. אם יש חששות לאי סדרים או חשדות לאי תקינות, המצב קשה עוד יותר, ואז תהליכים ארוכי טווח נפגעים.

"מינוי מנכ"ל בימים אלה וחידוש השדרה המקצועית האיכותית על ידיו (תכנון בכל קני המידה, סביבה, ניהול פרויקטים, ביצוע מגוון) חיוניים להחזרת הפארק לביצוע ולפתיחת מתחמי פארק נוספים בקצב ראוי – ובהם מלוא ההר, השימור בחוות שלם ("הזרע"), המגוון הביולוגי, שבילי אופניים, נחלים סביב פארק המיחזור, שלושה גשרי הולכי רגל לאזור, תחנת רכבת, וכדומה".

ינואר 2020: בפארק לא עונים

פיתוח פשט ההצפה בפארק שרון אינו המרכיב היחיד בשרשרת הפעולות שאמורות לתת מזור לבעיות הניקוז של גוש דן. "מדובר בשילוב של כמה תכניות המשלימות זו את זו בכדי לשפר את הניקוז באזור", מדגישה אנג'ל.

"החלק של הפארק, שהוא המטרופוליני, הוא בעצם ניצול נכון של פשט ההצפה. התכנית הזאת היא אחד מאמצעי הריסון וההשהיה של זרימת נחל איילון".

בפארק יודעים כי פיתוח שטחי ההצפה יכול להאיץ גם פיתוח חלקים מוזנחים בפארק למען הציבור. "זו תהיה הזדמנות פז לנצל את התקופה (של עבודות הניקוז) ולפתח את הפארק", הדגישה המהנדסת לילנטל בדירקטוריון ב-2018.

תוכנית הניקוז "פשט ההצפה לנחל איילון" בתחום פארק אריאל שרון. הוצגה לדירקטוריון ב-2017

גם במשרד להגנת הסביבה תומכים בתכנית הפשט של פארק אריאל שרון, ומבהירים כי תכניות הפיתוח והניקוז של הפארק היו צריכות להתקדם ללא קשר להתקדמות ולהחלטות באשר לתכניות ניקוז אחרות באזור גוש דן.

"פתרון והסדרת פשט ההצפה בשטחי הפארק נדרש בכל תרחיש של ניקוז תעלת האיילון, ללא קשר לשאלה אם יתוכנן וייצא לפועל המובל הימי (שדורשת עיריית תל אביב, א"ה), או שתהיה הסתמכות על ניהול נגר והחדרתו במעלה הנחל", אומרת תגובת המשרד.

במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי האחריות לביצוע הפרויקט מוטלת על הנהלת הפארק: "לוחות זמנים מדויקים, לרבות מועדים משוערים של סיום שלב העבודות בפשט ההצפה, ניתן לקבל במשרדי חברת הפארק"

"עבודות העפר המבוצעות בימים אלה בתחומי הפארק הן חלק ממערך פתרונות הניקוז המקודמים באגן נחל האיילון, במסגרת פרויקט המסילה הרביעית – תת"ל 33. עבודות אלה מבוצעות על פי תכנית ניקוז מאושרת, ובליווי ועדת היגוי מטעם לשכת התכנון המחוזית – שבה שותף גם המשרד להגנת הסביבה.

"הפרויקט כולל בנוסף לפשט ההצפה בתחומי הפארק, גם את פשט ההצפה בתחומי מקווה ישראל, מאגרי הריסון וההחדרה במחצבות נשר, מודיעים ומאגר משמר איילון".

חברה ממשלתית, הממומנת מכספי הציבור, מסרבת לענות על שאלה פשוטה הקשורה ללוחות זמנים של פרויקט מציל-חיים, ואילו המשרד הממונה עליה מבהיר שהתשובה נמצאת אצל אותה חברה, שכאמור, לא מגיבה

באשר לשאלת לוחות הזמנים, מבהירים במשרד כי האחריות המלאה מוטלת על הנהלת הפארק: "לוחות זמנים מדויקים, לרבות מועדים משוערים של סיום שלב העבודות בפשט ההצפה, ניתן לקבל במשרדי חברת הפארק", נמסר בתגובה.

האמנם ניתן לקבל לוחות זמנים? פנינו למשרדי חברת הפארק כמה פעמים, בעל פה ובכתב, בבקשה להבין באופן הפשוט ביותר מה ההערכות המעודכנות להשלמת הפרויקט, אך לא זכינו למענה. זה שנתיים שאין בפארק דובר ומנכ"ל, וגם שאר בעלי התפקידים הבכירים בהנהלה שפנינו אליהם ישירות לא השיבו.

חברה ממשלתית, הממומנת מכספי הציבור, מסרבת לענות על שאלה פשוטה הקשורה ללוחות זמנים של פרויקט מציל חיים, ואילו המשרד הממשלתי הממונה על אותה חברה ממשלתית מבהיר בתשובותיו כי התשובות נמצאות אצל אותה חברה ממשלתית, שכאמור, אינה מגיבה. אולי זאת התשובה הטובה ביותר לשאלה מדוע, עד היום, הפרויקט החשוב הזה לא קרם עור וגידים.

לוחות זמנים לביצוע תכנית הפשט בפארק אריאל שרון

2005

התחלת תכנון תוכנית "פשט ההצפה".

2006

החברה הממשלתית לפיתוח פארק אריאל שרון מוקמת; חזון ה"סנטרל פארק" הישראלי – 8,000 דונם של ריאה ירוקה סביב הר החיריה – מתחיל לקרום עור וגידים.

מבט על תל אביב מפארק אריאל שרון (צילום: Dror Garti/FLASH90)
מבט על תל אביב מפארק אריאל שרון (צילום: Dror Garti/FLASH90)
2013

אישור תוכנית "פשט ההצפה" בוועדה המחוזית.

מרץ 2016

חשיפת פרשות שחיתות בפארק אריאל שרון וגל מעצרים ראשון, שבו נעצר בן השאר מנכ"ל פארק אריאל שרון לשעבר, משה בורוכוב. בהמשך, התיק בעניינו של בורכוב נסגר, אך הנהלת הפארק תבעה אותו על רשלנות.

דצמבר 2016

אישור התוכנית בוועדה הלאומית לתכנון.

אוקטובר 2017

פרשיות שחיתות נוספות נחשפות ובגל מעצרים שני, נעצרת גם שרון רז, המנכ"לית שהחליפה את בורוכוב. תקציבי הפארק מוקפאים, משרות בכירות לא מאוישות ולא ממונה מנכ״ל חדש, והדירקטוריון פועל במצבת חלקית.

פארק אריאל שרון (צילום: אבנר הופשטיין)
פארק אריאל שרון (צילום: אבנר הופשטיין)
פברואר 2018

בכיר ב"נתיבי ישראל", החברה שמשתפת פעולה עם פארק אריאל שרון במימון תוכנית "פשט ההצפה", מתלונן על סחבת וקיפאון מצד הפארק בתכנון ובביצוע של התוכנית.
דצמבר 2018

מהנדסת הפארק מדווחת לדירקטוריון כי העבודות בפשט ההצפה יימשכו "חמש שנים ואולי אף יותר", עיכוב של לפחות שלוש שנים מהתוכנית המקורית.

 4 בינואר 2020

הצפות קשות בשכונות התקווה והארגזים בעקבות הגשמים. סתיו הררי ודין שושני נספים במעלית שנתקעת במרתף ביתם.

סוף ינואר 2020

מומחים קובעים כי פיתוח שטחי ההצפה בפארק אריאל שרון יכול היה למנוע את האסון. במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי התוכנית חייבת להתקדם במנותק משאר תוכניות הניקוז, אך מפנים להנהלת הפארק כדי לקבל תשובות באשר ללוחות הזמנים המעודכנים לביצוע התוכנית. בהנהלת הפארק מתעלמים מהפניות.

עוד 1,828 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו ובנט מתקוטטים, ובמשרד הבריאות לוחצים להאריך את הסגר

האיסור לעבור מעיר לעיר אמור לפוג מחר בבוקר ● בנט: הסגירה הגורפת של ישראל לא יכולה להימשך ● אבנר נתניהו נצפה אמש ליד אביו בן ה-70 בשולחן החג, למרות שהוא גר בדירה נפרדת ● לשכת רה"מ: אבנר לן בדירה שצמודה למעון ולא יוצא מהמתחם המאובטח ● עדויות לכך שאבנר אכן יצא מהמתחם בימים האחרונים ● סתיו שפיר: "צפצוף גדול על כולנו"

עוד 21 עדכונים

על תקשורת, כתב עתיק ושיעמום

התקופה האחרונה הכריחה את כולנו להסתגל, להבין שהמצב הוא לא כמו שהיה אתמול ולהשתנות. פשוט – זה אף פעם לא. התרגלנו לחיים שבהם הכל זמין לנו מעכשיו לעכשיו, העולם פיזית נמצא בכף היד שלנו בתוך הסמארטפון. אם אנחנו מחפשים מישהו, לא לוקח יותר מכמה רגעים להשיג אותם בשיחה, ווטסאפ, אס.אמ.אס. או כל רשת חברתית. אנחנו רעבים, מזמינים אוכל מהפלאפון, צריך קניות, מזמינים אונליין.

ופתאום בבת אחת, המכשיר הזה בכך יד שלנו הוא כבר הרבה יותר מזה. עכשיו הוא התקשורת היחידה שיש לנו, כל אחד ספון בפינה שלו, ויותר מזה, זה קורה בכל העולם. אם תחפשו קצת ברשת תמצאו אמנים וזמרים שמתחברים ומצלמים סרטונים, וכנראה שגם הם מרגישים את הקושי שבהתבודדות הכפויה הזו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו.

וכל זה מתאפשר בגלל דבר אחד, שפה. השפה היא מה שמאפשר לנו את התקשורת הזו, ויותר מדויק, הכתיבה. בואו נודה בזה, רובנו היום מתקשרים יותר בכתיבה מאשר בדיבור, אלא אם אותו אדם נמצא מולנו

אם אתם רוצים להודות למישהו על הכתב שאתם משתמשים בו היום תודו לפיניקים, לא, בעצם תודו לשומרים, בעצם אתם יכולים להודות לעבדים במכרות הטורקיז המצריים שהיה להם משעמם ובלי שהם שמו לב הם המציאו את מערכת הכתב האלפביתית הראשונה בעולם.

את תחילת התקשורת הגרפית בין בני האדם אפשר למצוא בתקופה הפרהיסטורית כשהופיעו ציורי הקיר במערות באירופה, השלב הבא כבר היה קפיצת מדרגה גדולה, כשהומצאו מערכות כתב היתדות השומרי וכתב החרטומים המצרי. שתי מערכות אלו באו לעולם לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס והן מערכות שנקראות כתב פיקטוגרפי. כתב פיקטוגרפי הוא כתב שמבוסס על ציורים, שבו כל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר, ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים.

השלב הקריטי הבא הוא כמובן המצאת הכתב האלפביתי. המצאת הכתב האלפביתי וההתפתחות שלו הם סיפור מורכב ומרתק שמתחיל בכלל במכרות טורקיז מצריים במדבר סיני לקראת סוף המאה ה – 12 לפנה"ס. הארכיאולוג פלינדרס פיטרי הוא אחת הדמויות החשובות בהתפתחות מחקר הארכיאולוגיה המקראית, בשנת 1905, הילדה פיטרי, אשתו של פלינדרס פיטרי, הפנתה את תשומת ליבו לכתובות שנמצאו באתר סרבית אל חאדם, שנמצא בחלק המערבי של חצי האי סיני.

כתב פיקטוגרפי מבוסס על ציורים, כשכל ציור מבטא מילה. צריכים דוגמא? תחשבו על הסימן הבין לאומי לשירותים, כולנו יודעים בדיוק מה זה אומר ולאן זה מפנה, לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים ואיזו שפה אנחנו מדברים

פיטרי החל לחפור באתר באותה שנה וגילה שם גם את מכרות הטורקיז וגם מקדש גדול לאלה המצרית חתחור. האלה חתחור היא אלת האהבה, היופי, המלחמה והמוזיקה לפי המיתולוגיה המצרית, והיא מיוצגת על ידי פרה. היא מופיעה – או בתור פרה, כשמעל הראש שלה יש דיסק של השמש (שמקשר אותה לאל רע, האל הכי חשוב בפנתיאון המצרי), או שהיא מיוצגת בתור אישה יפה עם קרניים על הראש.

מקדש חתחור בסרבית אל חאדם
מקדש חתחור בסרבית אל חאדם

במכרות בסרבית אל חאדם עבדו פועלים כנעניים שהיו למעשה שבויי מלחמה, והם אלה שהתחילו לכתוב בכתב שנקרא היום "הכתב הפרוטו-סינאי". הכתב הפרוטו-סינאי למעשה התפתח על בסיס הכתב המצרי ההיראטי, שהוא בעצמו התפתחות של כתב החרטומים. כתב החרטומים הוא יפה אבל הוא מסורבל מדי לכתיבה מהירה, ולכן התפתח הכתב ההיראטי שהוא מעין כתב חרטומים מחובר. השם היראטי ניתן לכתב בתקופה ההלניסטית והמשמעות שלו היא כתב קודש, מפני ששימש לכתבי קודש.

על בסיס האותיות שהכירו של הכתב ההיראטי החלו אותם עבדים בסרבית אל חאדם להמציא, ממש להמציא מאפס, אותיות חדשות. צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שאותם עבדים הכירו, לדוגמא "ב" יוצגה בצורה בסיסית מאוד כמו בית. מה שחשוב להבין זה שאלה לא היו פיקטוגרפים, אלה היו אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, דבר שלא היה קיים עד אז.

צורות האותיות התבססו על דברים מוחשיים שהעבדים הכירו. "ב", למשל, יוצגה בצורה בסיסית כ-בית. אבל אלה לא היו פיקטוגרפים אלא אותיות, כל סימן היה ביטוי גרפי לצליל ולא למילה שלמה או רעיון, מה שלא היה קיים עד אז

בסך הכל איתר פיטרי בערך שלושים כתובות בכתב הפרוטו-סינאי ברחבי סרבית אל חאדם, רובן באיזור המקדש באתר. בתוך המקדש גם נמצאו כתובות בכתב פרוטו-סינאי , ואחת מאלו פוענחה. את הכתובת פיענח האגיפטולוג אלן גרדינר בשנת 1916 וזיהה חמש אותיות שהתחברו למילה "לבעלת".

כתובת בעלת מסרבית אל חאדם
כתובת בעלת מסרבית אל חאדם

השם "בעלת" מוכר במחקר בתור אחד השמות של האלה חתחור, ומקור השם הוא בכלל מאלת העיר גבל בלבנון, שנקראה "בעלת גבל", שבשלב מסוים המצרים ראו בה ייצוג מקומי של האלה חתחור. מרגע שזוהו האותיות האלו גם שאר הכתובות פוענחו עד אשר כל האלפבית הפרוטו-סינאי היה מוכר. מרגע זה החל הכתב להתפשט ברחבי המזרח התיכון והוביל להמצאת כל הכתבים המערביים האחרים שאנחנו מכירים גם בעת העתיקה וגם היום.

אז כשאתם יושבים בבית עם הילדים, עם בת או בן הזוג או עם עצמכם, ומחפשים משהו באינטרנט, או משוחחים עם מישהו בהתכתבות, או עם סתם משעמם לכם, אז קודם תודו לעבדים בסרבית אל חאדם על הקלות שבה אתם יכולים לכתוב, ואז תזכרו, שכשלעבדים בסרבית אל חאדם היה משעמם הם המציאו כתב ששינה את העולם. אז מי יודע מה אתם יכולים להמציא בזמן השעמום?

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 803 מילים

מרגלים כבר פרצו לטלפונים הסלולריים שלכם, וחברה פרטית שנויה במחלוקת עשויה להיות הבאה בתור ● במסגרת המלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, הממשלה הנהיגה איכון פולשני של טלפונים ניידים בידי השב"כ ● עכשיו היא רוצה לערב בכך גם את NSO, חברת סייבר המואשמת בהפרת זכויות אדם

עוד 2,515 מילים

האסון של ניו יורק הכתובת הייתה על העיר

"לנו זה לא יקרה", כך חשבו במשך שבועות ארוכים וקריטיים רבים מתושבי ניו יורק, כששמעו את טראמפ מדבר על מחלה סינית מסתורית ושולית, אשר כמעט ואינה נוגעת לחייהם ● וכך, הם המשיכו לנסוע ברכבת התחתית, לבלות במסעדות ובברים, ולהיפגש עם עמיתים, חברים ובני משפחה מסביב לשעון ● כשהבינו את גודל השעה, בעזרת המושל הכריזמטי של מדינת ניו יורק, זה כבר היה מאוחר מדי עבור רבים ● אלון הדר, בניו יורק, מביא את סיפורה של העיר שנרדמה בשמירה

עוד 2,262 מילים
מלאני לידמן הלכה לקנות תרנגולות וחזרה הביתה עם צ'יז וקווקרס, אחרי ביקור בשוק הציפורים בכפר קאסם, 20 באוגוסט 2016

המירוץ לביצה מי צריך לקנות ביצים כשאפשר לאמץ תרנגולת

ישראלים רבים ניצלו את השעות האחרונות לפני הסדר והסגר כדי לרדוף אחר קרטוני ביצים בסופרמרקטים ברחבי הארץ ● אבל אפשר גם אחרת ● מלאני לינדמן, כתבת זמן ישראל וחקלאית אורבנית חובבת, מגישה את המדריך לגידול לול תרנגולות מטילות על הגג או בחצר ● כל הטיפים, המיתוסים והחישובים הכלכליים בדרך לביצה הביתית המושלמת

עוד 1,145 מילים

תגובות אחרונות

גרוסמן ופיק הברכיים

ראשון בא הקיטש. רק אחריו בא פיק הברכיים. כי הקיטש מעלים בתוכו את הקשה והמסובך, וגם את המפיל לקרשים. תמיד העלים. הוא חומר השימון העתיק של ההרסני, וגם של הרופס. הוא הממתיק של המשקאות המורעלים.

קודם כתב דויד גרוסמן מאמר של מליצות על הקורונה בעולם (הארץ, 19.3). למחרת הוא התראיין בערוץ 12 וקרא, לנוכח הקורונה, לממשלת אחדות לאומית בישראל. ואז, יומיים לפני שהפך בני גנץ את עורו, הוא נסע אל ביתו של גרוסמן. וגרוסמן עשה בשבילו מה שסופר ידוע ואהוב יכול לעשות בשביל פוליטיקאי במשבר: הוא נתן לו לגיטימציה מוסרית לצעד שיעורר – שניהם ידעו – התנגדות מוסרית רחבה.

ואז, יומיים לפני שהפך גנץ את עורו, הוא נסע אל ביתו של גרוסמן. וגרוסמן עשה בשבילו מה שסופר ידוע ואהוב יכול לעשות בשביל פוליטיקאי במשבר: נתן לו לגיטימציה מוסרית לצעד שיעורר – שניהם ידעו – התנגדות מוסרית רחבה

וכאמור, הקיטש העולמי קדם אצל גרוסמן ללגיטימציה המקומית. הקורונה, כתב גרוסמן, היא "בקנה מידה תנ"כי". כמה זה "קנה מידה תנכ"י"? אחד למאה? אחד למיליון? אחד למבול של נוח? אחד לפומפיי? אחד לטרבלינקה? הקיטש תמיד מטשטש, מעמעם, אומר משהו מצלצל שהוא כללי עד ליבש את המוח. כי אנחנו  צריכים מאד להבין את הקורונה, צריכים לדעת מה קנה המידה הסביר שלה. אחרת איך נאבק בה? אחרת איך נצא ממנה? להגיד "קנה מידה תנכ"י" זה להפריע להבין.

"היא גדולה מאיתנו, המגפה", הוא המשיך וכתב. ממה בדיוק היא גדולה הקורונה? אפשר להגיד שהיא גדולה מבני האדם כי היא הורגת בני אדם. אבל אפילו זה לא נכון, כי יש בני אדם, והרבה, שהמערכת החיסונית שלהם גוברת על הקורונה.

ולמה לשיר שיר מזמור לחולשה האנושית בדיוק כאשר אנחנו זקוקים לכח האנושי להתמודד עם החולשה. כי זה רומנטי? כי זה מפויט? אם הקורונה גדולה מן הרופאים כדאי שילכו הרופאים מבתי החולים הביתה. אם היא גדולה מאלף הצוותים שעובדים יומם ולילה בארבע פינות העולם למצוא חיסון, אפשר לשלוח גם את הצוותים לחל"ת.

האם זה לא הזמן לזכור מה עשו ועושים אנשים חלשים כמונו אל מול מגפות ואל מול החולשה שלהם. ממה בדיוק היא גדולה הקורונה? מהמצאת הגלגל? מספר איוב? מגילוי הפניצילין? מהמצאת מכונת ההנשמה? מתשלום דמי אבטלה למושבתים? את זה עשו ועושים אנשים בתוך מגפות, למרות מגפות. אז מה קטן ומה גדול? ולמה לכתוב מליצות שאין להן תוכן?

ואז המליצה העיקרית, הכי שמנונית והכי משמנת: "כאשר היא תדעך, סוף סוף, ובני האדם ייצאו מבתיהם אחרי סגר ממושך, ייתכן שאפשרויות חדשות ומפתיעות יתנסחו: אולי המגע בתשתית הקיום יחולל זאת". ומהן האפשרויות החדשות על פי גרוסמן? קראו ותגלו שהן בדיוק, אבל בדיוק, האפשרויות שגרוסמן קרא להן, ובצדק קרא, הרבה לפני הקורונה, בלי הקורונה: אקולוגיה, שלום, לצאת מהארון. זה מספיק חשוב גם בלי להיות חידוש תנ"כי. זה מספיק ברור בשביל להגיד "אקולוגיה". מה מוסיפות לנו המלים המגונדרות "תשתית הקיום"?

ומתשתית הקיום אל בדיחות הקיום. גם זה, אומר גרוסמן, יהיה חדש כמו אדם וחווה בבוקר שאחרי התנ"ך: "אנשים ונשים יתהו[..] מדוע הם משחיתים את ימיהם על מערכות יחסים שממררות את חייהם". איפה ורדה רזיאל-ז'קונט כשצריכים אותה? דויד גרוסמן גוזל את פרנסתה ("תזרקי אותו") בימים שאסור לגזול פרנסה. הרי כולנו, כעת במיוחד, צריכים את העצות הגאוניות שלה. אשתי ואני, למשל, עוד נצטרך את ורדה ר.ז'. כשנישאר בבית חודש-חודשיים, ונמרר זה לזה את החיים, ונטפליקס לא יעזור.

"אנשים ונשים יתהו […] מדוע הם משחיתים את ימיהם על מערכות יחסים שממררות את חייהם". איפה ורדה רזיאל-ז'קונט כשצריכים אותה? דויד גרוסמן גוזל את פרנסתה ("תזרקי אותו") בימים שאסור לגזול פרנסה

ומן הקיטש של הקורונה אל הפוליטיקה הישראלית בימי הקורונה. מעטים מדי שואלים את עצמם איך זה שבשעה שכל מדינות העולם מתמודדות עם המגפה, ובחלקן היא חמורה הרבה יותר מאשר כאן – רק בישראל נכנסה האופוזיציה הראשית לממשלה? אם זה צעד שמתבקש מן המגפה – למה רק ישראלים עושים אותו? איך זה שלא התעוררה זעקה לממשלות אחדות לאומית בשום דמוקרטיה (במדינות הלא-דמוקרטיות יש אחדות מוחלטת ושלמה לפני מגפות ואחרי מגפות)?

או מכיוון אחר: תארו לכם שבעקבות המגפה, שארצות הברית היא היום אחד ממוקדיה, יצטרף ג'ו ביידן אל הקבינט של טראמפ. ושמא גם ישאר מקום "מתחת לאלונקה" בשביל ברני סנדרס כשר העבודה של טראמפ?

מה שניראה טירוף הדעת בכל העולם מוצג בישראל כהגיוני ומתבקש. מה שלא עולה על הדעת בשום דמוקרטיה בעולם מוצג בישראל כחובה כלפי ציבור הבוחרים. אופוזיציה מרכיבה באנגליה "ממשלת צללים". כי חיים נושמים צריכים אלטרנטיבה, ושלטון העם צריך אופוזיציה. גם מי שהצביעו בשביל קואליציה צריכים אופוזיציה – בשביל לחשוב, בשביל לבחור מחר אחרת.

תארו לכם שבעקבות המגפה, שארה"ב היא אחד ממוקדיה, יצטרף ג'ו ביידן אל הקבינט של טראמפ. ושמא גם ישאר מקום "מתחת לאלונקה" בשביל ברני סנדרס כשר העבודה של טראמפ?

המצב הישראלי שגנץ יצר של קריסת האופוזיציה אל תוך הקואליציה הוא – אם לחזור אל המטפורה הבריטית – מצב של אדם בלי צל. יש דבר כזה. באגדות, בסיוטים. זה תמיד זוועה. זה תמיד בלי אור. בלי צל זה אובדן צלם.

יש לגרוסמן זכויות רבות על המעורבות שלו בחיים הפוליטיים. וככל שהזכויות רבות רבה האכזבה. יש רגעים שבהם לא טעות נקודתית נעשית. יש טעויות שיש מתחתן תהום. בשביל שלא ליפול לתהום הוא צריך היה לעבור מקנה המידה התנ"כי אל קנה המידה הפוליטי.

אני יכול לתאר לעצמי את גרוסמן נרעש מן הקורונה ואומר לעצמו – "זה לא זמן לבקש את הממשלה שאני רוצה, זה זמן להרכיב את הממשלה שאפשר להרכיב". זה ורק זה? זה ולא שום דבר שיבוא ביחד עם הממשלה המשותפת?

האם לא יכול היה גרוסמן לחשוב צעד אחד קדימה ולדעת, שאם יאמץ גנץ את עצתו זאת לא תהיה ממשלה משותפת, זאת תהיה ממשלה, שאליה יבוא נתניהו עם 59 מנדטים (כעת כבר 61), ואילו גנץ יבוא עם 17, וביחסי כוחות כאלה ברור מי יהיה האדון ומי יהיה משרתו?

האם הזהיר אותו גרוסמן שהאדון יכוף על משרתו להתכחש לתבונה הביטחונית שלו ולחבור אליו אל האסון של סיפוח בקעת הירדן? האם אמר לגנץ שמחיר עצתו יהיה אובדן האמון של בוחרים בו, ולטווח ארוך, כי זה אמון שניבנה רק, אבל ממש רק, על המחויבות לסלק את הנאשם בפלילים?

האם הוא אמר לו שהוא ירסק את מפלגתו שלו, וכך לא רק יושפל אישית, אלא גם יחריב את הסיכוי לכוח פוליטי כלשהו שיתגבר על נתניהו בעתיד הנראה לעין?

האם הוא העיר לו את ההערה הקטנה שעריקה מכוערת כזאת אל מחנה היריב תביא אחריה מפולת של עריקות בהרבה מיפלגות, והחזרת שפמים שגולחו, והפיכת הפוליטיקה כמעט כולה (יבורכו היוצאים מן הכלל) לעיסה אחת של עריקות, ושקרים, והפרות אמונים סיטונאיות?

המצב הישראלי שגנץ יצר, קריסת האופוזיציה אל תוך הקואליציה הוא – אם לחזור אל המטפורה הבריטית – מצב של אדם בלי צל. יש דבר כזה. באגדות, בסיוטים. זה תמיד זוועה. זה תמיד בלי אור. בלי צל זה אובדן צלם

האם האיש שכתב את "נוכחים נפקדים" העלה בדעתו להגיד לגנץ, שלראשונה יש יצוג גדול וחזק של האזרחים הערבים בכנסת? שרק לפני יומיים ההישג שלהם היתרגם, בעזרת כמה התבטאויות נאורות של גנץ, לנוכחות מרגשת שלהם בכנסת ובועדותיה, ובצעד שלו הוא יחזיר אותנו אל החושך של יהודים שבונים פוליטיקה רק עם יהודים, ויהודים שזורקים ערבים אל מחוץ למחנה?

ושמא גם אמר גרוסמן לגנץ שלא יבהל מאיום הבחירות הרביעיות, כי יש לו (היה לו) רוב בכנסת, ולא נתניהו אלא הוא, גנץ, יכול היה להחליט אם ומתי יהיו בחירות, וכי נתניהו יגיע אל הבחירות האלה מספסל הנאשמים? ואולי גם עברה שם בחדר המחשבה שאין שום צורך, לא כאן ולא בעולם, בממשלה משותפת בשביל להאבק בקורונה, כי כל אופוזציה תומכת במאבק הזה תמיכה מלאה.

לא שגרוסמן ידע שכל זה יקרה. אבל לא קשה היה לשער שזה מה שיקרה. גרוסמן לא רצה לשער, לא רצה לחשוב. הוא רצה אחדות.

יש מכנה משותף לכל העיוורונות האלה, לכל הרעות האלה: קוראים למכנה המשותף הזה "אטאביזם"- נסיגה מן ההוה אל איזה עבר טראומאטי, אובססיבי, אוטומאטי, חסר דעת וחסר דעה. זה האטאביזם של "כל ישראל חברים ולעזאזל המחלוקות שביניהם". זה האטביזם של שומרי החומות היהודיים, שהשאירו מאחורי חומות גבוהות כל מחלוקת, כל ביקורת, כל היגיון, ובעצם – כמו שלימד גרשם שלום – השאירו מחוץ להם את ההיסטוריה כולה.

זה גם, אולי בעיקר, האטאביזם הישראלי של "שקט יורים" בכל פעם שיורים, ואצלנו יורים הרבה. זה האטאביזם שאנחנו נאחזים בהיגיון, ובהגינות, של הפוליטיקה כדי להינצל ממנו. זה האטביזם שהציונות נחלצה ממנו בעור שיניה, ופרצה אותו תוך ויכוח נוקב בין יהודים, לא במריחה מפוחדת של מחלוקת.

יש מכנה משותף לכל העיוורונות האלה, לכל הרעות האלה: קוראים למכנה המשותף הזה "אטאביזם"- נסיגה מן ההוה אל איזה עבר טראומאטי, אובססיבי, אוטומאטי, חסר דעת וחסר דעה

זאת המסורת של "בזכות המבוכה ובגנות הטיח" של ברל כצנלסון ובוני המדינה, שעמיר פרץ הוריד אותה כעת לאשפתות. וכדי שלא נעשה אידיאליזציה גם למבוכה יש מיפלגות, ויש מחויבויות, ויש קוים אדומים. ויש – לא מיותר לחזור – תפקיד לקואליציה ויש תפקיד חיוני לצל האופוזיציה. ויש, אגב, גם בתי משפט שמכבדים אותם, ואין נאשמים בפלילים בראשות ממשלה.

דווקא בזמן מגפה אנחנו צריכים לתת אמון במנהיגים שלנו ולא לקבל אותם בתור קיטש. דווקא כשמתים אנשים אנחנו צריכים לתת אמון בחיים הפוליטיים שלנו ולא לקבל אותם בתור עיסה. גרוסמן משח בשמן את ראשו של האיש שיצא מביתו ועשה מן הפוליטיקה הישראלית עיסה.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,394 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בשבועות האחרונים הופצה בצרפת קריקטורה ובה דמותה של אגנס בוזין, צרפתייה יהודייה ושרת הבריאות עד לא מכבר, כשהיא שופכת רעל לתוך באר ● וזוהי רק ההתחלה ● צרפת מוצפת בפרסומים אנטישמיים פופולריים, המאשימים את היהודים בהפצת המגפה או בכישלון המאבק בה ● ומי שעלול לשלם על כך מחיר הוא דווקא הנשיא עמנואל מקרון

עוד 816 מילים

המוזיקה טובה, דלק עולה 25 סנט לגלון, ארה"ב מתקדמת לשיגור חללית מאוישת, הטלוויזיה עוברת לצבע, ומי שמע על הקורונה? ● טיול בזיכרונות רחוקים הופך לסגנון חיים, בעזרת היסטוריון החלל גדעון מרקוס, שמנצל אוסף של מגזינים בני 55 שנה כדי לגשר בין עבר להווה

עוד 780 מילים

ארוחת חג ליל סדר עולמי חדש

סדר פסח הוא מהמסורות היהודיות הפופולריות ביותר, ואין כמעט בית יהודי בישראל שלא מציין אותו ● אבל השנה הוא ייראה אחרת לגמרי ● חוקר האוכל פרופ' ניר אביאלי ואלון הדר נפגשו (בסקייפ) לשיחה על הארוחה הזאת - שמפגישה מסביב לשולחן מתחים עדתיים, לאומיים, מגדריים, כלכליים ופוליטיים ● עושים סדר בבידוד, מה נשתנה? ● הפוליטיקה של האוכל - פרק מיוחד

עוד 1,481 מילים

פסלים מרשימים בדמויותיהם של גיבורי התנ"ך מככבים באתרים היסטוריים ובמוקדי תיירות מרהיבים ברחבי הארץ ● לכבוד חג הפסח, אביבה ושמואל בר-עם מביאים את סיפוריהם וצילומיהם של הפסלים ● בתקווה שבקרוב נוכל לראותם גם מקרוב ● טיול לחג בלי לצאת מהבית

עוד 931 מילים

אורחים לחג הכרישים נוהרים לחופי אשדוד

כמה עשרות כרישים תועדו השבוע משכשכים במים החמימים יחסית שליד תחנת הכוח באשדוד ● בדרך כלל הציבור נחשף אליהם כשהם מבקרים בחדרה, שהפכה לבירת הכרישים הלא-רשמית של ישראל ● "אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת לזמן ישראל עדי ברש, מומחית לכרישים

בשנים האחרונות הוכתרה חדרה כבירת הכרישים הלא רשמית של ישראל: מדי חורף מגיעים עשרות מהם לשכשך במים החמימים שנפלטים מהטורבינות הלוהטות של תחנת הכוח אורות רבין. המסלעה שלמרגלות התחנה הפכה לאתר תיירות מבוקש, כשצוללים חובבים משנרקלים בין הכרישים, וסקרנים תופסים עמדה על הסלעים ומנסים לתצפת על הנעשה במים.

כעת מתברר שחדרה לא לבד: השבוע תיעד גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים, כמה עשרות כרישים מתגודדים בקרבת תחנת הכוח "אשכול" בנמל אשדוד.  החורף הסתיים והמים כבר לא כל כך קרים, אך טמפרטורת המים שמשמשים לקירור הטורבינות – הגבוהה ב-8-10 מעלות ממי הים – עדיין מושכת כרישים.

כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רון גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)
כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רן גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)

עדי ברש, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", אומרת שבגלל הגובה שממנו צולמו התמונות קשה לקבוע את המגדר של הכרישים ("צריך להפוך אותם כדי לדעת"), אבל בעיקרון שני מינים מגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי.

למרות שבתחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה חוקרים את תנועת הכרישים כבר מספר שנים ובזה גם עסקה עבודת המאסטר של ברש, הצטבר עד היום מעט מידע מוצק על הנושא.

"אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת ברש. "לפני כמה שנים הצלחנו להצמיד מכשירי מעקב לשני כרישים בחדרה, אחד המשיך למערב מצרים וסיים די מהר את דרכו כשנמכר בשוק, ושנייה המשיכה לקפריסין, ושם ניתק איתה הקשר בעומק של 50 מטר".

חשוב לציין שהכרישים מוגדרים כחיה מוגנת ושהדיג שלהם אסור בישראל. זה כמובן לא מונע מקרים של דיג עברייני, כי מרק כרישים נחשב למעדן מבוקש.

כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

ברש אומרת שאין הרבה סיכוי שאשדוד תתחרה עם חדרה על תשומת לב חובבי הכרישים, משום שהאזור שבעורף תחנת הכוח הרבה פחות נגיש לציבור.

לדבריה, "זה אזור של נמל, יש שם עכשיו בנייה ובאופן כללי אסור להיכנס לשם ובטח לא לצלול". הבדל נוסף בין האתרים – התחנה באשדוד פועלת על גז, להבדיל מרידינג חדרה שהיא אחת משתי התחנות הפחמיות הגדולות בארץ (לצד תחנת רוטנברג באשקלון). גם בתחנה גזית משתמשים במי הים לקירור הטורבינות, אבל בכמויות קטנות יותר ולכן הסביבה פחות אטרקטיבית לכרישים.

זו אחת הסיבות לכך שהתכניות להפוך את המתחם בחדרה לאתר תיירות רשמי עם מרפסת תצפית, הדרכה והסברה, לא מתקדמות בינתיים: "בתוך שנתיים התחנה בחדרה אמורה לעבור לגז", אומרת עדי ברש, "ויש חשש שהכרישים ייעלמו או לפחות שמספרם יפחת משמעותית, אז קשה לי לשכנע את הגורמים השונים לבנות הכל בשביל משהו שאולי בעוד שנתיים לא יהיה".

מתברר שעם סוף עידן הפחם בישראל נרוויח אוויר הרבה יותר נקי – אבל אולי נפסיד את הכרישים. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהם מבקרים גם באשדוד.

צילום הסרטון: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

עוד 390 מילים

בעוד ארבע שנים תציין העיר בני ברק מאה שנים להיווסדה, ולכולם ברור בשלב זה של משבר הקורונה, שהיא נכנסת אל תוך הימים הקשים והדרמטיים בתולדותיה ● הסיפור שבני ברק מספרת עכשיו לעצמה על עצמה, הוא בעצם הסיפור שהיא התכוננה אליו כל השנים ● הערגה לטראומה, התשוקה המודחקת להיות שם, כמו זיידע ובאבע, כשהאדמה רועדת והגסטפו נכנס לעיר

עוד 3,370 מילים

נתניהו וגנץ שוחחו; איחלו פסח שמח אחד לשני וקבעו לחדש המו״מ אחרי החג

עם כניסת מגבלות התנועה לתוקף, נרשמת ירידה בתנועת הציבור במרחב ● משרד הבריאות הודיע שהוא פועל להעלות את מספר בדיקות הקורונה כדי לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ● המענק המרבי לעצמאים יוגדל מ-8,000 שקלים ל-10,500 ● ברכות חג שמח מרחבי הקשת הפוליטית

עוד 16 עדכונים

כ-600 חיילים יצאו מעיר הבה"דים לביתם לכבוד החג

חשיפה בצה"ל הודיעו כי מבטלים את יציאות החיילים מהבסיסים הסגורים, כדי למנוע הדבקה במגיפת הקורונה בין החיילים למשפחות שלהם, אבל מהשטח עולה תמונה שונה לגמרי ● ״23 אוטובוסים יצאו אתמול משלושה בסיסים בעיר הבה"דים ובכל אחד מהם כ-25 חיילים", אומר אביו של חייל שמשרת שם וחשוף למידע ● "הם יחזרו ביום ראשון ובחג השני יצאו חיילים נוספים. זאת מדגרה לקורונה, צה"ל הוא בני ברק שנייה" ● דובר צה״ל: ״נעשו התאמות ליציאתם וחזרתם על ידי מערך הסעות ייעודי״

עוד 586 מילים

מרכזי היום לקשיש נסגרו בגלל הקורונה, הקשר עם 40% מהקשישים נותק

מעקב זמן ישראל המרכזים שבהם קשישים נפגשו, שוחחו ואכלו יחד נסגרו ● כ-40% מהקשישים ביקשו להמיר את המזון והליווי הטלפוני שקיבלו בסיוע כספי, וניתקו קשר עם העמותות ● חלק מהמרכזים משוחחים בטלפון עם הקשישים שעזבו על קשר - ואחרים לא ● במרכזי היום חוששים: "בקרוב נשמע על הרבה קשישים שנפטרו בבית בלי שאיש ידע על כך"

כ-40% מהקשישים ביטלו את השתתפותם במרכזי היום. כך עולה מנתונים חדשים של איגוד הל"ב, המאגד 100 עמותות המסייעות לקשישים ברחבי הארץ.

עד שמגיפת הקורונה הגיעה לארץ ועד להנחיות המיוחדות הכוללות בידוד של אוכלוסיית המבוגרים, הגיעו קשישים למועדוניות שמפעילות העמותות ושם קיבלו אוכל, טיפולים פיזיים ונפשיים, פעילות פנאי וספורט, ובעיקר נהנו מחברה של קשישים אחרים ושל עובדי העמותות. כפי שפורסם בזמן ישראל – מאז פרוץ המגיפה המועדוניות נסגרו, הקשישים סגורים בביתם ופעילי העמותות מביאים להם אוכל לפתח הבית ושומרים איתם על קשר טלפוני.

בשנת 2018 התבצעה רפורמה במרכזים, והוצעה לקשישים אופציה חלופית – לוותר על השירות במרכזי הקשישים ולהמיר אותו בסיוע כספי של 1,400 שקל בחודש. רק 6% מהקשישים שמטופלים בעמותות הלב לקחו את האופציה הזאת. ואילו בשלושת השבועות האחרונים כ-40% ביקשו להמיר את חבילות המזון והליווי הטלפוני בסיוע כספי וניתקו קשר עם העמותות.

נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)
נתונים על קשישים שניתקו קשר עם המרכזים בעקבות הנחיות הקורונה (צילום: איגוד הלב)

העמותות מקבלות תקציב ממשלתי לפי מספר הקשישים המטופלים בהן. עם עזיבתם של הקשישים, חלק גדול מהעמותות נכנסו למצב של חדלות פירעון. ברגע שקשיש עוזב, העמותה אינה חייבת להמשיך ולדאוג לשלומו. בפועל, חלק מהעמותות שומרות על קשר טלפוני עם הקשישים שעזבו אותן וחלקן לא.

שמואל (סמי) קידר, מנכ"ל איגוד הל"ב, אומר לזמן ישראל: "יש לנו צוותים ברחבי המדינה שנשארים בקשר טלפוני עם הקשישים, גם אלה שעזבו, בהתנדבות, בלא כל תמורה, מתוך דאגה, כדי לדעת מה שלומם. האם אני יכול להבטיח לך שבכל העמותות שנמצאות במצב של קריסה יש מי שידאג לכל הקשישים? לא".

לדברי קידר, "המעבר של אלפי קשישים לקבלת גמלה בכסף במקום גמלה בעין היא אסון. אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון. דיכאון גורם למחלות. מחלות גורמות למוות".

"אין לנו מושג מה מצבם של הקשישים, חלקם במצוקה קשה מאוד, בודדים בביתם, חרדים וצריכים לדאוג לעצמם לאוכל ולטיפולים על פי הגמלה שלהם. המשוואה צריכה להיות ברורה: בדידות וניתוק גורמים לקשישים דיכאון"

לדברי גורם בכיר במרכזים לקשישים: "בחלק מהמרכזים אף אחד לא נשאר בקשר עם הקשישים שעזבו. חלקם נעזרים במשפחות שלהם, חלקם בודדים ומנותקים מהעולם ושוקעים בדיכאון. כבר בשנה שעברה היו כ-20 מקרים של קשישים שניתקו קשר עם העמותות ואחר כך נפטרו בלי שאף אחד ידע, עד ששכנים הבחינו בגופה. אני חושש מאוד שבקרוב יהיו הרבה יותר מקרים כאלה".

iStock Robert Weiבעמותות לקשישים חוששים מקריסה כלכלית

בעמותות טוענים כי עזיבת הקשישים מסכנת את קיומן של העמותות שמקיימות את המרכזים לקשישים ואת השירות החיוני שהן ממשיכות להעניק לקשישים שאינם עוזבים – ואמורים להמשיך לתת גם אחרי הקורונה.

העמותות מתקיימות מתמיכה ממשלתית בסך 150 שקל עבור כל קשיש רשום, נוסף על כיסוי עלות המזון והטיפולים הרפואיים לקשישים. העמותות ממשיכות להחזיק את המרכזים כרגיל  גם כאשר הם כמעט ריקים, ולהעסיק עובדים כרגיל (גם מהבית), אך כעת נאלצות לקיים את עצמן בתמיכה שהצטמצמה בכ-40%.

לדברי קידר: "העמותות לזקן על סף קריסה. פגיעה בעמותות היא פגיעה בעשרות אלפי קשישים. הצוותים המנוסים שלנו רוצים ויכולים להמשיך להעניק את השירותים בבתי הקשישים אך אנחנו חייבים תמיכה תקציבית. אם העמותות יקרסו לא נוכל לסייע לקשישים גם אחרי המגיפה. אנחנו פונים למשרדי הממשלה שייתנו למרכזי היום רשת ביטחון אבל לא מקבלים תשובה".

עוד 487 מילים

המפעלים הכשרים בסין הושבתו רק אחרי שהספיקו לייצר מזון לפסח

מאות מפעלים בסין מייצרים מזון כשר המסופק ליהודים שומרי מסורת בארץ ובעולם ● אבל התפרצות הקורונה שם גורמת למשגיחי הכשרות לחשב מסלול מחדש ● ייצור המזון הכשר לפסח אמנם הושלם עוד לפני המגפה, אך כעת הם מתלבטים האם לפזר את הייצור בין מדינות נוספות - או להמשיך לשים את כל הביצים הכשרות בסל סיני אחד

תעשיית המזון הכשר העולמית הפכה לקרבן כלכלי נוסף של הקורונה, לאחר שקווי ייצור כשרים בהיקפים גדולים בסין – שם פרצה המגפה – הושבתו.

למרות שהמגפה לא השפיעה בצורה משמעותית על אספקת משלוחי המזון הכשר לפסח לישראל ולריכוזי קהילות יהודיות ברחבי העולם, היא כן הפחיתה את הפעילות העסקית במפעלים האלה, מאז התגלה חולה הקורונה הראשון בסין.

הרב מנחם גנאק, ראש מחלקת הכשרות ב-OU (שנחשב לגוף השגחת הכשרות הגדול בעולם), אמר לזמן ישראל כי השפעת הנגיף על הענף בסין נרחבת. לדבריו, "במשך זמן רב, הממשלה הסינית סגרה מפעלים. ראש השנה הסינית הגיע, והסגירה התארכה. עד אמצע מרץ רבים מהם נפתחו מחדש – אך לא כולם".

מבדיקת זמן ישראל עולה כי יש לפחות 1,270 מפעלים לייצור מזון כשר בסין, וה-OU עובד עם כמחציתם, שמייצרים סוגים שונים של מוצרים, בהם ירקות ופירות.

גנאק הוסיף כי הקורונה לא השפיעה על המוצרים לפסח, "שרובם כבר ייוצרו".

"רוב המוצרים לפסח באמת יוצרו זמן רב לפני שמישהו אפילו שמע על הקורונה", אומר גם הרב בנימין ברקוביץ' מהארגון המתחרה KOF-K, "אבל חלק מהדברים היו מעט בעייתיים. חלק מהמוצרים מאחרים מעט, מה שעשוי להיות בעייתי".

KOF-K עובד מול כ-550 מפעלים בסין, עם ייצוא הנע בין תמציות, כימיקלים בטעמים, מוצרים קפואים בסיסיים, ומוצרים בקופסאות שימורים. חומרי גלם ממפעלים אלו נשלחים לחברות מסביב לעולם, לרבות בארצות הברית ובאירופה.

רגע לפני החג, ברקוביץ' כתב לי כי בדק שוב את הנושא, וכי "המשלוחים של פסח לא הושפעו, משום שרובם הגדול כבר יוצרו הרבה לפני שהמגפה התפשטה".

זה נכון גם לגבי Star-K, ארגון השגחת כשרות נוסף הפועל בסין. לדברי ראש מחלקת האישור של הארגון במזרח הרחוק, הרב אברוהום מושל, "אמנם היינו צריכים לבטל שני מוצרים – אך רובם כבר יוצרו לפני שהכל התפרץ".

מושל הוסיף כי התפרצות המגפה הקשתה על ההשגחה הפיזית במפעלים. "כפי שאפשר להבין, עכשיו כולם נאלצו להתרחק", אמר לי, "זה שם אותנו בסכנה".

מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
מפעל מזון סיני לאחר התפרצות הקורונה, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

שלושת הארגונים האלה שולחים בשגרה משגיחי כשרות כדי לפקח על החברות הסיניות. חלק מהמשגיחים חיים בסין ובאזור, בעוד שאחרים מגיעים מישראל.

"בנסיבות רגילות, היינו נכנסים יחסית בקלות, מפקחים על הרכיבים, מוודאים שכל הרכיבים והייצור לא מהווים בעיה מבחינת כשרות", אמר לי מושל. "היינו בוחנים את כל הרכיבים, המוצרים, הציוד, מוודאים שהמפעל מייצר רק מזון כשר".

גנאק הסביר כי המפתח הוא להבטיח שהמפעלים לא עובדים בנוסף עם פריטים לא-כשרים, כמו צדפות ומוצרים אחרים מהחי: "אנחנו שולחים, או שיש לנו עובדים מקומיים הבוחנים את המפעלים כדי לוודא שהם עומדים בסטנדרטים".

למרות שהנגיף ממשיך להתפשט בעולם, נראה כי המצב מתייצב במידת מה בסין, מה שמעלה את התקווה של חזרה לעסקים כרגיל. "אנחנו מושפעים באופן ברור כאשר חברות נסגרות", אמר ברקוביץ'. "זה בהחלט לא היה קל. הדברים חוזרים לשגרה, אבל זה לוקח זמן. בחדשות אנחנו רואים שמספר מקרי ההידבקות בסין נמצא בירידה, מה שבהחלט עוזר, אבל קשה לדעת באיזו מידה".

והוא גם מתלבט האם לפזר את הייצור. "אחד הלקחים שלמדנו הוא שחייבים לגוון את המערכת", אומר לי ברקוביץ', "אף פעם אי אפשר לדעת איפה יהיה מחסור".

עוד 449 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה