הכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

סודות הכפר היהודי המסתורי באוקראינה

מסע לאנטבקה

ב-2015 הקים הרב משה אסמן את אנטבקה - כפר קטן ומסתורי שקרוי על שם הכפר הבדיוני מהמחזמר "כנר על הגג" ● המטרה: לשכן, לפרנס ולספק הכשרה מקצועית לפליטים יהודים מהמלחמה במזרח אוקראינה ● התקשורת הישראלית התרשמה כי מדובר בגן עדן לפליטים ● התקשורת העולמית כבר הייתה יותר ספקנית, והעלתה את האפשרות כי היוזמה לחקור יריבים פוליטיים של טראמפ קרמה עור וגידים דווקא שם ● סיור של כתבת זמן ישראל במקום גילה לא מעט סימני שאלה מפתיעים - כמו הקשר להונאת הענק של האופציות הבינאריות ולאוליגרכים רוסיים עם אג'נדה משלהם ● יומן מסע

הדרך לאנטבקה עוברת בין בניינים גבוהים וקשוחים מהתקופה הסובייטית. בעוד שמרכז העיר קייב הוא מקום ציורי, מלא במסעדות ובבתי קפה שיקיים, כשנסענו אל מחוץ לבירת אוקראינה הארכיטקטורה השתנתה בבת אחת לבניינים ישנים ומוזנחים, שלדברי המתרגמת שלי, גליה רודיק, "לא נראים יותר טוב מבפנים. ככה חי האדם הממוצע, בדירה של 50 מ"ר עם מטבח קטן וחדר אמבטיה פצפון".

אוקראינה היא אחת המדינות העניות ביותר באירופה, עם תמ"ג של 3,592 דולר לנפש, על פי קרן המטבע הבינלאומית. בישראל, לעומת זאת, התמ"ג לנפש עומד על 42,823 דולר, ואילו זה של ארצות הברית עומד על 65,111 דולר.

רודיק מספרת שאמה, שעובדת כרופאה מיילדת, משתכרת כ-200 דולר לחודש, ואביה, קצין בצבא, משתכר כ-600 דולר חודשיים.

בתום נסיעה של 50 דקות הגענו אל היעד שלנו. אנטבקה הוא מקבץ של מבנים, שתיאורו כ"כפר" הוא בבחינת מתיחת ההגדרה של המושג.

אף על פי שהוא קצת מזכיר תפאורה של סרט, הוא נראה כמו מקום נעים לגור בו. יש בו, כפי שראינו מאוחר יותר, מגרש משחקים חדש ומגרש כדורגל, ובניין המגורים המרכזי שלו נצבע לאחרונה ויש בו חלונות גדולים.

אולם מתברר שהכניסה למקום אינה פשוטה. שומר במדי הסוואה עצר אותנו בשער, ואמר לנו שאנחנו זקוקים לאישור מהרב אסמן מקייב כדי להיכנס.

"היו לנו יותר מדי בעיות עם עיתונאים. רובם לא היו ישרים. בהתחלה, אפשרנו להם להיכנס, הראינו להם הכול, והם בגדו באמון שלנו. אני לא אומר שאת אחת מהם, אבל אנו לא מאפשרים יותר לעיתונאים לבקר כאן"

אבל כשהתקשרתי ליוסי אסמן, אחד מבניו של הרב, הוא סירב לעזור לי, גם אם באופן מתנצל. "היו לנו יותר מדי בעיות עם עיתונאים", הוא אמר. "רובם לא היו ישרים. בהתחלה, אפשרנו להם להיכנס, הראינו להם הכול, והם בגדו באמון שלנו. אני לא אומר שאת אחת מהם, אבל אנו לא מאפשרים יותר לעיתונאים לבקר כאן".

אנטבקה, מחנה עקורים מדרום-מערב לקייב, נבנתה מן היסוד ב-2015 על ידי רב מזרם חב"ד בשם משה אסמן, שמנהל את בית הכנסת ברודסקי בקייב, שנבנה במאה ה-19 וחוּדש. אוכלוסיית הכפר מונה בין 65 ל-150 איש, תלוי בדיווח העיתונאי.

מטרת הכפר היא לאכסן, להאכיל, לחנך ולספק הכשרה מקצועית לפליטים יהודים מהמלחמה במזרח אוקראינה, שבמהלכה נהרגו יותר מ-10,000 בני אדם, ויותר ממיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם. אסמן אמר למגזין "Foreign Policy" ב-2016 שהוא מקווה שיום אחד יתגוררו כאן 600-500 אנשים.

עד אוקטובר 2019, עיקר פרסומו של אנטבקה בא לו מהחידוש שבהקמת כפר יהודי בערבות אוקראינה, שנקרא על שם השטעטל הבדיוני מ"כנר על הגג".

בסרטון לגיוס תרומות מ-2016, אסמן מניע את שפתיו לפי מילות השיר "לו הייתי רוטשילד" שנשמע ברקע ורוקד לצליליו.

למעשה, השטח שאסמן רכש כדי לבנות את המתחם נמצא בקרבת כפר מהמאה ה-16 בשם הנטיבקה, שלדברי כמה חוקרים שימש השראה לשמה של העיירה "אנטבקה" שהופיעה בסיפורו של שלום עליכם ומאוחר יותר במחזמר המפורסם.

שלום עליכם מיקם את עלילות סיפורי "טוביה החולב" שלו, שאותם החל לכתוב ב-1894, בעיירה בשם בויבריק. אולם מוצאן של כמה מהדמויות מהעיירה הסמוכה אנטבקה, שאולי נקראה על שם הנטיבקה האמיתית. במחזמזר, אנטבקה היא מקום ההתרחשות העיקרי של העלילה. זו כנראה הסיבה לכך שאם מזינים בווייז את היעד "אנטבקה", מגיעים לכפר רגיל השוכן לא רחוק מהמתחם היהודי.

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)
רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

כפר בכותרות

באוקטובר 2019 התרחש מפנה דרמטי שהעמיד את אנטבקה באור הזרקורים. ב-10 באוקטובר, אזרח אמריקאי יליד בלארוס בשם איגור פרומן ואזרח אמריקאי יליד אוקראינה בשם לב פרנס נעצרו בנמל התעופה דאלס ליד וושינגטון הבירה בחשד להזרמת כספים ממקורות זרים לפוליטיקאים רפובליקנים.

עיתונאים החלו לחקור את כל החברות וקרנות הצדקה הרשומות על שמותיהם של פרומן ופרנס, בהן אחת המכונה "הידידים האמריקאים של אנטבקה", עמותה ללא מטרות רווח שהקים פרומן באוקטובר 2017, יחד עם אסמן. פרנס נמנה גם הוא עם מועצת המנהלים של העמותה.

בחודשים שלאחר מכן נחשף בתקשורת הקשר של אנטבקה לאירועים שהובילו להליך ההדחה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ב-9 במאי 2019 עורך דינו של טראמפ, רודי ג'וליאני, אמר לניו יורק טיימס שהוא אמור לטוס לאוקראינה בימים הקרובים כדי לנאום בתשלום לפני קבוצת יהודים על המדיניות במזרח התיכון.

למחרת הוא ביטל את נסיעתו בעקבות הסערה שקמה סביב תכניתו להיפגש במהלך ביקורו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וללחוץ עליו לפתוח בחקירה שעשויה הייתה לתרום להיבחרו מחדש של טראמפ ב-2020.

אותה קבוצה של יהודים, כפי שהתגלה לאחר מכן, הייתה "הידידים האמריקאים של אנטבקה". במקום ביקורו באנטבקה, ג'וליאני טס לפריז, שם הוא נפגש עם הרב אסמן, קיבל את מפתח העיר והוכרז כראש עיר של כבוד.

באותו החודש ג'וליאני גם נפגש בפריז עם דמיטרי טורנר, מנהל בחברה השייכת לטייקון הגז האוקראיני דמיטרו פירטש. טורנר היה בעבר פוליטיקאי במפלגה הפרו-רוסית "מצע האופוזיציה – לחיים". לאור מעצרם של פרומן ופרנס, הסיקור התקשורתי של אנטבקה נע על הרצף שבין חנפני לספקני.

בכתבה שפורסמה ב"ישראל היום" ב-5 בדצמבר, אנטבקה מתואר כהצלחה מהדהדת, עם רשימת המתנה של משפחות צעירות, לא כולן של פליטים, שמבקשות לעבור להתגורר במקום. "הכפר רק הולך ומתפתח, ומקבל אופי של קהילה. בנייני דירות מוקמים מדי כמה חודשים", נאמר בכתבה.

לעומת זאת, כתבה שפורסמה ב-Bloomberg News העלתה את השאלה אם אנטבקה הוא אכן מה שהוא נטען להיות – מקלט ליהודים שנמלטו מהסכסוך המזוין במזרח אוקראינה. על פי הכתבה, מספרם של תושבי המקום שהם אכן פליטים מצומצם, והתביעה של ניו יורק החלה לבחון את רישומי חשבון הבנק של "הידידים האמריקאים של אנטבקה" לאור מעצרם של פרנס ופרומן באוקטובר.

בכתבה שפורסמה ב"ישראל היום", אנטבקה מתואר כהצלחה מהדהדת, עם רשימת המתנה של משפחות צעירות. לעומת זאת, כתבה ב-Bloomberg News העלתה את השאלה אם אנטבקה הוא אכן מה שהוא נטען להיות

"השאלות העומדות ותלויות בנוגע לאנטבקה הן האם הוא אכן מה שנותני החסות שלו טוענים שהוא – מקלט ליהודים שנמלטו ממזרח אוקראינה בעקבות המלחמה עם הבדלנים הפרו-רוסים – ואיזה תפקיד, אם בכלל, הוא ממלא בניסיונותיהם של ג'וליאני, פרנס ופרומן לשכנע בכירים אוקראינים לפתוח בחקירה נגד יריביו הפוליטיים של טראמפ בארצות הברית", נכתב ב-Bloomberg News.

מסביב לגדר של אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)
גליה רודיק מסביב לגדר של אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

הצצה פנימה

לאחר שיוסי אסמן, בנו של הרב, סירב לאפשר לנו להיכנס לאנטבקה, שאלנו את השומר אם נוכל להסתובב סביב המתחם ולצלם תמונות מעבר לגדר. "זה לא אסור. אני לא יכול למנוע מכן לעשות את זה", הוא אמר.

אנטבקה הוקם באמצע שדה, באזור שבו הנוף הפרוורי מתחלף בנוף כפרי. הטמפרטורה הייתה שתי מעלות צלזיוס, חם יחסית לעונה בקייב. האוויר היה צלול, עם ריח קלוש של עץ שרוף. צעדנו סביב על האדמה הבוצית השחורה, שלדבריה של רודיק היא פורייה מאוד. "זו האדמה השחורה המפורסמת של אוקראינה שמצמיחה תפוחי אדמה. היא מצמיחה הכול בעצם", היא אומרת.

מחוץ לחומה ראינו מבנה לבן קטן, שמאוחר יותר גילינו שהוא קברו של האדמו"ר המפורסם מרדכי טברסקי מצ'רנוביל (1837-1770). צילמנו תמונות של אנטבקה מסביב לחומה המקיפה אותו. ראינו מבנה בית ספר, צבוע בכחול, ירוק וכתום בהירים. ראינו בניין מגורים שאישה בלונדינית הציצה בנו מתוכו בסקרנות.

ראינו חממה, בית כנסת וכמה בתי ספר שהתקיימו בהם שיעורים, ואפשר היה לראות מבעד לחלון אותיות עבריות גדולות כתובות על הלוח. בכל מקום בוצעו עבודות בנייה. אוטובוסים של תלמידים ומשאיות עמוסות בעצי הסקה עמדו מחוץ לשער. ילד סמוק לחיים התרוצץ בין הבניינים במעיל תפוח.

רחובות אנטבקה היו ריקים ברובם, אבל אחד מחברי הקהילה היהודית הסביר לנו שחלק מהתושבים עובדים מחוץ לכפר ואינם שוהים בו במהלך היום.

הרב משה אסמן מתנועת חב"ד בקייב, בפגישה עם עורך דינו של טראמפ, רודי ג'וליאני, שהתקיימה בפריז ב-21 במאי, לאחר שג'וליאני ביטל את ביקורו המתוכנן באוקראינה. ב-13 במאי אסמן הודיע בפייסבוק כי יבקש מג'וליאני לשמש ראש עיר של כבוד לאנטבקה (צילום: פייסבוק)
הרב משה אסמן בפגישה עם עורך דינו של טראמפ, ג'וליאני בפריז ב-21 במאי, לאחר שג'וליאני ביטל את ביקורו המתוכנן באוקראינה. ב-13 במאי אסמן הודיע בפייסבוק כי יבקש מג'וליאני לשמש ראש עיר של כבוד לאנטבקה (צילום: פייסבוק)

אוקראינה גייט בסגנון מונתי פייטון?

ערב לפני הביקור באנטבקה, נפגשנו עם ארנולד קרמנצ'וצקי, קולנוען פרו-מערבי שהוא חבר פעיל בבית הכנסת ברודסקי של אסמן וגם חבר ותיק של איגור פרומן.

על פיצה כשרה בשכונת פודיל שבקייב, קרמנצ'וצקי חלק אתנו את תובנותיו לגבי החיים באוקראינה, פוליטיקה, קולנוע, זהות יהודית ועוד נושאים רבים אחרים.

לדברי ארנולד קרמנצ'וצקי, הרעיון שאנטבקה או בית הכנסת ברודסקי מעורבים בקוספירציה בינלאומית כלשהי הוא מגוחך: "אם טראמפ היה מבצע מעשה פלילי, הוא היה נכנס לכלא תוך שנייה, אנחנו מדברים על ארצות הברית"

לדבריו, הרעיון שאנטבקה או בית הכנסת ברודסקי מעורבים בקוספירציה בינלאומית כלשהי הוא מגוחך. "אם טראמפ היה מבצע מעשה פלילי, הוא היה נכנס לכלא תוך שנייה, אנחנו מדברים על ארצות הברית של אמריקה", הוא אמר.

"ג'וליאני יכול להרים טלפון ולבקש מכל אחד בעולם להתקשר אליו תוך 5 או 10 דקות. הוא לא זקוק לפרומן ולפרנס. זה כמו מונטי פייטון. זו קומדיה. אני לא יודע מה האמת, אבל אנו חיים בעידן של פרנויה. אני חושב שגם הקונגרס האמריקאי סובל מפרנויה. האם היה משהו בין פרנס, פרומן, ג'וליאני ומשה אסמן? נדע עוד כמה שנים. זה יהיה מצחיק. הייתי שמח להפיק את הסרט הזה: אוקראינה גייט".

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, במהלך ריאיון לזמן ישראל במשרדו בקייב, 18 בינואר 2020 (צילום: שירות העיתונות הנשיאותי של אוקראינה)
נשיא אוקראינה זלנסקי, בריאיון לזמן ישראל במשרדו בקייב (צילום: שירות העיתונות הנשיאותי של אוקראינה)

בתוך אנטבקה

בשעה שרודיק ואני המשכנו ללכת באדמה הבוצית סביב אנטבקה בניסיון להשיג הצצה חטופה לחיים שבפנים, הרהרתי בדבריו של קרמנצ'וצקי. מה שעשינו הרגיש קצת מטופש. לא היה הרבה לראות מלבד קומץ בניינים.

בדיוק הרמתי את הטלפון שלי כדי לצלם עוד תמונה כשהבחנתי בגבר מתקרב אלינו מבפנים. הוא שאל אותנו מי אנחנו. "דוֹבְּרי דֵן", אמרה רודיק באוקראינית, "אני נמצאת כאן עם עיתונאית מישראל". האיש פנה אליי בעברית.

כנראה כששמע אותי מדברת בלשון הקודש עמדתו התרככה. "אתן יכולות להיכנס, אבל רק להסתכל מסביב. אתן לא יכולות לדבר עם אנשים", הוא אמר. "אני מצטער על המצב, אבל היו לנו כמה תקריות לא נעימות עם עיתונאים".

האיש הוביל אותנו ברחבי הכפר. הוא לא אמר לנו את שמו, אבל הבנו שהוא כנראה אחד מבניו של הרב משה אסמן. הוא אמר שהוא מכיר האתר הזה וקורא אותו.

הוא הראה לנו בית ספר יסודי שהוא לדבריו דתי לאומי, כלומר בנים ובנות לומדים בו יחד. הוא הראה לנו בית ספר אחר שנמצא בבנייה ומיועד לבנות בלבד. "זה חיידר, זה בית יתומים", הוא אמר בעודו מצביע על המבנים השונים.

"האם יש כאן יתומים מהמלחמה בדונבאס?". "כן", הוא השיב.

הוא הצביע על בניין גדול שנמצא בבנייה, ולדבריו עתיד להיות המקווה הגדול ביותר בעולם. חלפנו גם על פני שני מוזיאונים בשלבי בנייה – אחד מהם מוקדש ליהדות אוקראינה והשני לתרבות חסידית.

לבסוף נכנסנו לסדנת עץ, שבה עבדו שלושה גברים במצב רוח עליז. המדפים היו עמוסים בצעצועי עץ, ברעשנים לפורים ובקופסאות לכיפות שהמדריך שלנו הסביר לנו שהן הוכנו בידי התושבים ותלמידי בתי הספר.

"אנשים מאנטבקה נותנים את המתנות האלה לפני החגים", הוא אמר.

חלפנו על פני פסל עץ שעליו לוחיות מתכת הנושאות את שמות התורמים של אנטבקה. השמות נכתבו באותיות קיריליות, וכבר דהו בשמש ובגשם.

"שנינו מבוגרים", אמר המדריך שלנו. "אני יודע שאת מתעניינת בשמות התורמים שלנו. אבל לא תמצאי כאן שמות שאת מכירה, רק אוקראינים מקומיים".

בניין המגורים המרכזי בכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה (צילום: סימונה ויינגלס)
בניין המגורים המרכזי בכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה (צילום: סימונה ויינגלס)

קשר בינארי

כשעמדנו לעזוב, הבחנתי במשהו שגרם לי לעצור. "בניין זה נתרם על ידי אילן צוריה", נכתב בעברית לצד ברכה מסורתית, על לוחית בכניסה לבניין המגורים המרכזי.

אילן צוריה, ישראלי, הוא המייסד של חברת טריידולוג'יק (Tradologic), ספקית פלטפורמות למסחר באופציות בינאריות, שהייתה בבעלותו לפחות עד סוף שנת 2017. אופציות בינאריות, כפי שכבר דיווחתי כאן בעבר, הייתה תעשיית הונאות השקעה ברשת שגנבה מיליארדי דולרים ממיליוני אנשים מן השורה ברחבי העולם, והוצאה אל מחוץ לחוק בישראל על ידי הכנסת ב-2017.

טריידולוג'יק הפעילה כ-50 אתרים למסחר באופציות בינאריות, רבים מהם על בסיס שיתוף רווחים, בכללם אתר בשם Blue Bit Banc, שהבעלים שלו, בלייק קנטור, הועמד לדין בפני חבר מושבעים בארצות הברית באפריל 2018. הוא הודה באשמה, וביולי 2019 נידון ל-86 חודשי מאסר.

על פי כתב האישום, התוכנה (כלומר טריידולוג'יק) "אפשרה לבלו ביט בנק לתמרן (במרמה) מידע הקשור לאופציות הבינאריות של המשקיעים, כך שסיכוייהם להשגת רווח יהיו לטובת בלו ביט בנק".

צוריה עצמו מעולם לא הואשם בביצוע עוולה כלשהי על ידי סוכנויות אכיפת החוק השונות שניהלו חקירה או הגישו כתבי אישום נגד האתרים שהפעילה טריידולוג'יק.

על בניין סמוך, כפי שהבחנתי לאחר מכן, נכתב כי הוא נבנה במימון הקונגרס היהודי האירו-אסייתי. הכתבה ב"ישראל היום" מציינת כי נשיא הקונגרס, מיכאל מירילשווילי, ובנו יצחק מירילשווילי הם בין התורמים הבולטים לכפר.

מיכאל מירילשווילי, שדווח כי הוא האדם השלישי העשיר ביותר בסנט פטרסבורג, תורם לעשרות ארגוני צדקה בישראל, ומקושר לדמויות ציבוריות בולטות. לדבריו, הוא מכיר את הנשיא פוטין רק על בסיס "שלום-שלום"

מיכאל מירילשווילי, שדווח כי הוא האדם השלישי העשיר ביותר בסנט פטרסבורג, תורם לעשרות ארגוני צדקה בישראל, ומקושר לדמויות ציבוריות בולטות ברוסיה, בישראל ובארצות הברית.

בראיון לכלכליסט מדצמבר 2019, מירילשווילי, שבמשרדו תלוי צילום שלו עם פוטין, אמר כי לצערו הרב, הוא מכיר את נשיא רוסיה רק על בסיס "שלום-שלום".

בישראל דווח כי הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש המוסד יוסי כהן. כפי שדווח בהרחבה בתקשורת הישראלית, מירילשווילי ובנו נחקרו במשטרה סביב סכומי כסף גדולים שתרמו לעמותה שמנהלת יפה דרעי, רעייתו של שר הפנים אריה דרעי. המשטרה חושדת שבני הזוג דרעי השתמשו בכסף לתועלתם האישית. מירילשווילי הכחיש את החשדות נגדו בתיק, וכמוהו גם בני הזוג דרעי.

מירילשווילי, המקושר היטב, הוא גם שותף עסקי של אלן דרשוביץ, משפטן אמריקאי בולט שמייצג את הנשיא טראמפ. מאז ספטמבר 2017, דרשוביץ הוא בעל מניות בווטרג'ן, חברת הסטארט-אפ של מירילשווילי, שמפיקה מים מהאוויר.

ב-2018 החברה חתמה על הסכם מחקר ופיתוח עם הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, ותחזיות הרווח שלה לשנת 2019 עמדו על מאות מיליוני שקלים.

תושבים קשישים בקייב מקבלים ארוחות חינם בבית הכנסת ברודסקי בקייב, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)
תושבים קשישים בקייב מקבלים ארוחות חינם בבית הכנסת ברודסקי בקייב, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

בחזרה לקייב

בדרך חזרה לקייב שאלתי את רודיק על החיים באוקראינה. "למה המדינה הזאת כל כך ענייה?". "שחיתות", היא ענתה מבלי להסס. "הדבר הראשון שאני אומרת לזרים על אוקראינה הוא שכן, אוקראינה ממש מושחתת. כשאת מגיעה לבית חולים, את רואה אנשים נותנים שוחד לרופא. כשאת שולחת את הילדים שלך לבית הספר, את נותנת כסף למורים כדי שילמדו את הילד שלך טוב יותר".

השחיתות הזאת מגיעה עד למעלה, היא אומרת. פוליטיקאים ושופטים מקבלים שוחד מאנשי עסקים כעניין שבשגרה. "רוב האנשים רואים שהמשכורות שלהם קטנות. אבל הם רואים שהפוליטיקאים כאן חיים טוב, נוסעים במכוניות יפות ויוצאים לחופשות".

לדברי רודיק, רוב האוקראינים מאמינים, לפחות בעיקרון, שאם המדינה תנוקה משחיתות, רמת החיים בה תעלה. נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, שהבטיח להילחם בשחיתות בתעמולת הבחירות שלו, זכה ב-73% מהקולות בבחירות שהתקיימו במדינה באפריל 2019.

בריאיון עמו שפורסם ב"זמן ישראל" לאחר שחזרתי מקייב, זלנסקי אמר שהמאבק בשחיתות צפוי להיות ארוך וקשה, ושהוא מצריך רפורמה יסודית במערכת אכיפת החוק של אוקראינה. "אבל כשהמוסדות החזקים הללו יפעלו, נעצור את כל השחיתות", הוסיף.

לאזרחים הפשוטים באוקראינה קשה לשנות הרגלים כמו השתמטות מתשלום מסים ומתן שוחד, אומרת רודיק, אבל היא מאמינה שהמוסכמות מתחילות להשתנות.

בריאיון לזמן ישראל, זלנסקי אמר שהמאבק בשחיתות צפוי להיות ארוך וקשה, ושהוא מצריך רפורמה יסודית במערכת אכיפת החוק של אוקראינה. "אבל כשהמוסדות החזקים הללו יפעלו, נעצור את כל השחיתות", הוסיף

בסוף שנת 2013 ובשנת 2014, מאות אלפי מפגינים אוקראינים התאספו בכיכר מאידאן בקייב. תחילה כדי למחות נגד החלטתו של הנשיא הפרו-רוסי דאז, ויקטור ינוקוביץ', שלא לחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, ולאחר מכן נגד הנשיא עצמו, ששוטרי המהומות שלו הכו מפגינים, ושהשיג, לתפיסתם, את עושרו הרב על חשבון אזרחי אוקראינה הפשוטים.

בסופו של דבר, ינוקוביץ' נמלט לרוסיה. זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לחצי האי קרים, בעוד הבדלנים הפרו-רוסים החלו להילחם בכוחות האוקראינים באזור דונבאס, שהעימותים בו עדיין נמשכים.

לדברי רודיק, ממשלת רוסיה תופסת את אוקראינה כחלק מאזור ההשפעה שלה, והיא אינה רואה בעין יפה את רצונם של האוקראינים לעצב את גורלם בעצמם ולהתקרב לאיחוד האירופי. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין צוטט פעם כמי שאמר ש"אוקראינה היא לא מדינה".

שאלתי את רודיק מה מבדיל את אוקראינה מרוסיה, היות שאוקראינים רבים דוברים רוסית, ושתי המדינות חולקות מנהגים ומסורות רבים.

"ההבדל שאני רואה בין אוקראינה לרוסיה", היא אמרה, "הוא שכאשר פורצת שערורייה או פרשת שחיתות, אנשים יוצאים להפגין ברחובות. האוקראינים הם יותר פרואקטיביים. אבל עכשיו אני רואה שגם הרוסים התחילו להפגין ברחובות, ושהם לא פוחדים לצאת החוצה. פעם חשבתי שהם יותר זהירים מאתנו. הם לא רצו לחיות במדינת משטרה תחת פוטין, אבל הם נשארו בבית".

ארנולד קרמנצ'וצקי, הקולנוען, הדהד את דבריה של רודיק. "אני חושב שלאוקראינים ולרוסים יש מסורות שונות של ארגון קהילתי או חברתי", הוא אמר.

ארנולד קרמנצ'וצקי בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)
ארנולד קרמנצ'וצקי בקייב (צילום: סימונה ויינגלס)

"הרוסים סומכים יותר על הצאר או על המלך – זו לא עבדות, אבל זה כאילו, יש מלך, יש צאר, יש מישהו אחר שיסדר את הדברים בשבילנו. אבל האוקראינים רוצים חופש. אנחנו קרובים יותר למנטליות האירופית. יש רוסים פרוגרסיביים שחושבים כמונו, אבל לא כל הרוסים. הייתי אומר שמה שהרבה אוקראינים שונאים זה המנטליות הרוסית, פוטין, הקג"ב וכל זה".

כשהגענו למרכז קייב, רודיק הצביעה על מבנה כנסייה צהוב – קתדרלת ולדימיר הקדוש. "זו אחת הכנסיות היפות בקייב. ההורים שלי באים לכאן בחגים הגדולים. אנחנו לא הולכים לכנסייה הכי גדולה בקייב, כי היא פרו-רוסית. הכמרים שם מקבלים כסף מרוסיה ותומכים בצד של רוסיה במלחמה".

לדבריה של רודיק, ישנם באוקראינה כמרים רוסים-אורתודוקסים שמנהלים אורח חיים פזרני, נוסעים במכוניות יוקרה ונראה שיש להם יותר כסף מעמיתיהם הפרו-אוקראינים. התקשורת האוקראינית חשפה כמה פעמים את אורח החיים של אותם כמרים, שאינו הולם את תפקידם, לדבריה.

"האם את חושבת שמפני שהם מקבלים כסף מממשלת רוסיה, הם חשים מחויבים לתמוך בה במלחמה?", שאלתי. "כן", היא השיבה.

תהיתי אם אותה דינמיקה עשויה להתקיים בקהילה היהודית. האם זה אפשרי שממשלת רוסיה מממנת באופן ישיר או עקיף קהילות יהודיות, והאם המנהיגים שלהן חשים מחויבים גם הם לעשות או לומר דברים שיקדמו את האינטרסים של רוסיה? על פני השטח, התשובה שלילית, היות ששום רב בקייב לא הביע תמיכה פומבית בעמדות פרו-רוסיות.

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)
רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

פגישה בבית הכנסת

כמה שעות אחרי שחזרנו לעיר הבירה, נפגשתי עם יוסי אסמן, בנו של הרב משה אסמן שלא רצה שאכנס לאנטבקה, בבית הכנסת ברודסקי שבמרכז קייב.

יוסי אמר לי שאביו הוא הרב הראשי של קייב, אף על פי שהוא לא נציג רשמי של תנועת חב"ד. לדבריו, בית הכנסת שנבנה במאה ה-19, ושימש תאטרון בובות בתקופה הסובייטית, הושב לקהילה היהודית בשנות ה-90 בעקבות בקשת אביו.

בשנת 2000 הוא נפתח מחדש, בעזרתם של תורמים נדיבים ששמותיהם מופיעים על לוחיות פליז באולם הכניסה. הלוחית הגדולה ביותר נושאת את שמו של ואדים רבינוביץ', כיום פוליטיקאי במפלגה האוקראינית "מצע האופוזיציה – לחיים".

"הקהילה הזאת היא כתובת לכל עניין יהודי בקייב, אוקראינה", אמר יוסי אסמן בגאווה. "יש לנו מסעדה, בית ספר, גן ילדים, חדר, בית ספר לבנות, בית יתומים ותוכניות לכל הגילאים".

לדברי אסמן, בית הכנסת מאכיל 200 נזקקים באופן קבוע. ראיתי כמה מהם בחדר האוכל שבו ישבנו ושוחחנו – קשישים מקומיים בעלי פנים נוקשות. חלקם הביאו קופסאות פלסטיק כדי לקחת איתם אוכל הביתה.

לדברי יוסי אסמן, בית הכנסת בקייב מאכיל 200 נזקקים באופן קבוע. ראיתי כמה מהם בחדר האוכל שבו ישבנו ושוחחנו – קשישים מקומיים בעלי פנים נוקשות. חלקם הביאו קופסאות פלסטיק כדי לקחת אוכל הביתה

אסמן סיפר שבית הכנסת מספק לחברי הקהילה תרופות וניתוחים בחינם, מפני ששירותי הרפואה באוקראינה דלים מאוד. הוא גם הזכיר שלבית הכנסת שלו יש קהילה ישראלית, שקמה לפני שנה, וכיום קבוצת הפייסבוק שלה מונה 120 חברים. לדבריו, היא עוזרת לישראלים להרגיש פחות בודדים בעיר זרה ולהתחבר לשורשיהם היהודיים. "לא מזמן עשינו מסיבת חנוכה (לישראלים). זה היה מאוד-מאוד יפה".

שאלתי את אסמן על התרומות של אילן צוריה ושל הקונגרס היהודי האירו-אסייתי לאנטבקה. "אתה חושב שחלק מהתורמים שלך נחשבים פרו-רוסים?". "אני מבקש שלא לדבר על פוליטיקה", הוא השיב. "אנחנו מתעסקים באור. אנחנו עושים מעשים טובים ולא מתעסקים בפוליטיקה".

"כשהתורמים שלך נותנים לך כסף", שאלתי, "הם לא מבקשים משהו בתמורה?". "חס ושלום", השיב אסמן. "אנשים נותנים רק כי הם רוצים לתרום לעשייה הפורייה שלנו. אני מאמין שאנשים תורמים בלב שלם ובלי שום אינטרסים".

אסמן הוסיף כי הוא רוצה לתקן את הרושם שלבית הכנסת ברודסקי יש הרבה כסף. "זאת טעות גדולה. בעצם היו זמנים שהיה פה הרבה כסף, לפני 2008. היום המצב הכלכלי מאוד קשה. אני רוצה לתקן את הרושם הזה. אם תורם יחשוב שיש פה כסף, הוא יגיד 'אז לא צריך לתרום'. אנחנו לא מקבלים כסף מהמדינה. המקום הזה חי אך ורק מתרומות".

אסמן הזכיר את אנטבקה, ואמר שגופי התקשורת הגדולים והחשובים ביותר בעולם נעמדו בתור כדי לבקר בכפר, אבל הוא ואביו דחו אותם. לדבריו, באופן כללי, אין לו דעה חיובית כל כך על עיתונאים.

"העיתונאים האלה", הצעתי, "חושבים שחלק מהתורמים שלכם עשויים להיות אוליגרכים עם קשר לרוסיה, ושזה משפיע עליכם, שמנצלים את הקהילה היהודית מנוצלת לצרכים פוליטיים".

"אני לא אתייחס לזה, בגלל שייקחו את זה לכל מיני כיוונים. אנחנו מתעסקים אך ורק בטוב", אמר אסמן. "כמו שאמר הרבי מלובביץ', חושך לא מגרשים עם מקלות, אלא רק עם אור וחסד".

לנו העיתונאים יש אמרה דומה: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". אבל האור שאסמן מתכוון אליו הוא התמקדות במחשבות ובמעשים טובים, ואילו העיתונאים מתכוונים לחשיפת אמת לא נעימה במטרה לשפר את המצב. לא הייתי בטוחה אם אפשר ליישב את שתי הגישות האלה.

הודיתי לאסמן על הריאיון, ושאלתי: "האם יש עוד משהו שתרצה להוסיף?".

"כל הטלטלות שרואים בעולם עכשיו", הוא אמר, "זה אחד מסימני משיח. אז אנחנו מאוד מקווים שיבוא ויפתור לנו את כל הבעיות, ושתוכלו לדווח באתר על בשורת הגאולה".

עוד 3,068 מילים
כל הזמן // שבת, 29 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דבר המועמדת תכנית המאה היא חותמת גומי לסיפוח

אליזבת וורן, הסנאטורית ממסצ'וסטס שמתמודדת כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, מבטיחה למחוק כל זכר לחזון המדיני של טראמפ אם תיכנס לבית הלבן ● בטור מיוחד, היא משיבה בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתחייבת לשקם את היחסים עם הפלסטינים, ומסמנת גבול ברור בין מתיחת ביקורת פוליטית על ממשלת נתניהו לבין שנאת ישראל

עוד 1,343 מילים

מה יקרה אם נתעלם מהקמפיינים ונצביע עם הראש?

אנשים רבים לא מאמינים להבטחות בחירות, ובצדק. אני מציע ללכת רחוק יותר ולהתעלם לחלוטין ממערכת הבחירות. אלוהים לא ברא קמפיינים כדי להעביר מידע לציבור. הם קיימים כדי לעבוד על מסכנים (ולגרום לשאר מיגרנה חזקה).

כן, קמפיינים יכולים לחשוף דברים מסויימים על המועמדים. אבל הם בעיקר חושפים מי משקר, מסית, מתחמן ומתמרן עם אנרגיה ומיומנות. אין שום סיבה לתגמל את הנבל שעושה את זה הכי טוב.

עם זאת יש בחירות בישראל ביום שני, וצריך להחליט מה עושים. כיצד לגשת לעניין, אם לא על בסיס הקמפיינים? אני בהחלט לא ממליץ על השיטה הפופולרית האחרת – להצביע כעדר על פי הסטריאוטיפ המגזרי (דבר שעוזר לרוב לימין). אז אני אסתכן בלגלוג ואציע להצביע על פי הנושאים שעל הפרק, בשיקול דעת, ובהגיון. כניסוי, זה הכל.

כן, קמפיינים יכולים לחשוף דברים מסויימים על המועמדים. אבל הם בעיקר חושפים מי משקר, מסית, מתחמן ומתמרן עם אנרגיה ומיומנות. אין שום סיבה לתגמל את הנבל שעושה את זה הכי טוב

כיוון שהזמן דוחק אציע רשימה נוחה למשתמש:

  • שחיתות: האם לדעתך ראש ממשלה צריך להמשיך לכהן תוך כדי משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים? האם את/ה אוהב/ת את תעלולי בנימין נתניהו בעניין זה – גרירת הרגליים, "תופרים לי תיקים", שקרי החסינות, הרעיון שמנדט מהציבור קובע מי אשם? האם את/ה נהנה/נהנית מריבוי אנשי מפלגת השלטון העומדים בפני אישומים, וממראה שר פנים שהוא עבריין מורשע אשר נמצא שוב תחת עננה? האם את/ה מתמוגג/ת מהסתה שיטתית נגד מערכת החוק והמשפט, התקשורת וה"אליטות"? האם את/ה מזדהה עם המסר שכולם משקרים, כולם מושחתים, כולם אותו דבר? אם לא, המרכז-שמאל עשוי להיות בשבילך; הימין הנוכחי בהחלט לא.
  • דת: האם את/ה רוצה להחליש את האחיזה של הממסד הדתי האורתודוקסי בנישואים וגירושים? האם את/ה תשמח/י להסדרים סבירים בנוגע לתחבורה ציבורית ומסחר בסופי שבוע? האם את/ה מתנגד/ת להפרדה מגדרית באירועים ציבוריים? האם את/ה לא אוהב/ת ששר החינוך מבקש להמיר הומואים ושר התחבורה מייחל למדינת הלכה? אם אמרת כן לאחד מהדברים לעיל, חפש/י את התשובה במרכז-שמאל. לא בטוח שיצליחו בכל, אבל בטוח שינסו למזער את הנזק.
  • חרדים: האם ברצונך שהמדינה תמשיך לאפשר להם למנוע מתלמידים לימודי אנגלית ומדע ומתמטיקה – דבר שבגין הגידול התמידי במספריהם מבטיח שינמוך כלכלי הרה אסון? הימין ימשיך בכך, מכיוון שהימין לא יכול לשלוט בלעדיהם והפוליטיקאים החרדים הם ציניקנים שאינם רוצים שלקהילתם תהיה חופש מחשבה. שינוי מחייב תמיכה בשמאל-מרכז (או באביגדור ליברמן).
  • פלסטינים: האם את/ה רוצה שישראל תהפוך בלתי נפרדת מהגדה המערבית – התוצאה המעשית של מפעל ההתנחלויות המתקדם כל הזמן בחסות הימין? בסופו של דבר ידרשו הפלסטינים סיפוח של האזור כולו ואזרחות ישראלית. על הדרך צפו להימשך הדיכוי והטרור, סנקציות כלכליות ובסופו של דבר השמדה דמוגרפית של המדינה היהודית. הצד שימשיך במסלול מפוקפק זה הוא הימין. גם אם השלום אינו מעבר לפינה, הצד שלפחות ינסה לנוע בכיוון השני – ואשר יש לו בדל מצפן מוסרי – הוא המרכז-שמאל.
  • ערבים: על יהודים להחליט אם הם רוצים שהיחסים עם חמישית האזרחים שהם ערבים ימשיכו להיות מתוחים, והאם הם חושבים שזה מגניב שראש הממשלה מסית נגד המיעוט הגדול הזה כדי להבעיר לעצמו את גרעין התומכים הגזעני ביותר. מצביעים שאינם כאלה צריכים לתמוך במרכז-שמאל, נקודה. (וערבים ישראלים כמובן צריכים להפסיק לחשוב יותר מדי ולנוע לקלפיות בכמויות, מי באוטובוסים ומי על קורקינט.)
  • המומחים: האם את/ה פנטזיונר/ית של מזימות דיפ סטייט שחושב/ת שזה לא רלוונטי שראשי השב"כ והמוסד החיים מוציאים סרטון מדהים למדי שקורא לנתניהו סכנה לישראל? אם לא, מומלץ לשקול את המרכז-שמאל.
  • כלכלה: ממשלה שמקרינה שפיות והגינות עשויה להצמיח את הכלכלה. נתניהו נראה גאה בעשור שלו, עם ממוצע שנתי של 3.8% צמיחה בתל"ג. זה לא רע, אבל גם לא נהדר. בשלוש השנים שלאחר אוסלו בשנות התשעים נרשמה עלייה של 7.6% בממוצע בתוצר. השנה השלמה היחידה של אהוד ברק בשלטון הביאה 8.8% ושלוש השנים של אהוד אולמרט עמדו על 5.1% צמיחה בממוצע. האם את/ה רוצה שעוגה גדולה יותר תופנה לחינוך ובריאות ותשתיות ולא לממסד הדתי ולהתנחלויות? אם כן, כדאי לשקול תמיכה במרכז-שמאל.
  • יחסים עם ארה"ב: האם את/ה רוצה שישראל תהנה מתמיכה דו-מפלגתית ולא תמצא עצמה במלחמת התשה מדינית מול הממשל הלא-רפובליקני הבא (שיגיע בקרוב אם דונלד טראמפ יפסיד בנובמבר)? זה אולי לא מצריך ממשלת מרכז-שמאל, אבל זה בהחלט דורש את סילוקו של נתניהו, שהמר על טראמפ באופן ממש מופקר.

למען ההגינות, ישנם גם טיעונים לטובת נתניהו. התיירות עלתה והטרור ירד פלאים, ונראה שהוא לא נוטה להרפתקאות צבאיות. הוא לא טועה בהיסוס הבסיסי לסגת מהגדה המערבית – זה חיוני אבל בעייתי. היו כמה שיפורים בתשתיות (אך לא מספיק). ויכול להיות שהוא הפוליטיקאי המתוחכם ביותר בעולם; אם רק היתה לו יכולת אסטרטגית להבין מה רצוי למדינה, זה יכול היה להיות נפלא.

אבל להערכתי, לא היה לו סיכוי לנצח אם אנשים היו מצביעים על-פי העדפותיהם האמיתיות בנוגע לנושאים החשובים. בכל אחד מהם הוא נמצא בצד הלא נבון ולא נכון, וזו כנראה הסיבה שהביטחוניסטים רואים בו סכנה כה חמורה.

יכול להיות שנתניהו הוא הפוליטיקאי המתוחכם ביותר בעולם; אם רק היתה לו יכולת אסטרטגית להבין מה רצוי למדינה, זה יכול היה להיות נפלא

נכון שלא מנצחים בבחירות עם טיעונים רציונליים – אבל לא יזיק לנסות. כך אני חושב – אבל העובדה היא שבכל שלושת הקמפיינים בשנה האחרונה כחול-לבן לא העבירה את הטיעונים הללו בצורה עוצמתית וברורה, למורת רוחם של רבים שרצו בטובתה.

האיפוק נבע כנראה מפזילות לעבר הימין הרך (שלא אוהב כשעולבים בביבי, כביכול, ועשוי לערוק פה ושם) או מניסיון לשמר אופציה לתמיכה חרדית כלשהי בקואליציה. זה גם יושב יותר נוח על המנהיג; בני גנץ איננו צעקן. בכחול-לבן יש אנשים טובים, אבל לא נראה שהבינו די הצורך את הציווי הפוליטי היסודי: שלוט  בשיח, שדר צלילות ונחישות, ושלהב את הבייס כדי שלמען השם יצביע בלי חכמות.

וכך הגענו עד הלום: שלושה רמטכ"לים ושלושה כתבי אישום לא הובילו לנוק-אווט המיוחל, ונשארנו עם התקווה שאנשים יחליטו בשנייה האחרונה לנהוג באופן רציונלי.

ואכן, עדיין יש את התקווה! אטמו אוזניכם לקמפיינים, כאמור. הפעילו שיקול דעת, לכמה דקות ולא יותר, כמו אנשים בוגרים. ואז השינוי אולי יגיע, נושא בשורה צנועה של קצת נורמליות במדינה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 921 מילים

הגיבור ממנילה הנשיא הפיליפיני שהציל מאות מהנאצים

סרט עלילתי חדש מנסה לעשות צדק היסטורי עם דמותו של מנואל קויזון, נשיא הפיליפינים שהציל מאות יהודים מגרמניה ואוסטריה בשואה ● שגריר הפיליפינים בישראל אומר כי קויזון היה נחוש להציל רבים נוספים, אך האמריקאים הטילו על כך וטו ● ושני ילדים יהודים שמצאו מקלט בפיליפינים משחזרים את סיפוריהם בשיחה עם זמן ישראל

עוד 1,108 מילים

ליברמן: נתניהו העביר מסר למלך עבדאללה שלא יהיה סיפוח

הליכוד בתגובה: "לא היה ולא נברא. השקרים המגוכחים של ליברמן חצו כל גבול" ● ח"כ אחמד טיבי: "יש התעוררות ברחוב הערבי, נתניהו הוא אבן הנגף שיש לסלקה"

15:26 עריכה

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) בשבתרבות בתל אביב: "נתניהו לא מתכוון להגיע למשפט – אם יהיו לו פחות מ-61 תומכים, הוא ישיג עסקת טיעון". על כחול לבן אמר אבידר: "חולמים בחרדית. מצהירים על תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים בעת שאשכנזי וגנץ דוהרים לקואליציה עם דרעי וגפני".

14:59 עריכה

ח"כ אבי ניסנוקרן (כחול לבן): "אין אדם ראוי מבני גנץ להנהיג את מדינת ישראל. עבדתי קרוב עם כל בכירי המערכת הפוליטית, ויותר מכל אני סומך עליו שיוביל את מדינת ישראל למקום טוב יותר".

14:58 עריכה

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) בכנס בחירות בטייבה: "אנחנו מוכנים לעשות הרבה כדי להביא לשינוי במדינת ישראל שיוביל לחיים משותפים ללא הסתה וללא הסדרה".

"נתניהו הוא אבן הנגף שיש לסלקה. המשותפת מתקרבת ליעד של 15-16 מנדטים ויש התעוררות ברחוב הערבי", דברי טיבי.

14:57 עריכה

ח"כ עמר בר-לב (העבודה-גשר-מרצ): "לראש הממשלה בנימין נתניהו לא אכפת שלא לסיים את האיום מעזה כי זה לא הילדים שלו שמרטיבים במיטה".

בשבתרבות בחולון הוסיף בר-לב: "עכשיו בנט שומע את ראשי מערכות הביטחון אומרים שאין מהלך צבאי בלי מהלך מדיני, אבל הוא גם לכוד ברטוריקה שלו ולכן נכנס לקיפאון כמו נתניהו".

14:55 עריכה

יו"ר העבודה-גשר-מרצ, עמיר פרץ, התייחס לדברים שאמר על כך שתקום ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת וישראל ביתנו.

"קודם השבעת ממשלה של העבודה-גשר-מרצ עם כחול לבן, ואם ליברמן והמשותפת ימשיכו בפסילות הדדיות הם יצטרכו לתמוך מבחוץ עד שתורחב הממשלה", הסביר פרץ בשבת תרבות בתל אביב.

עוד הוסיף: "צריך ואפשר לנצח את הבחירות, אסור להרים דגל לבן. המירוץ בין הגושים צמוד, וכל פתק אמת יביא לניצחון מחנה השלום והשינוי".

עמיר פרץ, אורלי לוי וגנץ בפגישה (צילום: אופק אבשלום)
עמיר פרץ, אורלי לוי וגנץ בפגישה (צילום: אופק אבשלום)
14:54 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "נתניהו העביר מסר למלך ירדן עבדאללה לפיו סיפוח בקעת הירדן לא ייצא לפועל". 

בשבתרבות בחולון אמר ליברמן: "התברר לי לפני כמה ימים שבמקביל לכל סיפורי סיפוח בקעת הירדן, נתניהו העביר מסר למלך עבדאללה – 'אל תדאג, זה רק בחירות, לא יהיה סיפוח'. ראש הממשלה שלח מסר, והשתמש במערכת הביטחון כדי להעביר אותו".

בליכוד אמרו בתגובה: "לא היה ולא נברא. רק ראש הממשלה נתניהו יחיל ריבונות בזמן שליברמן מחזיק ידיים עם הרשימה הערבית המשותפת. השקרים המגוכחים של ליברמן חצו כל גבול".

עוד 6 עדכונים

האגם הסודי בפאתי ראשל״צ נחשף

ראשון לציון מרחיבה את אוצרות הטבע בשטחה: אגם אפס מצטרף לאגמון הסופרלנד ואגם הנקיק ● בחורף האחרון, האגם התמלא לחלוטין והטבע מלבלב סביבו ● אבל לא מדובר רק בנוף יפה: מערך האגמים של ראשל"צ הוא חריג מרענן בנוף בזבוז המים בישראל

נא להכיר: אגם אפס.

בפאתי ראשון לציון שוכנים שני אגמים מוכרים (בעיקר לתושבי העיר ולחובבי הז'אנר) – אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, אבל מתברר שיש גם אגם שלישי שקם לתחייה בחורף, ועונה לשם המשונה אפס.

בחורפים גשומים במיוחד, כמו זה הנוכחי, האגם מתמלא לחלוטין, וכדי שלא יעלה על גדותיו, המים מוזרמים ממנו באמצעות תעלה לאגם רביעי במספר, המכונה 'האגם הדרומי'. אז סקוטלנד, ארץ הלוכים, עדיין לא כאן, אבל כמעט.

אגם הנקיק (צילום: עיריית ראשל״צ)
אגם הנקיק (צילום: עיריית ראשל״צ)

האיזור שמסביב לאגם אפס מציע בעונה הזו של השנה טבע מלבלב, שלל עצים ושיחים בשיא פריחתם וחגיגה של ציפורים ופרפרים. כל זה קורה הרחק מעינו של הציבור הרחב: בנוסף לעובדה שמעטים יודעים על קיומו של האגם, הנגישות אליו קשה, דורשת רכב שטח ומעבר בדרכי עפר שלעיתים חסומות.

אגם אפס ממוקם במרחב שסמוך למפגש בין כביש 431 לאיילון 20, לא רחוק מהשפד"ן ומאמפי ראשון. מדובר למעשה בפרויקט תשתית שמשרת מטרה כפולה: למנוע הצפות של נתיבי איילון ולגרום למי הגשמים לחלחל לאקוויפר.

באמצעות מערך צינורות שהוקם על ידי עיריית ראשון לציון ותאגיד המים העירוני 'מניב', המים שיורדים בסביבת הכביש נתפסים ומוזרמים למכתש ענק שהוכן כדי לקלוט אותם ויכול להכיל כ-100 אלף קוב. האגם ניצב על קרקע מחלחלת מאוד והמים חודרים במהירות לאקוויפר.

אגם אפס (צילום: עיריית ראשל״צ)
אגם אפס (צילום: עיריית ראשל״צ)

לפני כשבועיים, האגם עדיין היה מלא לחלוטין, אבל השבוע הוא כבר היה יבש. המים חלחלו לשכבת מי התהום ומשם יישאבו בקידוחים לבתי התושבים.

מערך האגמים בשוליים המערביים של ראשון לציון הוא חריג מרענן בנוף בזבוז המים בישראל. רוב הגשמים שיורדים – בעיקר בגוש דן הצפוף שרובו מכוסה בטון – זורמים דרך צינורות ניקוז לים. בראשון, עוד בימי ראש העיר המיתולוגי מאיר ניצן, ניסו למצוא פתרון: הגשמים שיורדים על חלקה המערבי של העיר נאספו באמצעות צינורות והוזרמו למה שהפך לאגמון הסופרלנד.

בשלב מאוחר יותר נוסף גם אגם הנקיק המרהיב ביופיו. בחורף הנוכחי נאספו באמצעות מערך האגמים כ-3 מליון קוב (שהם כ-3 מיליארד ליטר מים), שבמקום להתבזבז מוחדרים לאקוויפר ובסיומו של הסיבוב זורמים בברזים של כולנו.

סאלי לוי, מנכ״לית מניב, תאגיד המים של ראשון לציון (צילום: עיריית ראשל״צ)
סאלי לוי, מנכ״לית מניב, תאגיד המים של ראשון לציון (צילום: עיריית ראשל״צ)

"לעשות שימוש חוזר במים זה השקפת עולם", אומרת סאלי לוי, מנכ"לית 'מניב', "במקום שמי הגשמים יזרמו לים וייעלמו, הם נאגרים ומשמשים אותנו שוב. מי הגשמים מוגדרים בחוק כרכוש של המדינה – אז לא חבל לתת להם להתבזבז ואחר כך לבנות עוד ועוד מתקני התפלה?"

איזור האגמים שמשתרע בין פאתיה המערביים של ראשון לציון לחוף הים משווע להחלטה של העירייה ומוסדות התכנון. על חלק ממנו העירייה מתכננת להקים את 'פארק האגמים'. השאלה מה עושים עם החלק הטבעי יותר, זה שכיום כמעט אין בו מבקרים.

מצד אחד, לא יזיק לעזוב קצת את הטבע לנפשו; מצד שני, הניסיון מלמד שטבע שהציבור מודר ממנו הופך בסופו של דבר למרחב מלוכלך ומוזנח (כבר היום אפשר לאתר איים של פסולת באיזור) ולא פעם משמש זירת השתוללות לרכבי שטח. צריך להימצא פתרון ביניים, שבמסגרתו האיזור יונגש לציבור המטיילים אבל מבלי להפוך אותו לעוד גינה ציבורית מטופלת מדי.

בינתיים, רק קומץ יודעי ח"ן נהנו בחורף הזה מביקור באגם אפס. עד החורף הבא, נשארו רק התמונות.

עוד 447 מילים

למקרה שפיספסת

ההמונים שהדיחו את מובארכ מבקשים ממנו סליחה אחרי מותו ● העולם הערבי אדיש לגורל הפליטים הסורים ● הדאגה מהקורונה מאיימת על מצוות האסלאם ● ומי טרפד ביקור היסטורי של מובארכ בארץ, לפני 38 שנה? ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,075 מילים

תגובות אחרונות

ברני שם סוף לפוליטיקת הזהויות

לראשונה-בהיסטוריה-רוב-ב-3-המדינות-הראשונות;-או-סופה-של-פוליטיקת-הזהויות1

אמרנו שבחירות 2020 הן  היסטוריות? אמרנו. אמרנו שברני סנדרס ינצח בהפרש הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית? גם אמרנו.

אז אחרי תוצאות הבחירות המקדימות של הדמוקרטים מנבאדה, קיבלנו חיזוק לשתי ההנחות הללו.

מעולם בהיסטוריה האמריקאית, לא היה מועמד לנשיאות, דמוקרטי או רפובליקני, שקיבל את מירב הקולות בכל שלוש המדינות הראשונות: איווה, ניו-המפשיר, ונבאדה.

נחזור על זה כדי שגם הקוראים הזריזים לא יפספסו:
ברני סנדרס
הוא הראשון בהיסטוריה
שקיבל את מירב הקולות
בכל שלוש המדינות הראשונות.

הסיבה שזה לא קרה מעולם היא, שהמדינות הללו רחוקות גאוגרפית אחת מהשניה, עם הרכב אוכלוסיה שונה. אבל איך שלא מפלחים את האוכלוסיות, ברני מנצח.

בקרב לבנים – רוב (28%) , בקרב לא לבנים – רוב (44%), בקרב מבוגרים מעל 45 – רוב (בתיקו עם ביידן), בקרב צעירים רוב (60%). ברני סנדרס זכה ברוב של תמיכה בנבאדה אפילו בקרב מי שמגדירים עצמם שמרנים. עד כדי כך ברני דומיננטי, שיש סקרים בהם הוא מנצח את המועמדים האחרים במדינותיהם שלהם.

ברני זכה ברוב התמיכה בנבאדה אפילו בקרב מי שמגדירים עצמם שמרנים. עד כדי כך ברני דומיננטי, שיש סקרים בהם הוא מנצח את המועמדים האחרים במדינותיהם שלהם

נתון של שלוש משלוש אמנם לא קרה מעולם, אבל לא הוא שהופך את הבחירות הללו להיסטוריות באמת. יותר חשובה התובנה שהובילה אליו, שאחיזתה משתרשת עד כדי הפיכתה לנחלת הכלל באמריקה – הבחירה של האמריקאים לסיים את השלטון הקפיטליסטי עם מהפכה סוציאליסטית. כפועל יוצא, מה שאנחנו עדים לו הוא בעצם הפרכה של תאוריית פוליטיקת הזהויות.

עלינו ללמוד וללמד, שהמפתח לשלטון ימין הוא פילוג של האוכלוסיה לקבוצות עם זהויות שונות. דת, גזע, נטיה מינית, גאוגרפיה, השכלה, מעמד כלכלי – בכל דרך שרק אפשר, גוש הימין ינסה לפלג את שאר האוכלוסיה.

מה שהיסטורי באמת בבחירות הללו, הוא שברני סנדרס הסוציאל-דמוקרט – שאם היתה לו מקבילה מקרב הפוליטיקאים הישראלים היא היתה הכי קרובה אידאולוגית לדב חנין, כלומר נעוצה עמוק בשמאל – מוביל תנועה לאחדות לאומית משותפת חזרה, של כל אותן זהויות שונות שהימין חילק את העם לפיהן.

מה שהיסטורי באמת בבחירות הללו זה שברני הסוציאל-דמוקרט, שמקבילה פוליטית שלו בישראל היתה הכי קרובה אידאולוגית לדב חנין, כלומר נעוצה עמוק בשמאל – מוביל תנועה לאחדות לאומית משותפת

ברני מוכיח שכשמציגים לעם פתרונות לשיפור נושאי הליבה שמשפיעים על חייו: בריאות, הכנסה, דיור, השכלה, איכות סביבה – גם עם שהיה מפולג לאורך דורות, מתאחד ללא קושי לצד אותו המנהיג (לצד, לא מאחורי, המוטו של ברני הוא "אנחנו. לא אני")

יתרה מזאת, העם ישים בצד אפילו היותו של אותו מנהיג משויך לקבוצת מיעוט בחברה, ואף כזו שהשלטון הנוכחי מסית נגדה. מצליחים לדמיין את איימן עודה ראש ממשלה? זו המשמעות של נשיא יהודי באמריקה. עוד פן היסטורי בבחירות הללו.

סוף-רעיון-פוליטיקת-הזהויות
"לא אכפת לי מהדת שלו, הוא איש טוב"

העם האמריקאי כמו מקיץ מתרדמת ארוכה, כבר ארבע שנים מעכל היטב את הגלולה האדומה שברני נתן לו ב-2016, וכעת מבין שחרף מה שאומר לו הנשיא, השכן שלו – אף ששונה ממנו – בכלל איננו אויבו. גם הוא וגם השכן רק רוצים להתפרנס בכבוד כדי לגדל משפחתם בביטחון. הוא והשכן הם הרוב, ומי שמפריעים להם לעשות זאת הם השוליים הקיצונים.

בכל חברה יש שוליים קיצוניים, שרוצים לצמצם עבור שאר החברה את השוויון, החירויות והזכויות. מי אותם שוליים קיצוניים? הטייקונים והמשיחיים. לקפיטליזם ולדת אינטרס משותף – להפוך חברה שוויונית ודמוקרטית למעמדית ומלוכנית.

לחברה בריאה אסור לאפשר לאף אחת משתי הקבוצות להגיע אל מוקדי הכוח של החברה, ואל סמכויות המדינה. בישראל לא אחת, במוקדי הכוח מחזיקות שתי הקבוצות הללו יחד.

בכל חברה יש שוליים קיצוניים, שרוצים לצמצם את השוויון, החירויות והזכויות. מי הם? הטייקונים והמשיחיים. לקפיטליזם ולדת אינטרס משותף – להפוך חברה שוויונית ודמוקרטית למעמדית ומלוכנית

לאמריקאים לקח קצת זמן, ואחרי ארבעים שנות קפיטליזם ניאוליברלי שהחלו בנשיאות רייגן, היום רובם מבינים ששגשוג ורווחה עבורם מעמד העובדים וצאצאיהם אפשר להשיג רק כשאת המדינה מנהיג מועמד סוציאליסט ודמוקרט.

סוציאליסט ודמוקרט זה ההפך הגמור הן מנתניהו והן מטראמפ.
ושיהיה ברור לקראת הבחירות הקרובות אצלנו, סוציאליסט ודמוקרט אלו רק מפלגת מרץ והעבודה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

סקר אחרון בהחלט: גוש הימין מתחזק

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון" ● פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 37 עדכונים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה