סודות הכפר היהודי המסתורי באוקראינה

ב-2015 הקים הרב משה אסמן את אנטבקה - כפר קטן ומסתורי שקרוי על שם הכפר הבדיוני מהמחזמר "כנר על הגג" ● המטרה: לשכן, לפרנס ולספק הכשרה מקצועית לפליטים יהודים מהמלחמה במזרח אוקראינה ● התקשורת הישראלית התרשמה כי מדובר בגן עדן לפליטים ● התקשורת העולמית כבר הייתה יותר ספקנית, והעלתה את האפשרות כי היוזמה לחקור יריבים פוליטיים של טראמפ קרמה עור וגידים דווקא שם ● סיור של כתבת זמן ישראל במקום גילה לא מעט סימני שאלה מפתיעים - כמו הקשר להונאת הענק של האופציות הבינאריות ולאוליגרכים רוסיים עם אג'נדה משלהם ● יומן מסע

13/02/2020 08:05
הכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

הדרך לאנטבקה עוברת בין בניינים גבוהים וקשוחים מהתקופה הסובייטית. בעוד שמרכז העיר קייב הוא מקום ציורי, מלא במסעדות ובבתי קפה שיקיים, כשנסענו אל מחוץ לבירת אוקראינה הארכיטקטורה השתנתה בבת אחת לבניינים ישנים ומוזנחים, שלדברי המתרגמת שלי, גליה רודיק, "לא נראים יותר טוב מבפנים. ככה חי האדם הממוצע, בדירה של 50 מ"ר עם מטבח קטן וחדר אמבטיה פצפון".

אוקראינה היא אחת המדינות העניות ביותר באירופה, עם תמ"ג של 3,592 דולר לנפש, על פי קרן המטבע הבינלאומית. בישראל, לעומת זאת, התמ"ג לנפש עומד על 42,823 דולר, ואילו זה של ארצות הברית עומד על 65,111 דולר.

רודיק מספרת שאמה, שעובדת כרופאה מיילדת, משתכרת כ-200 דולר לחודש, ואביה, קצין בצבא, משתכר כ-600 דולר חודשיים.

בתום נסיעה של 50 דקות הגענו אל היעד שלנו. אנטבקה הוא מקבץ של מבנים, שתיאורו כ"כפר" הוא בבחינת מתיחת ההגדרה של המושג.

אף על פי שהוא קצת מזכיר תפאורה של סרט, הוא נראה כמו מקום נעים לגור בו. יש בו, כפי שראינו מאוחר יותר, מגרש משחקים חדש ומגרש כדורגל, ובניין המגורים המרכזי שלו נצבע לאחרונה ויש בו חלונות גדולים.

אולם מתברר שהכניסה למקום אינה פשוטה. שומר במדי הסוואה עצר אותנו בשער, ואמר לנו שאנחנו זקוקים לאישור מהרב אסמן מקייב כדי להיכנס.

"היו לנו יותר מדי בעיות עם עיתונאים. רובם לא היו ישרים. בהתחלה, אפשרנו להם להיכנס, הראינו להם הכול, והם בגדו באמון שלנו. אני לא אומר שאת אחת מהם, אבל אנו לא מאפשרים יותר לעיתונאים לבקר כאן"

אבל כשהתקשרתי ליוסי אסמן, אחד מבניו של הרב, הוא סירב לעזור לי, גם אם באופן מתנצל. "היו לנו יותר מדי בעיות עם עיתונאים", הוא אמר. "רובם לא היו ישרים. בהתחלה, אפשרנו להם להיכנס, הראינו להם הכול, והם בגדו באמון שלנו. אני לא אומר שאת אחת מהם, אבל אנו לא מאפשרים יותר לעיתונאים לבקר כאן".

אנטבקה, מחנה עקורים מדרום-מערב לקייב, נבנתה מן היסוד ב-2015 על ידי רב מזרם חב"ד בשם משה אסמן, שמנהל את בית הכנסת ברודסקי בקייב, שנבנה במאה ה-19 וחוּדש. אוכלוסיית הכפר מונה בין 65 ל-150 איש, תלוי בדיווח העיתונאי.

מטרת הכפר היא לאכסן, להאכיל, לחנך ולספק הכשרה מקצועית לפליטים יהודים מהמלחמה במזרח אוקראינה, שבמהלכה נהרגו יותר מ-10,000 בני אדם, ויותר ממיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם. אסמן אמר למגזין "Foreign Policy" ב-2016 שהוא מקווה שיום אחד יתגוררו כאן 600-500 אנשים.

עד אוקטובר 2019, עיקר פרסומו של אנטבקה בא לו מהחידוש שבהקמת כפר יהודי בערבות אוקראינה, שנקרא על שם השטעטל הבדיוני מ"כנר על הגג".

בסרטון לגיוס תרומות מ-2016, אסמן מניע את שפתיו לפי מילות השיר "לו הייתי רוטשילד" שנשמע ברקע ורוקד לצליליו.

למעשה, השטח שאסמן רכש כדי לבנות את המתחם נמצא בקרבת כפר מהמאה ה-16 בשם הנטיבקה, שלדברי כמה חוקרים שימש השראה לשמה של העיירה "אנטבקה" שהופיעה בסיפורו של שלום עליכם ומאוחר יותר במחזמר המפורסם.

שלום עליכם מיקם את עלילות סיפורי "טוביה החולב" שלו, שאותם החל לכתוב ב-1894, בעיירה בשם בויבריק. אולם מוצאן של כמה מהדמויות מהעיירה הסמוכה אנטבקה, שאולי נקראה על שם הנטיבקה האמיתית. במחזמזר, אנטבקה היא מקום ההתרחשות העיקרי של העלילה. זו כנראה הסיבה לכך שאם מזינים בווייז את היעד "אנטבקה", מגיעים לכפר רגיל השוכן לא רחוק מהמתחם היהודי.

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

כפר בכותרות

באוקטובר 2019 התרחש מפנה דרמטי שהעמיד את אנטבקה באור הזרקורים. ב-10 באוקטובר, אזרח אמריקאי יליד בלארוס בשם איגור פרומן ואזרח אמריקאי יליד אוקראינה בשם לב פרנס נעצרו בנמל התעופה דאלס ליד וושינגטון הבירה בחשד להזרמת כספים ממקורות זרים לפוליטיקאים רפובליקנים.

עיתונאים החלו לחקור את כל החברות וקרנות הצדקה הרשומות על שמותיהם של פרומן ופרנס, בהן אחת המכונה "הידידים האמריקאים של אנטבקה", עמותה ללא מטרות רווח שהקים פרומן באוקטובר 2017, יחד עם אסמן. פרנס נמנה גם הוא עם מועצת המנהלים של העמותה.

בחודשים שלאחר מכן נחשף בתקשורת הקשר של אנטבקה לאירועים שהובילו להליך ההדחה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ב-9 במאי 2019 עורך דינו של טראמפ, רודי ג'וליאני, אמר לניו יורק טיימס שהוא אמור לטוס לאוקראינה בימים הקרובים כדי לנאום בתשלום לפני קבוצת יהודים על המדיניות במזרח התיכון.

למחרת הוא ביטל את נסיעתו בעקבות הסערה שקמה סביב תכניתו להיפגש במהלך ביקורו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וללחוץ עליו לפתוח בחקירה שעשויה הייתה לתרום להיבחרו מחדש של טראמפ ב-2020.

אותה קבוצה של יהודים, כפי שהתגלה לאחר מכן, הייתה "הידידים האמריקאים של אנטבקה". במקום ביקורו באנטבקה, ג'וליאני טס לפריז, שם הוא נפגש עם הרב אסמן, קיבל את מפתח העיר והוכרז כראש עיר של כבוד.

באותו החודש ג'וליאני גם נפגש בפריז עם דמיטרי טורנר, מנהל בחברה השייכת לטייקון הגז האוקראיני דמיטרו פירטש. טורנר היה בעבר פוליטיקאי במפלגה הפרו-רוסית "מצע האופוזיציה – לחיים". לאור מעצרם של פרומן ופרנס, הסיקור התקשורתי של אנטבקה נע על הרצף שבין חנפני לספקני.

בכתבה שפורסמה ב"ישראל היום" ב-5 בדצמבר, אנטבקה מתואר כהצלחה מהדהדת, עם רשימת המתנה של משפחות צעירות, לא כולן של פליטים, שמבקשות לעבור להתגורר במקום. "הכפר רק הולך ומתפתח, ומקבל אופי של קהילה. בנייני דירות מוקמים מדי כמה חודשים", נאמר בכתבה.

לעומת זאת, כתבה שפורסמה ב-Bloomberg News העלתה את השאלה אם אנטבקה הוא אכן מה שהוא נטען להיות – מקלט ליהודים שנמלטו מהסכסוך המזוין במזרח אוקראינה. על פי הכתבה, מספרם של תושבי המקום שהם אכן פליטים מצומצם, והתביעה של ניו יורק החלה לבחון את רישומי חשבון הבנק של "הידידים האמריקאים של אנטבקה" לאור מעצרם של פרנס ופרומן באוקטובר.

בכתבה שפורסמה ב"ישראל היום", אנטבקה מתואר כהצלחה מהדהדת, עם רשימת המתנה של משפחות צעירות. לעומת זאת, כתבה ב-Bloomberg News העלתה את השאלה אם אנטבקה הוא אכן מה שהוא נטען להיות

"השאלות העומדות ותלויות בנוגע לאנטבקה הן האם הוא אכן מה שנותני החסות שלו טוענים שהוא – מקלט ליהודים שנמלטו ממזרח אוקראינה בעקבות המלחמה עם הבדלנים הפרו-רוסים – ואיזה תפקיד, אם בכלל, הוא ממלא בניסיונותיהם של ג'וליאני, פרנס ופרומן לשכנע בכירים אוקראינים לפתוח בחקירה נגד יריביו הפוליטיים של טראמפ בארצות הברית", נכתב ב-Bloomberg News.

מסביב לגדר של אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

גליה רודיק מסביב לגדר של אנטבקה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

הצצה פנימה

לאחר שיוסי אסמן, בנו של הרב, סירב לאפשר לנו להיכנס לאנטבקה, שאלנו את השומר אם נוכל להסתובב סביב המתחם ולצלם תמונות מעבר לגדר. "זה לא אסור. אני לא יכול למנוע מכן לעשות את זה", הוא אמר.

אנטבקה הוקם באמצע שדה, באזור שבו הנוף הפרוורי מתחלף בנוף כפרי. הטמפרטורה הייתה שתי מעלות צלזיוס, חם יחסית לעונה בקייב. האוויר היה צלול, עם ריח קלוש של עץ שרוף. צעדנו סביב על האדמה הבוצית השחורה, שלדבריה של רודיק היא פורייה מאוד. "זו האדמה השחורה המפורסמת של אוקראינה שמצמיחה תפוחי אדמה. היא מצמיחה הכול בעצם", היא אומרת.

מחוץ לחומה ראינו מבנה לבן קטן, שמאוחר יותר גילינו שהוא קברו של האדמו"ר המפורסם מרדכי טברסקי מצ'רנוביל (1837-1770). צילמנו תמונות של אנטבקה מסביב לחומה המקיפה אותו. ראינו מבנה בית ספר, צבוע בכחול, ירוק וכתום בהירים. ראינו בניין מגורים שאישה בלונדינית הציצה בנו מתוכו בסקרנות.

ראינו חממה, בית כנסת וכמה בתי ספר שהתקיימו בהם שיעורים, ואפשר היה לראות מבעד לחלון אותיות עבריות גדולות כתובות על הלוח. בכל מקום בוצעו עבודות בנייה. אוטובוסים של תלמידים ומשאיות עמוסות בעצי הסקה עמדו מחוץ לשער. ילד סמוק לחיים התרוצץ בין הבניינים במעיל תפוח.

רחובות אנטבקה היו ריקים ברובם, אבל אחד מחברי הקהילה היהודית הסביר לנו שחלק מהתושבים עובדים מחוץ לכפר ואינם שוהים בו במהלך היום.

הרב משה אסמן מתנועת חב"ד בקייב, בפגישה עם עורך דינו של טראמפ, רודי ג'וליאני, שהתקיימה בפריז ב-21 במאי, לאחר שג'וליאני ביטל את ביקורו המתוכנן באוקראינה. ב-13 במאי אסמן הודיע בפייסבוק כי יבקש מג'וליאני לשמש ראש עיר של כבוד לאנטבקה (צילום: פייסבוק)

הרב משה אסמן בפגישה עם עורך דינו של טראמפ, ג'וליאני בפריז ב-21 במאי, לאחר שג'וליאני ביטל את ביקורו המתוכנן באוקראינה. ב-13 במאי אסמן הודיע בפייסבוק כי יבקש מג'וליאני לשמש ראש עיר של כבוד לאנטבקה (צילום: פייסבוק)

אוקראינה גייט בסגנון מונתי פייטון?

ערב לפני הביקור באנטבקה, נפגשנו עם ארנולד קרמנצ'וצקי, קולנוען פרו-מערבי שהוא חבר פעיל בבית הכנסת ברודסקי של אסמן וגם חבר ותיק של איגור פרומן.

על פיצה כשרה בשכונת פודיל שבקייב, קרמנצ'וצקי חלק אתנו את תובנותיו לגבי החיים באוקראינה, פוליטיקה, קולנוע, זהות יהודית ועוד נושאים רבים אחרים.

לדברי ארנולד קרמנצ'וצקי, הרעיון שאנטבקה או בית הכנסת ברודסקי מעורבים בקוספירציה בינלאומית כלשהי הוא מגוחך: "אם טראמפ היה מבצע מעשה פלילי, הוא היה נכנס לכלא תוך שנייה, אנחנו מדברים על ארצות הברית"

לדבריו, הרעיון שאנטבקה או בית הכנסת ברודסקי מעורבים בקוספירציה בינלאומית כלשהי הוא מגוחך. "אם טראמפ היה מבצע מעשה פלילי, הוא היה נכנס לכלא תוך שנייה, אנחנו מדברים על ארצות הברית של אמריקה", הוא אמר.

"ג'וליאני יכול להרים טלפון ולבקש מכל אחד בעולם להתקשר אליו תוך 5 או 10 דקות. הוא לא זקוק לפרומן ולפרנס. זה כמו מונטי פייטון. זו קומדיה. אני לא יודע מה האמת, אבל אנו חיים בעידן של פרנויה. אני חושב שגם הקונגרס האמריקאי סובל מפרנויה. האם היה משהו בין פרנס, פרומן, ג'וליאני ומשה אסמן? נדע עוד כמה שנים. זה יהיה מצחיק. הייתי שמח להפיק את הסרט הזה: אוקראינה גייט".

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, במהלך ריאיון לזמן ישראל במשרדו בקייב, 18 בינואר 2020 (צילום: שירות העיתונות הנשיאותי של אוקראינה)

נשיא אוקראינה זלנסקי, בריאיון לזמן ישראל במשרדו בקייב (צילום: שירות העיתונות הנשיאותי של אוקראינה)

בתוך אנטבקה

בשעה שרודיק ואני המשכנו ללכת באדמה הבוצית סביב אנטבקה בניסיון להשיג הצצה חטופה לחיים שבפנים, הרהרתי בדבריו של קרמנצ'וצקי. מה שעשינו הרגיש קצת מטופש. לא היה הרבה לראות מלבד קומץ בניינים.

בדיוק הרמתי את הטלפון שלי כדי לצלם עוד תמונה כשהבחנתי בגבר מתקרב אלינו מבפנים. הוא שאל אותנו מי אנחנו. "דוֹבְּרי דֵן", אמרה רודיק באוקראינית, "אני נמצאת כאן עם עיתונאית מישראל". האיש פנה אליי בעברית.

כנראה כששמע אותי מדברת בלשון הקודש עמדתו התרככה. "אתן יכולות להיכנס, אבל רק להסתכל מסביב. אתן לא יכולות לדבר עם אנשים", הוא אמר. "אני מצטער על המצב, אבל היו לנו כמה תקריות לא נעימות עם עיתונאים".

האיש הוביל אותנו ברחבי הכפר. הוא לא אמר לנו את שמו, אבל הבנו שהוא כנראה אחד מבניו של הרב משה אסמן. הוא אמר שהוא מכיר האתר הזה וקורא אותו.

הוא הראה לנו בית ספר יסודי שהוא לדבריו דתי לאומי, כלומר בנים ובנות לומדים בו יחד. הוא הראה לנו בית ספר אחר שנמצא בבנייה ומיועד לבנות בלבד. "זה חיידר, זה בית יתומים", הוא אמר בעודו מצביע על המבנים השונים.

"האם יש כאן יתומים מהמלחמה בדונבאס?". "כן", הוא השיב.

הוא הצביע על בניין גדול שנמצא בבנייה, ולדבריו עתיד להיות המקווה הגדול ביותר בעולם. חלפנו גם על פני שני מוזיאונים בשלבי בנייה – אחד מהם מוקדש ליהדות אוקראינה והשני לתרבות חסידית.

לבסוף נכנסנו לסדנת עץ, שבה עבדו שלושה גברים במצב רוח עליז. המדפים היו עמוסים בצעצועי עץ, ברעשנים לפורים ובקופסאות לכיפות שהמדריך שלנו הסביר לנו שהן הוכנו בידי התושבים ותלמידי בתי הספר.

"אנשים מאנטבקה נותנים את המתנות האלה לפני החגים", הוא אמר.

חלפנו על פני פסל עץ שעליו לוחיות מתכת הנושאות את שמות התורמים של אנטבקה. השמות נכתבו באותיות קיריליות, וכבר דהו בשמש ובגשם.

"שנינו מבוגרים", אמר המדריך שלנו. "אני יודע שאת מתעניינת בשמות התורמים שלנו. אבל לא תמצאי כאן שמות שאת מכירה, רק אוקראינים מקומיים".

בניין המגורים המרכזי בכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה (צילום: סימונה ויינגלס)

בניין המגורים המרכזי בכפר היהודי-אוקראיני אנטבקה (צילום: סימונה ויינגלס)

קשר בינארי

כשעמדנו לעזוב, הבחנתי במשהו שגרם לי לעצור. "בניין זה נתרם על ידי אילן צוריה", נכתב בעברית לצד ברכה מסורתית, על לוחית בכניסה לבניין המגורים המרכזי.

אילן צוריה, ישראלי, הוא המייסד של חברת טריידולוג'יק (Tradologic), ספקית פלטפורמות למסחר באופציות בינאריות, שהייתה בבעלותו לפחות עד סוף שנת 2017. אופציות בינאריות, כפי שכבר דיווחתי כאן בעבר, הייתה תעשיית הונאות השקעה ברשת שגנבה מיליארדי דולרים ממיליוני אנשים מן השורה ברחבי העולם, והוצאה אל מחוץ לחוק בישראל על ידי הכנסת ב-2017.

טריידולוג'יק הפעילה כ-50 אתרים למסחר באופציות בינאריות, רבים מהם על בסיס שיתוף רווחים, בכללם אתר בשם Blue Bit Banc, שהבעלים שלו, בלייק קנטור, הועמד לדין בפני חבר מושבעים בארצות הברית באפריל 2018. הוא הודה באשמה, וביולי 2019 נידון ל-86 חודשי מאסר.

על פי כתב האישום, התוכנה (כלומר טריידולוג'יק) "אפשרה לבלו ביט בנק לתמרן (במרמה) מידע הקשור לאופציות הבינאריות של המשקיעים, כך שסיכוייהם להשגת רווח יהיו לטובת בלו ביט בנק".

צוריה עצמו מעולם לא הואשם בביצוע עוולה כלשהי על ידי סוכנויות אכיפת החוק השונות שניהלו חקירה או הגישו כתבי אישום נגד האתרים שהפעילה טריידולוג'יק.

על בניין סמוך, כפי שהבחנתי לאחר מכן, נכתב כי הוא נבנה במימון הקונגרס היהודי האירו-אסייתי. הכתבה ב"ישראל היום" מציינת כי נשיא הקונגרס, מיכאל מירילשווילי, ובנו יצחק מירילשווילי הם בין התורמים הבולטים לכפר.

מיכאל מירילשווילי, שדווח כי הוא האדם השלישי העשיר ביותר בסנט פטרסבורג, תורם לעשרות ארגוני צדקה בישראל, ומקושר לדמויות ציבוריות בולטות. לדבריו, הוא מכיר את הנשיא פוטין רק על בסיס "שלום-שלום"

מיכאל מירילשווילי, שדווח כי הוא האדם השלישי העשיר ביותר בסנט פטרסבורג, תורם לעשרות ארגוני צדקה בישראל, ומקושר לדמויות ציבוריות בולטות ברוסיה, בישראל ובארצות הברית.

בראיון לכלכליסט מדצמבר 2019, מירילשווילי, שבמשרדו תלוי צילום שלו עם פוטין, אמר כי לצערו הרב, הוא מכיר את נשיא רוסיה רק על בסיס "שלום-שלום".

בישראל דווח כי הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש המוסד יוסי כהן. כפי שדווח בהרחבה בתקשורת הישראלית, מירילשווילי ובנו נחקרו במשטרה סביב סכומי כסף גדולים שתרמו לעמותה שמנהלת יפה דרעי, רעייתו של שר הפנים אריה דרעי. המשטרה חושדת שבני הזוג דרעי השתמשו בכסף לתועלתם האישית. מירילשווילי הכחיש את החשדות נגדו בתיק, וכמוהו גם בני הזוג דרעי.

מירילשווילי, המקושר היטב, הוא גם שותף עסקי של אלן דרשוביץ, משפטן אמריקאי בולט שמייצג את הנשיא טראמפ. מאז ספטמבר 2017, דרשוביץ הוא בעל מניות בווטרג'ן, חברת הסטארט-אפ של מירילשווילי, שמפיקה מים מהאוויר.

ב-2018 החברה חתמה על הסכם מחקר ופיתוח עם הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, ותחזיות הרווח שלה לשנת 2019 עמדו על מאות מיליוני שקלים.

תושבים קשישים בקייב מקבלים ארוחות חינם בבית הכנסת ברודסקי בקייב, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

תושבים קשישים בקייב מקבלים ארוחות חינם בבית הכנסת ברודסקי בקייב, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

בחזרה לקייב

בדרך חזרה לקייב שאלתי את רודיק על החיים באוקראינה. "למה המדינה הזאת כל כך ענייה?". "שחיתות", היא ענתה מבלי להסס. "הדבר הראשון שאני אומרת לזרים על אוקראינה הוא שכן, אוקראינה ממש מושחתת. כשאת מגיעה לבית חולים, את רואה אנשים נותנים שוחד לרופא. כשאת שולחת את הילדים שלך לבית הספר, את נותנת כסף למורים כדי שילמדו את הילד שלך טוב יותר".

השחיתות הזאת מגיעה עד למעלה, היא אומרת. פוליטיקאים ושופטים מקבלים שוחד מאנשי עסקים כעניין שבשגרה. "רוב האנשים רואים שהמשכורות שלהם קטנות. אבל הם רואים שהפוליטיקאים כאן חיים טוב, נוסעים במכוניות יפות ויוצאים לחופשות".

לדברי רודיק, רוב האוקראינים מאמינים, לפחות בעיקרון, שאם המדינה תנוקה משחיתות, רמת החיים בה תעלה. נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, שהבטיח להילחם בשחיתות בתעמולת הבחירות שלו, זכה ב-73% מהקולות בבחירות שהתקיימו במדינה באפריל 2019.

בריאיון עמו שפורסם ב"זמן ישראל" לאחר שחזרתי מקייב, זלנסקי אמר שהמאבק בשחיתות צפוי להיות ארוך וקשה, ושהוא מצריך רפורמה יסודית במערכת אכיפת החוק של אוקראינה. "אבל כשהמוסדות החזקים הללו יפעלו, נעצור את כל השחיתות", הוסיף.

לאזרחים הפשוטים באוקראינה קשה לשנות הרגלים כמו השתמטות מתשלום מסים ומתן שוחד, אומרת רודיק, אבל היא מאמינה שהמוסכמות מתחילות להשתנות.

בריאיון לזמן ישראל, זלנסקי אמר שהמאבק בשחיתות צפוי להיות ארוך וקשה, ושהוא מצריך רפורמה יסודית במערכת אכיפת החוק של אוקראינה. "אבל כשהמוסדות החזקים הללו יפעלו, נעצור את כל השחיתות", הוסיף

בסוף שנת 2013 ובשנת 2014, מאות אלפי מפגינים אוקראינים התאספו בכיכר מאידאן בקייב. תחילה כדי למחות נגד החלטתו של הנשיא הפרו-רוסי דאז, ויקטור ינוקוביץ', שלא לחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, ולאחר מכן נגד הנשיא עצמו, ששוטרי המהומות שלו הכו מפגינים, ושהשיג, לתפיסתם, את עושרו הרב על חשבון אזרחי אוקראינה הפשוטים.

בסופו של דבר, ינוקוביץ' נמלט לרוסיה. זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לחצי האי קרים, בעוד הבדלנים הפרו-רוסים החלו להילחם בכוחות האוקראינים באזור דונבאס, שהעימותים בו עדיין נמשכים.

לדברי רודיק, ממשלת רוסיה תופסת את אוקראינה כחלק מאזור ההשפעה שלה, והיא אינה רואה בעין יפה את רצונם של האוקראינים לעצב את גורלם בעצמם ולהתקרב לאיחוד האירופי. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין צוטט פעם כמי שאמר ש"אוקראינה היא לא מדינה".

שאלתי את רודיק מה מבדיל את אוקראינה מרוסיה, היות שאוקראינים רבים דוברים רוסית, ושתי המדינות חולקות מנהגים ומסורות רבים.

"ההבדל שאני רואה בין אוקראינה לרוסיה", היא אמרה, "הוא שכאשר פורצת שערורייה או פרשת שחיתות, אנשים יוצאים להפגין ברחובות. האוקראינים הם יותר פרואקטיביים. אבל עכשיו אני רואה שגם הרוסים התחילו להפגין ברחובות, ושהם לא פוחדים לצאת החוצה. פעם חשבתי שהם יותר זהירים מאתנו. הם לא רצו לחיות במדינת משטרה תחת פוטין, אבל הם נשארו בבית".

ארנולד קרמנצ'וצקי, הקולנוען, הדהד את דבריה של רודיק. "אני חושב שלאוקראינים ולרוסים יש מסורות שונות של ארגון קהילתי או חברתי", הוא אמר.

ארנולד קרמנצ'וצקי בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

ארנולד קרמנצ'וצקי בקייב (צילום: סימונה ויינגלס)

"הרוסים סומכים יותר על הצאר או על המלך – זו לא עבדות, אבל זה כאילו, יש מלך, יש צאר, יש מישהו אחר שיסדר את הדברים בשבילנו. אבל האוקראינים רוצים חופש. אנחנו קרובים יותר למנטליות האירופית. יש רוסים פרוגרסיביים שחושבים כמונו, אבל לא כל הרוסים. הייתי אומר שמה שהרבה אוקראינים שונאים זה המנטליות הרוסית, פוטין, הקג"ב וכל זה".

כשהגענו למרכז קייב, רודיק הצביעה על מבנה כנסייה צהוב – קתדרלת ולדימיר הקדוש. "זו אחת הכנסיות היפות בקייב. ההורים שלי באים לכאן בחגים הגדולים. אנחנו לא הולכים לכנסייה הכי גדולה בקייב, כי היא פרו-רוסית. הכמרים שם מקבלים כסף מרוסיה ותומכים בצד של רוסיה במלחמה".

לדבריה של רודיק, ישנם באוקראינה כמרים רוסים-אורתודוקסים שמנהלים אורח חיים פזרני, נוסעים במכוניות יוקרה ונראה שיש להם יותר כסף מעמיתיהם הפרו-אוקראינים. התקשורת האוקראינית חשפה כמה פעמים את אורח החיים של אותם כמרים, שאינו הולם את תפקידם, לדבריה.

"האם את חושבת שמפני שהם מקבלים כסף מממשלת רוסיה, הם חשים מחויבים לתמוך בה במלחמה?", שאלתי. "כן", היא השיבה.

תהיתי אם אותה דינמיקה עשויה להתקיים בקהילה היהודית. האם זה אפשרי שממשלת רוסיה מממנת באופן ישיר או עקיף קהילות יהודיות, והאם המנהיגים שלהן חשים מחויבים גם הם לעשות או לומר דברים שיקדמו את האינטרסים של רוסיה? על פני השטח, התשובה שלילית, היות ששום רב בקייב לא הביע תמיכה פומבית בעמדות פרו-רוסיות.

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

רחובות שקטים באנטבקה, אוקראינה, 14 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגלס)

פגישה בבית הכנסת

כמה שעות אחרי שחזרנו לעיר הבירה, נפגשתי עם יוסי אסמן, בנו של הרב משה אסמן שלא רצה שאכנס לאנטבקה, בבית הכנסת ברודסקי שבמרכז קייב.

יוסי אמר לי שאביו הוא הרב הראשי של קייב, אף על פי שהוא לא נציג רשמי של תנועת חב"ד. לדבריו, בית הכנסת שנבנה במאה ה-19, ושימש תאטרון בובות בתקופה הסובייטית, הושב לקהילה היהודית בשנות ה-90 בעקבות בקשת אביו.

בשנת 2000 הוא נפתח מחדש, בעזרתם של תורמים נדיבים ששמותיהם מופיעים על לוחיות פליז באולם הכניסה. הלוחית הגדולה ביותר נושאת את שמו של ואדים רבינוביץ', כיום פוליטיקאי במפלגה האוקראינית "מצע האופוזיציה – לחיים".

"הקהילה הזאת היא כתובת לכל עניין יהודי בקייב, אוקראינה", אמר יוסי אסמן בגאווה. "יש לנו מסעדה, בית ספר, גן ילדים, חדר, בית ספר לבנות, בית יתומים ותוכניות לכל הגילאים".

לדברי אסמן, בית הכנסת מאכיל 200 נזקקים באופן קבוע. ראיתי כמה מהם בחדר האוכל שבו ישבנו ושוחחנו – קשישים מקומיים בעלי פנים נוקשות. חלקם הביאו קופסאות פלסטיק כדי לקחת איתם אוכל הביתה.

לדברי יוסי אסמן, בית הכנסת בקייב מאכיל 200 נזקקים באופן קבוע. ראיתי כמה מהם בחדר האוכל שבו ישבנו ושוחחנו – קשישים מקומיים בעלי פנים נוקשות. חלקם הביאו קופסאות פלסטיק כדי לקחת אוכל הביתה

אסמן סיפר שבית הכנסת מספק לחברי הקהילה תרופות וניתוחים בחינם, מפני ששירותי הרפואה באוקראינה דלים מאוד. הוא גם הזכיר שלבית הכנסת שלו יש קהילה ישראלית, שקמה לפני שנה, וכיום קבוצת הפייסבוק שלה מונה 120 חברים. לדבריו, היא עוזרת לישראלים להרגיש פחות בודדים בעיר זרה ולהתחבר לשורשיהם היהודיים. "לא מזמן עשינו מסיבת חנוכה (לישראלים). זה היה מאוד-מאוד יפה".

שאלתי את אסמן על התרומות של אילן צוריה ושל הקונגרס היהודי האירו-אסייתי לאנטבקה. "אתה חושב שחלק מהתורמים שלך נחשבים פרו-רוסים?". "אני מבקש שלא לדבר על פוליטיקה", הוא השיב. "אנחנו מתעסקים באור. אנחנו עושים מעשים טובים ולא מתעסקים בפוליטיקה".

"כשהתורמים שלך נותנים לך כסף", שאלתי, "הם לא מבקשים משהו בתמורה?". "חס ושלום", השיב אסמן. "אנשים נותנים רק כי הם רוצים לתרום לעשייה הפורייה שלנו. אני מאמין שאנשים תורמים בלב שלם ובלי שום אינטרסים".

אסמן הוסיף כי הוא רוצה לתקן את הרושם שלבית הכנסת ברודסקי יש הרבה כסף. "זאת טעות גדולה. בעצם היו זמנים שהיה פה הרבה כסף, לפני 2008. היום המצב הכלכלי מאוד קשה. אני רוצה לתקן את הרושם הזה. אם תורם יחשוב שיש פה כסף, הוא יגיד 'אז לא צריך לתרום'. אנחנו לא מקבלים כסף מהמדינה. המקום הזה חי אך ורק מתרומות".

אסמן הזכיר את אנטבקה, ואמר שגופי התקשורת הגדולים והחשובים ביותר בעולם נעמדו בתור כדי לבקר בכפר, אבל הוא ואביו דחו אותם. לדבריו, באופן כללי, אין לו דעה חיובית כל כך על עיתונאים.

"העיתונאים האלה", הצעתי, "חושבים שחלק מהתורמים שלכם עשויים להיות אוליגרכים עם קשר לרוסיה, ושזה משפיע עליכם, שמנצלים את הקהילה היהודית מנוצלת לצרכים פוליטיים".

"אני לא אתייחס לזה, בגלל שייקחו את זה לכל מיני כיוונים. אנחנו מתעסקים אך ורק בטוב", אמר אסמן. "כמו שאמר הרבי מלובביץ', חושך לא מגרשים עם מקלות, אלא רק עם אור וחסד".

לנו העיתונאים יש אמרה דומה: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". אבל האור שאסמן מתכוון אליו הוא התמקדות במחשבות ובמעשים טובים, ואילו העיתונאים מתכוונים לחשיפת אמת לא נעימה במטרה לשפר את המצב. לא הייתי בטוחה אם אפשר ליישב את שתי הגישות האלה.

הודיתי לאסמן על הריאיון, ושאלתי: "האם יש עוד משהו שתרצה להוסיף?".

"כל הטלטלות שרואים בעולם עכשיו", הוא אמר, "זה אחד מסימני משיח. אז אנחנו מאוד מקווים שיבוא ויפתור לנו את כל הבעיות, ושתוכלו לדווח באתר על בשורת הגאולה".