אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
ד"ר יוחאי וולף, מומחה למערכת החיסון:

"ההיסטריה ממגפות עוזרת להילחם בהן"

בהלת הקורונה

גם הסארס, הזיקה, שפעת החזירים, הפרה המשוגעת וקדחת הנילוס המערבי יצרו בהלה עולמית כשהתפרצו - אך נעלמו כלעומת שבאו ● מומחה למיקרוביולוגיה סבור שדווקא הפאניקה הבינלאומית היא זו שמצליחה לעכב את התפשטות המגיפות כיום ● "רוב המגיפות נעצרות מהר בזכות היערכות נכונה" ● "עדיף להגיב ביתר מאשר בחסר"

נגיף הקורונה, שהתגלה לפני כשבועיים בעיר ווהאן שבסין, גורם להיסטריה עולמית. ווהאן נתונה בהסגר, מפעלים בסין נסגרים, הבורסות צונחות ואנשים בעולם אוגרים זהב. מדינות שכנות סוגרות את גבולן עם סין ומדינות אחרות אוסרות לטוס אליה ומבודדות את מי שמגיע ממנה. גם בישראל החלו לבודד טסים מאזור ווהאן, ואל על הודיעה כי היא עוצרת את הטיסות לבייג׳ינג בסין.

עד כה (מוצ"ש) אובחנו במחלת הקורונה כ-12 אלף חולים, בסין וברחבי העולם גם יחד, ומתו ממנה כ-300 איש. זה אולי נשמע הרבה, אבל לפי הערכות מתים ממחלת השפעת ברחבי העולם, בין 250 אלף לחצי מיליון איש בשנה. בשנת 2018 מתו משפעת בסין לבדה כ-71 אלף איש ובארה"ב לבדה כ-61 אלף בני אדם.

בהלת הקורונה מזכירה לא מעט מגיפות שפרצו בעולם ב-30 השנה האחרונות, עוררו פניקה עולמית לא פחות גדולה – אך נעלמו כלעומת שהופיעו אחרי חודשים ספורים או כמה שנים.

אנשים לובשים מסכות ברחוב בהונג קונג, בעקבות התפרצות מגיפת הסארס (צילום: AP Photo/Kin Cheung)
אנשים לובשים מסכות ברחוב בהונג קונג, בעקבות התפרצות מגיפת הסארס (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

1

מגיפת הסארס: (Severe Acute Respiratory Syndrome – תסמונת נשימתית חריפה חמורה), שנגרמת מנגיף שהוא קרוב משפחה של הקורונה, הופיעה בסין ב-2002. הסארס הוא וירוס שפוגע בדרכי הנשימה וגורם לחום, כאבי שרירים, בעיות בקיבה ובמעיים, כאבי גרון, קוצר נשימה, ולעתים למוות.

הסארס התפשט בתחילת 2003 במהירות ברחבי העולם. עד יוני 2003 נדבקו במגיפה 8,096 בני אדם, ש-774 מהם מתו. ארגון הבריאות העולמי הכריז על הסארס כ"מגיפה קטלנית", מדינות אסרו על תושביהן לנסוע לסין, משחקי FIFA עברו מסין לארה"ב, והעסקים ומקומות הבילוי בבייג'ינג נסגרו. אלא שבשיא הבהלה הפסיק הנגיף להדביק חולים חדשים, וב-2004 הוא נעלם ולא הופיע שוב.

2

קדחת הזיקה: מחלה נוספת שגרמה לבהלה עולמית היא קדחת הזיקה. הזיקה נוצרת מווירוס שמועבר בידי יתושים וגורמת לחום גבוה, הקאות, ליקויים נירולוגיים וקשיים נפשיים, שיתוק, חירשות, פרכוסים, תרדמת ולעתים מוות, וכן לפגיעות התפתחויות קשות אצל תינוקות ופעוטות.

אשה רוחצת את בנה שנולד עם מום שנגרם מחיידק הזיקה (צילום: AP Photo/Felipe Dana, File)
אשה רוחצת את בנה שנולד עם מום שנגרם מחיידק הזיקה (צילום: AP Photo/Felipe Dana, File)

הזיקה התגלתה באמצע המאה ה-20 באפריקה ובתחילת המאה ה-21 היא התפשטה לאוסטרליה ולאיי האוקיינוס השקט. עד לעשור הנוכחי התגלו רק 122 חולי זיקה שאיש מהם לא נפטר. ב-2013 הפכה הזיקה למגיפה ונדבקו בה 1,385 חולים. ב-2015 היא הגיעה לאסיה ולאמריקה, ולפי הערכות נדבקו בה מיליון וחצי איש בברזיל ועשרות אלפים במדינות אחרות.

בינואר 2016 ארגון הבריאות העולמי הודיע ש"הזיקה הפכה לסכנה עולמית", ובברזיל הוכרז מצב חירום. מדינות רבות אסרו על אזרחיהן לטוס לברזיל ואסרו על כניסת אזרחים ברזילאים אליהן – מה שיצר בעיה בינלאומית, כיוון שהאולימפיאדה התרחשה באותה שנה בריו-דה-ז'נרו. ואולם, בנובמבר באותה שנה הודיע ארגון הבריאות כי הזיקה כבר אינה מגיפה מסוכנת. ב-2017 היא כמעט נעלמה.

3

שפעת החזירים: מגיפה נוספת שגרמה לבהלה גדולה ונעלמה הייתה "שפעת החזירים", זן של שפעת שנפוץ בקרב חזירים, אף שבני-האדם לא נדבקו מהם. המחלה גורמת לתסמיני שפעת רגילים, עם סיכון לדלקת ריאות והתייבשות, והיא מסוכנת לנשים הרות ולעוברים.

שפעת החזירים האנושית הופיעה במקסיקו ב-2009 והתפשטה בעולם במהירות. מיליונים אובחנו כחולים, כ-15 אלף מהם מתו, והיא הוכרזה כמגיפה. נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, הכריז על "מצב חירום" ואמר כי "יש לנצחה בכל האמצעים".

ממשלות בודדו את החולים, טיפלו בהם וחיסנו את האוכלוסייה. מספר הנדבקים ירד עם הזמן, ובסופו של דבר שפעת החזירים לא גרמה לנזק רב יותר משפעת עונתית רגילה.

4

קדחת הנילוס המערבי: מגיפה אחרת הייתה קדחת הנילוס המערבי, שהתפשטה במזרח התיכון בסוף שנות ה-90 וגרמה לבהלה בישראל ולמריבות מתוקשרות בין הפקידים והשרים בממשלה.

5

הפרה המשוגעת: מחלת ספגת המוח (הפרה המשוגעת) של הבקר הבריטי, גרמה לבהלה בשוק הבקר העולמי והביאה לשחיטה של מאות אלפי מיליוני פרות לאחר שהתברר כי כ-150 בני אדם, שאכלו את בשרן של הפרות הבריטיות, נדבקו בה.

מגיפות עבר פוגעות במדינות במרכז אפריקה

למי שרשימת המחלות הזאת נשמעת מדאיגה וגורמת לו להרגיש שהעולם נמצא תחת מתקפת מגיפות מסוכנות, כדאי לזכור את הנתון הבא:

עד לפני כ-100 שנה פרצו בעולם מדי כמה עשרות שנים מגיפות ענק כמו הדבר, הכולרה והשחפת, שקטלו במהירות מיליוני אנשים.

מרבית המחלות הללו עדיין קיימות, אך נמצאות "על אש קטנה" ופוגעות באנשים מעטים, בעיקר במדינות מרכז אפריקה, שבהן שירותי הרפואה אינם מתפקדים.

מאז 1918 פרצה רק מגיפה אחת בסדרי הגודל של מגיפות העבר – האיידס, שגם היא נחלשת בהדרגה.

תוחלת החיים הממוצעת בעולם עמדה בשנת 1950 על 48 שנה, ומאז היא עלתה משנה לשנה, עד שהגיעה ב-2018 ל-72 שנה. בישראל עלתה תוחלת החיים באותה התקופה מ-67 ל-83 שנה.

חולה בבית החולים הממשלתי לשחפת בהודו (צילום: AP Photo /Mahesh Kumar A)
חולה בבית החולים הממשלתי לשחפת בהודו (צילום: AP Photo /Mahesh Kumar A)

חיסונים, אנטיביוטיקה והיגיינה

"האנושות צברה בעידן המודרני ידע מחקרי רב על המחלות, שמאפשר להתמודד איתן באמצעות חיסונים, אנטיביוטיקה ושיפור ההיגיינה", אומר ד"ר יוחאי וולף, מומחה לאימונולוגיה ממכון דיווידסון למחקר. "נגיפים קטלניים מסוימים, כמו האבעבועות השחורות חוסלו לגמרי, ומחלות כמו שחפת, שהפילו בעבר חללים רבים, רוסנו מאוד, אף שהן ממשיכות להיות קטלניות במדינות עניות".

הפרופסור אלון מוזס (צילום נטע מוזס)
הפרופסור אלון מוזס (צילום נטע מוזס)

האם ההיסטריה שהתעוררה סביב נגיף הקורונה, והיסטריות דומות שהתעוררו סביב מגיפות חדשות שהתגלו בשנים האחרונות, היא בהלת שווא? הפרופסור מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות באוניברסיטה העברית, נותן לשאלה הזאת תשובה מעניינת: הבהלה, לפי הניתוח של מוזס, חיונית כדי למגר את המגיפות "כשהן קטנות", ולהפוך את עצמה לבהלת-שווא.

"אני מעדיף את הביטוי 'ערנות ומודעות', ולא 'היסטריה'", אומר מוזס לזמן ישראל, "אבל גם אם קוראים לתגובה של האנושות למגיפות האלה 'היסטריה', היא במקומה, והיא משרתת את המאבק במחלות, והיא נחוצה ואף חיונית כדי שאחר כך נוכל להסתכל עליה, בדיעבד, כ'היסטריה' ולא כתחילתו של אסון".

באיזו צורה התגובה הערנית, או ההיסטרית, של התקשורת, הציבור והרשויות למגפות עוזרת להתמודד איתה?

"באותה צורה שבה תגובות מהסוג הזה עזרו לעצור את הסארס ולהפחית את התפשטות הפוליו, האבולה והשחפת. מודעות ציבורית, ואף בהלה, מדרבנים את רשויות הבריאות המקומיות והבינלאומיות לפעול. לכל אחד מהנגיפים הללו יש דרכים משלו לגרום למחלה ולהתפשט ולכן דרכי ההתמודדות איתם שונה, אבל יש כמה כללי יסוד שאם מפעילים אותם זה תמיד מסייע לבלום מגיפות.

"אין לנו הסבר למקרים שבהם מגיפות נעלמו פתאום, כמו הסארס, כמו שאין לנו הסבר מלא לשאלה למה ואיך הן הופיעו, אבל ברור שהצעדים החריפים לבידוד, הסגרה וסניטציה מנעו ממנה להפוך למגיפה הרבה יותר גדולה"

"צריך לבודד את החולים ואת האזורים הנגועים. צריך להסגיר – כלומר, להכניס לבידוד זמני – את מי שעלול להיות חולה, עד תום תקופת הדגירה של המחלה, כדי לוודא שהוא בריא. צריך לטפל באלמנטים סביבתיים כמו הביוב, סניטציה ובריאות הציבור, ולהדריך אנשים על מניעת המחלה, ובאותן מחלות שיש להן חיסון, כמו חצבת, שפעת ופוליו – לחסן ולגלות אפס סובלנות לסרבנות חיסונים.

"בעשרות השנים האחרונות, בכל המקרים שבהם העולם הכיר במועד בעובדה שמדובר במגיפה, והתגייס להתמודד איתה, ההתפשטות שלה ירדה. אין לנו הסבר למקרים שבהם מגיפות נעלמו פתאום, כמו הסארס, כמו שאין לנו הסבר מלא לשאלה למה ואיך הן הופיעו, אבל ברור שהצעדים החריפים לבידוד, הסגרה וסניטציה מנעו ממנה להפוך למגיפה הרבה יותר גדולה".

"קח את הפוליו, למשל. בעבר העריכו שהפוליו תמוגר בשנת 2000. זה לא קרה והיא גם 'הרימה את הראש' בסוף המאה ה-20. אבל בשנים האחרונות, בזכות טיפול נכון בסביבה, סניטציה, חיסונים, בידוד – היא מוגרה ברוב העולם ובכל הודו הענקית. היא ממשיכה להתקיים רק במקומות כמו אפגניסטן וניגריה שאין בהם משמעת ולא מפעילים בהם אמצעים כאלה. כך גם נעצרה התפשטות החצבת".

"אי אפשר לבודד באופן קבוע את המדינות העניות. כדי לחסל מגיפות צריך התגייסות עולמית. הבעיה עם התגייסות כזאת היא לא שאנשים לא מבינים שצריך אותה, אלא שהפוליטיקה מונעת ממנה להתקיים"

"למעשה, אי אפשר לעצור מגיפות לגמרי כי מגיפות מתפשטות בטבע ובני אדם באים במגע עם בעלי חיים. המגיפה הגדולה היחידה שחוסלה לחלוטין, האבעבועות השחורות, היא מגיפה שמאגר ההדבקה היחיד שלה היה בני אדם. ועדיין, לאנושות יש מרחב פעולה עצום שהמשמעות שלו היא המון חיי אדם".

חלק מהדברים שאתה אומר שצריך לעשות – חיסונים וסביבה היגיינית – אמורים להתקיים כל הזמן, והם באמת קיימים במדינות המפותחות. גם בשביל לבודד חולים ולעצור מגיפות צריך שכולם יהיו תחת מעקב רפואי כלשהו, וזה המצב בעולם הראשון והשני, כולל סין. אז בעצם, מגיפות עדיין קיימות בגלל האדישות למצב של אנשים באפריקה וב"עולם הרביעי"? ושרק בגלל זה צריך את בהלת הסארס, בהלת הקורונה ובהלת החצבת כדי להתגבר על מחלות?

"זה נכון באופן חלקי. גם במקומות שבהם הציבור מחוסן ויש היגיינה ובדיקות רפואיות, אם לא תהיה בהלה ולא יבודדו חולים, מגיפות חדשות עלולות להתפשט במהירות. כמובן שזה שיש מדינות בעולם שבהן רמת החיים נמוכה ובריאות הציבור ירודה, מסכן באופן תמידי את התושבים גם במדינות המפותחות".

"אני חושב שהציבור, וגם קובעי המדיניות, מבינים שאי אפשר לבודד באופן קבוע את המדינות העניות, שאנשים ימשיכו לטוס ממקום למקום ושכדי לחסל מגיפות צריך התגייסות עולמית. הבעיה עם התגייסות כזאת היא לא שאנשים לא מבינים שצריך אותה, אלא שהפוליטיקה מונעת ממנה להתקיים".

עוד 1,267 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים

אזהרה אחרונה לפני שתשובה (שוב) נעלם עם כספי הפנסיות שלנו

קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

תגובות אחרונות

בניכוי נתניהו ובאב"ד - מצבנו במשבר הכלכלי הנוכחי מצוין

 

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 535 מילים
עודכן לפני שעתיים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה