נתניהו בונה על תכנית טראמפ להגדלת אחוזי ההצבעה בימין

הוויכוח שיתקיים מעתה ועד הבחירות על תכנית המאה רק משרת את הקמפיין של נתניהו ● הימין האידאולוגי שנחרד מעצם האזכור של מדינה פלסטינית יצביע בהמוניו לימינה כדי לחשק את ראש הממשלה, ואילו הימין הפרגמטי יצביע לליכוד כדי לחזק אותו ● כך או אחרת, כל האמצעים כשרים להגדלת גוש הימין ● וממילא אין מי שיעצור את החלת הריבונות על ישובי יו״ש, בארץ או בעולם ● פרשנות

29/01/2020 08:01
דיוויד פרידמן ובנימין נתניהו בכותל לרגל הדלקת נרות חנוכה. 22 בדצמבר 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

לפני קצת יותר משנתיים, בעיצומן של חקירות המשטרה נגד בנימין נתניהו, ראש הממשלה זימן אליו למפגש ציפוף שורות את הרבנים הבולטים בציונות הדתית, ביניהם חיים דרוקמן, אלי סדן ודוד סתיו. קודם שהרעיפו עליו דברי תמיכה והערצה אמר להם: "אין ספק שאם היו לי עמדות פוליטיות אחרות, והייתי מוותר על שטחים – היו סמוכים ובטוחים שאף אחד לא היה פותח נגדי בחקירות".

והנה, כשהוא חש על צווארו את עקצוץ הברזל הקר של הגרדום המשפטי, הופך נתניהו לאביה של תוכנית מדינית הכוללת ויתור על שטחים. אותו נתניהו שיום לפני בחירות 2015 התחייב שרעיון המדינה הפלסטינית מת, מבסס את קמפיין 2020 על תוכנית הכוללת הכרה לכאורה במדינה פלסטינית.

נתניהו שעמד אתמול ליד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא קמפיינר פוליטי, לא ראש ממשלה המנסה להשיג הסכם שלום היסטורי. אי אפשר לקחת ממנו את כשרונו הנדיר לטיימינג – תכנית המאה הבשילה בדיוק כאשר הוא זקוק לה יותר מכל.

קואליציית ריסוק שלטון החוק שנתניהו מבקש להקים, מחייבת להוציא לקלפיות כמה שיותר אנשי ימין בעלי מחויבות רופפת, שלא טרחו להצביע בבחירות קודמות. ומה יותר משלהב ומגייס ממאבק יצרי על עתיד נחלת אבותינו? האיום התיאורטי בהקמת מדינה פלסטינית אמור לדרבן אנשי ימין עמוק לצאת מהבית ולהצביע ימינה, בזמן שהימין המתון מתאסף סביב נתניהו בהערכה על ההישג שהביא.

האיום התיאורטי בהקמת מדינה פלסטינית אמור לדרבן אנשי ימין עמוק לצאת מהבית ולהצביע ימינה, בזמן שהימין המתון מתאסף סביב נתניהו בהערכה על ההישג שהביא

קודם לבחירות, נתניהו מבטיח ריבונות. החלטת ממשלה כזאת, אומר פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תביא קרוב לוודאי להתערבות של בג"ץ, משום שמדובר בממשלת מעבר שלא זכתה לאמון העם. הצבעה בכנסת, בין אם הצהרתית ובין אם לשם אישור חוק, עלולה להפוך את הסיפוח לעובדה מוגמרת. יידרש הרכב שופטים אקטיביסטי במיוחד כדי לעכב את המהלך.

אתמול הבהירו בסביבת אביגדור ליברמן כי הוא עומד מאחורי ההתבטאויות והציוצים האחרונים שלו, בהם האיץ בנתניהו להחיל "בתוך יום" את ריבונות ישראל על חלקים מהגדה המערבית. לפני חודשיים הגישה ישראל ביתנו הצעת חוק להחלת הריבונות על בקעת הירדן, ובמפלגה אמרו אמש שיתמכו בכל הצעת החלת ריבונות שתגיע לכנסת בשבוע הקרוב. כרגע נראה שזה הולך לקרות.

הצעת הסיפוח שיביא נתניהו לממשלה ביום ראשון תהיה האחרונה והמשמעותית ביותר ברצף ארוך של הצעות. נוסף על הצעת ישראל ביתנו, הובילו יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' לפני שנתיים קבוצת חברי כנסת שקידמה את סיפוח כל שטחי יהודה ושומרון – בדיוק כפי שהציעו בנפרד עוד ב-2006 הח"כ הצעיר משה כחלון והח"כים אריה אלדד ויורי שטרן. בנובמבר האחרון הגישה איילת שקד הצעת חוק לסיפוח גוש עציון, מעלה אדומים והבקעה, וזוהי רשימה חלקית בלבד.

נתניהו יעשה הכל כדי להשאיר את תוכנית המאה בראש סדר היום עד הבחירות, ולהשכיח בכל הכוח את היותו, החל מאתמול, נאשם בפלילים. בשבועות הקרובים הוא ילהטט במלוא כשרון איש המכירות שלו כדי להסביר כמה התוכנית נחוצה, היסטורית וקרויה על שמו. ואם במקרה תפרוץ מיני-אינתיפאדה בשטחים, נתמודד. זהו מחיר השלום, ומהי הסלמה ביטחונית קטנה לעם הנצח בדרכו הארוכה? זה עשוי אפילו לעזור לקמפיין, איזה צירוף מקרים.

בשבועות הקרובים נתניהו ילהטט במלוא כשרון איש המכירות שלו כדי להסביר כמה התוכנית נחוצה, היסטורית וקרויה על שמו. ואם במקרה תפרוץ מיני-אינתיפאדה בשטחים, נתמודד

אך קיים גם תרחיש רגוע בהרבה. התגובות המתונות של ירדן, מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, משתלבות בתחזיות מומחים ולפיהן מהלך החלת ריבונות לא ייתקל בהתנגדות בינלאומית משמעותית, ודאי לא מיד.

"האם העולם יתקומם נגד ישראל? כנראה שלא", אומר כהן. "יש מאחוריך את ארצות הברית, האריה הגדול, אז נזהרים. המצב של העולם היום הוא כזה שאין כנראה טעם לנהל שיח של מה יעשו. לא יעשו לנו שום דבר. אני לא רואה מישהו שיוצא לקרב מול ארה"ב; גם אירופה לא תעשה במיידי משהו דרמטי.

"הבעיה היא בטווח היותר ארוך. מוכרים פה איזו אשליה שיש דבר כזה מהלך חד-צדדי, שאפשר לטווח ארוך לחיות עם מצב שבו יושבים אנשים בלי מדינה ובלי זכויות בישראל. מדינה פלסטינית הרי לא תהיה, אבל מיליוני הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון לא הולכים מפה".

כהן מזהיר מהתפשטות המגמה הסוחפת אלפי תושבי מזרח ירושלים, המבקשים תעודת זהות כחולה. "זה התסריט הכי בעייתי מבחינת ישראל; שיום אחד הפלסטינים יגידו, אתם יודעים מה, אנחנו מוותרים, אין מדינה פלסטינית. הבנו. עכשיו אנחנו דורשים זכויות אזרח בישראל. זה יהיה הקמפיין שלהם. כמו עם תושבי מזרח ירושלים, לא תהיה לישראל טענה חזקה לדחות אותם.

"נקודה נוספת שצריך לשים אליה לב היא מול בית הדין הפלילי הבינלאומי. אני לא מפחד שמחר בבוקר יעמידו פה לדין מישהו, אבל חלק ניכר מהעמדה של מדינת ישראל הייתה בנויה על זה שהכל זמני ונמצא במו"מ. עכשיו זורקים הכל לפח, ומול בית הדין אין ספק שהעמדה של ישראל נחלשת. אבל אני לא רוצה ליצור איזה רושם שמחר בבוקר ראש הממשלה יהיה בהאג".

"התסריט הכי בעייתי מבחינת ישראל הוא שיום אחד הפלסטינים יגידו, אתם יודעים מה, אנחנו מוותרים, אין מדינה פלסטינית. הבנו. עכשיו אנחנו דורשים זכויות אזרח בישראל. זה יהיה הקמפיין שלהם"

החלת הריבונות כשלעצמה, אומר כהן, בקושי תורגש בחיי היום יום. "זה לא באמת משנה במהות דברים בשטח. הרי ההתנחלויות היו פה, החיים ימשיכו אותו דבר. לא יהיו יותר פלסטינים שהזכויות שלהם ייפגעו בגלל ההסכם, או פחות פלסטינים שהזכויות שלהם ייפגעו.

"יש כמובן משמעות מסוימת לחיים של המתנחלים, שהחוק הישראלי חל עליהם; יש גם משמעות משפטית להחלת ריבונות, שגורמת לכך שאי אפשר כמעט לחזור בך, כי לפי חוק יסוד משאל עם כל החזרת שטח דורשת משאל או 80 חברי כנסת, מה שקשה מאוד לעשות. ההליכים האלה חד-כיווניים".

תוכנית טראמפ מזכירה לכהן את תוכנית הבנטוסטנים, שהגה לפני 60 ראש ממשלת דרום אפריקה הנריק פורוורד. "חלק מהדרום אפריקאים הלבנים הבינו את הבעיה שיש רוב שחור והמדינה לבנה. אז הם אמרו בדיוק מה שאנחנו אומרים: רעיון מצוין, בוא נקים להם מדינות. אלה הבנטוסטנים.

"היו שם כמה מדינות כאלה, שגרו בהן כמה מיליונים, ואז הלבנים אמרו שאין בעיית מיעוט-רוב בדרום אפריקה. בדרום אפריקה יש רק לבנים. זה מבחינתם היה הפתרון לאשמת האפרטהייד. אנחנו לא הראשונים שהמצאנו את הסיפור".