ניצולת השואה איירין ששר מגיבה למחיאות הכפיים לאחר נאומה באירוע לזכר השואה במטה האו"ם, יום שני, 27 בינואר 2020 (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/סת' וניג)
סוכנות הידיעות האמריקאית/סת' וניג

הניצחון של איירין: מתעלות הביוב של הגטו לעצרת האו"ם

אביה של איירין ששר נרצח לנגד עיניה בגטו ● אמה שמרה עליה בחיים במהלך כל מלחמת העולם השנייה, אך נפטרה זמן קצר לאחר תבוסת הנאצים ● ששר פתחה דף חדש בפרו, ובמשך שנים מתחה קו על החיים שהיו לה לפני שהגיעה לדרום אמריקה ● היא אף פעם לא דיברה על התקופה שבה הסתתרה כילדה במלחמה, ואפילו ילדיה לא הכירו את עברה ● אבל אז היא החליטה להתחיל לספר עליו - ומאז לא הפסיקה

איירין ששר, ניצולת שואה שטרם מלאו לה שנתיים כשהנאצים פלשו לפולין, חווה הבזקים לעבר שבו בילתה את ילדותה בתעלות הביוב של ורשה. גרונו של אביה שוסף בצריף הקטן שחלקה המשפחה בגטו כשהיא הייתה בת 5. ששר זוכרת בבירור את מראה הגופה המושחתת על הרצפה ואת התחושה של המרפק שלה טבול בשלולית הדם שהדיף ריח של ברזל, שהלכה והתפשטה מהחתך שבצווארו.

"יש לי חזיונות, הבזקי זיכרון של דברים איומים, איומים", אמרה לי ששר בשיחה שקיימתי איתה בבית הדיור המוגן שבו היא מתגוררת במודיעין.

בזמן שיחתנו, היא בדיוק ארזה מזוודה לקראת טיסתה לניו יורק, כדי לשאת שם דברים בכינוס מליאת העצרת הכללית של האו"ם לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה. ששר הוזמנה יחד עם שרגא מילשטיין, בן 87, ניצול מברגן-בלזן, כדי לחלוק את הסיפור שלה בטקס המרכזי של האו"ם ב-27 בינואר.

היא זוכרת את אמה אומרת לה שאם לא תקרא לעזרה או תבכה, "הכול ייגמר בקרוב, ונצא לשחק בחוץ". היא אמרה לה שהיא תקבל בובה חדשה, היות שללצ'קה האהובה שלה הייתה מוכתמת וספוגה במי ביוב

בזמן ששוחחנו, פורום השואה העולמי המתוקשר, שהתכנס בירושלים ב-23 בינואר, הופיע ברקע על מסך הטלוויזיה של ששר. כשראשי מדינות נראו נואמים באירוע, היא התפעלה מכך שהיא – "אני הקטנה! אני הפצפונת בגובה מטר וארבעים ושישה סנטימטר!" – עומדת לשאת דברים מול כמה מהם בקרוב.

"זה נפלא שאני אשא איתי את ישראל לאו"ם", אמרה בציפייה.

ששר, שבטרם יצאה לגמלאות שימשה במשך 40 שנה מרצה בחוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, חשה בנוח לדבר מול קהל. אבל אף על פי שכבר סיפרה את סיפור ההישרדות שלה במקומות רבים בעולם, כשקיבלה את ההזמנה מהאו"ם היא נתקפה בהלה.

"האם אני יכולה לעשות את זה? האם זה בסדר מצדי לדבר בשמם של 1.5 מיליון ילדים בני גילי שאינם יכולים ולעולם לא יוכלו לדבר לפני העולם?", היא נזכרת שחשבה אז. בסופו של דבר, היא החליטה שאלה הן אחריותה ומחויבותה להרים את הכפפה ולהיענות להזמנת האו"ם, "מכיוון שניצלתי".

"אני ניצלתי, זה הדבר העיקרי. היטלר לא ניצח, ויש לי הוכחות לכך", היא אומרת ומתכוונת לילדיה ולנכדיה.

ב-27 בינואר ששר נשאה נאום בן 10 דקות במטה האו"ם, לפני אולם מלא. כחלק מהטקס, היא גם הדליקה נר זיכרון יחד עם דוברים אחרים, בהם נשיא מנגנון הדין הפלילי הבינלאומי לשעבר, תיאודור מירון; המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש; נשיא העצרת הכללית ה-74 של האו"ם, טיג'אני מוחמד-בנדה; מילשטיין הניצול; וראש נקודת הקשר לענייני רומה וסינטי במשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות אדם של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, דן פבל דוגי.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מברך את ניצולת השואה איירין ששר בטקס לזכר השואה באו"ם, 27 בינואר 2020 (צילום: האו"ם/מנואל אליאס)
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מברך את איירין ששר בטקס לזכר השואה באו"ם (צילום: האו"ם/מנואל אליאס)

הישרדות בזכות רצון ברזל

ששר היא עדות חיה לנחישות. בזכות היצירתיות והרצון הבלתי מתפשר של אמה, היא שרדה את המלחמה כשהיא מסתתרת בתעלות ביוב או נעולה בארונות עם בובתה ללצ'קה, מצוידת במזון דל שהושג בקושי ובסיר לילה לעשות בו את צרכיה.

"היא הצילה את חיי מיליון פעם במהלך המלחמה", היא אומרת.

"כמה זמן זה נמשך? אני לא יכולה לומר, אבל זה היה באינספור מקומות. הייתי יחפה ורעבה, והיה לי קר. פחדתי. בגיל הזה את לא יודעת ממה את מפחדת. פחדתי מכל דבר. מוות היה חלק מסימן השאלה הלא ידוע שלי"

ברסיסי הזיכרון של ששר מאותה תקופה נותרו שאלות רבות ללא מענה; זמן קצר לאחר המלחמה אמה נפטרה מכשל לבבי. ששר מניחה שאמה הבלונדינית כחולת העיניים הצליחה להתחזות בקלות ללא-יהודייה, מה שעזר לה להיטמע בצד הארי של ורשה המחולקת. "אני הייתי ג'ינג'ית, והאף שלי לא היה מאוד נוצרי", אומרת ששר. לכן היא הוסתרה בארונות, "במקומות אפלים, במקומות שלא נועדו למגורי אדם אלא לבעלי החיים שמשפחות גידלו".

איירין ששר, ששרדה את השואה כילדה, ואמה בצרפת, 1946 (צילום: Courtesy)
איירין ששר ואמה בצרפת, 1946 (צילום: Courtesy)

היא זוכרת את אמה אומרת לה שאם לא תקרא לעזרה או תבכה, "הכול ייגמר בקרוב, ונצא לשחק בחוץ". היא אמרה לה שהיא תקבל בובה חדשה, היות שללצ'קה האהובה שלה הייתה מוכתמת וספוגה במי ביוב.

"כמה זמן זה נמשך? אני לא יכולה לומר, אבל זה היה באינספור מקומות. הייתי יחפה ורעבה, והיה לי קר. פחדתי", היא אומרת. "בגיל הזה את לא יודעת ממה את מפחדת. פחדתי מכל דבר. מוות היה חלק מסימן השאלה הלא ידוע שלי, ויצאתי מהילדות מהר מאוד. כל זה היה חלק מהגיהינום של השואה".

מדי פעם היא עוצרת את דבריה כמעט באמצע המשפט. כמו בנקודות זמן אחרות במהלך השיחה שלנו, היא צוחקת ואומרת עכשיו, כמו כדי להרגיע אותי: "החיים טובים, החיים יפים, שלא תביני אותי לא נכון".

דף חדש

ששר ואמה שרדו את שנות המלחמה כשהן מסתתרות בגטו ורשה. מאוחר יותר עברו לצרפת, שם ששר נשלחה לבית יתומים של הארגון היהודי אוז"ה באנדרסי, בעוד אמה נשארה בפריז כדי לעבוד. היא מתה שנתיים לאחר מכן, כאשר ששר הייתה בת 11.

"היא הייתה באה לבקר אותי בימי ראשון, ואז יום ראשון אחד היא לא הגיעה, והמנהלים אמרו לי ללבוש חולצה לבנה כי אנחנו נוסעים להלוויה בפריז. הייתי צריכה את אימא שלי אז יותר מתמיד, אבל היא עזבה אותי", היא אומרת.

"אמא הייתה באה לבקר אותי בימי ראשון, ואז יום ראשון אחד היא לא הגיעה, והמנהלים אמרו לי ללבוש חולצה לבנה כי אנחנו נוסעים להלוויה בפריז. הייתי צריכה את אימא שלי אז יותר מתמיד, אבל היא עזבה אותי"

אבל בזכות התכנון המוקדם של אמה, ששר הגיעה לחוף מבטחים מסביר פנים יותר בפרו – ולמשפחה חדשה – כאשר האחיינית החביבה על אמה אימצה אותה.

"לפני שמתה, אמי הורתה לקחת אותי אחרי המלחמה למשפחה של אחייניתה האהובה, מר וגברת מיכאל ופלה טופילסקי בלימה, פרו. ולאחר מותה, משאלתה התגשמה: מר טופילסקי האב (אביו של מיכאל) לקח אותי מפריז לציריך, ומשם ללימה, פרו", מסבירה ששר.

"התחלתי חיים חדשים – אימצו אותי, נתנו לי מיטה, מצעים נקיים, וחדר, ושלחו אותי לבית הספר. למדתי ספרדית – כבר ידעתי צרפתית – ופתאום היו לי הורים שאהבו אותי ואת אחי, ומאוחר יותר נולדה לנו אחות", היא אומרת. היום שני אחיה, מרסל וסוניה, חיים גם הם בישראל.

היא השקיעה בלימודיה כדי להיות ראויה להוריה החדשים, היא אומרת, ולבסוף עזבה לארה"ב כדי ללמוד באוניברסיטה. אף על פי שהוצעה לה משרה בניו יורק, עלתה לארץ בגיל 25 והייתה חברת הסגל הצעירה ביותר באוניברסיטה העברית.

ניצולת השואה איירין ששר בגיל 10 בצרפת, סביבות 1947 (צילום: Courtesy)
ניצולת השואה איירין ששר בגיל 10 בצרפת, סביבות 1947 (צילום: Courtesy)

ששר, שהייתה כעת בטוחה ומיושבת, פתחה דף חדש, ובמשך שנים מתחה קו על החיים שהיו לה לפני שהגיעה לדרום אמריקה; הסיפור האישי שלה התחיל בפרו. היא אף פעם לא דיברה על התקופה שבה הסתתרה כילדה במלחמה, ואפילו ילדיה, אילנה, כיום עובדת סוציאלית, ודויד, רופא מיילד, לא הכירו את עברה.

"אנחנו הניצולים, אחרי שהפכנו לניצולים והגענו לעולם החופשי ונחתנו איפשהו, במקום כלשהו בעולם, היססנו לדבר על מה שקרה לנו", היא אומרת. "רצינו לקבור את העבר הזה כדי להתחיל מחדש, ולהתחיל מהתחלה, עד כדי כך שהילדים שלי לא ידעו את העובדה שאני ניצולה".

לדבריה, אף על פי שבדיעבד לא היה בכך היגיון, היא לא רצתה שילדיה ייתפסו בבית הספר כילדים של ניצולת שואה. באותה תקופה בישראל, לרבים מבני גילם היו קרובי משפחה ניצולי שואה וקרובי משפחה רבים שנכחדו.

"התחלתי חיים חדשים – אימצו אותי, נתנו לי מיטה, מצעים נקיים, וחדר, ושלחו אותי לבית הספר. למדתי ספרדית – כבר ידעתי צרפתית – ופתאום היו לי הורים שאהבו אותי ואת אחי, ומאוחר יותר נולדה לנו אחות"

"עד שיום אחד קיבלתי ממשרד החינוך הזמנה להצטרף ל-180 צעירים למצעד החיים בפולין בתור עדה", היא מספרת. כשהחזיקה בידה את מעטפת הדואר, היא הבינה שאם תיענה לאתגר לשאת עדות, היא תצטרך להיפרד מ"סיפור החיים המושלם" שרקחה לעצמה ולילדיה.

"הם כבר היו מבוגרים, אז הייתי צריכה לספר להם את האמת, והם כמובן, הם לא היו בהלם, אבל הם חשבו שהייתי צריכה לספר להם", היא אומרת.

ורשה המופצצת, 1939 (צילום: AP Photo/Julien Bryan/File)
ורשה המופצצת, 1939 (צילום: AP Photo/Julien Bryan/File)

המחויבות לשאת עדות

היום, אומרת ששר, היא נענית לכל הזמנה לדבר. "אנחנו הניצולים לא נהיה כאן בעוד 12-10 שנה. אז מי ידבר על זה? מי יגיד 'הייתי שם'?", היא שואלת. לדבריה, כאשר היא מדברת לפני קהל, היא מניחה לנמעניה לעזור לה לשאת בנטל הזיכרון.

"אני מעבירה את המסר של הסיפור האישי שלי… אבל איך אנחנו מעבירים את זה לדורות הבאים, השני והשלישי, כך שהם יוכלו לחזור על זה ולהעביר את זה הלאה?", היא אומרת. עבור ששר, התשובה היא חינוך.

הטקס באו"ם התקיים תחת הכותרת "75 שנה אחרי אושוויץ – חינוך וזיכרון השואה למען צדק עולמי". באופן הולם, נוסף על העץ המשפחתי הפורח שלה, כמחנכת ותיקה ששר מקווה להותיר מורשת של תכניות חינוך על השואה.

אף על פי שהם חיים כעת בישראל, היא ובן זוגה ד"ר דניאל שידלובסקי למדו יחד לפני שנים רבות בבית הספר בפרו. יחד, בני הזוג האקדמאים ניסו בשנים האחרונות לייסד תוכנית לימודי חובה בנושא השואה בארץ מגוריהם הקודמת.

התגובה, לדבריה של ששר, היא "לא מאוד מעודדת". צוות השרים ובעלי התפקידים העוסקים בחינוך לא רצו להתחייב לתכנית, היא אומרת, וככל הנראה אין להם תקציב להכשיר לכך את המורים. היא מקווה לערב את יד ושם, שיש לו מחלקת חינוך חזקה, בהכשרת המורים, בין אם בארץ או באמצעות משלחת לפרו.

"זה מאבק של כמה שנים, הניסיון לשכנע את רשויות החינוך להפוך את הנושא הזה לחלק רשמי בתכנית לימודי ההיסטוריה", היא אומרת. "זה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו ולא משהו שייעשה מעצמו".

עוד 1,346 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

מנהיגי יוון וקפריסין יגיעו החודש לישראל לדון על חידוש הטיסות בין המדינות

השימוע של דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● יושב ראש האופוזיציה לפיד נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, לראשונה מאז הושבעה הממשלה החדשה ● סמוטריץ' על גניבת ציוד צבאי בדרום: "בדואי שמתקרב לגנוב - צריך לירות בו" ● דובר צה"ל לשעבר רונן מנליס ימונה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים

עוד 28 עדכונים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה