זירת הבלוגים

ימים היסטוריים

כמעט כל יום שעובר מזַמן לנו רגע היסטורי כזה או אחר

30/01/2020 12:34
פיצה מול הכרזת תכנית המאה בירושלים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בשנים האחרונות, וביתר שאת בימים האחרונים אנו עדים להיסטוריה בהתגלמותה, היסטוריה בהתממשותה. למעשה, אנחנו לא רק עדים לה או צופים פסיביים מן הצד, אלא אנחנו חלק מאותה היסטוריה וחווים אותה על בשרנו. אלה הם רגעים היסטוריים, הם ייכנסו לספרי ההיסטוריה ויילמדו בבתי הספר ובאוניברסיטאות.

כמעט כל יום שעובר מזַמן לנו רגע היסטורי כזה או אחר. הינה, לפני יומיים עברנו רגע היסטורי ובו הנאשם נתניהו ש"לימד" אותנו שחסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה, הסיר את בקשת החסינות כשהבין שאין רוב בכנסת לקבלתה, כי מה שווה חסינות אם הוא לא שולט בה ולא יכול לקבוע מראש שהיא לא תוסר?

ובאותו יום ממש חווינו רגע היסטורי נוסף ונדיר: בראשונה בתולדות המדינה הוגש נגד ראש ממשלה מכהן כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בירושלים למרות שאותו ראש ממשלה ניסה בכל כוחו למנוע זאת ולחבל בכך.

כמעט כל יום שעובר מזַמן לנו רגע היסטורי. לפני יומיים עברנו רגע היסטורי ובו הנאשם נתניהו (ש"לימד" אותנו שחסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה) הסיר את בקשת החסינות. ועוד רגע היסטורי: בראשונה בתולדות המדינה הוגש כתב אישום חמור נגד רה"מ מכהן

אתמול חווינו רגע היסטורי אחר, ובו ראש ממשלה הנאשם בפלילים, שהוא גם ראש ממשלה זמני של ממשלת מעבר זמנית, משקר לאזרחי ישראל ומבטיח הבטחות שלא יוכל לקיים או שאין בכוונתו לקיים (טוב, זה לא חדש), כמו סיפוח ו"תוכנית המאה" של טראמפ – תוכנית שהתגלתה מהר מאוד כבלוף המאה, תוכנית ההימלטות מהכלא של שני מנהיגים החשודים בפלילים, שאחד מהם עובר תהליך הדחה בעצם ימינו אלה (היסטוריה בפני עצמה) והשני עומד לפני משפט.

ובכלל, מנהיג העולם החופשי שמעז לקרוא לתוכנית, שבסופו של דבר התבררה כהעתק כזה או אחר של תוכניותיו של רבין הי"ד, בשם "תוכנית המאה", הוא מנהיג שאיבד פרופורצייה וכיוון, מנהיג לא רציני ולא ראוי.

אז אפשר להירגע, מדובר בממשלת מעבר שבראשה עומד ראש ממשלה זמני ולא נבחר, שתכף יגיע לבית המשפט עם כתב אישום חמור. הממשלה עצמה לא נבחרה. על פי החוק, ממשלת מעבר אינה רשאית להחליט החלטות הרות גורל ואינה רשאית לבצע מהלכים כמו אלה שהנאשם נתניהו והימין מבקשים לעשות. כך שהכול קשקושים, דיבורים והסחות דעת מבית היוצר של הנאשם נתניהו.

"תוכנית המאה" של טראמפ – התגלתה מהר מאוד כבלוף המאה, תוכנית הימלטות מהכלא של שני מנהיגים החשודים בפלילים, שאחד מהם עובר תהליך הדחה בעצם ימינו אלה (היסטוריה בפני עצמה) והשני עומד לפני משפט

והיום אנו חווים רגע היסטורי נוסף: בראשונה בתולדות המדינה ראש ממשלה זמני הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים טס לרוסיה עם אשתו שהורשעה בפלילים, במטוס יקר השייך למדינה (בזבוז אדיר של כספי ציבור!) – רק כדי להחזיר בחורה שהורשעה בהחזקת סמים.

וכל זה לשם מה? כדי להאדיר את שמו, חלק ממסע הבחירות המיותר שלו. היסטוריה או לא היסטוריה?

ומחר נחווה יום היסטורי כשהוא יטוס לאוגנדה. ממש איש (נתניהו) בורח מבשורה.

והיום אנו חווים רגע היסטורי נוסף: רה"מ זמני הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים טס לרוסיה עם אשתו שהורשעה בפלילים, במטוס יקר השייך למדינה (בזבוז אדיר של כספי ציבור!) – רק כדי להחזיר בחורה שהורשעה בהחזקת סמים

מה שמדהים בעיניי הוא לא ראש הממשלה הנדון ומעשיו – הוא כבר צפוי, שקוף ולא ישתנה – אלא משתפי הפעולה שלו, ובהם התקשורת שהוא מוטט. כל ציוץ בטוויטר או רשומה בפייסבוק שלו ושל בנו הסורר זוכים לסיקור כאילו היה מדובר בדברי אלוהים חיים, כל מה שהוא כותב, אומר ועושה מדֻווח ואף עושים יום שידורים מיוחד לרגל השבתה של הבחורה מרוסיה, ואיך אפשר יום שידורים מיוחד בלי לשלוח כתבים לאזור האסון (וכן, מבחינתי אירוע החזרתה של נעמה יִשָּׂשׂכָר [זה שמה, השי"ן השנייה שותקת] הוא אסון לאומי ממדרגה ראשונה)? בזבוז פושע של כספי ציבור. 

התקשורת צריכה לעסוק בדבר אחד בלבד: בראשונה בתולדות המדינה מוגש נגד ראש ממשלה מכהן ולא נבחר כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בירושלים. זה כל מה שצריך להעסיק את התקשורת ואת המדינה בימים אלו.

כל מה שנתניהו כותב, אומר ועושה מדֻווח, וכלי התקשורת אף עושים יום שידורים מיוחד לרגל השבתה של הבחורה מרוסיה. ואיך אפשר יום שידורים מיוחד בלי לשלוח כתבים לאזור האסון. בזבוז פושע של כספי ציבור

ראש הממשלה הזמני של ישראל הוא לא רק פושע לכאורה שעומד לפני משפט, אלא הוא מנהיג שאיבד כל כיוון ודרך, ושפיותו מוטלת בספק. כך יש להתייחס אליו. אין לשתף פעולה עם כל גחמה פרועה שלו ואין להציג אותו כראש ממשלה נבחר ולגיטימי.

זִכרו את הרגעים ההיסטוריים האלה, בעוד עשר, עשרים ושלושים שנים ילדיכם ונכדיכם ישאלו אתכם עליהם. ייכתבו ספרי לימוד על ההיסטוריה הזאת, לא מעט מחקרים אקדמיים ייערכו ויישאלו שאלות, ובראשן: איך אפשרנו לכל הרעה החולה הזאת להתרחש? למה שתקנו? מי ניסה לעצור את הטירוף?

יוסקו מסקנות ויופקו לקחים למניעה, וצירוף המילים "לא עוד" יישמע רבות בהקשר זה. אולם לדאבוננו, ההיסטוריה מלמדת שהאדם הוא יצור שכחן מטבעו ולכן ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה מדי פעם בפעם, ומשמשת כעין תזכורת כואבת לאנושות הטועה והתועה.