• הפגנה נגד תכנית המאה בלבנון, ארכיון, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
    AP Photo/Bilal Hussein
  • הפגנה נגד תכנית המאה במרוקו, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
    AP Photo/Abdeljalil Bounhar
  • דונלד טראמפ, 31 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Kevin Wolf)
    AP Photo/Kevin Wolf
מעבר לגבול:

חוששים להרגיז את טראמפ ומתנערים מהפלסטינים

תכנית המאה האנטי-פלסטינית עברה כמעט מתחת לרדאר של מדינות ערב ● לא נרשמו הפגנות סוערות ברחובות, וגם לא התבטאויות קיצוניות בתקשורת ● מאחורי האדישות הזאת עומדים הפחד מארצות הברית והתלות הגוברת בה, לצד איבוד עניין בסוגיה הפלסטינית ● ובנוסף, אף מנהיג ערבי לא מאמין שהתכנית תצא לפועל

העולם‌ ‌הערבי‌ ‌הגיב‌ ‌באדישות‌ ‌לעסקת‌ ‌המאה של טראמפ: איש אינו‌ ‌תולה‌ ‌תקווה‌ ‌בהצלחתה; ‌אך‌ ‌איש ‌גם‌ ‌לא‌ ‌מוכן‌ ‌לסכן‌ ‌את‌ ‌יחסיו‌ ‌עם‌ ‌ארה"ב‌, ‌או‌ ‌להשקיע‌ ‌אנרגיה‌ ‌בסוגיה‌ ‌הפלסטינית‌, ‌שהלכה‌ ‌והתרחקה‌ ‌מסדר‌ ‌היום‌ ‌במזרח‌ ‌התיכון בעשור החולף.‌ ‌

האם‌ ‌קיים‌ ‌פער‌ ‌בין‌ ‌ההנהגה‌ ‌הערבית לאזרחים?‌ ‌והאם‌ ‌השתיקה‌ ‌הנוכחית‌ ‌מעידה‌ ‌על‌ ‌כך‌ ‌שכל‌ ‌מהלך‌ ‌של‌ ‌ישראל‌ ‌בשטחים‌ ‌יעבור‌ ‌בשקט גם בעתיד?‌ ‌

נשיא‌ ‌ארה"ב‌, ‌מוקף‌ ‌באנשי‌ ‌מועצת‌ ‌יש"ע‌ ‌ותומכים‌ ‌אוונגליסטים‌, ‌הכריז‌ ‌במעמד צד אחד על‌ ‌עסקה שנועדה‌ ‌לפתור‌ ‌את‌ ‌הסכסוך‌, והציע‌ ‌תכנית‌ ‌שבסופה‌ ‌ישראל‌ ‌תספח‌ ‌שטחים‌ ‌נרחבים‌ ‌בגדה‌, ‌והפלסטינים‌ ‌יקבלו – במקרה‌ ‌הטוב – "מדינה‌ ‌מינוס".‌ ‌

יוזמת ‌טראמפ‌ ‌אכן‌ ‌שונה‌ ‌מכל‌ ‌תכנית‌ ‌שלום‌ ‌אחרת‌ ‌משלושת ‌העשורים‌ ‌האחרונים:‌ ‌היא‌ ‌אינה‌ ‌נשענת‌ ‌על‌ ‌הקונספט‌ ‌הוותיק‌ ‌"מדינה‌ ‌פלסטינית‌ ‌ריבונית‌ ‌בגבולות‌ ‌1967‌ ‌עם‌ ‌בירה‌ ‌במזרח‌ ‌ירושלים"‌; ‌מציעה‌ ‌להנציח‌ ‌את‌ ‌המצב ‌הקיים‌, ‌תוך‌ ‌כדי‌ ‌העדפה‌ ‌ברורה‌ ‌של‌ ‌ישראל; ‌וכוללת‌ ‌רעיונות‌ ‌הזויים‌ ‌כמו ‌סיפוח‌ ‌ערים ערביות‌ ‌לפלסטין.‌ ‌ ‌

אך התגובות‌ ‌בשטחים‌ ‌הפלסטיניים‌ ‌ובעולם‌ ‌הערבי‌ ‌היו ‌מתונות ‌ביותר.‌ ‌אף‌ ‌מדינה‌ ‌לא‌ ‌אימצה‌ ‌את‌ ‌התכנית‌ ‌במלואה,‌ ‌אולם שלוש‌ ‌מפרציות‌ ‌–‌ ‌עומאן,‌ ‌בחריין‌ ‌ואיחוד‌ ‌נסיכויות‌ ‌המפרץ‌ ‌- שלחו‌ ‌נציגים‌ ‌להשקת ‌היוזמה. ‌מצרים‌ ‌וערב‌ ‌הסעודית‌ ‌שיבחו‌ ‌את‌ ‌מאמצי ‌הנשיא, ‌והביעו‌ ‌תקווה‌ ‌ל"חידוש‌ ‌משא ומתן ‌ישיר‌ ‌בין‌ ‌הצדדים‌ ‌שיביא‌ ‌להסכם"‌, ניסוח‌ ‌מוקפד‌ ‌שנועד‌ ‌להחמיא‌ ‌לטראמפ‌ ‌בלי‌ ‌לאמץ‌ ‌את‌ ‌עיקרי‌ ‌התכנית.‌ ‌

לא‌ ‌רק‌ ‌המנהיגים,‌ ‌אלא‌ ‌גם‌ ‌הרחוב‌ ‌הערבי‌ ‌נותר‌ ‌אדיש‌ ‌ברובו כלפי‌ ‌עסקת‌ ‌המאה.‌ ‌

למרות‌ ‌היעדרם‌ ‌המופגן‌ ‌של‌ ‌הפלסטינים‌ ‌מהטקס והבטחות‌ ‌הסיפוח‌ ‌של‌ ‌נתניהו,‌ ‌הפגנות‌ ‌ענק‌ ‌לא‌ ‌שטפו‌ ‌את‌ ‌רחובות‌ ‌קהיר‌ ‌ועמאן,‌ ‌נציגויות‌ ‌אמריקאיות‌ ‌לא‌ ‌הותקפו‌, ‌והרשתות‌ ‌החברתיות לא‌ ‌נשטפו‌ ‌בתגובות‌ ‌זועמות‌ ‌לתכנית‌ ‌האמריקאית‌.‌ ‌

למרות‌ ‌היעדרם‌ ‌המופגן‌ ‌של‌ ‌הפלסטינים‌ ‌מהטקס והבטחות‌ ‌הסיפוח‌ ‌של‌ ‌נתניהו,‌ ‌הפגנות‌ ‌ענק‌ ‌לא‌ ‌שטפו‌ ‌את‌ ‌רחובות‌ ‌קהיר‌ ‌ועמאן,‌ ‌נציגויות‌ ‌אמריקאיות‌ ‌לא‌ ‌הותקפו‌, ‌והרשתות‌ ‌החברתיות לא‌ ‌נשטפו‌ ‌בתגובות‌ ‌זועמות‌ ‌לתכנית‌

תומכי‌ ‌המשטר‌ המצרי‌, ‌שמתנגדים‌ ‌לאחים‌ ‌המוסלמים‌ ‌ולחמאס‌, ‌הגדילו לעשות בכך שתמכו‌ ‌ביוזמה‌ ‌לפיה ‌חמאס‌ ‌צריכה‌ ‌להתפרק‌ ‌מנשקה‌, ‌ואף האשימו‌ ‌את‌ ‌הפלסטינים‌ ‌בכך‌ ‌שהם‌ ‌מפספסים‌ ‌הזדמנויות‌ ‌רבות‌ ‌לשלום‌ ‌והסדרה‌ ‌עם‌ ‌ישראל.‌ ‌

כמובן‌ ‌שבטוויטר ‌ובפייסבוק‌ ‌ניתן‌ ‌היה‌ ‌למצוא‌ ‌תגובות‌ ‌ופוסטים‌ ‌ביקורתיים‌ ‌מאוד‌,‌ ‌קריקטורות‌ ‌עוקצניות‌, ‌וגם לא‌ ‌מעט‌ ‌ביקורת‌ ‌נגד‌ ‌השתיקה‌ ‌הרועמת‌ ‌של‌ ‌ההנהגה‌ ‌הערבית‌ ‌(למעט‌ ‌התגובה‌ ‌הביקורתית‌ ‌של‌ ‌הליגה‌ ‌הערבית).

אך‌ ‌לא‌ ‌ניתן‌ ‌להשוות‌ ‌את‌ ‌היקף‌ ‌התגובות‌ ‌למה‌ ‌שהכרנו‌ ‌במדינות‌ ‌הסוניות‌ ‌המתונות‌ ‌לפני‌ ‌עשור‌ ‌או‌ ‌שניים.‌ ‌מי‌ ‌שמתנגד‌ ‌היום‌ ‌במופגן‌ ‌לתכנית זה‌ ‌הציר‌ ‌האיראני‌ ‌–‌ ‌טהרן,‌ ‌דמשק‌ ‌וביירות – וטורקיה‌, ‌שלא‌ ‌חסכה‌ ‌את‌ ‌שבטה‌ ‌מהנשיא ‌ומתכניתו‌. ‌

דונלד טראמפ, 31 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Kevin Wolf)
דונלד טראמפ, 31 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Kevin Wolf)

היו זמנים במזרח התיכון

אילו‌ ‌יוזמה‌ ‌כזאת‌ ‌הייתה‌ ‌באה‌ ‌לעולם‌ ‌בשנות‌ ‌התשעים‌ ‌או‌ ‌במהלך‌ ‌שנות‌ ‌ה-‌2000‌,‌ ‌אין‌ ‌ספק‌ ‌שהבירות‌ ‌הערביות‌ ‌כבר‌ ‌היו‌ ‌רועדות‌ ‌מזעם‌ ‌מתפרץ‌, ‌שהדיו‌ ‌היו‌ ‌נשמעים‌ ‌היטב‌ ‌בכל‌ ‌שגרירות‌ ‌ונציגות‌ ‌אמריקאית‌ ‌וישראלית‌ ‌ברחבי‌ ‌במזרח‌ ‌התיכון.‌ ‌

ראשי‌ ‌מדינות‌ ‌ערב‌ ‌היו‌ ‌מכריזים‌ ‌על‌ ‌מפגשי‌ ‌חירום‌, ‌ומגנים‌ ‌בתוקף‌ ‌את‌ ‌"היוזמה‌ ‌המסוכנת"‌ ‌שמתעלמת‌ ‌"מהזכויות‌ ‌ההיסטוריות‌ ‌של‌ ‌העם‌ ‌הפלסטיני".‌ ‌

כל‌ ‌הצהרה‌ ‌וכל‌ ‌יוזמה‌ ‌בהקשר‌ ‌הפלסטיני‌ ‌היו ‌נבדקות ‌אז בציציות‌ ‌ובמבחנים‌ ‌המחמירים‌ ‌של‌ ‌התאמתה‌ ‌ל"דרישות‌ ‌הלגיטימיות‌ ‌של‌ ‌העם‌ ‌הפלסטיני".‌ ‌

כך, ביוני 2002, זעקו הכותרות כי "מובארכ‌ ‌יפעיל‌ ‌לחצים‌ ‌על‌ ‌הנשיא‌ ‌בוש‌ ‌כדי ‌לייצר‌ ‌לוח‌ ‌זמנים‌ ‌להקמת ‌מדינה‌ ‌פלסטינית"‌. זמן‌ ‌קצר‌ ‌לפני‌ ‌כן‌ ‌באה‌ ‌לעולם‌ ‌יוזמת‌ ‌השלום‌ ‌הערבית‌ ‌של‌ ‌יורש‌ ‌העצר‌ ‌הסעודי (ולימים‌ ‌המלך‌) ‌עבדאללה‌ ‌בן‌ ‌עבד‌ ‌אל-עזיז. ‌לרבים‌ ‌בעולם‌ ‌הערבי‌ ‌היה‌ ‌נדמה‌ ‌אז שניתן‌ ‌לקדמה‌ ‌כדי ‌לרצות‌ ‌את‌ ‌כל‌ ‌הצדדים‌, ‌ובעיקר‌ ‌כדי‌ ‌לסיים‌ ‌את‌ ‌הסכסוך‌ ‌הישראלי-פלסטיני המתמשך ולייצר‌ ‌בריתות‌ ‌חדשות‌ ‌באזור.‌ ‌

אילו‌ ‌יוזמה‌ ‌כזאת‌ ‌הייתה‌ ‌באה‌ ‌לעולם‌ ‌בשנות‌ ‌התשעים‌ ‌או‌ ‌במהלך‌ ‌שנות‌ ‌ה-‌2000‌,‌ ‌אין‌ ‌ספק‌ ‌שהבירות‌ ‌הערביות‌ ‌כבר‌ ‌היו‌ ‌רועדות‌ ‌מזעם‌ ‌מתפרץ‌, ‌שהדיו‌ ‌היו‌ ‌נשמעים‌ ‌היטב‌ ‌בכל‌ ‌שגרירות‌ ‌ונציגות‌ ‌אמריקאית‌ ‌וישראלית‌ ‌ברחבי‌ ‌האזור

לאחר‌ ‌שנה‌, ‌ארה"ב‌ ‌פלשה‌ ‌לעיראק‌, ‌שמאז‌ ‌שקעה‌ ‌בכאוס‌ ‌וכיום נתונה ‌בחלקה‌ ‌הגדול‌ ‌להשפעה‌ ‌איראנית.‌ ‌עברו‌ ‌עוד‌ ‌מספר‌ ‌שנים‌, ‌ובבחירות‌ ‌ברשות‌ ‌הפלסטינית‌ ‌ניצחה‌ ‌תנועת‌ ‌חמאס‌ ‌–‌ ‌סיפתח‌ ‌למה‌ ‌שהתרחש‌ ‌בעולם‌ ‌הערבי‌ החל‌ ‌משנת‌ ‌2011‌.‌ ‌

"האביב‌ ‌הערבי"‌, ‌שפרץ‌ ‌בכיכרות‌ ‌הבירות‌ ‌הערביות ושמט‌ ‌את‌ ‌הקרקע‌ ‌מתחת‌ ‌לרגלי‌ המנהיגים‌ ‌הוותיקים‌, ‌העיד‌ ‌יותר‌ ‌מכל‌ ‌על‌ ‌חולשת ‌המשטרים‌ ‌הרקובים‌ ‌והמושחתים.‌ כאשר הם‌ ‌קרסו,‌ ‌התברר‌ ‌שגם‌ ‌יסודות‌ ‌המדינות‌ ‌המודרניות‌ ‌היו‌ ‌חלשים‌ ‌ורופפים.‌ ‌

במצרים‌ ‌עלו‌ ‌לשלטון‌ ‌האחים‌ ‌המוסלמים, ‌שחלמו‌ ‌על‌ ‌חליפות‌ ‌אסלאמית‌ ‌יותר‌ ‌מאשר‌ ‌על מדינת‌ ‌לאום; ‌תימן,‌ ‌לוב‌ ‌וסוריה‌ ‌שקעו‌ ‌במלחמות‌ ‌אזרחים‌ ‌מדממות; ‌ושליטי מדינות‌ ‌המפרץ‌ ‌הבינו שגם הם בסכנה אם לא ינקטו‌ ‌בצעדים‌ ‌דחופים.‌ ‌ ‌

האביב‌ ‌הערבי‌ ‌והתרסקות‌ ‌המשטרים,‌ ‌הכאוס‌ ‌שנוצר‌ ‌כתוצאה‌ ‌מהקריסה‌ ‌הזאת,‌ ‌הגברת‌ ‌ההגמוניה‌ ‌האיראנית‌ ‌במזה"ת‌ ‌והנסיגה‌ ‌ההדרגתית‌ ‌של‌ ‌ארה"ב‌ ‌מהאזור‌, ‌שינו‌ ‌בתכלית‌ ‌את‌ ‌סדר‌ ‌העדיפויות‌ ‌ואת‌ ‌האג'נדה‌ ‌של‌ ‌המשטרים‌ ‌ושל‌ ‌הרחוב‌ ‌הערבי‌.‌

העניין‌ ‌הפלסטיני‌, שבמהלך‌ ‌עשורים‌ ‌רבים‌ ‌היה‌ ‌לגורם‌ ‌המלכד‌ ‌והמאחד‌ ‌בעולם‌ ‌הערבי (אם‌ ‌כי‌ ‌גם‌ ‌בעניין‌ ‌זה‌ ‌היו‌ ‌חילוקי‌ ‌דעות‌ ‌רבים‌ ‌בין‌ ‌תומכי‌ ‌הנורמליזציה‌ ‌למחנה‌ ‌הקיצוני‌, ‌שדחה‌ ‌כל‌ ‌אפשרות‌ ‌של‌ ‌הסדר), ‌נדחק‌ ‌לתחתית‌ ‌סדר‌ ‌העדיפויות‌ ‌האזורי.‌

במפגשים‌ ‌האחרונים‌ ‌של‌ ‌הליגה‌ ‌הערבית‌ ‌הנושא‌ ‌הזה‌ ‌לא נדון‌ ‌כלל,‌ ‌או‌ ‌שהיה‌ ‌אחד‌ ‌מהדברים‌ ‌הפחות‌ ‌דחופים‌ ‌וחשובים‌ ‌על‌ ‌סדר‌ ‌היום‌ ‌של‌ ‌המנהיגים‌ ‌הערביים.‌ ‌

הפגנה נגד תכנית המאה במרוקו, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
הפגנה נגד תכנית המאה במרוקו, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)

שונאים, סיפור אהבה

במקביל‌, ‌גברה‌ ‌התלות‌ ‌של‌ ‌המשטרים‌ ‌בארה"ב,‌ ‌לאור‌ ‌החשש‌ ‌מעזיבה‌ ‌ונטישה‌ ‌אמריקאית.‌ ‌ערב‌ ‌הסעודית‌ ‌מנסה ‌להתקרב‌ ‌לארה"ב‌ ‌ולישראל בכול כוחה,‌ ויורש‌ ‌העצר‌ ‌מחמד‌ ‌בן-סלמאן‌ ‌כבר‌ ‌יצא בעבר בהכרזות‌ ‌שהעידו‌ ‌על‌ ‌נכונותו‌ ‌לפשרה‌ ‌בסוגיות‌ ‌רבות‌ ‌הקשורות‌ ‌לפתרון‌ ‌הסכסוך‌ ‌הישראלי-הפלסטיני.‌ ‌הבית‌ ‌הלבן‌, מצדו, ‌הגן‌ ‌על‌ ‌המשטר‌ ‌הסעודי‌ ‌בפרשת‌ ‌העיתונאי‌ ‌הסעודי‌ ‌ג'מאל‌ ‌אל-חשוקג'י‌. ‌

גם בריאד‌ ‌מרגישים‌ ‌מחויבות‌ ‌גדולה‌ ‌כלפי‌ ‌הנשיא‌ ‌טראמפ, ‌וכך‌ ‌חשים‌ ‌אף ‌באבו-דאבי,‌ ‌מנאמה‌ ‌ומסקט. ‌וכך גם‌ ‌בקהיר,‌ ‌שם‌ ‌יודעים‌ ‌היטב‌ ‌שרק‌ ‌טראמפ‌ ‌מגן‌ ‌כרגע‌ ‌על‌ ‌משטר‌ ‌א-סיסי‌ ‌מפני‌ ‌הביקורת‌ ‌בקונגרס‌ ‌האמריקאי‌ ‌על הפרות‌ ‌זכויות‌ ‌האדם‌ ‌שם.‌ ‌גם‌ ‌ירדן‌ ‌חייבת‌ ‌לארצות הברית,‌ ‌ומכאן‌ ‌החשש‌ ‌להביע‌ ‌ביקורת‌ ‌נוקבת‌ ‌ופומבית‌ ‌נגד‌ ‌התכנית‌, ‌שעלולה‌ ‌לפגוע‌ ‌קשה‌ ‌בביטחון‌ ‌וביציבות‌ ‌בממלכה.‌ ‌

על רקע התמיכה השקטה הזאת, נוצר משבר בין ההנהגה של העולם הערבי לבין מחמוד עבאס (אבו-מאזן), שדורש מכל חברי הליגה הערבית לאמץ את העמדה שמגנה בתוקף את יוזמת טראמפ. על פי הפרסומים, הנשיא האמריקני ממשיך להפציר במדינות הערביות להגיב באופן חיובי לתכניתו ולשבח את יוזמתו.

הסיפור הזה מזכיר את ההתרחשויות בעת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים: גם אז התאכזבו הפלסטינים מהגינויים הרפים בעולם הערבי ומהיעדר התגובה ברחובותיו. גם הפעם הם מצאו את עצמם לגמרי לבדם בזירה הערבית-סונית.

בגדול‌, ‌ניתן‌ ‌לומר‌ ‌שטראמפ‌ ‌השיג‌ ‌באמצעות‌ ‌לחץ,‌ ‌איומים‌ ‌והבטחות‌ ‌יותר‌ ‌תמיכה‌ ‌ממה‌ ‌שניתן‌ ‌היה‌ ‌לשער‌ ‌עוד‌ ‌לפני‌ ‌מספר‌ ‌חודשים.‌ ‌העולם‌ ‌הערבי‌ ‌לא‌ ‌אמר‌ ‌"כן"‌ ‌נלהב לתכניתו,‌ ‌אך‌ ‌הוא‌ ‌גם‌ ‌לא‌ ‌אמר‌ ‌"לא‌" ‌נחרץ.‌ ‌זה‌ ‌לא‌ ‌מעט‌ ‌בכלל‌

בגדול‌, ‌ניתן‌ ‌לומר‌ ‌שטראמפ‌ ‌השיג‌ ‌באמצעות‌ ‌לחץ,‌ ‌איומים‌ ‌והבטחות‌ ‌יותר‌ ‌תמיכה‌ ‌ממה‌ ‌שניתן‌ ‌היה‌ ‌לשער‌ ‌עוד‌ ‌לפני‌ ‌מספר‌ ‌חודשים.‌ ‌העולם‌ ‌הערבי‌ ‌לא‌ ‌אמר‌ ‌"כן"‌ ‌נלהב לתכניתו,‌ ‌אך‌ ‌הוא‌ ‌גם‌ ‌לא‌ ‌אמר‌ ‌"לא‌" ‌נחרץ.‌ ‌בשביל‌ ‌טראמפ‌ ‌זה‌ ‌לא‌ ‌מעט‌ ‌בכלל‌.

מהצד‌ ‌השני‌ ‌ניצבים‌ ‌האזרחים‌ הערבים, שברובם‌ ‌עסוקים‌ ‌בהישרדות,‌ ‌בהתמודדות‌ ‌עם‌ ‌המחירים‌ ‌הגואים‌, התשתיות‌ ‌הדלות ‌והמשטרים‌ ‌האוטוריטריים‌ ‌שאינם‌ ‌מאפשרים‌ ‌כל‌ ‌מחאה‌ ‌שאינה‌ ‌מתואמת‌ ‌עם‌ ‌השלטון.‌ ‌הנושא‌ ‌הפלסטיני‌ ‌כבר‌ ‌לא‌ ‌נמצא‌ ‌גם בראש מעיניהם, לאור‌ ‌הדברים‌ ‌שמתרחשים‌ ‌מדי‌ ‌יום‌ ‌בארצותיהם.‌ ‌

הדור‌ ‌הצעיר‌ ‌במדינות‌ ‌הללו‌ ‌גדל‌ ‌בצל ‌היחלשות מדינות‌ ‌הלאום‌ ‌הערביות‌, ‌ומתמודד‌ ‌עם‌ ‌קשיים‌ ‌רבים‌ – זהותיים,‌ ‌אידאולוגיים,‌ ‌כלכליים‌ ‌ואחרים‌ ‌- שזרים להוריו.  ‌

האם‌ ‌האדישות‌ ‌שאפיינה‌ ‌את‌ ‌תגובת ‌העולם‌ ‌הערבי‌ ‌ביחס‌ ‌ליוזמת ‌טראמפ‌ ‌יכולה‌ ‌להתפרש‌ ‌כהסכמה‌ ‌לכל‌ ‌צעד‌ ‌ישראלי עתידי ביחס‌ ‌לשטחים‌ ‌הפלסטיניים?‌ ‌האם‌ ‌גם‌ ‌סיפוח‌ ‌של‌ ‌חלקים‌ ‌מהגדה‌ ‌המערבית‌ ‌יתקבל‌ ‌באותה‌ ‌מידה‌ ‌של‌ ‌אדישות?‌ ‌

חשוב‌ ‌לזכור‌ ‌שכל‌ ‌דבר‌ ‌שקשור‌ ‌לירושלים‌ ‌ואל-אקצא‌ ‌לוחץ‌ ‌על‌ ‌כל‌ ‌המיתרים‌ ‌הערבים הרגישים‌.‌ ‌סיפוח‌ ‌חד-צדדי‌ ‌של‌ ‌בקעת‌ ‌הירדן‌ ‌או‌ ‌של‌ ‌התנחלויות‌ ‌עלול‌ ‌לפגוע‌ ‌קשה‌ ‌בירדן,‌ ‌שאוכלוסייתה‌ ‌ברובה‌ ‌פלסטינית,‌ ‌ואף‌ ‌לגרום‌ ‌לנתק‌ ‌בין‌ ‌המדינות.‌ ‌

צעדים‌ ‌חד-צדדיים‌ ‌עלולים‌ ‌גם‌ ‌לפגוע‌ ‌בהמשך‌ ‌ההתקרבות‌ ‌בין‌ ‌ישראל‌ ‌לעולם‌ ‌הערבי.‌ ‌סביר‌ ‌להניח ‌שגם‌ ‌בגלל‌ ‌הסיבות‌ ‌הללו‌ (בנוסף‌ ‌לחשש מהבערת‌ ‌הגדה‌ ‌ומפגיעה‌ ‌בביטחון‌ ‌הישראלי‌) צעדים כאלה לא‌ ‌יקרו‌ ‌בתקופה‌ ‌הקרובה.‌ ‌

אבל‌ ‌אם‌ ‌מישהו‌ ‌חושב‌ ‌שהעולם‌ ‌הערבי‌ ‌יבלום‌ ‌את‌ ‌טראמפ‌ ‌–‌ ‌שיחשוב‌ ‌שוב.‌ ‌בבירות‌ ‌ערב ‌אולי‌ ‌מצפים‌ ‌שתכנית‌ו ‌תקרוס‌ ‌מעצמה,‌ ‌אך‌ ‌לא‌ ‌מתכוונים‌ ‌להקריב‌ ‌את‌ ‌יחסיהם‌ ‌עם‌ ‌הדייר הכוחני‌ ‌של הבית‌ ‌הלבן‌ ‌על‌ ‌המזבח‌ ‌העזוב‌ ‌של‌ ‌הסוגיה‌ ‌הפלסטינית.‌

עוד 1,157 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים

אזהרה אחרונה לפני שתשובה (שוב) נעלם עם כספי הפנסיות שלנו

קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

תגובות אחרונות

בניכוי נתניהו ובאב"ד - מצבנו במשבר הכלכלי הנוכחי מצוין

 

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 535 מילים
עודכן לפני 3 שעות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה