לפני שבועיים, שישי בערב, קפצה לי ידיעה בנייד באתר חדשות מקומי של ראשון לציון, שבכלל שלא הייתי מודע לקיומו. כותרת הידיעה הייתה: "מורה לאזרחות בראשון לציון קרא לסרבנות בצה"ל וכינה טייסים רוצחי ילדים, העירייה סיימה את העסקתו בתיכון".

התחלתי לקרוא בעניין. מתברר כי בבית הספר התיכון הנמצא פחות ממאה מטרים ממקום מגוריי, פוטר מורה לאזרחות בשם ד"ר מאיר ברוכין. ד"ר ברוכין פוטר בגין תלונות שהגיעו מהורים של תלמידים בבית הספר בו מלמד ברוכין, על דעותיו של המורה כפי שהביע אותן בפייסבוק וכן בכיתה בשיעורי האזרחות שהעביר.

פניתי למאיר ברוכין באופן אישי, כדי לשמוע ממנו את טענותיו באופן בלתי אמצעי, וכדי לנסות להבין דברים גדולים יותר על פוליטיקה וחינוך.

"הייתי מוכן לחתום גם על תעודת הוראה לבן גביר"

ראשית, סיקרן אותי מאד לדעת איך התחיל מחול השדים שנוצר סביב מאיר: האם הורה אחד התלונן? האם מספר הורים? מה נאמר לו בשימוע עם מנהלת התיכון? כיצד הסבירו לו את הפיטורים? האם נוצר נחשול הסתה כנגדו שפשוט לא נעצר? האם התאכזב מחוסר קולגיאליות של מורים בבית הספר?

מאיר סירב לענות על שאלות אלו: לדבריו, ישנם עוד עניינים שאינם פתורים בשלב זה, וטרם נחתם הסכם על סיום העסקתו בעירייה. חוץ מהעניין הזה, מאיר היה מוכן לדבר על הכול, ויש לו המון מה לומר.

מאיר, האם נעשה לך עוול?
"אני הגעתי לשימוע הפיטורים שלי כשהחזקתי ביד שלי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שבו היו הנחיות לגבי מה מותר ומה אסור למורה לומר בשיעור. אני לא חרגתי במילימטר במה שכתוב שם. בעצם בפיטורים שלי התעלמו לגמרי ממכלול הנסיבות וההקשרים, והסתכלו רק על הרעש הציבורי.

"תראה, אני לימדתי בשלוש כיתות בתיכון במקיף ט'. כל התלונות הגיעו מכיתה אחת. בכיתה הזאת יש קבוצה של כמה תלמידים עם תפיסת עולם בעיני ימנית-קיצונית. עוד לפני שהפרשה התפוצצה, ביקשתי להפסיק ללמד בכיתה הזאת, ואכן הפסקתי ללמד שם. עשיתי שיחת פרידה עם חלק מהתלמידים בכיתה הזאת, וחלקם אף ביקשו ממני להישאר וללמד".

"לימדתי בשלוש כיתות. כל התלונות הגיעו מכיתה אחת. בכיתה הזאת יש קבוצה של כמה תלמידים עם תפיסת עולם בעיני ימנית-קיצונית. עוד לפני שהפרשה התפוצצה, ביקשתי להפסיק ללמד בכיתה הזאת"

אז מה קרה שם?
"המערכת לא אוהבת מורים שעושים גלים. מרבים לדבר במערכת החינוך הישראלית על עידוד חשיבה ביקורתית. אני סבור שהמערכת בפועל מתנהגת הפוך מן ההצהרות הללו ומעדיפים צייתנות".

האם אין בעיה בזה שמורה, שיש לו מרות וסמכות בעיניהם של תלמידיו, ישקף להם עמדות פוליטיות?
"אני 31 שנים מורה. אני לא זוכר שהיה איזשהו תלמיד ששינה את דעתו בגלל משהו שאמרתי. מי שמייחס לי כוחות מיסטיים של "המרה" כזו או אחרת, טועה לחלוטין, ולדעתי לא נותן קרדיט לתלמידים. יותר מזה, אני ראיתי שכשאני אומר את דעתי בנושא שהוא שנוי במחלוקת, עובדה שרוב התלמידים לא מסכימים איתי.

"מה שכן, אני מציג לתלמידים שאלות, אני מעודד אותם לחשוב. נכון שלפעמים הבעתי את דעותיי, שהן אינן בזרם המרכזי, אבל תמיד הבאתי את כל קשת הדעות, גם אלו שלחלוטין מנוגדות לשלי, וכן בסה"כ כיבדתי את כללי המשחק בשיעורים בבית הספר.

"נכון שלפעמים הבעתי את דעותיי, שהן אינן בזרם המרכזי, אבל תמיד הבאתי את כל קשת הדעות, גם אלו שלחלוטין מנוגדות לשלי, וכן בסה"כ כיבדתי את כללי המשחק בשיעורים"

"מכל מקום, אני עומד על כך שיש מקום לכל הדעות, גם במערכת החינוך. אני אתן לך דוגמה: בעבר עסקתי בהכשרת מורים בסמינר הקיבוצים. הייתי בצוות ההיגוי שעסק בהסבת אקדמאים להוראה.

"באחת הסדנאות שהעברתי, שאל אחד המשתתפים בסדנה, מה אם נגיד איתמר בן גביר היה משתתף בתוכנית הזאת. האם הייתי מוכן לחתום לו על התעודה שמאפשרת לו להיות מורה? אמרתי שאם היה עומד בכל הדרישות האקדמיות, הייתי חותם לו על התעודה ללא היסוס".

הוצאו מהקשרם

מורה לאזרחות שמפוטר בגלל הבעת דעה, לא מתיישב עם הדימוי הפתוח שלרוב אנו מייחסים לחברה הישראלית. מצד שני, זה לא המורה הראשון שפוטר בגלל דעותיו בישראל. הבעייתיות מובנת: לימוד, אפילו ברמה התיכונית, תמיד כרוך בהבעת עמדה פוליטית.

גם לימוד אבולוציה בבתי ספר הוא משהו שטעון פוליטית, שהרי קבוצות פוליטיות לא קטנות מתנגדות ללימודי אבולוציה בטענה שמדובר בעמדה שנויה במחלוקת.

באופן מעניין תורת היחסות של איינשטיין, שלפיה הזמן הוא מרחב יחסי ומסות גדולות יכולות לעקם את הזמן עצמו, נשמעת כמו טירוף מוחלט לאדם הלא משכיל, אך היא אינה מעוררת התנגדות פוליטית, משום שהיא אינה נוגעת בנקודות הרגישות של הקונצנזוס.

כאן בדיוק התרעומת על פיטוריו של ד"ר ברוכין: לימודי אזרחות לא יכולים להיעשות ללא הקשר פוליטי, שהרי יש מחלוקת בחברה בישראל על שאלות יסוד בסיסיות כמו הפרדת דת ומדינה, חופש הביטוי, חופש דת, הישיבה בשטחים ובמובן מסוים, עצם ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. כל התייחסות לכל אחד מן הנושאים הבסיסיים הללו תהיה בהכרח כרוכה בפוליטיקה.

לכן, ברוכין לא פוטר כי הוא שילב פוליטיקה בשיעורים, אלא כי הוא שילב את העמדה הלא נכונה, זו שלמערכת לא נוח איתה. המערכת מעדיפה מורים שימשיכו לשכפל את השיח הקיים, וד"ר ברוכין סטה מהכלל הזה.

גם אני לא מסכים עם כל הדעות שלך. אתה קראת לטייסים רוצחים למשל.
"קודם כל, בשיעורים לא הבעתי עמדה כזאת ולא משהו קרוב לה. לקחו פוסט מסוים בפייסבוק, ניתקו אותו לגמרי מההקשר, ואמרו שקראתי לטייסים או לצה"ל רוצחים, שזו ממש לא הטענה שלי.

"אני התייחסתי באותו פוסט למקרה ההפצצה שהרגה את כל משפחת סווארקה בעזה. אם אתה שופט את הטייס על פי התוצאה, זה רצח. ברור לי שהכוונה של הטייס לא הייתה להרוג חפים מפשע, והרצון להרוג אותם לא היה מה שהנחה את מעשיו.

"עם זאת, ברור לי שהוא לקח את ההיתכנות האפשרית של התוצאה הזאת בחשבון, ולפי פרשנות מסוימת הוא יכול להיחשב רוצח. אני הייתי שמח להיפגש עם הטייס הזה או עם טייסים אחרים, ולשמוע את הצד שלהם".

"אני התייחסתי באותו פוסט למקרה ההפצצה שהרגה את כל משפחת סווארקה בעזה. אם אתה שופט את הטייס על פי התוצאה, זה רצח. ברור לי שהכוונה של הטייס לא הייתה להרוג חפים מפשע, והרצון להרוג אותם לא היה מה שהנחה את מעשיו"

עמדה קצת בעייתית לא?
"המסר שלי אינו בקונצנזוס, הוא בשוליים, אין ספק בכלל. אבל לטעון נגדי שאני קראתי לטייסים רוצחים, כאילו זה מה שאני מעביר בשיעורים, זה לא נכון. הוא הדין לגבי פוסט שפרסמתי בפייסבוק, שטענו נגדי עם הפרסומים שקראתי לסרבנות.

"אני פרסמתי בפייסבוק פוסט שהכיל את השורה: 'כל חייל, כל מלש"ב, אתם לא חייבים לעשות את זה. אתם יכולים לבחור בצד הנכון של ההיסטוריה. אתם יכולים לסרב. פשוט סרבו'.

"ללא הקשר, אפשר להבין שקראתי לסרבנות גורפת, אולם בפועל הפוסט נכתב על רקע מקרה של ילד בשם מוחמד איבראהים מוהיסין, שהוכה עד זוב דם על ידי חיילי צה"ל. שאלתי, האם אתם רוצים להיות חיילים כאלה? סרבו.

"עכשיו, להגיד שאני מתנגד לסרבנות באופן גורף? זה גם יהיה שקר. הייתי שמח למאסה קריטית של סרבנות, אבל לא בגלל שאני שונא את המדינה, אלא בגלל שהייתי רוצה לראות מדינה טובה יותר, מדינה שאינה כובשת עם אחר. אבל הנקודה היא שלא הבעתי את הדעות האלה בשיעורים, וגם זו לא הדעה שפרסמתי בפייסבוק. זה פשוט להוציא את הדברים מהקשרם בצורה מטעה".

"הייתי שמח למאסה קריטית של סרבנות, אבל לא בגלל שאני שונא את המדינה, אלא בגלל שהייתי רוצה לראות מדינה טובה יותר, מדינה שאינה כובשת עם אחר"

"השיעור הכי חשוב"

סוציולוג המשפט רונן שמיר כתב ב-2010 כי בישראל יש "טיפוח מאורגן וארוך שנים של זיהוי תודעתי בין ציונות 'אמיתית' לבין מפעל ההתנחלות", ושתהליך זה מוביל ל"הצמדת הכינוי 'אנטי־ציוני' לכל גילוי של אופוזיציה יהודית לשליטה הישראלית על הפלסטינים".

המשמעות היא חברה בה הממשלה מזוהה עם המדינה, והתנגדות לממשלה מהווה התנגדות למדינה ובגידה. נראה שגם ד"ר ברוכין הוא קורבן לדיכוטומיה הזאת, של זיהוי כל מי שמתנגד לממשלה ולמדיניותה כבוגד, שנתניהו הוא ההתגלמות הכי מובהקת שלה.

מאיר מה עכשיו?
"תראה, למרות שפיטרו אותי, אני כנראה לא כזה מורה גרוע: אחרי הפרסומים קיבלתי מעל 3,000 פוסטים תומכים בפייסבוק, חלקם מאד מרגשים. קיבלתי המון הודעות תמיכה אישיות מתלמידים לשעבר, חלקם בכלל חיים בחוץ לארץ.

"קיבלתי הצעות עבודה ממנהלים של לפחות חמישה תיכונים שונים, לבוא ללמד שם. קיבלתי הודעות מהורים לתלמידים שאמרו לי "אני רוצה שתלמד את הילד שלי" ועוד ועוד גילויי תמיכה.

"למרות שפיטרו אותי, אני כנראה לא כזה מורה גרוע: אחרי הפרסומים קיבלתי מעל 3,000 פוסטים תומכים בפייסבוק. קיבלתי הצעות עבודה ממנהלים של לפחות חמישה תיכונים שונים, לבוא ללמד שם"

"הודעות התמיכה מאד ריגשו אותי ואני חושב שהן באמת מעידות על העשייה שלי כמורה, יותר מכמה פוסטים בפייסבוק. אני אמשיך להיות מורה, אני גם אמשיך לעסוק במחקר אקדמי ואני אסתדר.

"אני מקווה שעוד כמה שנים אני אסתכל אחורה על כל הפרשה הזאת, ואני אגיד שכאן היה שיעור האזרחות הכי משמעותי שנתתי, ותאמין שאני נתתי כמה שיעורים בחיי".

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.