הכנות להריסת מאחז לא חוקי סמוך ליצהר, ארכיון (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
Sraya Diamant/Flash90

על פי תכנית המאה של טראמפ, 15 התנחלויות בגדה יהפכו לאיים של ריבונות ישראלית בתוך המדינה הפלסטינית העתידית, ויוטלו עליהן מגבלות שונות ● אך מנהיגי המתנחלים מבטיחים להרחיב אותן ● "אנו מודים לטראמפ על ההכרה בזכותנו על 30% מהאדמה, אבל אל תחשבו לרגע שוויתרנו על 70% הנותרים"

כדי להגיע להתנחלות איתמר שבצפון הגדה המערבית, אזרחי ישראל צריכים לנסוע בכביש 60, העורק הראשי בכיוון צפון-דרום מעבר לקו הירוק. הכביש המתעקל כולל לרוב אורכו נתיב אחד בלבד בכל כיוון, הוא מואר בקושי ובקטעים שנמשכים כמה קילומטרים אין קליטה סלולרית – ליקוי מסוכן במיוחד בהתחשב בתקריות השגרתיות של יידוי אבנים בצמתים מרכזיים, גם באזור איתמר.

למרות שהממשלה החלה לסלול לאחרונה "כבישים עוקפים" עבור המתנחלים ביישובי גב ההר שבאזור שכם – יצהר, אלון מורה, הר ברכה ואיתמר – התכניות הללו מכסות רק חלק קטן מכביש 60. אבל לפי תכנית המאה, המתנחלים מיישובי גב ההר יקבלו דרכי גישה אקסקלוסיביות שיחברו אותם לשאר שטח ישראל, שיפור משמעותי לעומת הכבישים העוקפים שהוחל בסלילתם.

מבט על ההתנחלות איתמר (צילום: יעקב מגיד/Times of Israel)
מבט על ההתנחלות איתמר (צילום: ג'ייקוב מגיד/Times of Israel)

כבישי הגישה הללו נחוצים משום שעל פי חזון ההצעה האמריקאית, ארבע ההתנחלויות הללו, יחד עם 11 התנחלויות אחרות ברחבי הגדה המערבית, ייהפכו למובלעות, שיהיו מוקפות כמעט לגמרי בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית.

אותם יישובים יהיו תחת ריבונות ישראלית מלאה – מטרתה ארוכת השנים של תנועת ההתנחלות, שרבים האמינו כי תושג לכל היותר עבור יישובים הקרובים יותר לקו הירוק. זו גם הסיבה לכך שתושבי אותן 15 התנחלויות בירכו על הצעת הבית הלבן. עם זאת, אף על פי שממשל טראמפ אולי מצפה מההתנחלויות האלה לקבל את מעמדם כמובלעות, אין לתושביהן כל כוונה לעשות זאת.

מפת השלום של טראמפ
מפת השלום של טראמפ

הרחבת המובלעות

עבור רוב הימין הישראלי, תכנית השלום של נשיא ארצות הברית, שהוצגה השבוע בבית הלבן לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא בבחינת חלום שהתגשם.

על פי חזונם, כל ההתנחלויות וכן השטחים המקיפים אותן יהיו תחת ריבונות ישראלית, המהווים כ-30% משטחי הגדה המערבית. לצד זאת יוצבו תנאים רבים נוספים להקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת, למשל הדרישה שהיא תישאר תחת שליטה ביטחונית כוללת של ישראל, שרק מעטים מצפים שהם אכן ימולאו.

"אחת המשימות החשובות שלנו כעת היא לקבוע גבולות רחבים ככל האפשר ליישובים המבודדים, לאותה תקופת ביניים המצפה לנו", אמר נאמן, והבטיח לפעול נגד הסעיף שמונע את "הרחבת טביעת הרגל" של המובלעות

כדי להקים ישות פלסטינית כזאת, נראה שאדריכלי התכנית, שעמם נמנים כמה אישי מפתח הידועים בקשריהם עם תנועת ההתנחלות, מכירים בכך שבשלב מסוים התרחבות היישובים הישראליים בחלק משטחי הקו הירוק תצטרך להיבלם.

בעוד שהתכנית הצליחה לכלול כמעט את כל ההתנחלויות במסגרת גבולותיה העתידיים של ישראל, 15 יישובים הממוקמים בעומק הגדה היוו אתגר שקשה להתגבר עליו. לפי התכנית, המובלעות הן פשרה שנועדה להתגבר על מכשול זה:

"לאוכלוסיית הישראלים המתגוררים במובלעות אשר ממוקמות בתוך השטח הרציף הפלסטיני, אבל הן חלק מישראל תהיה אפשרות להישאר במקומם, אלא אם יבחרו אחרת, והם ימשיכו להחזיק באזרחותם הישראלית.

"יהיו להם דרכי גישה שיחברו אותם לשטחה של ישראל. הם יהיו כפופים למינהל האזרחי של ישראל, בכלל זאת בענייני תכנון בתוך אותן מובלעות ישראליות. הם לא יסבלו מאפליה, ויקבלו הגנה ביטחונית נאותה. אותן מובלעות ודרכי גישה יהיו נתונות תחת אחריות ביטחונית ישראלית".

התכנית לא מספקת הרבה מידע נוסף בנוגע לאותן מובלעות, אך היא מצפה מישראל להימנע מלהרחיבן "מעבר לטביעת הרגל הנוכחית שלהן" בארבע השנים הבאות – התקופה שהוקצבה לפלסטינים להחליט האם לקבל את יוזמת טראמפ.

בעוד שכמה ממנהיגי המתנחלים רואים את הסעיף הזה כשקול להקפאת הבנייה, ניסוחו המעורפל מאפשר את הבנייה בתוך גבולותיהן של אותן התנחלויות מבודדות. יתר על כן, החלתה של ריבונות ישראלית על אותם יישובים תאפשר להאיץ את תהליך הבנייה בהם, שכן לא יהיה עוד צורך באישורי משרד הביטחון.

משמאל לימין: ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני (צילום: חיים זך/לשכת העיתונות הממשלתית)
משמאל: ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן, נתניהו, ויו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני (צילום: חיים זך/לע"מ)

השינוי הזה נותן למתנחלים בתוך ומחוץ לאותן מובלעות עתידיות סיבה טובה לחגוג. בהודעה שפרסם ביום שלישי האחרון, אמר ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן: "חובה עלינו להודות, להלל ולשבח את בורא העולם אשר גמל לנו טובה גדולה ונתן את מנת חלקנו בהרחבת גבולות המדינה".

אבל נאמן, שמתגורר בכרמי צור, אחת מ-15 המובלעות המוצעות, הבהיר שיילחם נגד החלקים בתכנית שהוא מתנגד להם. "עלינו לקבוע גבולות רחבים ככל האפשר ליישובים המבודדים, לאותה תקופת ביניים המצפה לנו", אמר נאמן, והבטיח לפעול נגד הסעיף שמונע את "הרחבת טביעת הרגל" של המובלעות.

ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, הדהד בדבריו את עמדתו של עמיתו נאמן. "לא נקבל הקמת מדינת טרור בלב הארץ", אמר דגן, שיישובי גב ההר נמצאים בתחום שיפוטו, באשר לאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בסופו של דבר. "לא נקבל 15 יישובים מבודדים במרחב, ולא הקפאת תכנון בשום תנאי".

דגן הביע הערכה כלפי ראש הממשלה היוצא, נתניהו, על שהצליח להשיג את תמיכתה של ארצות הברית בסיפוח ההתנחלויות, אבל טען כי "אין שום חוק במדינת ישראל, שאומר שחייבים לקבל כל פרט מתכנית אמריקאית".

אל ראשי המועצות מיהודה ושומרון הצטרפו תושבי ההתנחלות אלון מורה, שפרסמו הצהרה משלהם, בה הבטיחו לפעול נגד התכנית ו"להעמיק שורשים בארץ אבותינו".  דובר היישוב, אריה ארבוס, הבהיר לנו כי חשוב גם להודות לטראמפ על ההכרה ב"זכותו המוסרית של העם היהודי על יהודה ושומרון". עם זאת, הוא קרא לקבוע עובדות בשטח שיימנעו את בידוד 15 המובלעות המוצעות.

"אם יש משהו שהתכנית הזאת מוכיחה, זה שהתנועה שלנו הייתה אפקטיבית", אמר, וטען כי כשם שהתכנית שנחשפה ביום שלישי מביאה בחשבון את התרחבותה של ישראל מעבר לקו הירוק ב-52 השנים האחרונות, היא יכולה להמשיך לעשות זאת אם ישראל תמשיך ותרחיב את טביעת הרגל שלה בגדה".

תלמידי ישיבת איתמר, בצפון הגדה המערבית, אוכלים ארוחת צהריים, 30 בינואר 2020 (צילום: יעקב מגיד/Times of Israel)
תלמידי ישיבת איתמר, בצפון הגדה, אוכלים ארוחת צהריים, 30 בינואר 2020 (צילום: יעקב מגיד/Times of Israel)

להסכים או לדחות?

האם התכנית מציעה משהו טוב יותר מהמצב הנוכחי עבור 15 היישובים? לדברי ארבוס, מדינה פלסטינית תציב איום גדול יותר על אלון מורה, ועל שאר היישובים שיהיו בשטחה של ישות עתידית כזאת, לעומת הסכנות הקיימות כיום. "העובדה שהם אומרים שהיא תהיה מפורזת לא מרגיעה אותי ולו במעט", הוא אומר.

הרב הראשי של הישיבה בהתנחלות איתמר אמר לנו: "חלמנו על ריבונות במשך זמן רב. אבל לא באנו לכאן רק בשביל יישוב אחד פה ושם, אלא על בסיס האמונה שלנו שכל זה שייך לנו, כולל שכם"

באיתמר, מביעה ליטל מיכאלי רגשות מעורבים. אף שבאופן עקרוני היא מתנגדת להקמתה של מדינה פלסטינית, היא מודה שהיא לא מאוד מוטרדת מהאפשרות הזאת, מכיוון שהיא אינה צופה שרמאללה תקבל את תכנית טראמפ.

ואכן, יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), דחה את מאמציה של וושינגטון מכול וכול. הוא כינה את העסקה "סטירת המאה", והבטיח כי היא תושלך "לפח הזבל של ההיסטוריה".

"אם נקבל אותו יחס כמו התושבים בכל מקום אחר, וביטחוננו יובטח, אולי זה משהו שאני אוכל לחיות איתו", אומרת מיכאלי, אם לארבעה בת 33. "מה שהכי חשוב לי זה לקחת את הילדים שלי לבית הספר בבטחה כל בוקר".

יתר על כן, מיכאלי טוענת שהתחושה באיתמר היא כבר ממילא כמו במובלעת מבודדת. "אני עדיין צריכה לעבור במחסום כשאני יוצאת מיהודה ושומרון" כדי להיכנס לשטח הריבונות של ישראל, היא אומרת.

תושבי איתמר סבלו לא מעט התקפות טרור בעשורים האחרונים, בכללן אחת אכזרית במיוחד במרץ 2011, כאשר שני מפגעים נכנסו לביתם של הרב אהוד פוגל ואשתו רות ורצחו אותם ושלושה מבין ששת ילדיהם. התקפות טרור קטלניות שבוצעו במקום מאז 2002 גבו את חייהם של 15 גברים, נשים וילדים נוספים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון/לע
נתניהו וטראמפ באירוע הכרזת תכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

אל תבקשו ממני לקבל את זה

נראה שתכנית טראמפ הייתה נושא השיחה בישיבת איתמר ביום חמישי. אפשר היה לשמוע את תלמידי ומורי הישיבה דנים בשאלה מה צריכה להיות תגובתם של מנהיגי המתנחלים להצעה, בשעה שעשו את דרכם אל חדר האוכל.

רב הישיבה, יהושע ון דייק, שוחח איתנו לאחר שסיים שיעור על "נקודת המבט הדתית" על התכנית. "זה מורכב. חלמנו על ריבונות במשך זמן רב. אבל לא באנו לכאן רק בשביל יישוב אחד פה ושם, אלא על בסיס האמונה שלנו שכל זה שייך לנו, כולל שכם", הוא אומר. "אני מוכן להודות להם על ההכרה בזכותי על 30% מהאדמה, אבל אל תחשבו לרגע שזה אומר שוויתרתי על 70% הנותרים".

שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן (משמאל), מחבק את חבר הכנסת מטעם הליכוד יהודה גליק בעת ביקור תנחומים בביתו בהתנחלות עותניאל (צילום: באדיבות מועצה אזורית הר חברון. ינואר 2018)
שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן (משמאל), מחבק את חבר הכנסת מטעם הליכוד יהודה גליק בעת ביקור תנחומים בביתו בהתנחלות עותניאל (צילום: באדיבות מועצה אזורית הר חברון. ינואר 2018)

חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד יהודה גליק, שמתגורר בעותניאל, אחת המובלעות האחרות המוצעות בתכנית, היה יותר אופטימי. "לא הכול מושלם, אבל אם תשאל אותי אם יום שלישי היה יום חג, תשובתי תהיה חיובית", הוא אומר.

יתר על כן, הוא מאמין שהן ישראל והן ארצות הברית יפעלו כדי להבטיח שיישובים כמו זה שהוא מתגורר בו לא יהפכו בסופו של דבר למובלעות מבודדות.

"דיוויד ערך ביקור תנחומים בעותניאל לאחר מות אשתי", אומר גליק, כשכוונתו לשגריר ארצות הברית, דיוויד פרידמן, אחד מאדריכלי המפתח של העסקה. "הוא יודע כמה המקומות האלה חשובים. אני בטוח שהוא ימצא דרך לדאוג להם".

עוד 1,214 מילים
סגירה