חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90

חברי ועדת הכנסת עשויים להתעלם היום מהחשדות החמורים לשחיתות של חיים כץ, ולהעניק לו חסינות מהעמדה לדין ● בשיחות עם זמן ישראל, מנסים חברי הוועדה להסביר מדוע ניתן להתעלם מהמעשים הפליליים המיוחסים לכץ בטיוטת כתב האישום ● ייתכן כי הסיקור התקשורתי הלקוי והאדישות הציבורית יקלו על ח"כים מכל המפלגות להציל את עורו של אחד האנשים החזקים בכנסת

חברי ועדת הכנסת שדנים בבקשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לדחות את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ מהליכוד, ישמעו היום (שלישי) את טיעוניו של כץ, ואחר כך יכריעו אם להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין.

מאחר שלוועדת הכנסת יש במקרה הזה אופי מעין שיפוטי, חבריה לא יכולים לומר מראש מה עמדתם בסוגיה. "זה לא רק עניין טכני", מבהירה אחת מהם בשיחה עם זמן ישראל. "זה לא רק שאסור לנו לפרסם מראש את דעתנו. זה לא הגון שתהיה לנו דעה מוקדמת. אנו צריכים להחליט עניינית, אחרי ששמענו את כל הטיעונים. ואני חייבת להגיד שלפי ההתרשמות שלי, הדיון שהתקיים עד עכשיו, שלא כמו דיונים רבים בכנסת, היה ענייני והתמקד בעובדות".

השאלה החשובה היא באילו עובדות התמקד הדיון, ולמה. כפי שהראינו בכתבות שפורסמו בזמן ישראל אחרי הגשת כתב האישום נגד כץ – עומדות נגדו טענות קשות ביותר, המעידות על מערכת יחסים הדוקה עם מוטי בן ארי, איש הכספים הבכיר של תאגיד אקוויטל, שנשלט על ידי הטייקון קובי מימון.

כתב האישום כולל תיאורים מפורטים של פגישות רבות בין כץ לבן-ארי, כאשר כץ כבר היה ח"כ, במהלכן סחרו השניים בניירות ערך מבלי לדווח על התיאום ביניהם.

"לא ברור מתי מקרה הוא ניגוד אינטרסים ומתי הוא צירוף מקרים. אם לח"כ יש שכן שחולה במחלה ממארת, לא ייתכן שזה יהיה ניגוד עניינים אם הוא יפעל כדי להכניס לסל התרופות תרופה למחלה"

הבעיה היא שהחלק הזה בכתב האישום, שהתיאורים בו גורמים ללסת להישמט בתדהמה, לא הובילו לבסוף לאישום פלילי, מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה לא השתכנע כי הראיות שנאספו משכנעות מספיק לכתב אישום חמור על שוחד.

וכך, התיאורים שיקוממו כל אזרח הגון, נשארו רק כרקע לטענה המשפטית היחידה שעומדת כרגע נגד כץ, לפיה הוא קידם תיקון לחוק שבן ארי היה מעוניין בו, כדי לקדם את ענייניו הפרטיים של האחרון, בלי לדווח על ניגוד עניינים לכנסת.

על פי כתב האישום, כץ זירז חקיקת תיקון לחוק ניירות ערך, שהיטיב עם בן-ארי. לא רק זאת, הוא גם זימן את בן-ארי לכנסת כדי להעיד כמומחה, בלי לחשוף את הקשרים ההדוקים ביניהם. כשנשאל על כך – שיקר.

גדעון סער (צילום: Flash90)
גדעון סער (צילום: Flash90)

לכאורה – פרשה מקוממת של הון-שלטון, שחייבת להתברר עד תום בבית משפט. הבעיה היא שחברי הוועדה לא סבורים כך. אנשי ה"קואליציה" בוועדה (למעשה, אין קואליציה או אופוזיציה בכנסת הנוכחית) בהובלת איילת שקד, גדעון סער ומיקי זוהר, פועלים כדי להבטיח לכץ את החסינות, והם כנראה לא יישארו לבד.

מיקי זוהר, שאמר בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת כי "נבחרי הציבור לא יכולים ללכת בכל רגע ליועץ המשפטי לממשלה ולשאול אותו אם הם פועלים כחוק. אני מבקש לפעול בצורה חופשית", מסמן כנראה את הכיוון שאליו נוטים כרגע רוב חבריו, אולי אפילו כולם: להעניק לכץ חסינות שתמנע את העמדתו לדין.

אם הליכוד והימין מצופף שורות סביב כץ – כשברקע זוכרים כולם גם כתבי האישום שהוגשו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו – קשה להבין את הנרפות וההססנות של חברי ה"אופוזיציה" בוועדת הכנסת.

"הציטוטים שהיו בתקשורת, ושמהם עולה שכולנו בעד חסינות הם מוטים", אומר חבר כנסת נוסף בוועדה שדיבר שלא לייחוס, "אולי הרושם הזה התקבל כי בדיון שכבר התקיים, שאלנו את היועמ"ש שאלות קשות. אבל זה היה כדי לחדד ולהבין למה הוא מתנגד לחסינות, ולא בהכרח כי אנו מתנגדים לדבריו. כשנפגוש את עורכת הדין של כץ נשאל גם אותה שאלות קשות, ואז נכריע".

גם אם הסיקור היה מוטה וגם אם השאלות ששאלתם היו קשות כדי לחדד נקודה, היה ברור ממהלך הדיון שאתם נוטים להעניק לכץ חסינות.

"אכן היה צריך לעשות כאן דיון מעמיק על גבולות הגזרה של ניגודי האינטרסים. הכללים בעניין הזה לא ברורים. וזו גם הפעם הראשונה שמתקיים דיון מהסוג הזה. לא ברור מתי מקרה הוא ניגוד אינטרסים ומתי הוא פשוט צירוף מקרים. לדוגמה – אם לח"כ יש שכן שחולה במחלה ממארת, לא ייתכן שזה יהיה ניגוד עניינים אם אותו חבר כנסת יפעל כדי להכניס לסל התרופות תרופה למחלה הזו".

טיעון "השכן החולה" חוזר שוב ושוב בדברי חברי הכנסת, אולי כי היה מי שדאג לפמפם אותו באוזניהם. כאמור, מסכת העובדות המתוארת בכתב האישום נגד כץ כוללת חקיקה המיטיבה עם חבר קרוב, שהוא גם יועצו הפיננסי של טייקון משפיע. היועמ"ש השתכנע שכץ ובן-ארי אכן הפכו לחברים קרובים, וזו אחת הסיבות שכתב האישום לא התגבש לבסוף לעבירת שוחד.

אבל ההתייחסות אל המסכת העובדתית הזו כאילו היא "פשוט צירוף מקרים" והשוואתה למקרה שבו חבר כנסת יקדם חוק שמיטיב עם שכן החולה במחלה ממארת, היא לא רק ספין, אלא גם עלבון לאינטליגנציה.

כל מטרתו להרדים את הציבור, שממילא מתקשה למצוא את ידיו ורגליו בסבך המשפטי של החקירות ומשפטי השחיתות שמתנהלים במקביל בשנים האחרונות.

"צריך לעשות הבחנה בין כתב האישום לבין שאלת החסינות", אומרת ח"כ תמר זנדברג (העבודה-גשר-מרצ) החברה בוועדת הכנסת. "אסור שהחסינות תהפוך למועדון חברים ששומרים על עצמם מפני העמדה לדין. זה מה שינחה אותי בקבלת ההחלטה, אחרי שאשמע את כל הצדדים".

תמר זנדברג (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
תמר זנדברג (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בכיר בישראל ביתנו העריך שהח"כים לאופוזיציה יגבשו את דעתם במהלך הדיון בשיטת "נראה לאן נושבת הרוח". אם יתקבל הרושם שהחסינות מובטחת, כפי שזה נראה כרגע, עוד נראה ברגע האחרון סחף לכיוון הזה, כולל אפילו אפשרות לא בלתי סבירה של הענקת חסינות פה אחד לכץ.

הרציונל הפוליטי הטקטי מוכר לכל חובבי תכנית הריאליטי "הישרדות", אשר משתתפיה נאבקים על שרשרת חסינות. אם יהיה ברור שהחסינות מובטחת לכץ, וכולם יבינו שהוא לא יעמוד לדין ויחזור למשחק – עדיף יהיה לחברי כל השבטים להימנע מלפתוח איתו חשבון מיותר. כץ נחשב שחקן חזק ומי יודע מתי יזדקקו לו.

ומה יהיה עם האינטרס הציבורי המובהק, שטענות חמורות כל כך, כמו הטענות נגד כץ, יגיעו לבית משפט ויתבררו שם בשקיפות וביסודיות? ולא רק כדי להעניש את כץ, אם יורשע, אלא גם כדי לקבוע נורמה מחייבת וברורה לעתיד?

כנראה שלח"כים אין תמריץ גדול דיו לעשות זאת. כלי התקשורת המרכזיים מרדימים את דעת הקהל, והציבור לא מתעניין בפרטים המורכבים, עייף משלל חקירות שחיתות, ולפחות במקרה של כץ די ברור שהוא לא ייצא להפגנות מחאה.

עוד 891 מילים
סגירה