ד"ר אברהם ארביב, לשעבר סגן המדען הראשי במשרד האנרגיה, פרסם בהארץ מאמר מעניין תחת הכותרת "רוח, שמש – אבל גם גז" (הארץ 29 לינואר). להלן פוסט תגובה שלי עם מספר הערות והשלמות למאמר של ד"ר אברהם ארביב:

"לגז הטבעי היה תפקיד מכריע כדלק מעבר לכלכלת אנרגיה חדשה. הוא נועד קודם כל להחליף את הפחם, ובזה הוא הצליח בארץ ובעולם", כותב ד"ר ארביב, ובצדק. אלא שעידן זה הסתיים, או עומד להסתיים.

"לגז הטבעי היה תפקיד מכריע כדלק מעבר לכלכלת אנרגיה חדשה. הוא נועד קודם כל להחליף את הפחם, ובזה הוא הצליח בארץ ובעולם", כותב ד"ר ארביב, ובצדק. אלא שעידן זה הסתיים, או עומד להסתיים

מקורות האנרגיה המתכלים והמזהמים אינם עוד הזולים ביותר. זה שינוי שכבר יש לו, ויהיו לו השלכות נרחבות בשנים הבאות.

מכון רוקי מאונטיין Rocky Mountain Institute, בדוחות שפורסמו בספטמבר האחרון, סיכם זאת כך: "הניתוח מביא ראיות משכנעות לכך ש-2019 מייצגת נקודת מפנה. הכלכלה כיום מעדיפה אנרגיה נקייה על פני כמעט כל ייצור חשמל מתחנות כוח חדשות השורפות גז".

בינואר 2020, דיווח מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי EIA, כי כ-76% מיכולת ייצור החשמל שחברות החשנל מתכננות להוסיף בארה"ב ב-2020 יגיעו באופן גורף מאנרגיה סולארית ומרוח.

ביוני 2019 אישרה מועצת נציבות המים והחשמל בלוס אנג'לס חוזה ל-25 שנה לחשמל סולארי משולב באחסון חשמל בסוללות, במחיר נמוך משמעותית ממחיר הייחוס לחשמל מתחנות כוח גזיות חדשות.

עלות מערכות סולאריות לייצור חשמל ירדה בשיעור של 80% מאז 2010, וכיום חשמל מאנרגיה סולארית ומרוח זול יותר ומתחרה בהצלחה בחשמל שמופק מדלקים מתכלים כמו גז ופחם, אפילו במחירים הנמוכים הנוכחיים של גז בעולם. המשך ירידות העלויות הצפוי ב-20-10 השנים הבאות, יאפשרו לתחנות כוח סולאריות חדשות להיות זולות יותר אף מעלויות התפעול של תחנות כוח קיימות השורפות גז.

מקורות האנרגיה המתכלים והמזהמים אינם עוד הזולים ביותר. עלות מערכות סולאריות לייצור חשמל ירדה ב-80% מאז 2010, וכיום חשמל מאנרגיה סולארית ומרוח זול יותר מחשמל שמופק מגז ופחם. זה שינוי שיהיו לו השלכות נרחבות בשנים הבאות

בישראל של היום צריך לעבור לאנרגיות מתחדשות, ואין צורך להקים תחנות גזיות חדשות מעבר לאלו שכבר אושרו.

*  *  *

במאמר של ד"ר אברהם ארביב נאמר כי אין היגיון לשמור את הגז באדמה, ואם ישראל לא תייצא אותו – יעשו זאת מדינות אחרות. על קביעה זו הדעות חלוקות. ועדת צמח ובעקבותיה וועדת אדירי מלפני כשנה המליצה לשמור חלק ניכר מהגז באדמה לצרכי המדינה. מדובר ב-500 BCM גז מתוך כ-780 BCM הנמצאים בתגליות הגז בישראל.

לפי מתווה הגז, אסור למכור את הגז המיוצא במחיר הנמוך ממחירו בישראל, אחרת הצרכנים בישראל יסבסדו את הגז לייצוא. במצב הנוכחי, כלל לא ברור שגז מישראל יוכל להתחרות בשוק העולמי. גם לא ברור מה תפקידה של שהממשלה בנושא זה, האם היא צריכה להיות מחלקת השיווק והמכירות של תאגידי הגז.

לפי מתווה הגז, אסור למכור את הגז המיוצא במחיר הנמוך ממחירו בארץ, אחרת נסבסד את הגז לייצוא. כרגע כלל לא ברור שגז שלנו יוכל להתחרות בשוק העולמי. לא ברור גם מה תפקיד הממשלה פה, והאם היא צריכה להיות מחלקת השיווק של תאגידי הגז

ד"ר ארביב צודק כאשר הוא כותב "יש לציין שניצול חשמל מאנרגיה מתחדשת בשעות שהשמש אינה זורחת או הרוח אינה נושבת, דורש טכנולוגיות לאגירת חשמל". אך, בניגוד לדבריו, טכנולוגיות כאלו, בעיקר אגירת חשמל בסוללות ליתיום-ברזל-פוספט, זמינות כיום בקנה מידה רחב, ויש להן כדאיות כלכלית, והכדאיות תלך ותגדל עם הירידה הצפוי במחירי טכנולוגיות אגירת החשמל בעשור הבא.

לפי Bloomberg New Energy Outlook 2019, מיוני 2019, באמצע שנות ה-2020, סוללות לאחסון חשמל תהיינה המקור התחרותי ביותר לאספקת חשמל בזמני שיאי הביקוש לחשמל.

עד שנת 2030 הסוללות יאתגרו את הפחם והגז בתחום ייצור החשמל דרך יכולת אספקת חשמל כשהשמש אינה זורחת, והרוח לא נושבת. ככל שיגבר ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במערכת, תחנות כוח השורפות דלקים מתכלים כמו גז ופחם, יופעלו פחות ופחות.

עד 2030 הסוללות יאתגרו את הפחם והגז בייצור החשמל כשהשמש אינה זורחת והרוח לא נושבת. ככל שיגבר ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במערכת, תחנות כוח השורפות דלקים מתכלים כמו גז ופחם יופעלו פחות

עד שנת 2030 תחנות כוח גזיות ופחמיות אלו יופעלו רק 30% עד 65% מהזמן. זו ניצולת נמוכה בהרבה מטווח השימוש לפיו תחנות כוח אלו מתוכננו להפעלה.

שימוש מצומצם יותר בתחנות גזיות ופחמיות, פירושו שייצור חשמל מתחנות כוח חדשות יתייקר בכ-30% עד שנת 2050, והמשך הפעלת תחנות הכוח הקיימות תהיה כ-15% פחות תחרותית.

בנושא זה כדאי לשמוע את יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, "אנו מתקדמים לעולם של אין סוף אנרגיה. יהיה אפשר לאחסן חשמל בצורה יעילה. כל אחד מאתנו יוכל לייצר חשמל ולמכור את העודפים, כל אחד מאיתנו יהיה יצרן וצרכן".

לדרך שתבחר כדי להתמודד עם משבר האקלים, ולמעבר לאנרגיות מתחדשות תהיה השפעה עצומה על ישראל.

שימוש מצומצם בתחנות גזיות ופחמיות, פירושו שייצור חשמל מתחנות כוח חדשות יתייקר בכ-30% עד שנת 2050, והמשך הפעלת תחנות הכוח הקיימות תהייה כ-15% פחות תחרותית

אלא שהמצב אינו פשוט, מבינים את המגמות אבל יש הרבה אי-ודאות. השאלה היא איך מתמודדים עם אי-הוודאות, מה עושים עד שתבחר הדרך?

אפשר לחכות ולראות איך הטכנולוגיה מתנהגת, מה תהיה הטכנולוגיה המובילה לייצור החשמל, מה יהיה מחיר הפליטות מתחנות כוח השורפות דלקים מתכלים, מה תהייה הטכנולוגיה המובילה לאגירת חשמל? ומה יהיה מחיר אגירת החשמל, וכו'.

אלא שבינתיים מקבלים החלטות שהשפעתן תהייה להרבה שנים, כמו הקמת תחנות כוח השורפות גז. למעשה מקבלים היום החלטות של אתמול. במילים אחרות, זה שלא מתחייבים, זו החלטה שתשפיע על העתיד. נבנה תחנות כוח השורפות גז ואז נצטרך להשבית אותן בתוך מספר שנים ספורות.

אלא שבינתיים מקבלים החלטות שהשפעתן תהייה להרבה שנים, כמו הקמת תחנות כוח השורפות גז, שאולי נצטרך להשבית בעתיד. למעשה מקבלים היום החלטות של אתמול. במילים אחרות, זה שלא מתחייבים, זו החלטה שתשפיע על העתיד

ישראל צריכה לשנות את מודל ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות. לא רק להתאים אותן למודלים עתידיים, אלא לפעול להיות בחזית התהליך ולהנות ממנו כלכלית.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.