• חיים כץ ואביחי מנדלבליט בוועדת הכנסת, אחרי שבקשת החסינות של כץ עברה בוועדת הכנסת. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • ועדת הכנסת שדנה בבקשת החסינות של חיים כץ (מימין). 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • חיים כץ במהלך הדיון בבקשת החסינות שלו בוועדת הכנסת. 4 בפברואר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
    Olivier Fitoussi/Flash90
  • ועדת הכנסת דנה בבקשת החסינות של חיים כץ. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)
    פלאש90

חסינות כץ במאבק על שלטון החוק, הפוליטיקה ניצחה

ועדת הכנסת החליטה אתמול להעניק חסינות לח״כ חיים כץ, אחרי דיון טעון בדרמה, אינטרסים פוליטיים וחשבונות אישיים ● חברי הכנסת באו לחרוץ דין, בלי אמצעים משפטיים, בלי ידע מספיק, בלי ניסיון ועם ערימה של דעות קדומות ● בסוף הם החליטו על פי מידת החברות לכץ, או השייכות הפוליטית, או כדי להכניס ליועץ המשפטי לממשלה ● פרשנות

שעות ארוכות ישבתי אתמול בוועדת הכנסת שדנה בהסרת החסינות של ח"כ חיים כץ. האירוע היה מרתק, היו בו דרמה אנושית, דיון חוקתי, אינטרס פוליטי, חברות הדוקה ויריבות בין חברי כנסת, זעם וחשבונות אישיים, והכל התנהל באווירת בחירות טעונה.

כץ קיבל בסופו של דבר את החסינות שביקש, אבל חברי הכנסת הודו כי הם מצביעים בלב כבד. ואכן, לכל אחד יש סיבה לצאת מהדיון הזה עם משקעים כבדים, אבל גם למי שישב בצד ועקב אחרי הנעשה לא היה קל.

נגד חיים כץ הוגש כתב אישום חמור על מרמה והפרת אמונים, אחרי שהצליח להסיר בשימוע שהיה לו את סעיף השוחד. בעקבות כתב האישום נאלץ כץ להתפטר מתפקיד שר הרווחה שבו החזיק.

כץ, לפי כתב האישום, עבד בניגוד אינטרסים, קידם בכנסת חוקי אג"ח שונים, וסייע בכך לחברו הטוב ואיש סודו מוטי בן ארי שעשה מיליונים בעקבות היוזמות של כץ. כץ גם צירף את בן ארי לדיוני ועדת הכלכלה מבלי שאמר לאיש שהוא חבר טוב ובעל עניין מובהק.

חברי הכנסת היו צריכים לקבל את ההחלטה על החסינות על פי כתב האישום שמונח בפניהם. הם היו אמורים לקבוע אם ח"כ כץ פעל במסגרת תפקידו או לא. זו הייתה משימה בלתי אפשרית.

בוועדת הכנסת טען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי כץ ביצע מעשה רמייה ביודעין. כץ, בהתרגשות רבה, אמר שהוא פעל ביושר ובתום לב. בפני חברי הכנסת לא הוצגו ראיות או עדויות, כמובן, והם נדרשו לשפוט על פי הרושם הכללי שקיבלו או בגלל חשבונות אחרים.

בוועדה טען מנדלבליט כי כץ ביצע מעשה רמייה ביודעין. כץ אמר שפעל ביושר ובתום לב. בפני חברי הכנסת לא הוצגו ראיות או עדויות, כמובן, והם נדרשו לשפוט על פי הרושם הכללי שקיבלו או בגלל חשבונות אחרים

חוסר האונים, הבלבול וגם הציניות בחדר הוועדה זעקו לשמיים. "יש לנו ארגז כלים מצומצם, עם שיקול דעת מוגבל", טענה ח"כ רויטל סוויד (העבודה-מרצ), פרקליטה שסירבה להיות שופטת, רק כדי שלא לקבל החלטות מסוג אלה שאליהן היא נדרשה אתמול בוועדה. סוויד הצביעה, בסופו של דבר, נגד מתן חסינות לכץ.

"ההליך זוהם באינטרסים פוליטיים", אמר ח"כ מיכאל ביטון (כחול-לבן), כאילו היה שופט מחוזי שיושב בדין. "כץ חטא בעבירות של יושרה ושקיפות. נתנו לסוס לשמור על האורווה. היועץ לא בא להפליל סתם. קשה להוכיח תועלת כספית ואישית". ביטון נמנע בהצבעה.

"הכנסת מתערבת בכל תחום חיים. כל דבר יכול להיות ניגוד עניינים. הכל קרוב אליך", הוסיפה ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. "כץ עשה עבירה אתית. הוא לא קיבל כסף. זה לא שוחד. אם ההצבעה הייתה חשאית, 90 אחוז היו מצביעים בעד". שקד הצביעה בעד החסינות, כמובן.

"ההליך זוהם באינטרסים פוליטיים. כץ חטא בעבירות של יושרה ושקיפות. נתנו לסוס לשמור על האורווה. היועץ לא בא להפליל סתם. קשה להוכיח תועלת כספית ואישית"

שקד צודקת, כנראה. אילו הייתה מתקיימת הצבעה חשאית רוב חברי הוועדה – שהוקמה, אגב, כדי לדון בענייני החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו – היו מצביעים בעד כץ. כל אחד שם את עצמו בנעליים של כץ, ורוצה לדאוג לעצמו ולחסינות שלו אם וכאשר.

במהלך הדיונים אפשר היה לזהות את האיבה הגדולה שרוחשים רוב חברי הכנסת בגוש הימין ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות. גם מי שחושב שכץ לא פעל בתום לב וצריך לעמוד לדין, הצביע בעד חסינות, רק כדי להביך את היועץ.

אבל ההצבעה בעד החסינות של כץ מביכה גם את הכנסת, וזה לא פחות חמור. בימים שבהם האמון בפוליטיקאים שואף לאפס, והכעס עליהם מתגבר עם כל מערכת בחירות נוספת, מתגלה הכנסת כמו גילדה סגורה, ועד עובדים אליטיסטי שמגן על עצמו ועל אנשיו.

בימים שבהם האמון בפוליטיקאים שואף לאפס, והכעס עליהם מתגבר עם כל מערכת בחירות נוספת, מתגלה הכנסת כמו גילדה סגורה, ועד אליטיסטי שמגן על עצמו ועל אנשיו

ח"כ תמר זנדברג ממרצ הבינה נכון את הבעיה. "זה בדיוק הדימוי של עליונות הפוליטיקאים מעל שלטון החוק. הכנסת היא לא עיר מקלט", אמרה זנדברג, אבל הדברים שלה התפרשו מיד כמו ניגוח פוליטי.

במלים אחרות: חברי הכנסת באו לחרוץ דין, בלי אמצעים משפטיים, בלי ידע מספיק, בלי ניסיון ועם ערימה של דעות קדומות. בסוף הם החליטו על פי מידת החברות לכץ, שהוא סחבק של רבים מהם, או השייכות הפוליטית, או כדי להכניס ליועץ. אחרי אתמול, איש לא באמת יודע אם כץ הביא את החבר הטוב שלו לוועדת הכלכלה בתמימות או במעשה רמייה. אולי גם לא ידעו לעולם.

ומה שנותר הוא לקוות כי בג"ץ יתערב בתהליך המגוחך שראינו בכנסת, יעביר את עניינו של כץ לדיון בבית המשפט, ושם יוחלט אם הוא באמת נוכל מסוכן או פוליטיקאי שרק דואג לרווחת הציבור.

עוד 681 מילים
סגירה