המהפכה לא תשודר בטלויזיה

ברני סנדרס (צילום: AP Foto/ Cheryl Senter)
AP Foto/ Cheryl Senter
ברני סנדרס

הבחירות הקרובות בארה"ב הן מהפכה בקנה מידה של פעם במאה. מיליוני אמריקאים קמים בבוקר עם הלך-רוח של הקמת המדינה מחדש. אם אפשר היה לבחור מתי להיוולד, מבחינתם זה עכשיו, בפתחו של אקלים סוציאל-דמוקרטי שיעצב את המאה העשרים ואחת. זו מלחמת אזרחים אמיתית כנגד הממסד, רק באמצעים דמוקרטים, והסיבה שקנה המידה הזה לא משתקף בתקשורת הישראלית, היא כדי לא לעורר באזרחים הישראלים השראה.

לקראת הבחירות בארה"ב מיליוני אמריקאים קמים בבוקר עם הלך-רוח של מלחמת אזרחים אמיתית כנגד הממסד, רק באמצעים דמוקרטים. הסיבה שזה לא משתקף בתקשורת הישראלית: לא לעורר באזרחים הישראלים השראה

ראשית נשים בצד את הספקנות למקרה שהתרחיש הנבואי הזה נשמע גם לכם הזוי. להלן נתון:
תשעה מיליון אזרחים שהצביעו לאובמה ב-2012, נשארו בבית ולא יצאו להצביע לקלינטון ב-2016. אחוז הצבעה נמוך הוא שהכריע את בחירות 2016 לטובת הרפובליקנים. אם בבחירות הקרובות רק חלק מהנעדרים יצאו להצביע, הם יכריעו את הבחירות וזה יהיה לטובת המהפכן סנדרס. קל וחומר אם פי עשרה מהם יצאו להצביע.

יאמרו הספקנים בסרקזם: "רק פי עשרה? למה לא פי מאה..?". אז שיקבלו עוד נתון:

ב-2016 כשקלינטון בראשה, המפלגה הדמוקרטית קיבלה 63 מיליון קולות.

המפלגה הרפובליקנית עם טראמפ בראשה קיבלה פחות, רק 60 מיליון (זה הספיק ל-"ניצחון" כי בתקופות בהם סמכויות המדינה היו בידי הרפובליקנים, הם דאגו להטות את כללי המשחק לטובתם).

אבל האוכלוסיה בארה"ב מונה כ-330 מיליון איש, וזה אומר שלא פחות מ-100 מיליון אמריקאים לא הצביעו.

9 מיליון אזרחים שהצביעו לאובמה ב-2012, נשארו בבית בלי להצביע לקלינטון ב-2016. אחוז הצבעה נמוך הכריע את הבחירות לטובת הרפובליקנים. אם בבחירות הקרובות רק חלק מהנעדרים יצביעו, הם יכריעו את הבחירות

מדוע כל כך הרבה אנשים לא יצאו להצביע? העדר אמון והשראה. הם חשים היטב שהבחירה בין מועמד קפיטליסטי אחד שמכונה "רפובליקני", למועמד קפיטליסטי אחר שמכונה "דמוקרטי", לא תשפר את חייהם. רפובליקני או דמוקרטי, קפיטליזם ניאוליברלי מדכא ימשיך לקצץ מהם זכויות, חרויות, ושירותי מדינה חיוניים.

אבל בעוד תשעה חודשים, בפעם הראשונה מאז פרנקלין רוזוולט הסוציאל-דמוקרט, אפשרות הבחירה שתועמד בפניהם תהיה שונה. מה שהופך את ברני סנדרס למיוחד זה שברני משנה את הנוסחה – מול הקפיטליסט לא עומד עוד קפיטליסט, אלא דמוקרט-סוציאליסט.

הפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני כמעט מאה שנה, אז התנאים היו זהים למציאות היום, ולכן גם תוצאת הבחירות תהיה זהה.

מדוע כל כך הרבה אנשים לא יצאו להצביע? העדר אמון והשראה. הם חשים היטב שהבחירה בין מועמד קפיטליסטי אחד שמכונה "רפובליקני", למועמד קפיטליסטי אחר שמכונה "דמוקרטי", לא תשפר את חייהם

שלא יהיה לאיש ספק שברני הוא הנשיא הבא של ארה"ב. בנשיאותו הוא יפדה מוניטין צחור מצחור של יותר מחמישים שנים, שמפעים את כל מי שלא שמע עליו עד לפני ארבע שנים, והיו הרבה.

אפילו קמפיין של חצי שנה, לפני שהיה מוכר, הספיק כדי שיצא בתיקו מול הילרי קלינטון המאוד מפורסמת. רק מוסדות המפלגה שהטו את הכף לטובתה אפשרו לה לנצח, נגד רצון הבוחרים. אגב מרכז המפלגה הדמוקרטית מנסה לעשות זאת שוב עם שינויים בתקנון שנועדו שוב להאט את ברני.

היום ברני סנדרס הוא השם הכי מוכר מבין המתמודדים לנשיאות, ויש לו את מספר התורמים הגדול ביותר בהיסטוריה, יותר מכל נשיא אחר בתולדות ארה"ב. חשובה אף יותר, התשוקה לשינוי של תומכיו המדוכאים כלכלית, והם מתנדבים להשקיע זמן ואנרגיה בלשכנע סביבתם להאמין בסוציאל-דמוקרטיה.

אפילו קמפיין של חצי שנה, לפני שהיה מוכר, הספיק כדי שיצא בתיקו מול הילרי קלינטון המאוד מפורסמת. היום ברני סנדרס הוא השם הכי מוכר מבין המתמודדים לנשיאות, ויש לו את מספר התורמים הגדול ביותר בהיסטוריה

והעבודה נותנת אותותיה. סקר אחר סקר ברני סנדרס מתחזק ככל שהוא נחשף יותר. העקביות שלו לצד מעמד העובדים לאורך כל שנותיו כפוליטיקאי מתגלה ליותר אזרחים בכל יום, כשלרשותו אוגדות תומכים נלהבים ליצור לשתף ולהפיץ את הקמפיין שלו לחבריהם.

ומכיוון שברני נותן מענה של אמת לבעיות שדראמפ הציע להן מענה שקרי (הבטיח לייבש את הביצה, בפועל מינה את הצפרדעים לתפקידים הכי בכירים לצידו), לא רק אחוז ההצבעה גדל, תומכים מאוכזבים של טראמפ אף עוברים להצביע לברני.

בכל הסקרים שהתפרסמו עד היום ברני מנצח את דראמפ, ותמיד בהפרש הגדול ביותר מכל מועמד דמוקרטי אחר, כשהדימוי שמנסים לשוות לברני אנשי התקשורת של ההון הוא של מועמד לא "ריאליסטי" לניצחון. ההפך מהאמת

בכל הסקרים שהתפרסמו עד היום ברני מנצח את דראמפ, ותמיד בהפרש הגדול ביותר מכל מועמד דמוקרטי אחר, כשהדימוי שמנסים לשוות לברני אנשי התקשורת של ההון הוא של מועמד לא "ריאליסטי" לניצחון. ההפך מהאמת

גם זה נשמע לכם הזוי? אמריקה בשבילכם היא בדמויות הפלסטיק הקפיטליסטיות של טראמפ, קלינטון או ביידן? האמנתם ברעיון פוליטיקת הזהויות ואתם לא נותנים סיכוי לגבר לבן יהודי וגמלוני עם מבטא ברוקליני לנצח? אתם לא לבד.

ותאשימו רק את התקשורת השבויה שלנו שמצנזרת את האמת. לב הבעיה ומה שחשוב להפנות תשומת ליבנו אליו – הפער בין השטח לסיקור בתקשורת של השטח.

אמריקה בשבילכם היא בדמויות הפלסטיק הקפיטליסטיות של טראמפ, קלינטון או ביידן? אתם לא נותנים סיכוי לגבר לבן יהודי וגמלוני עם מבטא ברוקליני לנצח? תאשימו את התקשורת השבויה שלנו שמצנזרת את האמת

לפני מספר ימים התפרסמה הקלטה של טראמפ מישיבה פנימית עם אנשי הקמפיין שלו, בה הוא מודה שבבחירות 2016 מול הילרי, הוא ייחל שהילרי תבחר לעצמה כל סגן נשיא מלבד סנדרס.

הסיבה ברורה, והילרי קלינטון שמשרתת את שליטי-ההון לא איכזבה. עוד הוא נשמע אומר בהקלטה שהיחיד שינצח אותו בבחירות 2020 מבין המועמדים הדמוקרטים הנוכחיים זה ברני סנדרס.

טראמפ שב-2016 העתיק את מצע הקמפיין של סנדרס (בלי כוונה לקיים) קרא נכון את אמריקה אז, והוא קורא אותה נכון גם היום. הקלטות בהן הנשיא מתנבא שיפסיד למועמד מהמפלגה היריבה אם יבחר בפריימריז היו אמורות לגרום למפלגה הדמוקרטית לבטל עכשיו את הפריימריז ולהכריז על ברני כמועמד המפלגה לנשיאות.

אלא שהמפלגה הדמוקרטית שגם היא הושחתה ברובה על ידי שליטי-ההון, אינה מעונינת בניצחון סוציאל-דמוקרטי שימנע מהאלפיון העליון להמשיך לעשוק.

בהקלטה של טראמפ מישיבה פנימית עם אנשי הקמפיין שלו, הודה שבבחירות 2016 מול הילרי, ייחל שהילרי תבחר לעצמה כל סגן נשיא מלבד סנדרס. קלינטון שמשרתת את שליטי-ההון לא איכזבה

כמו ב-2016, שליטי-ההון מעדיפים מועמד בטוח שישרת אותם, שיתמודד מול הרפובליקנים, כמו קלינטון, גם במחיר של הפסד בבחירות לקפיטליסט אחר. לכן את המידע הזה אפשר לשמוע רק ברשתות החברתיות, מפי עיתונאים עצמאיים. הוא לא בחדשות בגופי התקשורת הגדולים שבחזקת שליטי ההון גם אצלנו. גם הם מייחלים שסנדרס לא יבחר ואף לא יזוהה, ולכן מעלימים אותו מעינינו.

הבעיה הגדולה ביותר שלנו, מעמד הביניים, היא אחיזתם של הטייקונים שהתרחבה מעבר למונופולים אל ערוצי התקשורת. זה לא מקרי שטייקונים מענפים שונים ומשונים הגיעו לשבת יחד בדירקטוריון הממנה של ערוצי תקשורת.

בדיוק כמו בארה"ב בה תאגידים השתלטו על ערוצים ועיתונים (MSNBC, וושינגטון-פוסט ועוד.. רק לאחרונה הניו-יורק טיימס הכריז שהוא תומך באיימי קלובשרד, מכל האנשים) –  כך גם אצלנו בדירקטוריון ערוץ 2 חברים בנקים, חברות אנרגיה, מחצבים, ועוד מונופולים מתחומים אחרים. טייקונים מנותקים מהקהילה הם האחרונים שאפשר לסמוך עליהם לשקיפות ואחריות לאומית.

את המידע הזה אפשר לשמוע רק ברשתות החברתיות, מפי עיתונאים עצמאיים. הוא לא בחדשות בגופי התקשורת הגדולים שבחזקת שליטי ההון גם אצלנו. גם הם מייחלים שסנדרס לא יבחר ואף לא יזוהה, ולכן מעלימים אותו מעינינו

תקשורת בשליטה של בעלי מונופולים זהו איום מבהיל על הדמוקרטיה. זו ה-סיבה שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות שפעם הנהיגו את המדינה, היום קרובות לאחוז החסימה. מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית כיום היא שביעית מגודלה בעבר בגלל שליטה של קפיטליסטים ניאוליברלים על אמצעי התעמולה.

כמה ערוצי חדשות יש בישראל? כמה אזרחים מכניסים אליהם הביתה מרצון בכל יום את הפיות המדברים שבחדשות? כמה מכניסים אותם אליהם למכונית?

אמון הציבור בתקשורת בארה"ב הוא בשפל של כל הזמנים, וזה הבדל גדול בינינו לאזרחי ארה"ב, תשומת הלב שלנו, והאמון בינינו האזרחים לחיים יבינים, זה כוח אולטימטיבי, והטייקונים זיהו הזדמנות למחטף וניכוס תשתית קיימת למטרותיהם. השתלטות על תשתיות ציבוריות קיימות כבר הצליחו להם בעבר כשהשתלטו על חברות מדינה שהיו שייכות לנו. חשוב לזכור גם שלרבים מהישראלים תלות בתקשורת המקומית בגלל מגבלת שפה שניה.

תקשורת בשליטת בעלי מונופולים היא איום מבהיל על הדמוקרטיה. זו ה-סיבה שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות שפעם הנהיגו את המדינה, היום קרובות לאחוז החסימה. מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית היא שביעית מגודלה בעבר

ניקח לדוגמא עסק אמין וותיק ממנו אנחנו רוכשים מוצרים בחדווה ובלב שקט. לו היינו רואים שלט עליו כתוב "ההנהלה התחלפה", היינו נערכים למציאות שהשתנתה. זה מה שקרה לתקשורת הישראלית, ההנהלה התחלפה בסתר ואיתה האג'נדה.

מעצם היותם המתווכים בין המידע/המציאות לעם, לאמצעי תקשורת עצמאיים חזקים מידה לא פחותה של חשיבות בדמוקרטיה משלוש הרשויות הידועות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. לאזרחים תלות כמעט מוחלטת בהם בכדי לקבל את ההחלטות הכי בסיסיות שיעצבו עתידם. מאגר הידע של האזרח הקטן על העולם סביבו מוביל בסוף לפתק שהוא משלשל לקלפי.

מדינה שיש בה אמצעי תקשורת שממומנים ישירות ע"י העם, כמו רשות שידור עם מודל האגרה, זו מדינה עם אזרחים מיודעים, שגם תמשל על ידי העם. מדינה ששליטי-הון שולטים באמצעי התקשורת שלה, היא מדינה עם עם לא-מיודע שנמשלת על ידי קומץ שליטי-הון.

לאזרחים תלות כמעט מוחלטת באמצעי התקשורת כדי לקבל את ההחלטות הכי בסיסיות שיעצבו עתידם. מאגר הידע של האזרח הקטן על העולם סביבו מוביל בסוף לפתק שהוא משלשל לקלפי

עלינו האזרחים ללמוד וללמד, שהחירות והידע הם הנכסים היקרים ביותר שיש לנו. ולנו בני האדם החופשיים והמיודעים שני אויבים נצחיים, שמאז ומעולם ביקשו לשלול חירויות מהשאר: 1. עשירים תאבי בצע – ששוללים מאיתנו חירויות כלכליות ואת הזכות לרכוש. 2. פונדמנטליסטים דתיים – ששוללים מאיתנו שוויון וחירויות במרחב. ולשם כך שניהם מבקשים לצנזר מאיתנו ידע.

טייקונים ופונדמנטליסטים, הן שתי קבוצות אנטי-דמוקרטיות מצמצמות חירויות וידע, שמרכיבות את גוש הימין בישראל. שתיהן מבקשות כוח על העם, אבל רק לאחת מהן יש את אמצעי השליטה – התקשורת.

כדי להוכיח מי שולטים בחברה צריך פשוט לשאול – מי הקבוצה בחברה שהכי מוטבת כלכלית? נעקוב אחר הכסף ונבין שמבין הקבוצות שנתניהו איגד למה שאנחנו מכירים כימין הישראלי הטייקונים–הפונדמנטליסטים-הלאומנים–והמושחתים, אלו הטייקונים כמובן שהם העשירים ביותר, וזה מסגיר שבידיהם השליטה. מעקב אחר הכסף גם שולל את המיתוסים שנתניהו מפיץ על שלטון פקידים.

יש לנו שני אויבים נצחיים, שמבקשים לשלול חירויות מהשאר: 1. עשירים תאבי בצע – ששוללים מאיתנו חירויות כלכליות, 2. פונדמנטליסטים דתיים – ששוללים מאיתנו שוויון וחירויות במרחב. לכן שניהם מבקשים לצנזר מאיתנו ידע

אבל הפוליטיקאים הסוציאל-דמוקרטים שלנו עדין נמים ולא מודים בפני הציבור, שבתשתית התקשורתית נעוצה הבעיה שלהם לשכנע בוחרים. זה כלל אפילו את שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון.

דף בפייסבוק ופרופיל בטוויטר זה כל מה שיש לפוליטיקאי סוציאל-דמוקרט מול צבאות של אנשי תקשורת עוינים בשירות שליטי ההון באולפנים מוארים. ברני סנדרס חושף את האמת הזו, וזו הסיבה לתמונת הראי בין תחושת האזרח/ית הישראלי, לתחושת האזרח/ית האמריקאי לא רק כשהם יוצאים להצביע, עוד לפני כן, כשהם מתנדבים לעבוד בחיזוק והפצת המסרים הנכונים באינטרנט. ברני מנצח כי עשרות מיליונים של אזרחים מתנדבים למענו ברשתות החברתיות.

בעוד אצלנו יאוש, בארה"ב התלהבות ואחוז הצבעה שיא של כל הזמנים, אנשים גוררים קרובי משפחה וחברים לקלפיות, כי האמריקאים התארגנו סביב דרמה אמיתית – נושאי הליבה של סנדרס לשיפור החיים של 90% מהעם, אבל אצלנו האזרחים לומדים על נושאים שוליים, שלא לומר רכילותיים, שמוגשים לנו באקסטרה-דרמה מבוימת בחדשות שערך הרבבון העליון.

דף בפייסבוק ופרופיל בטוויטר זה כל מה שיש לפוליטיקאי סוציאל-דמוקרט מול צבאות אנשי תקשורת עוינים בשירות שליטי ההון באולפנים מוארים. ברני סנדרס חושף את האמת הזו, ולכן עשרות מיליוני אזרחים מתנדבים למענו ברשתות החברתיות

עד שפוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים לא יאמרו לעם מה שאמר סנדרס בשידור חי לצופים – שאת הפרסומות בערוץ קנו חברות האנרגיה והתרופות כדי שהעיתונאים המראיינים יהיו עוינים כלפיו, כמי שמאיים על רווחי העתק של אותן חברות תאבות בצע; ועד שלא יאמרו את מה שסנדרס חוזר ואומר בראיון כמו זה וברבים אחרים, דבר לא ישתנה בפוליטיקה בישראל.

אמצעי התקשורת הגדולים הפכו לאויבי העם, לא בגלל העיתונאים, חלקם יכולים להיות מקצועיים ואובייקטיבים ברוחם, אלא בגלל שליטתם של שליטי-ההון על עורכיהם.

ת'כלס, הפוליטיקה בישראל הפסיקה לעניין כי התקשורת עוסקת רק באספקט השחיתות, ולא מהאספקט החברתי-כלכלי. תוצאות הבחירות ידועות מראש, כחול-לבן או ליכוד זו לא בחירה מאתגרת. כך או כך את המדינה תנהיג מפלגה קפיטליסטית, שרווחת האזרחים תהיה בעדיפות נמוכה עבור חבריה מאשר האצת התעשרות הטייקונים.

אחיזת החנק של הטייקונים על התקשורת הישראלית מונעת תקומת כל גורם מעורר השראה ומפיח תקווה, סוציאל-דמוקרטי בהכרח, כי עניינה של התקשורת בפוליטיקה הוא לשם בידור, לא לשם שינוי.

עד שפוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים לא יאמרו לעם מה שאמר סנדרס בשידור חי לצופים – שאת הפרסומות בערוץ קנו חברות האנרגיה והתרופות כדי שהמראיינים יהיו עוינים כלפיו, כמי שמאיים על רווחי העתק שלהן, זה לא ישתנה

הזרם הבלתי פוסק של פוליטיקאים קפיטליסטים בשליחות ההון שנכנס לכנסת ומחליף נבחרי ציבור שנאמנותם לציבור, הם תוצר מפס ייצור של מפעלי התעמולה בשליטת שליטי ההון. פוליטיקאים אלו הם שסגרו את "רשות-השידור" העצמאית, ובמקומה הקימו "תאגיד" בשליטתם. פוליטיקאים מושחתים מתחלפים, שליטי ההון נשארים לדורות.

בתוכנית אופירה וברקו היה ראיון שהזכיר אותה תחושת העצמה שעולה מצפיה בראיונות עם סנדרס. בראיון עם הפעיל החברתי ברק כהן, השתלח בו הכדורגלן ברקו, כהן ענה לו "אתה יריב שלי" וחשף בפני הצופים את הקשר הבעייתי בין הכדורגלן לשר האוצר (כחלון).

כהן גם התייחס למראיין הכדורגלן שמתיימר להיות משפטן ועיתונאי, באופן ששינה את מאזן הכוחות באולפן. כהן העצים אותנו עם האמת, כשהרים חצי מסך וחשף את קשר השחיתות, את התוכנית ואת המגישים במערומיהם.

אם היה מרים עוד חצי מסך היה חושף את המניעים לעצם קיומה המעליב של תוכנית אקטואליה בה כדורגלן יושב על תקן עיתונאי, מניעים שמדגימים את המשמעות של סגירת "רשות שידור" עצמאית והחלפתה ב"תאגיד שידור", הכפוף לדרג פוליטי שכפוף לשליטי-ההון. ויש גם את הראיון המפורסם של ג'ון סטיוארט בתוכנית "קרוספייר".

ב"אופירה וברקו" היה ראיון שהזכיר את תחושת ההעצמה שעולה מצפיה בראיונות עם סנדרס. בראיון עם הפעיל החברתי ברק כהן, ענה כהן על השתלחות הכדורגלן ברקו: "אתה יריב שלי", וחשף בפני הצופים את הקשר הבעייתי בין הכדורגלן לשר האוצר (כחלון)

אבל מי בין הפוליטיקאים בישראל מרים מסך על התקשורת? מי הסנדרס שלנו שיכפיל לאזרחים את המשכורות? זה הרכיב שהיה חסר אחרי המחאה החברתית בקמפיין של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'.

  • אילו שלי היתה "יוצאת חוצץ" במציאות על הסיבה האמיתית שהדמות שלה נחתכה לעד מארץ-נהדרת;
  • אילו היתה חושפת מי אלו שעבורם היתה "שרופה" ב-90% מהעיתונות המודפסת;
  • אם היתה עוסקת בסיבה שאין יותר כתבים לעניני עבודה, ובמקומם יש כתבים לעניני צרכנות –

אולי שליטי-ההון לא היו מצליחים למנוע ממנה (מומחית לענייני עבודה) להגיע לסמכויות המדינה וליישם את השינוי החברתי-כלכלי שתבע העם במחאה הגדולה בתולדות המדינה. צריך לזכור גם שבתחילת העשור לא היה סמארטפון בכל יד, ולרשתות החברתיות עדין לא היתה פריסה שאפשרה ליוטיוב להגיע כמעט לכל אזרח.

אולי אחרי שסנדרס ינצח את הבחירות, יהיה נשיא, ויוכיח שאפשר לנצח ולהגיע לבית הלבן גם בלי התקשורת הממסדית, פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים אצלנו יאזרו אומץ לחשוף בפני העם בשידור חי בראיונות מי מושכים את החוטים שקשורים למראיינים העוינים שמולם. בינתיים, עיתונאים עם מצפון לא יצליחו לחבר בין מה שעיניהם רואות למה שמרשים להם לשדר.

אולי אחרי שסנדרס ינצח את הבחירות, יהיה נשיא, ויוכיח שאפשר לנצח ולהגיע לבית הלבן גם בלי התקשורת הממסדית, פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים אצלנו יאזרו אומץ לחשוף בפני העם בשידור חי מי מושכים בחוטי המראיינים מולם

ברני הוא מועמד עצמאי, ואינו מגיע מתוך המפלגה הדמוקרטית. חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקזיו קורטז נאמה שבארה"ב התנועה של ברני היא משמאל למפלגה הדמוקרטית. כלומר ברני ותומכיו משולים למפלגת "מרץ" אצלנו.

ניצחון של ברני בבחירות יוכיח שהעם האמריקאי – שהתקשורת, הן באמריקה והן בישראל, ציירה כקפיטליסט אדוק, תומך "שוק חופשי" – הוא ההפך הגמור מהדימוי, וכי הוא בכלל סוציאליסט ושמאלי ברובו.

הטייקונים אצלנו מפחדים שגם אצלנו רוב העם יגלה שהוא שמאלי, והוא אכן כזה:

  • רוב העם תומך בשלום ובפתרון שתי המדינות;
  • רוב העם תומך בהפרדת דת ומדינה;
  • רוב העם תומך בהרחבת שירותי המדינה ואחריותה על המשק והרווחה ועוד
    גם אצלנו יכל מועמד ממרץ להיות ראש ממשלה, קל וחומר ממפלגת העבודה, ולכן השתלטו הטייקונים על התקשורת, כדי לטרפד מהפכה, לשמור את הפוקוס הרחק משליחי הציבור והנושאים החשובים האלו עליהם יש הסכמה רחבה, כדי שהרוב ירגיש שהוא מיעוט.

ניצחון של ברני בבחירות יוכיח שהעם האמריקאי – שהתקשורת, הן באמריקה והן בישראל, ציירה כקפיטליסט אדוק, תומך "שוק חופשי" – הוא ההפך הגמור מהדימוי, וכי הוא בכלל סוציאליסט ושמאלי ברובו

מדוע קפיטליזם זו שיטה גרועה לכל קהילה, למי שאינם מיודעים להשלכות הקפיטליזם. קפיטליזם זו שיטה שככל שהיא אורכת ושלטת, עושרה של כלל הקהילה יתרכז בידיים מעטות ופערים כלכליים בתוך החברה יתרחבו, עד למצב שעוני בלתי נסבל יהיה כמעט נחלת הכלל.

במדינה קפילטיסטית, לעשירים ביותר מתאפשר להמשיך להתעשר בתאוצה גוברת על חשבון שאר האוכלוסיה, ובאותה תאוצה אחוז של שאר הקהילה יורד מתחת לקו העוני. זה קורה כששכר שמשלמים מעסיקים גדולים ועשירים לעובדיהם בעבור משרה מלאה נמוך מכדי לכסות הוצאות חודשיות של משפחות העובדים. וזה מעצב מציאות בה הגורם שהכי יקבע עתידו של תינוק שנולד הוא מעמד המשפחה לה נולד, ופחות חריצותו.

שיטה קפיטליסטית ניאוליברלית כזו מתקיימת רק כשעשירי המדינה מנווטים את החברה. זהו המצב בישראל. השכר החציוני של השכירים אצלנו הוא ששת אלפים ש"ח, והשכר החציוני של העצמאים הוא פחות מחמשת-אלפים ש"ח. כזו משכורת בעבור משרה מלאה איננה מחלצת מעוני, ולכן לצעירים כיום יש פחות מוביליות חברתית ותקווה לעתיד טוב מההווה אליו נולדו.

שיטה קפיטליסטית ניאוליברלית כזו מתקיימת כשעשירי המדינה מנווטים. זהו המצב בישראל. שכר השכירים החציוני הוא 6000 ש"ח, ושכר העצמאים החציוני הוא פחות מ-5000 ש"ח. כזו משכורת בעבור משרה מלאה איננה מחלצת מעוני

מפני שקפיטליזם תמיד מביא קהילה לשלב בו שורר אי-שוויון הרסני בין חבריה, בהכרח יש לו עוד שלב בלתי-נמנע – מהפכה. כך קרה לאורך ההיסטוריה, בכל זמן ובכל העולם.

על-פי קרל מרקס: מול מעמד הפועלים ניצב אויבו הנצחי – מעמד בעלי ההון. בין בעלי ההון (הבורגנות) לפועלים ישנו ניגוד עניינים מעמדי גמור שאין בו פשרה והסתירות שבמנגנון פעולת הבורגנות, אותן ניסח ב"חוק הדלות הגוברת" יביא להחרפת העוני והתרחבותו, עד שבסופו של דבר תתרחש מהפכה סוציאליסטית".

שתי הנקודות הראשונות שחשוב לאזרח לחבר עם סרגל: קפיטליזם זו שיטה כלכלית שחופפת בשלמות עם תפיסת עולם ימנית בשאיפתן לחלק קהילה שוויונית למעמדות.

מפני שקפיטליזם תמיד מביא קהילה לשלב בו שורר אי-שוויון הרסני בין חבריה, בהכרח יש לו עוד שלב בלתי-נמנע – מהפכה. כך קרה לאורך ההיסטוריה. זו שיטה כלכלית שחופפת תפיסת עולם ימנית, בשאיפה לחלק קהילה שוויונית למעמדות

הביטו על כל מפלגה בקואליצית הימין, ותראו דגל שמסמל עליונות של הקבוצה שהמפלגה מייצגת על שאר הקבוצות בחברה. מגדר; גזע; דת; נטיה-מינית ועוד, אלו לבנים שפירקו מבתים משטרים מפלגים, בכדי לבנות איתן פירמידות לעצמם. חלוקה עפ"י מעמד-כלכלי היא עוד פטיש בארגז הכלים של מי שאינם מאמינים בשוויון, להשגת מטרת-על של כוח ושליטה על אחרים.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,788 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

מנהיגי יוון וקפריסין יגיעו החודש לישראל לדון על חידוש הטיסות בין המדינות

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎ ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

עוד 25 עדכונים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה