באבו דיס לא יודעים אם לצחוק או לבכות

תוכנית המאה של ממשל טראמפ, שנחשפה בשבוע שעבר, מייעדת את עיירת אבו דיס, במזרח ירושלים, לבירת המדינה הפלסטינית העתידית ● התושבים במקום המוזנח חושבים שזו בדיחה על חשבונם ● מבחינתם, רק העיר העתיקה בירושלים יכולה לספק את שאיפותיהם הלאומיות ● בינתיים, הם נאלצים לעמוד בפקקים כדי לבקר במקומות הקדושים, שהדרך אליהם התארכה מאוד מאז בניית גדר ההפרדה ● "טראמפ לא מייצג אותנו, הוא לא יכול לתת את ירושלים לישראל"

06/02/2020 14:15
אבו דיס, מעבר לחומה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אבו דיס הייתה בעבר קרובה מאוד למרכז ירושלים. תושביה היו מגיעים בנסיעה קצרה אל העיר העתיקה והשכונות סביבה לקניות, תפילה, קבלת טיפול רפואי ואירועים תרבותיים. אך כיום הנסיעה ארוכה מאוד והקשרים רופפים.

לאחר שישראל בנתה חומת הפרדה על רקע גל פיגועי ההתאבדות באינתיפאדה השנייה, תושבי אבו דיס נותקו מהחלקים המרכזיים של העיר. היום, הגעה ברכב מהעיירה לעיר העתיקה אורכת כ-35-45 דקות ודורשת נסיעה במסלול עוקף.

לפי התכנית שפרסם ממשל טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבו דיס וכמה מהשכונות המקיפות אותה יהוו את בירת פלסטין העתידית.

אבל תושבי אבו דיס שפגשתי השבוע דחו את תכנית טראמפ, וטענו כי לבה של בירת פלסטין צריך להיות העיר העתיקה והשכונות הסובבות אותה. ראש עיריית אבו דיס, אחמד אבו הילאל, קרא להצעות לפיהן היא תהיה חלק מרכזי בבירת פלסטין (או כולה) "לא מקובלות בעליל", ואמר כי העיירה "היא חלק מירושלים".

ראש עיריית אבו דיס אחמד אבו הילאל (צילום: אדם רזגון)

ראש עיריית אבו דיס אחמד אבו הילאל (צילום: אדם רזגון)

"טראמפ לא מייצג אותנו"

תכנית הבית הלבן מציינת באופן ספציפי כי השכונות באזור ירושלים הממוקמות ממזרח ומצפון לגדר הביטחון יהיו בירת פלסטין, וקובעת כי יהיה ניתן לקרוא להן אל-קודס – שמה של ירושלים בערבית. היוזמה מציעה גם כי גדר ההפרדה תהפוך לגבול בין ישראל לפלסטין, מה שיותיר בשטח ישראל לא רק את העיר העתיקה, אלא גם מספר שכונות נוספות עם אתרים דתיים משמעותיים לאסלאם.

עבדאללה חסן, תושב אבו דיס בן 59, אמר לי כי התכנית האמריקאית עבור ירושלים היא "מגוחכת". "טראמפ לא מייצג אותנו… הוא לא יכול לתת את ירושלים לישראל", הוא פסק מחוץ לביתו הגובל בגדר ההפרדה, והוסיף: "זו הזכות שלו לתת להם את וושינגטון וניו יורק סיטי, אם הוא רוצה".

עבדאללה חסן, תושב אבו דיס בן 59, אמר לי כי התכנית האמריקאית היא "מגוחכת": "טראמפ לא מייצג אותנו. הוא לא יכול לתת את ירושלים לישראל. זו הזכות שלו לתת להם את וושינגטון וניו יורק, אם הוא רוצה"

אבו הילאל הוסיף כי למרות שלעולם לא יקבל את הפיכת אבו דיס לחלק מרכזי מהבירה הפלסטינית, הדבר גם לא הגיוני מבחינה פרקטית – לא רק אידאולוגית. "אין לנו מקום להתרחב, מלבד חלק קטן במזרח, משום שאנחנו מוקפים בהתנחלויות ובחומה", אמר, וציין כי 40 אלף איש חיים בשטח של 3,600 דונם.

ההתנחלויות קידר ומעלה אדומים צמודות לאבו דיס ממזרח, חומת ההפרדה אוטמת אותה ממערב, ומצפונה ומדרומה ערים וכפרים פלסטיניים אחרים. אוניברסיטת אל-קודס, אחד מהמוסדות החינוכיים הפלסטינים הגדולים ביותר בגדה המערבית, תופסת גם היא חלק נכבד מהשטח המצומצם של המקום.

אבו הילאל הוסיף כי אבו דיס כוללת תחנת משטרה אחת עם 30 שוטרים שמחזיקים – על פי ההיתר של ישראל – עשרה כלי נשק בלבד, והיא כוללת נכון לעכשיו קומץ של משרדים ממשלתיים של הרשות הפלסטינית.

בניין פרלמנט בנוי בחלקו נמצא גם הוא באבו דיס, אבל הוא הוזנח במשך שני העשורים האחרונים. השבוע ראיתי כלבים משוטטים מתרוצצים בתוך המבנה.

מבט לעבר מסגד אל אקצא מהצד של אבו דיס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

מבט לעבר מסגד אל אקצא מהצד של אבו דיס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אלימות משתוללת ותכנון גרוע

שני אזורים אחרים שהיוזמה האמריקאית מגדירה באופן מפורש בתור חלק מהבירה הפלסטינית, הם מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב, הסובלים מאלימות גואה, תכנון גרוע ותשתיות לא מספקות.

"המיקום של הבירה ידוע והוא כולל את מסגד אל אקצה והאתרים הקדושים", אומר אסמעיל כאתיב, פעיל ממחנה הפליטים שועפאט. "גם אם לצורך הטיעון החלטנו שמחנה שועפאט יהיה הבירה, זה לא אפשרי לבנות אותה שם", הוא אומר.

"יש שם צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד, יש לנו בקושי מקום לרכבים בחלק מהרחובות שלנו, וסמים וכלי נשק נמצאים בכל מקום. איך הבירה יכולה להיות כאן? הרעיון מגוחך".

בשועפט, סמים בלתי חוקיים וזנות הם עניין נפוץ, בתי מגורים רבים בנויים תוך הפרת התקנות העירוניות, ובורות מנקדים חלק גדול מהכבישים. שלא כמו אבו דיס, הנמצאת תחת האחריות המנהלית ו(באופן חלקי) הביטחונית של הרשות הפלסטינית, שועפאט וכפר עקב נמצאים בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.

אסמעיל כאתיב: "ישראל לא לקחה את האחריות באספקת שירותים לאזורים האלו. היא גם גרמה לבעיות רבות באזורים שהיא לא רצתה לפתור. התכנית הזו מנסה בבירור לאפשר לישראל להיפטר מהאחריות לשכונות"

כאתיב טוען כי התכנית של טראמפ שואפת לספק לישראל דרך לשחרר את עצמה מהאחריות לשתי השכונות. "ישראל לא לקחה את האחריות באספקת שירותים לאזורים האלו. היא גם גרמה לבעיות רבות באזורים שהיא לא רצתה לפתור", הוא אמר. "התכנית הזו מנסה בבירור לאפשר לישראל להיפטר מהאחריות לשכונות".

נציגים רשמיים של עיריית ירושלים אמרו לי כי הרשות המקומית נאבקת לספק שירותים לאזורים ממזרח ומצפון לגדר הביטחון משום שניתן להיכנס אליהם רק בליווי משטרתי. משטרת ישראל אמרה כי היא פועלת באופן שוטף בשכונות האלו, אך התושבים אומרים כי השוטרים נכנסים רק לעתים רחוקות. גם בשכונת עיסאוויה, התושבים והשוטרים הישראלים מספרים שני סיפורים נפרדים.

הבית הלבן לא הגיב לשאלה שהפניתי אליו על דבריו של כאתיב.

כבישים משובשים בשועפט, ארכיון, 2015 (צילום: Elhanan Miller)

כבישים משובשים בשועפט, ארכיון, 2015 (צילום: Elhanan Miller)

התושבים חוששים

מוניר זוגהייר, מנהיג קהילתי מכפר עקב, אומר כי העמימות של התכנית ביחס לסטטוס התושבות של תושבי כפר עקב גורמת להם לחשש.

לדבריו, "היעדר הבהירות מעוררת חשש אצל כולם. אם התכנית מציעה כי הפלסטינים הגרים בצד שלנו של החומה לא יכולים לבחור האם הם רוצים לשמור על התושבות הישראלית שלהם, זה יהיה פשע".

לדברי מוניר זוגהייר, "היעדר הבהירות מעוררת חשש אצל כולם. אם התכנית מציעה כי הפלסטינים הגרים בצד שלנו של החומה לא יכולים לבחור האם הם רוצים לשמור על התושבות הישראלית שלהם, זה יהיה פשע"

התכנית מציינת כי הפלסטינים הגרים בחלקים של ירושלים שישראל תשמור עליהם, כמו ואדי ג'וז, סילוואן ושיח ג'ראח, יכולים לבחור האם להפוך לאזרחים ישראלים, אזרחים פלסטיניים או לשמור על התושבות שלהם בישראל.

הבית הלבן לא הגיב גם לבקשה להבהרה באשר לחלק זה של התכנית.
כ-140,000 איש חיים בשכונות בצד השני של גדר הביטחון, אבל לא כולם מחזיקים בתושבות או אזרחות ישראלית.

בחזרה באבו דיס, קומץ אנשים נכנסים ויוצאים מחנות ירקות ופירות.
סולימאן קאסב, תושב העיר בן 40, מאמין שהתכנית האמריקאית לא תצליח.
"אני חושב שהיא בלתי אפשרית", הוא אומר. "אנחנו לא נאפשר לה לקרות".